,
מצפה מגיתה להתעלות על ערכי תקופתו, וסופר-איש-הרוח זה לא מורה להנדסה 
אצל איש רוח, להבדיל ממורה להנדסה ומן העוסקים בטכנולוגיה או במדעים, ההפרדה בין האישיות והחיים לבין העיסוק לא יכולה להיות מוחלטת כמו אצל מי שאינו עוסק בחיי הרוח והנפש של האדם.
גיתה היה שמרן, נוקשה והזדהה עם המימסד, אבל אין להאשים אותו בהתנהגות בלתי הומניסטית
אני לא מכירה את המקרה שאליו את מתייחסת, אבל חוק הוא חוק, ואם באותה תקופה נהגו להוציא להורג רוצחים, אז גיתה היה "בסדר". אם מדברים על פער בין משנתו הרוחנית של סופר לבין מעשיו, אז אפשר להביא את ז'אן-ז'אק רוסו כדוגמה הרבה יותר מוצלחת, שכן רוסו סיפור ב"וידויים" כיצד מסר לבית-יתומים את כל ילדיו, מייד עם לידתם. ויש לא מעט דוגמאות לסופרים נחשבים שהיו חלאות לא-קטנות, כגון לואי פרדיננד סלין, שהיה אנטישמי ופשיסט.
אני חולקת עליך. ממתי החוק הוא חזות הכל? 
הוצאה להורג בנסיבות שתיארתי היא בפירוש אקט בלתי הומניסטי, גם אם באותה תקופה הנורמות אפשרו זאת. לא מאמינה ביחסיות מוחלטת (חח חה) של התרבות.
מצפה מגיתה להתעלות על ערכי תקופתו, וסופר-איש-הרוח זה לא מורה להנדסה
אצל איש רוח, להבדיל ממורה להנדסה ומן העוסקים בטכנולוגיה או במדעים, ההפרדה בין האישיות והחיים לבין העיסוק לא יכולה להיות מוחלטת כמו אצל מי שאינו עוסק בחיי הרוח והנפש של האדם.
אין בזה שום דבר מפתיע. מי שמכיר קצת ביוגרפיות של אנשי רוח יודע שחלק
גדול מהם היו אנשים מגעילים ודוחים, שהשקפותיהם וחייהם לא דומים בכלל לערכים הנעלים שהוצגו ביצירות שלהם.
אולי הם היו חזקים יותר בתיאוריה מאשר בפרקטיקה (גם זה קורה), או שאנחנו קוראים בהם דברים שאינם בטקסט (גם הגיוני כאשר מדובר בסופרים שאינם בני זמננו).
אני חולקת עליך. ממתי החוק הוא חזות הכל?
הוצאה להורג בנסיבות שתיארתי היא בפירוש אקט בלתי הומניסטי, גם אם באותה תקופה הנורמות אפשרו זאת. לא מאמינה ביחסיות מוחלטת (חח חה) של התרבות.
אז מה מאכזב אותך? שהוא לא הומניסט, ליברל, פמיניסט, שמאלני עם עיגולדים
את גם מצפה שתהיה לו דעה על טלטולים?
על גיתה והאנשים שמאחורי היצירות הגדולות
אני מניחה שיש בכך מן התמימות, והמציאות ודאי תעיד על-כך,אך יש לי איזו ציפייה שהתנהגותו של היוצר בחייו תעמוד במידת מה של התאמה לרוח הכותב כפי שהיא מתבטאת ביצירותיו. לא קראתי את יצירותיו של גיתה, אך למיטב ידיעתי הוא נחשב כאחד הגדולים שבחוקרי/מבטאי הרוח האנושית, ומן הסתם גם כהומניסט נאור. והנה, מתכנית טלויזיה למדתי שהוא מילא תפקידים ציבוריים, ובמסגרת אחד מהם החליט על הוצאתה להורג של נערה צעירה ולא נשואה, אשר רצחה את התינוק שנולד לה שלא במסגרת הנישואים. אני חושבת שהפער בין התפיסות התיאורטיות של בני אדם בכלל, ויוצרים בפרט, לבין האישיות וההתנהגות בחיי המעשה,הוא מעורר מחשבה. טוב, סוגרים לי את המחשב, ביי!
מוזר מאד
התפקיד הממלכתי הגבוה ביותר אותו מילא גתה היה כאחראי על הפסטיבלים, ירידי הרחוב ותהלוכות התחפושות בנסיכות ויימאר.
גורל הנערה אשר הוצאה להורג בגלל רצח תינוקה מזכיר להדהים את מרגריט במחזה 'פאוסט'. גם היא, כזכור, רוצחת את תינוקה שנולד לה מפאוסט מחוץ למסגרת הנישואין ונידונה על כך למוות.
יתכן וגתה סיפח את המקרה לעלילת מחזהו, אבל יותר סבירה בעיני האפשרות שקצת התבלבלת.
עבור לעמוד
,
