כאנשים שקוראים ספרים האם יכולת ההתבטאות שלכם טובה ?

האם אתם מרגישים שאתם יכולים לנסח משפטים ולהביע את עצמכם בלי קושי ובאופן שוטף מהיר ונעדר היסוסים או הפסקות?

רק על עצמי אני יכולה להעיד והתשובה היא כן.

אבל צריך לזכור שיש הבדל בין יכולת התנסחות ליכולת התבטאות. לא כל מי שיכול להתנסח ברהיטות 'אמיץ' מספיק כדי לפתוח את הפה ולבטא את משפטיו הרהוטים.

בדרך כלל קריאת ספרים עוזרת ליכולת התבטאות בכתב

אפשר לראות את זה גם בפורומים ברשת - באלה שמוקדשים לנושאים ספרותיים, יש הרבה יותר אנשים שמתבטאים בצורה יותר רהוטה ותקינה מאשר בפורומים אחרים.

באופן אישי, כן.

אני קוראת מאז שאני די קטנה. אני מתחברת לספרים מאוד. באופן די טבעי, כשבנאדם אוהב ספרים הוא מתפתח איתם וקונה ספרים בעלי שפה מגוונת, עשירה וכך מגדיל את האוצר המילים של ואת אופן חשיבתו. אני באופן אישי, בהחלט מרגישה שיכולת ההתבטאות שלי טובה, ואני מאמינה ביותר שזה בזכות הספרים. בהתאם לכך, אפשר לראות את אופן הדיבור של אדם שלא קורא ספרים, אוצר המילים שלו יהיה דל ולוקה בחסר, גם אם מדובר באדם בוגר.

כן, אבל לא בדרך שתיארת

קריאה מרובה מגדילה ללא ספק את אוצר המילים, מגמישה מאוד את אוצר הדימויים ומגדילה את ה"רפרטואר" של מבנה המשפטים. אבל אני לא מרגישה שבזכות כל אלה אני מתנסחת יותר במהירות ובלי מעצורים אלא להיפך: קיימת בי תכונה שנרכשת (אני חושבת שאצל רוב המרבים-לקרוא) של כבוד ואחריות למה שאני כותבת. אז אני כותבת לאט, חושבת על מילים ומילים חלופיות, הרבה פעמים מוחקת ומחליפה מילה במילה אחרת שנראית לי יותר מתאימה, לפעמים משנה את סדר המילים במשפט או את סדר המשפטים בפיסקה. אני חושבת שבזכות הקריאה דרך הביטוי שלי (גם בכתב וגם בעל-פה) יותר ברורה ולפעמים אולי אפילו יותר מעניינת מאשר אילו לא הייתי קוראת. גם את הקטע הזה לא כתבתי במהירות ובקלות. מחקתי שניים שלשה משפטים שנראו לי מיותרים כי הם חזרו על עצמם, הורדתי עוד כמה מילים שנראו לי מסובכות ומסרבלות, וקצת התלבטתי אם לפתוח פיסקה חדשה במקום שבו השארתי שורה רווח. האם התשובה הזו מנוסחת בצורה ברורה? לא ארוכה מידי ולא קצרה מידי? האם היא כתובה בצורה מעניינת?

אני מצטרף לורדה בדברים שלה.

אני חושב שהקריאה של אחרים מגבירה את המודעות לסגנון ולתוכן של הדברים שאתה כותב. אגב לא רק ספרים משפרים את יכולת הביטוי. ממפגשים שונים בפורום שונים אני למד על סגנונות בטוי שונים ודרכי חשיבה.

כאנשים שקוראים ספרים האם יכולת ההתבטאות שלכם טובה ?

האם אתם מרגישים שאתם יכולים לנסח משפטים ולהביע את עצמכם בלי קושי ובאופן שוטף מהיר ונעדר היסוסים או הפסקות?

לא בהכרח -

כן, אבל לא בדרך שתיארת

קריאה מרובה מגדילה ללא ספק את אוצר המילים, מגמישה מאוד את אוצר הדימויים ומגדילה את ה"רפרטואר" של מבנה המשפטים. אבל אני לא מרגישה שבזכות כל אלה אני מתנסחת יותר במהירות ובלי מעצורים אלא להיפך: קיימת בי תכונה שנרכשת (אני חושבת שאצל רוב המרבים-לקרוא) של כבוד ואחריות למה שאני כותבת. אז אני כותבת לאט, חושבת על מילים ומילים חלופיות, הרבה פעמים מוחקת ומחליפה מילה במילה אחרת שנראית לי יותר מתאימה, לפעמים משנה את סדר המילים במשפט או את סדר המשפטים בפיסקה. אני חושבת שבזכות הקריאה דרך הביטוי שלי (גם בכתב וגם בעל-פה) יותר ברורה ולפעמים אולי אפילו יותר מעניינת מאשר אילו לא הייתי קוראת. גם את הקטע הזה לא כתבתי במהירות ובקלות. מחקתי שניים שלשה משפטים שנראו לי מיותרים כי הם חזרו על עצמם, הורדתי עוד כמה מילים שנראו לי מסובכות ומסרבלות, וקצת התלבטתי אם לפתוח פיסקה חדשה במקום שבו השארתי שורה רווח. האם התשובה הזו מנוסחת בצורה ברורה? לא ארוכה מידי ולא קצרה מידי? האם היא כתובה בצורה מעניינת?

