ראיתם את המאמר 'אמא איומה לי איומה' של אריאנה מלמד?

היא מזכירה את האמהות החורגות, האבות המתעללים והמשפחות המפורקות שבספרות. המעניין הוא שהרבה מן הסיפורים הללו (בייחוד אגדות העם) הפכו לסיפורים לילדים רכים בשנים.. הזכיר לי את שיעורי ספרות ילדים בתיכון, כשהמורה סיפרה לנו שרוב שירי הערש שאמורים להרגיע ולהרדים את הילדים הקטנים, הם בעצם סיפורי מלחמות ושאר זוועות, שאם כבר אז יבהילו את הפשוש עד מוות...

הספרות תמיד היתה ראי של המציאות. עוד לפני שהאלימות במשפחה

הפכה להיות שיחת היום ועוד כשהיתה משהו שצריך להשתיק אותו.

ספרות טובה תמיד עוסקת בפחדים

במיוחד ספרות ילדים. בתקופה שתוחלת החיים היתה הרבה יותר קצרה, ואמהות רבות מתו בלידה, אז יתמות, הורים חורגים ומשפחות מפורקות היה המצב הרגיל.

הרפואה אמנם התקדמה, אבל לצערנו

גם היום יתמות, שכול ומשפחות מפורקות נפוצים הרבה יותר ממה שהיינו רוצים.

אני מת לענות לך לגבי זה אבל משהו מרגיש לי מוזר בניית אתרים בחינם בניית אתרים בחינם

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ספרים
בחר
בחר