נו? אז מה אתם אומרים?

קצת מאכזב, לא?

אנא, פרטי, נמקי והדגימי

ערב טוב המנהלת, הגעתי עכשיו הביתה ורפרפתי על המפגש

לא התעמקתי, כי אני לא ממש מכירה את כתיבתו של אפשטיין, למעט מילון מהפך, שלא אהבתי וזנחתי באמצע (ז'תומרת שאפילו אותו אנ'לא ממש מכירה...) דווקא נראית שיחה מעניינת, אבל אני חייבת להודות שהכתיבה של אפשטיין נראית מעניינת הרבה פחות. סתם נקודה למחשבה: אחותי מיכלינקה העלתה את עניין מראהו של האלכס, וגם יוספה הוסיפה שבחים. תארו לעצמכם שאלונה קמחי (סתם דוגמה...) תתארח בפורום, ואריק, או נונצ'יק, או דני (גם אלו סתם דוגמאות, לא לקחת באופן אישי) ימצאו לנכון לשאול "היא באמת כזו חתיכה" או להעיר על צבע שערה, או אורך רגליה וכו' - איש הרי לא יעז, אפילו בצחוק, וטוב שכך. אז למה לנו מותר?

שאלה נוקבת

רחלי, שאלה ממש מכשילה

על פניו התשובה היא כן. כלומר, השאלה שלי היתה מאוד לא לענין. אבל....וזה אבל גדול. אבל בגלל המבנה הקיים היום של החברה, כשאני שואלת את זה משתמע מכך שאני לא מתייחסת לאלכס כאל חפץ או אובייקט מיני, אלא מפלרטטת איתו (עאלק). ולוא מישהו היה אומר את זה עלי (כן, בטח) אז זה היה יותר משתמע כהטרדה מינית. זה לא בגלל האיכות האובייקטיבית של הדברים, של המילים האלו אלא בגלל האופן שבו הם משתמעים לאוזניים שמובנות בחברה שלנו דהיום. האם אני טועה?

אנא, פרטי, נמקי והדגימי


תראי, אני כמובן חיכיתי בקוצר רוח

למפגש הזה. ממש ממש רציתי לשמוע (לקרוא?) אותו ולשאול כל מיני דברים. את הדברים הספציפיים שהטרידו אותי כמובן לא שאלתי, כי שאלות ספציפיות של פרשנות נראו לי לא רלוונטיות למפגש הקצר הזה. חטאתי בזה קצת בשאלה האחרונה שלי על מילון מהפך, ולא קיבלתי אפילו חלקיק של תשובה. הרבה סופרים באמת לא אוהבים לחפור עם הקוראים בספרים שלהם, ואולי זה המקרה גם כאן. הוא הזכיר כמה דברים מעניינים, אבל בשורה התחתונה הוא בקושי ענה. אולי לא הייתי צריכה לצפות ליותר מדי ממפגש בפורמט כזה. בכל אופן, סקרנותי לא סופקה. (ואגב, גם אני חשבתי שזה לא היה במקום, העניין עם איך שהוא נראה - זה נחמד בפורום, אבל לא בפניו)

רחלי, שאלה ממש מכשילה

על פניו התשובה היא כן. כלומר, השאלה שלי היתה מאוד לא לענין. אבל....וזה אבל גדול. אבל בגלל המבנה הקיים היום של החברה, כשאני שואלת את זה משתמע מכך שאני לא מתייחסת לאלכס כאל חפץ או אובייקט מיני, אלא מפלרטטת איתו (עאלק). ולוא מישהו היה אומר את זה עלי (כן, בטח) אז זה היה יותר משתמע כהטרדה מינית. זה לא בגלל האיכות האובייקטיבית של הדברים, של המילים האלו אלא בגלל האופן שבו הם משתמעים לאוזניים שמובנות בחברה שלנו דהיום. האם אני טועה?

בשביל זה הרי חגית קישרה אותנו למאמרון אודות דוריס לסינג

אבל, וזה גם לרחל, לא אין בעייה להתייחס בקול רם ליופיה של גברת או ליופיו של אדוֹן. אי השייכות ליצירתו/ה, נו זו כבר אופרה אחרת.

נו? אז מה אתם אומרים?

קצת מאכזב, לא?