דבר אחד בטוח ורדה , שאת פרפקציוניסטית ובחברה טובה גם פלובר היה תתנחמי -

אני מצטרף לורדה בדברים שלה.

אני חושב שהקריאה של אחרים מגבירה את המודעות לסגנון ולתוכן של הדברים שאתה כותב. אגב לא רק ספרים משפרים את יכולת הביטוי. ממפגשים שונים בפורום שונים אני למד על סגנונות בטוי שונים ודרכי חשיבה.

מסכימה עם החלק האחרון של דבריך

כאנשים שקוראים ספרים האם יכולת ההתבטאות שלכם טובה ?

האם אתם מרגישים שאתם יכולים לנסח משפטים ולהביע את עצמכם בלי קושי ובאופן שוטף מהיר ונעדר היסוסים או הפסקות?

אין לי ספק בכך!

אני את אהבתי לספרים "גיליתי" בגיל יחסית (לפי דעתי) מאוחר... 13 פלוס- מינוס. מאז אני חשה שאוצר המילים, וכושר ההתבטאות שלי משתפרים כל הזמן! אין לי ספק שזה בעיקר בזכות כמות הספרים שאני קוראת. הייתכן שחובב ספרים חש שספרים לא עזרו לו או שיפרו את חשיבתו בשום אופן?... אפילו לא מעט?... שירי.

אני מצטרף לורדה בדברים שלה.

אני חושב שהקריאה של אחרים מגבירה את המודעות לסגנון ולתוכן של הדברים שאתה כותב. אגב לא רק ספרים משפרים את יכולת הביטוי. ממפגשים שונים בפורום שונים אני למד על סגנונות בטוי שונים ודרכי חשיבה.

וגם אצלי

כמו ורדה, דווקא ההיסוס הגיע ככל שאוצר המילים שלי התפתח. אם כי תגובות ב"וואלה" לא זוכות אצלי לעריכה - כותבת מהר ושולחת מיד... וכן, אני אולי הדוגמא הקלאסית - מאז ומעולם הייתי קוראת הרבה, מגיל צעיר מאוד. במהלך 12 שנות לימוד זכיתי כמעט בכל תחרות הבעה בכתב שהשתתפתי בה, ואף זכיתי לציון הגבוה ביותר בביה"ס בבגרות בהבעה בכתב. אותו הדבר אפשר לומר גם על יכולת הבעה בע"פ (אם כי מאז שעזבתי את הארץ אני מבחינה כיצד העברית שלי, הכתובה כמו גם המדוברת, מידרדרת). ועדיין אומרת "תשתמשנה" ו"תצאנה" ו"קל וחומר" וכיו"ב

כאנשים שקוראים ספרים האם יכולת ההתבטאות שלכם טובה ?

האם אתם מרגישים שאתם יכולים לנסח משפטים ולהביע את עצמכם בלי קושי ובאופן שוטף מהיר ונעדר היסוסים או הפסקות?

מה קדם למה: הביצה או התרנגולת? נראה...

