סלטה

סלטה

מילדות יש לי חולשה, אם אפשר לקרוא לזה כך, לתקופה הזאת שלפני פסח. תחילת האביב. מזג האוויר מתחיל להתחמם, הימים מתארכים, קרני השמש מלטפות את העור החשוף ומחממות את הלב וריח פריחות מציף את האוויר. והריח הזה, יש בו משהו לא ניתן להסבר. הוא משכר אותי, כאילו יכולתי להתבשם בו לנצח. המכלול הזה הופך למין תחושה נעימה שעוטפת את כל הגוף. למען האמת, המעטתי כאן בערך התחושה. להגדיר את התחושה הזאת כ'נעימה' זה כמו להגיד שמייקל ג'ורדן היה שחקן כדורסל 'טוב'. מדובר במעשה אלוהי, בתחושה שזורמת בכל העורקים ומגיעה לכל נימי הדם, גם הזעירים ביותר שבהם, הנמצאים בקצות האצבעות. היא מכסה כל טפח וטפח בגופך, כל איבר. נדמה לך שתחושה דומה לזו כבר חווית בעברך, שהיא מוכרת ונצרבה בתאי הגוף. כמו זיכרון אצור מגלגול קודם.

 

עוד על רסיסי טיולים:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ספרים