אותעלו, דער שבארדזע חאייע מן בענעציה

אהלן צו דער באנדיד מיט דעם איינע האנט - יידיש איז א טוייטע שפראך

תויידע!

בלי קשר לאידיש בכלל בכלל בכלל

וכאן כבר יש מקום להשוואה תרבותית עמוסה בין שתי התרבויות

מה שמזכיר לי סיפור של גי דה מופסן "ומה עם הלטינית"

דני כתבתי לך אבל ת'אמת

09:21 05-09-2001|יוספה מאיר כתב:

אהלן צו דער באנדיד מיט דעם איינע האנט - יידיש איז א טוייטע שפראך

תרגומים ליידיש של שקספיר נעשו מזמן, כשעוד הסתובבו בעולם אנשים שיידיש היתה שפת אימם, ויידיש היתה השפה העיקרית שאותה קראו. יש למשל תרגומים שעשה י"י שווארץ, שתוכל למצוא בבית הספרים הלאומי (ואולי גם בספריות אוניברסיטאיות נוספות. כרגע לא ניתן לבדוק את הקטלוגים שלהן). מצאתי גם תרגום ליידיש של "המלך ליר" מ-1947, אבל לא נראה לי, שיש תרגומים חדשים, הואיל והתרבות האידית חלפה כמעט מן העולם, ורק באקדמיה מנסים לתת לה הנשמה מלאכותית. נסה לפנות ל"ספריה ע"ש י.ל. פרץ", רחוב ברנר 14, תל-אביב. שם, למיטב זכרוני, ניתן גם לקנות ספרים משומשים ביידיש. הטלפון: 5281751-03. פקס: 5257983-03. יאללה ביי, אונד זיי געזונט.

אויכט דו קנסט פראגען דר אידישע פאקולטע אין ירושלים אוניברסיטה

זה אידיש זה?? אפילו חצי אשכנזי כמוני הבין כל מילה, אוי אוי אוי

נוסטלגיה באידיש

אני בכלל לא יודע אידיש

14:09 05-09-2001|מיכל בן טובים כתב:

דני כתבתי לך אבל ת'אמת

לא שווה את המאמץ...... :=(

לא הבנתי? שלחת? לא שלחת? [לצערי עדיין לא קיבלתי כלום]

22:42 05-09-2001|פוגל כתב:

אני בכלל לא יודע אידיש

אבל סיפור קצרצר מאוד * וכבר אני מזהיר שהקשר בין מה שנכתב למציאות הוא כנראה רופף מכיון שאני מקצין חלק מהעובדות בשביל הקונוטציה אנחנו, כמו אברהם אבינו אנחנו. ומי שבא בשבת מקבל אוכל. ובכלל, אנחנו נוטים לצחוק עליו מאחורי הגב. פעם התארחה בבית שלנו שרה צפתמן שהיא פרופ' לספרות אידיש בחוג לאידיש (דהה) באוניברסיטה העברית. אכלנו ארוחת צהרים (של שבת) ושרה צפתמן דיברה על החוג לאידיש ועל איך אין כבר תלמידים וגם אלה שיש לא בוחרים בכיוון האקדמאי ובצער אמרה שהחוג גווע והסגל המזדקן יעבור מן העולם ביחד עם החוג (או להפך) אחי העיר בצחוק שאולי אני ימשיך את המורשת בחוג לאידיש וגברת צפתמן אז שאלה אותי מה אני רוצה לעשות כשאתבגר ואמרתי שאין לי מושג והיא ענתה: "כמה מוזר" פרופ' שרה צפתמן (והשמות בכלל נוטים לרבות במהירות כמו רשימת מכולת) חלתה כבר כמה פעמים בסרטן ונאלצה להתמודד עם המחלה לבד. בלי משפחה. היא ישבה לשולחן וצעיף דק מכסה את הצואר שלה שצולק מהמחלה, ויש לה קול נעים נורא. וכשאכלנו את הדג (מנה ראשונה) פתאום הכל נקטע וגם הקול והיא נחנקה והגרון שלה השמיע נחירה חייתית שכזו והיא קרבה את מפית הנייר לשפה שלה וירקה את כל מה שנתקע בגרון (בהרבה שנים או בכמה דקות) החוצה. ואז היה קצת שקט והיתה גם תחושה דוחה באוויר, ובושה. ואני חושב עדיין שהיא מסמלת כל כך יפה את השפה הזו וכל כך מאמינה שהיא תמות ביחד עם השפה ושהשפה תמות ביחד איתה ויש בה משהו מעורר רחמים והערצה באותו הזמן וחולשה. כזו של משהו שנחלש. או מישהו שנחלש. ויש לזה סוף. -סוף-

דני דני דני

22:53 05-09-2001|פוגל כתב:

לא הבנתי? שלחת? לא שלחת? [לצערי עדיין לא קיבלתי כלום]

ומה זו הנימה הזאת? בטח ששווה. המאמץ מוריד קילוגרמים. לא שאני רומז שאת צריכה להוריד קילוגרמים, אבל לשלוח לי מכתב את צריכה את מבלבלת אותי לגמרי!!!!!! ובכלל, עוד מעט יום כיפור וה' לא תסלח לך אם לא תשלחי לי הודעה (יש לי דיבור אתה) ובאסטרולוגיה שלי כתוב שאני צריך לקבל מכתב - אז הנה לך הנה לך.

שלחתי, לא קיבלת ?

הערה טכנית: דואר וואלה הוא יותר צב מארנב. קחי זאת בחשבון