...כי זה לא פשוט. קל יותר לכתוב ולדבר מאשר לקרוא ולהאזין/לשמוע: * במצב של כותב- מדבר, אנחנו נדרשים להיעזר אך ורק באוצר המילים המוכר לנו והפעיל אצלנו. * לעומת זאת, במצב של קורא-מאזין, עלינו להפעיל את היכולת שלנו לזהות, למיין, לשייך ולהבין את אוצר המילים של האחר, שאולי שונה מאוד משלנו (הדוגמאות האופנתיות אצלנו: הפערים בשימוש+משמעות של מילים מסוימות לפי קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית - דתיים 'כיפה סרוגה', חרדים, אורתודוקסם, חילונים, שינקיניסטים, וכן הלאה). אוצר המילים הפעיל אצלי יכול להיות מורכב בכ-30% לפחות ממה שאצל מוישה כהן נמצא אולי רחוק אפילו ממה שקרוב לאוצר המילים שלו, היומיומי. וההיפך, כמובן. אבל במצב של "דוברים", עדיין נוכל להיעזר בבירור זה מול זו. לעומת זאת, לא נוכל "לברר" עם הסופר-בעל המאמר מה לעזאזל הוא כתב... בספרות, ז"א: כשאנחנו "נפתחים" לקרוא ספר, זה המצב הטבעי, כמעט בכל גיל, עד שמגיעים למצב שביצירה שלמה אולי ניתקל ב-20, 30 מילים "חדשות". (גם כמבוגרים ויודעי שפה, ובכל השפות). מי שרגיל למצב, לא ייבהל. ואז - אם התאמצתי והצלחתי לקנות ולהפנים-לזכור כמה "מילים חדשות", אמשיך בקריאה. אבל: אם התאמצתי ועדיין יש כ-30-35% או יותר מילים [ובעיקר: תחביר! מילות יחס, מילות קשר, משפטי תנאי וכיו"ב] שאין לי מה לעשות ואיך להתמודד עם אלה - יש תסכול > סקרנות ורצון לקריאה [ = // לשמיעת הרצאה בתחום לא מוכר] ייעלמו, בערך ... ...ואישאר עם אוצר מילים ותחביר דלים, דלים מאוד. מה שנכון: גיל תחילת הקריאה קובע. מה שנכון באותה המידה: רצון (ויכולת סבירה, ממוצעת) ודבקות במטרה עושים את ה-"רבי עקיבא" לאפשרי. ממצב קורא-סביל למצב של כותב-פעיל: אם אראה שהיכולת להתבטא השתפרה, ארגיש טוב יותר ואקבל עידוד להמשך קריאה. אם לא - גם כאן התסכול ירפה את ידיי. (יש תיאוריות, יש מחקרים, ויש כל שחפצה נפשנו, כולל מה שנפשנו לא-כל-כך חפצה...) זה תחום שעדיין מעורר הרבה מחלוקות. והרבה עשייה מבורכת, למזלנו.

רק על עצמי אני יכולה להעיד והתשובה היא כן.

אבל צריך לזכור שיש הבדל בין יכולת התנסחות ליכולת התבטאות. לא כל מי שיכול להתנסח ברהיטות 'אמיץ' מספיק כדי לפתוח את הפה ולבטא את משפטיו הרהוטים.

ובכן אני לא קורא ספרים ....אני קורא מילון

אין לי כוח לספרים...(אין לי זמן ) אבל לפני חודש, תפסתי את עצמי ברגע של דין וחשבון וקלטתי שיש לי קצט בעיה להתבטא בנושאים לא שגרתיים ושאוצר המילים שלי די שבלוני. אז החלטתי ללמוד ולאסוף מילים דרך מילון. לדעתי זה הקיצור דרך ( או אולי אפילו הדרך) האולטמטיבית להעשיר את אוצר המילים . מה גם שאני משתמש במילון אינטרנט של רב מילים ( http://www.ravmilim.co.il ) שמציג לך את פירוש המילה , את אופן השימוש השונה בה במספר משפטים, וגם מציע מילים נרדפות. הרבה יותר ממצא מאשר לנסות להסיק את המשמעות מהספר, לא? בכל אופן אחרי שבועיים של שינון 700 מילים אני מרגיש הבדל ניכר ביכולתי ואני רק יכול לומר שהלוואי והייתי חושב על זה קודם.

החכמה היא לא לדעת לשנן מילים אלא...

אלא גם לדעת להשתמש בהן בצורה הנכונה, בקונטקס (הקשר) המתאים, בתחביר הנכון. לדעת לשלב את המילה הנכונה במקום הנכון, ואני בכלל תומכת בכמה שפחות מילים, דהיינו בתמציתיות, להבהרת הענין אותו רוצה הכותב להבהיר (וכבר עמרתי יותר מידי...) ובכלל, כשלמדתי לפסיכומטרי, שיננתי בעל פה את כל (!) המילון, לועזי, עברי, תנכ"י, ארמי, אולי זה עזר לי לשאלה או שתיים במבחן, אבל היום, שמונה או עשר שנים אחרי, כמה מתוך כל המילים שלמדתי אז, אני זוכרת? לא הרבה...בטח לא לשימוש יום יומי שגור, אולי אם אקרא או אתקל במילה אכיר אותה, אולי אפילו אדע את פירושה או אבין מהו פירושה מתוך הקשר הטקסט. לסיכום, לדעתי קריאת ספרות היא בהחלט כלי להעשרת השפה, מעבר להנאה הנוספת שהיא גורמת! אגב, באיזו שיטה אתה לומד את המילים מהמילון? לפי אב? ועד איזו אות הגעת? (שאלה רצינית, לא בצחוק...) ועוד אגב, כל הכבוד על ההתמדה ועל כח הרצון, אבל אולי בכל זאת תמצא ספר או סופר שאתה מחבב ותקרא? לא חסרות המלצות...

פאדיחה....שגיאת כתיב התפלקה לי....המוצא הישר מתבקש להודיע למנהלת הפורום שתקנוס אותי בח"י שקלים

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ספרים
בחר
בחר