כללי משחק ברומנים האם זה כל כך מובן מאליו?

זה מה שעולה על דעתי בקשר לחוקים וכללים חברתיים וזה מה שאני חושב. חוקים וכללים חברתיים נועדו להתמודד עם פחד ולשמור על מסגרות קיימות. הם חלים על כולם בלי שום קשר לתכונות האישיות ולצורך האישי דוגמאות במלחמה בטרור חשודים כולם ולכן בדיקות בטחוניות יעשו גם לתינוק בן ארבע. כדי למנוע פשע של נערים בארה"ב יש הרבה מדינות שיש בהן עוצר בשעה 11 בלילה. זה חל על כולם גם על 99% מהילדים שבחיים לא יבצעו פשע. בקהילה החרדית נשים צריכות להתלבש באופן מאוד צנוע, כדי למנוע חס וחלילה פתוי. בערב הסעודית עוד צעד ולובשים גם רעלה לכיסוי הפנים לאותה מטרה שלמות המשפחה – תמיד למדו אותנו ששלמות המשפחה נשמרת רק עם בני הזוג אוהבים זה את זה בלב ובנפש, ואהבה מחוץ לנשואים היא אסורה ומביאה בהכרח לפירוק המשפחה. ולכן תשמע לרוב את המבקרים אומרים שחור/לבן או אם בן הזוג או פרוק אין שביל ביניים. ובכן כפי שניסיתי להוביל בקוו המחשבה לעיל לא כל דבר הוא כלל לכולם – יש אנשים שזה מתאים להם ויש כאלה שלא. (וכן אני יודע שיש כאלה שיגידו שמה שאני אומר זה מגעיל, אז בבקשה אם זה מגעיל אותכם תקראו מכתב אחר זה כנראה משהו שלא מתאים לכם) אני טוען שבעוד שהמשפחה היא הגרעין לבטחון, לתמיכה הדדית, לחברות ללא תנאי ועוד 100 דברים טובים שיש להגיד על משפחה), היא עדיין לא יכולה לספק לבן אדם אין כל צרכיו. אנשים הולכים לחוגים לבד, עושים רשיון טיסה, קונים אופנוע ועוד דברים שהם שלהם בלבד. באותו אופן יש את הצד הרגשי ואת הצד המיני, שהוא צורך שלא תמיד בן הזוג יכול לספק. אז יבואו המבקרים ויגידו – תהיה גבור פרק את המשפחה וצא לשוק הבשר. אני אומר לא, המשפחה חשובה לי אשתי חשובה לי, אבל חשוב לי גם לממש את עצמי מבחינה רגשית ומינית. וזה שנקבע כלל שזה "בגידה" "רמאות" – אני בכלל לא רואה את זה ככה. אם לא ספרתי לאישתי (והיא לא ספרה לי) על רומן זה מתוך כוונה לשקר "שקר לבן" שמטרתו להגן על בן הזוג שלא יפגע. ולי היו רומנים ולאשתי היו רומנים. חלקם נחשפו בדרך זו או אחרת. היו סערות אבל עולם כמנהגו נוהג וחיינו כזוג רק השתפרו מאלמנט התחרות והעובדה שאנחנו לא לוקחים אחד את השני כמובן מאליו. שלא תבינו אותי לא נכון, אני ממש לא מעודד רומנים מחוץ לנישואים. אני מעדיף שבני זוג שנשואים 50 שנה יהיו כל רגע מאוהבים אחד בשני יותר מקודמו, ושזה לא יעלה על הפרק. אבל בתוך עמי אני חיי ויודע שהרבה זוגות (אומר 90% ) נקלעים למצב של יובש בקשר הרגשי אחרי הרבה שנות נשואים וחסר להם הריגוש, והם פשוט ותרו על זה ועברו לסדר היום (יד ביד בכסא הנדנדה), או לקחו יוזמה ניהלו רומן וחיי הנישואים שלהם נשברו. אז הפתרון שאני נקטתי בו (ןאני לא אומר שזה פתרון מושלם) זה שיטת הבת יענה, יודעים בגדול אבל לא יודעים את הפרטים. לי ולאשתי זה מתאים. לא ברור לי לכמה אנשים אחרים זה גם מתאים. אשמח לשמוע תגובות (עדיף ידידותיות עם בקורת בונה)

