רק רציתי לספר...

רק רציתי לספר...

שהייתי ביום שישי בספריה כדי להחליף את זכרון דברים. זכרתי שדיברו כאן על כביסה וסוזן אדם, אז חיפשתי ולא מצאתי. זכרתי שדיברו כאן על פול אוסטר אז מצאתי כמה ולא הייתי בטוחה איזה מהם היה מומלץ. זכרתי שדיברו כאן על בולגקוב והשטן במוסקבה (האם יצא תרגום חדש בשם המקורי - האומן ומרגריטה? גם השם הזה הוזכר כאן, כמדומני), אז מצאתי בולגקוב אבל לא שטן, לא מוסקבה, לא אומן ולא מרגריטה. במר יאושי התחלתי לתור את המדפים אחר ספר מזדמן ואז ראיתי אותו. הוא עמד לו אחרון בשורה, בגובה העיניים, ליד הדלת, בכריכה רכה בצבע בז' עם אותיות אדומות זוהרות. העמסתי את יונה בודדה וגררתי אותו הביתה. כן, אני. שבלול ספרים שבקושי קוראת מאה עמודים בשבוע. האמת, שיש לי דחיה מספרים עבים לא רק בגלל האיטיות שלי, אלא גם בגלל התאוריה שלי שאומרת שמי שזקוק ל- 910 עמודים כדי להביע רעיון בטח עושה את זה גרוע. מעניין מי בא קודם - האיטיות או התאוריה. עד כה, כמאה עמודים (ביומיים!) הספר כתוב מעניין ונחכה להתפתחויות. עד כאן. דיונים קודמים בנושא נבצר מיכולתי לאתר, מאחר שמנוע החיפוש סורק רק כותרות. העלתי בחכתי רק את הירהורו של נוני האם לקרוא את הספר או לאו (והסוף ידוע). כעת אני לא יודעת איזו דעה עלי להביע ועם מי אני מסתבכת בכל בחירת דעה שאבחר. הגיג קטן שתקוע לי בראש עוד מתחילת זכרון דברים יחכה לעת עתה, כי אני צריכה לקרוא שנית פרק מסויים בתוף הפח של הגינטר גראס כדי להגג אותו ולשם כך אני צריכה להגיגה לספריה פעם נוספת בלי להתבלבל ובלי שדעתי תוסח על ידי מעצורי דלת למיניהם.

עוד בענין ספריות ושבלוליות

טוב גם אני עשיתי מנוי בספריה השכונתית הצנועה (מדי!) ועל כך בהזדמנות. חיפשתי ספר בעובי הנכון לצלוח את חופשת הספריות הארוכה (תהיה סגורה עד סוף סוכות). המרחק הנכון של בתיה גור נראה לי בעובי הנכון (ובפונטים די קטנים). טוב, 100 עמודים ליום (גדול עלי. האמת, כמעט התיאשתי כבר בהתחלה כיוון שהקצב נורא א י ט י. מזל שלאחר כ-20 עמודים (הזדחלתי במשך יומיים) הקצב השתפר, וגם הקרדיט של בתיה עזר לעכב הנטישה. חג סוכות שמח.

ספריות צנועות

ספריות צנועות הן הבעייה שלנו הקוראים שלא נרתמים לסייע לספריות הסובלות מהעדר תקציבים משווע ומאלצות אותנו להשקיע ברכישת ספרים. מאחר ואני תולעת מושבעת של ספרים וספריות עקבתי אחר ההפגנה שקיימו כדי לתקן את החוק שלפיו שירותי ספרייה צריכים להינתן ללא תשלום והמדינה צריכה לקיים את חלקה על-פי חוק במימון הספריות. ספריות עשירות, שירות ללא תשלום - תלוי בנו הקוראים.

רק רציתי לספר...

שהייתי ביום שישי בספריה כדי להחליף את זכרון דברים. זכרתי שדיברו כאן על כביסה וסוזן אדם, אז חיפשתי ולא מצאתי. זכרתי שדיברו כאן על פול אוסטר אז מצאתי כמה ולא הייתי בטוחה איזה מהם היה מומלץ. זכרתי שדיברו כאן על בולגקוב והשטן במוסקבה (האם יצא תרגום חדש בשם המקורי - האומן ומרגריטה? גם השם הזה הוזכר כאן, כמדומני), אז מצאתי בולגקוב אבל לא שטן, לא מוסקבה, לא אומן ולא מרגריטה. במר יאושי התחלתי לתור את המדפים אחר ספר מזדמן ואז ראיתי אותו. הוא עמד לו אחרון בשורה, בגובה העיניים, ליד הדלת, בכריכה רכה בצבע בז' עם אותיות אדומות זוהרות. העמסתי את יונה בודדה וגררתי אותו הביתה. כן, אני. שבלול ספרים שבקושי קוראת מאה עמודים בשבוע. האמת, שיש לי דחיה מספרים עבים לא רק בגלל האיטיות שלי, אלא גם בגלל התאוריה שלי שאומרת שמי שזקוק ל- 910 עמודים כדי להביע רעיון בטח עושה את זה גרוע. מעניין מי בא קודם - האיטיות או התאוריה. עד כה, כמאה עמודים (ביומיים!) הספר כתוב מעניין ונחכה להתפתחויות. עד כאן. דיונים קודמים בנושא נבצר מיכולתי לאתר, מאחר שמנוע החיפוש סורק רק כותרות. העלתי בחכתי רק את הירהורו של נוני האם לקרוא את הספר או לאו (והסוף ידוע). כעת אני לא יודעת איזו דעה עלי להביע ועם מי אני מסתבכת בכל בחירת דעה שאבחר. הגיג קטן שתקוע לי בראש עוד מתחילת זכרון דברים יחכה לעת עתה, כי אני צריכה לקרוא שנית פרק מסויים בתוף הפח של הגינטר גראס כדי להגג אותו ולשם כך אני צריכה להגיגה לספריה פעם נוספת בלי להתבלבל ובלי שדעתי תוסח על ידי מעצורי דלת למיניהם.

השטן במוסקבה

השטן במוסקבה אכן שווה קריאה. ספר ענק. הזוי וביקורתי להפליא. בתקופה הזו בה נצלות היונים באש השטן, אין כמוהו.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ספרים
בחר
בחר