לצערי (באמת לצערי, אבל הייתי מחוייב לדבר אחר לגמרי) לא נכחתי במפגש עצמו

אבל - יש יתרונות ב"לקרוא" בדיעבד את המפגש. אני חושב שאפשטיין נתן תשובות "חידתיות" לדעתי בכוונת תחילה. (בכך הוא לא שונה מהרבה יוצרים אחרים, שאינם תמיד ששים לדבר על יצירתם). אני חושב שכמה "מומחי אפשטיין" יתפלאו לגלות שברתלומיי אינו בדיוק "מקור השפעה" ואחרים יאנחו בסיפוק "כן, בורחס, בורחס". מצאה חן בעיני התשובה :"סיפור בלי פואנטה הוא גם פואנטה" -טוב מה הוא יכול להגיד, בינינו? בהמשך לפתילון התרגומי(בארת') שהיה לנו, הרי ברור שאפשטיין כותב טכסטים "קריאתיים". האם הוא יודע את התשובות לטכסטים שלו? האם זה בכלל חשוב אם הקורא נשאר עם קצת "חוסר הבנה", מבחינתו כיוצר ומבחינתנו כקוראים? שמתי לב, שהטכסטים החידתיים מתפענחים/נקראים עם קצת מאמץ וקצת קריאה מדוקדקת בהם. וליוספה - אני יודע שזו פעם שלישית שאני "מפשל" ולא מצליח להגיע למפגשים עם סופרים. היתרון ברשת הוא האפשרות לקרוא את המפגשים אחר-כך. תודה

בשביל זה הרי חגית קישרה אותנו למאמרון אודות דוריס לסינג

אבל, וזה גם לרחל, לא אין בעייה להתייחס בקול רם ליופיה של גברת או ליופיו של אדוֹן. אי השייכות ליצירתו/ה, נו זו כבר אופרה אחרת.

טוב, האמת שניצלתי די בנבזות את פליטת הפה של מיכל, כדי לגעת בנושא

וברור שאין רע בהתייחסות למראה חיצוני, כשהנסיבות מתאימות. העניין הוא שהתפתח ז'אנר של "שיחת בנות" (בעיקר בעתיונות ובטלויזיה), שמרשה לעצמו להתעסק בצורה חיצונית של בנים, או בביצועים מיניים שלהם, באופן משפיל למדי. בעיני כל העניין הוא סר טעם, ולא מוסיף כבוד לאף אחד משני המינים (אני חושבת שעל זה לסינג מדברת, אבל התיאור שלה את הכיתה שבה היא ביקרה נשמע לי קצת תמוה). מיכלי: את פשוט מניחה שאם מתייחסים למראה חיצוני של גבר, זה פלירטוט לגיטימי. אולי כי ברור שזה רק בונוס על מעלותיו האינטלקטואיליות של האיש? ואם מתייחסים למראה חיצוני של אשה? למה זה מקומם כ"כ? אולי כי עדין לא מובן לנו מאליו שגם זה רק חלק מאישיות שלמה? ואם ככה, אז מי כאן השוביניסט? וכמו שאומר ז'וז'ו חלסטרה: תחשבו על זה, אהההההה

תראי, אני כמובן חיכיתי בקוצר רוח

למפגש הזה. ממש ממש רציתי לשמוע (לקרוא?) אותו ולשאול כל מיני דברים. את הדברים הספציפיים שהטרידו אותי כמובן לא שאלתי, כי שאלות ספציפיות של פרשנות נראו לי לא רלוונטיות למפגש הקצר הזה. חטאתי בזה קצת בשאלה האחרונה שלי על מילון מהפך, ולא קיבלתי אפילו חלקיק של תשובה. הרבה סופרים באמת לא אוהבים לחפור עם הקוראים בספרים שלהם, ואולי זה המקרה גם כאן. הוא הזכיר כמה דברים מעניינים, אבל בשורה התחתונה הוא בקושי ענה. אולי לא הייתי צריכה לצפות ליותר מדי ממפגש בפורמט כזה. בכל אופן, סקרנותי לא סופקה. (ואגב, גם אני חשבתי שזה לא היה במקום, העניין עם איך שהוא נראה - זה נחמד בפורום, אבל לא בפניו)

השאלות שנשאלו היו מתוחכמות ומורכבות באופן מעורר הערכה, וקשה היה לענות עליהן על רגל אחת

חלק מהשואלים ירו צרור של שאלות ובמסגרת של שעתיים לחוצות, כשלמשיב אין הפריוולגיה לענות בע"פ, אלא צריך להתנסח בהקלדה בשתי אצבעות, זה מכניס אותו למצב בכלל לא פשוט, והוא מתקשה לענות תשובות מלאות ומספקות. אי לכך חשבתי, עוד אתמול במהלך המיפגש, שאם נקיים מיפגשים כאלה בעתיד, תוכלו לשלוח לי (מי שירצה כמובן) את שאלותיכם מראש, וכך יוכל הסופר לחשוב לפחות על חלק מהשאלות שיופנו אליו. מה דעתך?

