"כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכויים לשיבוש חקירה", כך דרש רה"מ בזמן ממשלת השינוי בעקבות פרשת הרוגלות. ח"כים מהליכוד קראו להקמת ועדה לחקר שבעה באוקטובר, אך נתניהו רתח והטקסטים התיישרו. כעת רה"מ ממשיך לטייח בבלוף חדש: ועדה ממשלתית
הסרת פרק הדמוקרטיה הליברלית מבחינת הבגרות באזרחות לשנת הלימודים תשפ"ו אמנם לא מוחקת אותו מתוכנית הלימודים, אבל היא מסמנת מגמה ברורה של דחיקת ערכים דמוקרטיים מהותיים לשוליים, דווקא בתקופת משבר חברתי ופוליטי חסר תקדים בישראל
עדויות כמו של אודי כגן חושפות מציאות קשה: מאז מחדל אוקטובר מסתובבים בינינו עשרות אלפי אנשים יפים, מחייכים, שנראים בסדר אך מבפנים הם מרוסקים, עם פוסט טראומה והלם קרב, מוגבלות שקופה שאסור להשתיק. המדינה חייבת להכיר בהם ולטפל בהם כאילו מדובר במצב חירום לאומי
במדינת ה"יעני" מצאו את הפתרון לגיוס החרדים: תקנת חירום מהודרת, עטופה בסיסמאות ריקות, שמבטיחה הכל - אבל מספקת רק "כאילו". בלי חובות, בלי סנקציות ובלי גיוס בפועל. הצבא אמור לקבל כוח אדם "לפי צרכים", הציבור אמור להאמין שיש פתרון, והפוליטיקאים יחייכו ויהנהנו
ההתבטאות המגעילה של גפני, התגובה התמוהה של ש"ס והשתיקה המבישה של הנשיא, ראש הממשלה ושר החינוך, מוכיחות כולן שהגזענות הגלויה מתקיימת היום בעיקר במקום אחד
אני לא קורא לך לסרב, אח שלי, אבל עם יד על הלב, אין לי מושג מה הייתי עושה במקומך. לכן אני מפציר בך: עשה רק את מה שטוב לך. מה באשר לטובת המדינה? ובכן, הממשלה עדיין לא החליטה מה היא רוצה ממך ומעצמה
לא החטופים גרמו לנתניהו לנאום בהתרגשות, לא ההכנות לקראת כיבוש העיר עזה, לא הח'ותים, גם לא מצוקת המילואימניקים. העובדה שאין פיתרון לחוק הגיוס גרמה לנתניהו לצאת בקריאה נרגשת לחרדים. נתניהו לחוץ, הוא לא שולט באירוע אבל הוא ודרעי לא מרימים ידיים
למרות ההישג הצבאי במתקפה על מתקני הגרעין, רק החזרת הסנקציות הבינלאומיות בשילוב לחץ דיפלומטי יוכלו למנוע מאיראן להמשיך בדהירה לפצצה. ההחלטה נתונה בידי בריטניה, צרפת וגרמניה - וישראל חייבת להוביל את המאמץ
ראש הממשלה אולי לא לקח אחריות על המחדל, אבל זה לא אומר שתתפסו אותו לא מוכן גם הפעם: הכניסה לעזה בקושי החלה ויש לו כבר אשם בכישלון. ידע כל חייל שמתגייס היום שהרמטכ:ל הכושל הוא האחראי לכך שגם הפעם לא נשמיד את חמאס
לראשונה, תשעה שופטי בג"ץ יכריעו האם ממשלה רשאית להדיח את היועצת המשפטית שלה בשל אובדן אמון. ההחלטה לא תעסוק רק בגורלה של גלי בהרב-מיארה, אלא תקבע את גבולות הכוח בין הרשויות ותבחן אם בג"ץ יבחר בפסיקה חדה או במתווה פשרה שימנע קרע ציבורי ממושך
זה כבר היה נראה בהישג יד מבחינת הנשיא: שלום במזרח התיכון, מדינה פלסטינית - והכרה בריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. ווין-ווין. אבל אז, לקול צהלות הימין, טראמפ לא אהב את המוזיקה שנשמעה מצדו של נתניהו. אולי בחלוף השנים, הזעם התפוגג והריבונות תגיע בקרוב
שנת הלימודים החדשה נפתחת בצל טראומות המלחמה והמציאות הרגשית המורכבת של הורים, מורים וילדים כאחד. על כולנו - הורים, אנשי חינוך ומטפלים - לשים את הרווחה הנפשית במרכז, להאיר את המצוקות ולא להתבייש לבקש עזרה
תוכנית נתניהו לכיבוש עזה מציבה את ישראל בצומת קריטי. מצד אחד, פירוק חמאס והבטחת ביטחון אזרחי ישראל. מצד שני, חשש משחיקה צבאית, פגיעה בחטופים ועלות עצומה בניהול אוכלוסייה של מעל 2 מיליון תושבים. האם מדובר בצעד בלתי נמנע או במהלך שיכבול את ישראל שנים קדימה?
