רסיסי טיולים

רסיסי טיולים

בילדותי נהגתי להשתעשע במחשבותיי. דימיתי שיש לי כוחות-על כאלו ואחרים, כמו כל הילדים, אני מניח. אחד מכוחות-העל האלה היה קריאת מחשבות. נהניתי לדמיין כיצד אני מקדים את הסובבים אותי בכמה צעדים ויודע להתאים את פעולותיי למחשבותיהם. עכשיו כשאני חושב על זה, האם הייתי מעוניין לדעת מה היא באמת חושבת על המתנה שהבאתי? מה הבוס שלי באמת חושב עליי? מה החברים החדשים באמת חושבים על הסיפור שהרגע סיפרתי? האם הייתי מצליח לשרוד בעולם של כנות מוחלטת, או שמא הייתי הופך לאסיר בכלא של מחשבות הסובבים אותי?

ומה היה קורה אם כולנו יכולנו לקרוא מחשבות? האם היינו נעלבים יותר? רבים יותר? רוצחים יותר? מתרחקים יותר? שותקים יותר? מייצרים מחשבות טהורות יותר?

ואולי, כמו שלימדנו את הפיות שלנו, היינו בהדרגה מאמנים גם את המחשבה שלנו לשקר. בתחילה שקר לבן, קטן ולא מזיק שאנו מספרים לילדים שלנו, ובסוף שקרים גסים ופוגעניים, כאלה שאנו מספרים לחברים שלנו. ואם היינו מצליחים, האם ייתכן שלבנו ומחשבתנו יהיו שונים, או שאולי היינו מאמינים בשקרים שלנו?

 

עוד על רסיסי טיולים:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ספרים