טוב, האמת שניצלתי די בנבזות את פליטת הפה של מיכל, כדי לגעת בנושא

וברור שאין רע בהתייחסות למראה חיצוני, כשהנסיבות מתאימות. העניין הוא שהתפתח ז'אנר של "שיחת בנות" (בעיקר בעתיונות ובטלויזיה), שמרשה לעצמו להתעסק בצורה חיצונית של בנים, או בביצועים מיניים שלהם, באופן משפיל למדי. בעיני כל העניין הוא סר טעם, ולא מוסיף כבוד לאף אחד משני המינים (אני חושבת שעל זה לסינג מדברת, אבל התיאור שלה את הכיתה שבה היא ביקרה נשמע לי קצת תמוה). מיכלי: את פשוט מניחה שאם מתייחסים למראה חיצוני של גבר, זה פלירטוט לגיטימי. אולי כי ברור שזה רק בונוס על מעלותיו האינטלקטואיליות של האיש? ואם מתייחסים למראה חיצוני של אשה? למה זה מקומם כ"כ? אולי כי עדין לא מובן לנו מאליו שגם זה רק חלק מאישיות שלמה? ואם ככה, אז מי כאן השוביניסט? וכמו שאומר ז'וז'ו חלסטרה: תחשבו על זה, אהההההה

מיכל צודקת: זה עניין של נורמות חברתיות, ואנחנו קרובים לרגע שבו הערות לבנים על מראם החיצוני תהיינה אן-פוליטקלי קורקט

הרי בעבר לא היה דבר כזה, שגבר מוטרד מינית. היום, זה אומנם נדיר, גם גברים מתלוננים על הטרדה מינית. יש עכשיו בעיר, על חלק מסככות האוטובוסים, פרסומת לבירה כלשהי, שבה רואים דוגמן יפה-תואר חובש כובע מלחים. אם תתבונו היטב בתצלום, באופן שבו הדוגמן מבליט את שפתיו וכו', תגלו שהדוגמן משדר לא רק גבריות, אלא גם הרבה נשיות. מה שאני רוצה לומר הוא, שיש היום נטייה לטשטש בין דימויים גבריים לנשיים, והגברים מתגאים בצדדים הנשיים שבתוכם. א-בל, קצת חוש הומור חברים וחברות! מה, כבר אסור להשתובב עם הערות בלתי מזיקות על מראה חיצוני? מה הרצינות הזאת? בהחלט מותר להעיר גם לאלונה קמחי, והיא גם תדע מה להשיב. מישהי (לא זוכרת, אם היתה זו אילונה או צ'רלס) העירה גם על מראהו האוונגליוני של אלכס. נו אז מה? כשקראתי את השאלה צחקתי, והערתי לו שאכן הוא יכול לגלם את ישו. הוא התייחס, אני חושבת, לכל ההערות האלה בהומור.

ערב טוב המנהלת, הגעתי עכשיו הביתה ורפרפתי על המפגש

לא התעמקתי, כי אני לא ממש מכירה את כתיבתו של אפשטיין, למעט מילון מהפך, שלא אהבתי וזנחתי באמצע (ז'תומרת שאפילו אותו אנ'לא ממש מכירה...) דווקא נראית שיחה מעניינת, אבל אני חייבת להודות שהכתיבה של אפשטיין נראית מעניינת הרבה פחות. סתם נקודה למחשבה: אחותי מיכלינקה העלתה את עניין מראהו של האלכס, וגם יוספה הוסיפה שבחים. תארו לעצמכם שאלונה קמחי (סתם דוגמה...) תתארח בפורום, ואריק, או נונצ'יק, או דני (גם אלו סתם דוגמאות, לא לקחת באופן אישי) ימצאו לנכון לשאול "היא באמת כזו חתיכה" או להעיר על צבע שערה, או אורך רגליה וכו' - איש הרי לא יעז, אפילו בצחוק, וטוב שכך. אז למה לנו מותר?

ואני חושבת שזו היתממות וצביעות

כי גם בראיונות עם קמחי וגם עם אוסטר כשמנסים למפות את עולמם שמקריץ ספרות מתייחסים למראם המצודד. מה רע בהלתפעל בפונט ממראהו? ובמיוחד כשההתפעלות מלווה בשאלות רלוונטיות יותר שמגדירות אותו כיותר מסתם יפיוף. להיות יפה זה עניין להתבייש בו?

נו? אז מה אתם אומרים?

קצת מאכזב, לא?