עם פתיחת שנת הלימודים, זה הזמן לדבר על תלמידים שהמערכת מפספסת - ועל הכוח שיש בידינו לשנות את חייהם
מדיניות החוץ החדשה כלפי ישראל אינה רק שגיאה אסטרטגית אלא מסר של סובלנות לאנטישמיות. דווקא עכשיו, כשאוסטרליה זקוקה לערכים המשותפים ולבריתות האמיתיות שלה, עלינו לעצור את ההידרדרות ולשקם את היחסים
הדיון בקבינט צריך לנתח את כל החלופות הריאליות ולעסוק בשאלה איזו אחת תמקסם את האינטרס הישראלי. ראש הממשלה תמך פומבית באפשרות אחת ואז שינה את דעתו. לגיטימי שהקבינט יכריע בניגוד לעמדת הציבור ומשפחות החטופים, אך אין זה לגיטימי אם לא קיים דיון אמיתי
מהצמרת החות'ית בצנעא ועד לדובר חמאס בעזה: כך מתבזבזת יכולת צבאית המזהירה על פעולות ראווה. למה מה שעבד טוב כל כך בלבנון לא מצליח לנו בזירות אחרות?
24 שנים חלפו מאז הפעם הראשונה בה נכנסתי למערכת "מעריב" והגשמתי חלום ילדות. השיעור של אמנון דנקנר. האיומים על המשפחה. המעצר בחשד לסחר באיברים. התחקיר תחת אש חיה - והרבה מאד אנשים טובים. טור פרידה
בטור מיוחד לוואלה, קורא שגריר בריטניה בישראל לסיום מיידי של המלחמה בעזה, לשחרור החטופים ולחידוש תהליך מדיני שיבטיח ביטחון לישראל ולפלסטינים כאחד. לדבריו, פתרון שתי המדינות הוא לא איום אלא ערובה לעתיד יציב ובטוח באזור
את מה שקרה בעוטף עזה ב-7 באוקטובר כל העולם יודע, ועל אף מה שנהוג לחשוב - גם עדיין זוכר. אלא שמאז הממשלה שמה את שיקוליה הפוליטים מעל כל שיקול לאומי שהיה משפר את מצבנו. אם לממשלה היה חזון ואסטרגטגיה ברורים, המלחמה הייתה נפסקת והחטופים היו חוזרים
המבקר נראה כאחוז אמוק לסיים את דוחות 7 באוקטובר לפני שתקום ועדת חקירה ממלכתית ולפני פרישתו. כך הכין טיוטות לפני ששמע את גרסת המבוקרים, וכך הוא מתקוטט איתם פומבית. רוב הציבור לא ייחס אמינות לדוח שאינו של ועדת חקירה ממלכתית. מדהים שאנגלמן לא מבין את זה
מאז השואה נהנתה ישראל מהבנה יוצאת דופן ולגיטימציה בלתי מותנית, בעיקר מגרמניה. אולם המלחמה בעזה הפכה את ישראל ממדינה-קורבן למדינה-מחוללת סבל, ומסירה ממנה את ההגנה המוסרית ההיסטורית שעמדה לה במשך עשרות שנים
כל עוד אין פסיקה של העליון, החלטת המחוזי היא המחייבת - אך אסור להפוך מחלוקת מקצועית לתיוג פוליטי. שופטים נדרשים לשפוט לפי הדין בלבד, לא לפי כותרת העיתון
אם תכפה ארה"ב את לוח הזמנים שלה על ישראל, חמאס לא יושמד כפי שהובטח לנו. אלא שבינתיים הבעיה היא כבר לא בדברים שאנו מפסידים בגלל מלחמת ההישרדות הפוליטית, אלא גם במה שהיינו יכולים כבר להרוויח
ליברמן עשה נכון שלא שלח את המכתב שפורסם בוואלה לגבי יצירת קווי יסוד לממשלה הבאה גם לגנץ. אם יעבור את אחוז החסימה יצטרף לנתניהו, אם לא - הקולות שישרוף יו"ר כחול לבן ישחקו לטובתו של ראש הממשלה. מתנגדי נתניהו צריכים לזכור: בגלל שריפת קולות מיותרת קמה הממשלה
החדשות הטובות הן שהאופוזיציה מתכוונת להגיע לבחירות עם הסכין בין השיניים. החדשות הרעות הן שנתניהו מתכוון להגיע אליהן עם אקדח. הסיבה האמיתית שבגללה ההיערכות של ליברמן לא מזיזה לנתניהו
במהלך פודקאסט עם מראיין יליד איראן ממוצא ארמני, נגרר ראש הממשלה לשאלה שהפכה את הריאיון לאירוע רגיש במיוחד. דבריו על רצח העם הארמני עלולים להעמיק את המשבר עם טורקיה ולגרור תגובה חריפה מאנקרה. גם אזרבייג'אן, שותפה קרובה לישראל, עשויה לראות בכך פגיעה
80 שנה אחרי כניעת יפן, ניתן לראות כיצד הכיבוש האמריקני עיצב אותה מחדש והפך אותה מדיקטטורה רצחנית לדמוקרטיה שוחרת שלום. האם כדי למנוע עימות עתידי כדאי לחשוב על מהלך דומה בעזה?
מאז תיקי האלפים כל הקווים האדומים של נתניהו נשרפו לחלוטין. אין עכבות, אין אלוהים, מכונת הרעל שהוא עומד בראשה החליטה לצאת למלחמה נגד מוסדות המדינה. המכונה תקפה את מנדלבליט, את אלשיך, את היועצת המשפטית לממשלה - ועכשיו את משפחות החטופים
בעידן שבו הסכנות ברשת נמצאות במרחק נגיעה, הורות דיגיטלית דורשת שיח פתוח, כללים מותאמי גיל וליווי פעיל. לא צריך להיות מומחי טכנולוגיה כדי להגן על הילדים - מספיק להיות נוכחים, מסבירים ומכוונים לשימוש אחראי ובריא