ומי שנשאר עם טעם של עוד, יוכל לפגוש את אלכס אפשטיין

גם בכנס אייקון שיתקיים בחול המועד סוכות בסינמטק תל-אביב, בפאנל משותף עם הסופרים יבשם עזגד וחמוטל שבתאי. ואתם מוזמנים גם להציץ בתכנית הכנס שכולל כמה הרצאות (כמו של דר' אילנה גומל מהחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב ודר' עמנואל לוטם, עורך ומתרגם על "חולית"), וכמה סרטים מצויינים ונדירים

מיכל צודקת: זה עניין של נורמות חברתיות, ואנחנו קרובים לרגע שבו הערות לבנים על מראם החיצוני תהיינה אן-פוליטקלי קורקט

הרי בעבר לא היה דבר כזה, שגבר מוטרד מינית. היום, זה אומנם נדיר, גם גברים מתלוננים על הטרדה מינית. יש עכשיו בעיר, על חלק מסככות האוטובוסים, פרסומת לבירה כלשהי, שבה רואים דוגמן יפה-תואר חובש כובע מלחים. אם תתבונו היטב בתצלום, באופן שבו הדוגמן מבליט את שפתיו וכו', תגלו שהדוגמן משדר לא רק גבריות, אלא גם הרבה נשיות. מה שאני רוצה לומר הוא, שיש היום נטייה לטשטש בין דימויים גבריים לנשיים, והגברים מתגאים בצדדים הנשיים שבתוכם. א-בל, קצת חוש הומור חברים וחברות! מה, כבר אסור להשתובב עם הערות בלתי מזיקות על מראה חיצוני? מה הרצינות הזאת? בהחלט מותר להעיר גם לאלונה קמחי, והיא גם תדע מה להשיב. מישהי (לא זוכרת, אם היתה זו אילונה או צ'רלס) העירה גם על מראהו האוונגליוני של אלכס. נו אז מה? כשקראתי את השאלה צחקתי, והערתי לו שאכן הוא יכול לגלם את ישו. הוא התייחס, אני חושבת, לכל ההערות האלה בהומור.

הזמנה פתוחה

לכל מי שמעונינת להטריד אותי מינית, אם בפונט, אם בהערה סקסיסטייות, וגומר בלשלוח ידיים. בשמחה רבה, אני בהחלט מעוניין לשמש כאובייקט חסר עצמיות בידיה של אישה, שכל מה שיש לה בראש זה דבר אחד. זה שאין לי כסף לאורטודנט, ושאני מסתרק עם שואב אבק, לא אמורה להפריע לאף אחת מיכן בנות. עליי... אם יש דבר שאני שונא זה פוליטיקלי קורקטנס.

לצערי (באמת לצערי, אבל הייתי מחוייב לדבר אחר לגמרי) לא נכחתי במפגש עצמו

אבל - יש יתרונות ב"לקרוא" בדיעבד את המפגש. אני חושב שאפשטיין נתן תשובות "חידתיות" לדעתי בכוונת תחילה. (בכך הוא לא שונה מהרבה יוצרים אחרים, שאינם תמיד ששים לדבר על יצירתם). אני חושב שכמה "מומחי אפשטיין" יתפלאו לגלות שברתלומיי אינו בדיוק "מקור השפעה" ואחרים יאנחו בסיפוק "כן, בורחס, בורחס". מצאה חן בעיני התשובה :"סיפור בלי פואנטה הוא גם פואנטה" -טוב מה הוא יכול להגיד, בינינו? בהמשך לפתילון התרגומי(בארת') שהיה לנו, הרי ברור שאפשטיין כותב טכסטים "קריאתיים". האם הוא יודע את התשובות לטכסטים שלו? האם זה בכלל חשוב אם הקורא נשאר עם קצת "חוסר הבנה", מבחינתו כיוצר ומבחינתנו כקוראים? שמתי לב, שהטכסטים החידתיים מתפענחים/נקראים עם קצת מאמץ וקצת קריאה מדוקדקת בהם. וליוספה - אני יודע שזו פעם שלישית שאני "מפשל" ולא מצליח להגיע למפגשים עם סופרים. היתרון ברשת הוא האפשרות לקרוא את המפגשים אחר-כך. תודה

כן למרות שלא שאלתי נכחתי כמעט במפגש כולו, צופה פאסיבית, בנגוד אליך ינאי אני חושבת שאלכס

ענה בחידות מכיוון שהוא השאיר את האינטרפטציה לקורא. הוא אמר שזה מה שמעניין אותו כרגע, שכספר עוזב אותו הוא כבר לא שלו.
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ספרים
בחר
בחר