תגובה

בוקר טוב. לדעתי אתה צודק בחלק מהדברים. אתה צודק, המצב של אהבה וקשר מיני וריגשי לאורך זמן בחיי הנשואים - קלוש. רוב הזוגות מגיעים לשיגרה מסויימת ללא ריגושים. אני לא כאן כדי לסנגר על ה"מוסר", אבל צריך לזכור, שגם אם יש שגרה מסויימת, זה לא אומר שצריך לפגוע באמון. כולם כאן מדברים על הבגידות שלהם, על הכוונה לבגידה, על ה"הצלחות" שלהם, חלקם אף מצגים זאת בגאווה משהו. אם יש הסכמה הדדית בין בני הזוג, אז אין בכך כל רע, אף אחד לא נפגע. תאר לך מצב (וכולי תקווה שלא יהיה כזה), שבו מתברר לך שאישתך שוכבת עם מישהו אחר. מה ההרגשה שלך באותו רגע? מה? אתה תעבור לסדר היום כאילו כלום לא קרה? על אותו משקל, גם הצד השני ירגיש כך. אחרי X שנים של חיים משוטפים, ששני הצדדים בוטחים אחד בשני, פתאום מתמוטט איזה עולם, ולא קטן. אתה יודע מה, בוא ניקח דוגמא אחרת, פחות "קיצונית". מה תעשה, אם יתברר לך שאישתך בוגדת בך ריגשית? היא לא שוכבת עם אף אחד אחר, היא עדיין אוהבת אותך, אבל, אין לה על מה לדבר איתך. אתה כבר לא מעניין אותה. ואחרי זמן מסויים, אתה תגיע למסקנה, שהיא פשוט לא מדברת איתך יותר, אלא עם ידיד מהעבודה, כל ההתלבטויות, כל הפחדים, כל המחשבות, התקוות, הבעיות בבית ומחוץ לבית, הכל! איך תרגיש? למה אתה שם? להביא פרנסה ולספק במיטה? זהו? אותי זה היה מעליב. אז בוא נחזור לסקס. למה לא איתי? מה לא טוב? מה קרה? ולמה קיבינימט אף אחד לא אמר לי? אז לכל ה"גברים", ולכל הנשים שהם "גברים", יש גם צד שני שיכול ליהיות שלא חושב כמוכם. תדברו על זה, תסכימו שיש בעיה(אם יש), תטפלו בה, אם הפתרון ההדדי הוא מערכת יחסים פתוחה, אז יופי, זה גם פתרון. למה לפגוע במישהו? והכי מקומם? למה להתגאות בזה, כאילו ניצחת במשהו? מה, מערכות יחסים זו תחרות? זה שני צדדים... אני מקווה שהבהרתי את עצמי. יום נפלא. דורון.

ת'אמת?

אם זה מתאים גם לך וגם לאשתך, אני לא רואה בזה משהו רע. ואין לכם קינאה בכלל?

תגובה

בוקר טוב. לדעתי אתה צודק בחלק מהדברים. אתה צודק, המצב של אהבה וקשר מיני וריגשי לאורך זמן בחיי הנשואים - קלוש. רוב הזוגות מגיעים לשיגרה מסויימת ללא ריגושים. אני לא כאן כדי לסנגר על ה"מוסר", אבל צריך לזכור, שגם אם יש שגרה מסויימת, זה לא אומר שצריך לפגוע באמון. כולם כאן מדברים על הבגידות שלהם, על הכוונה לבגידה, על ה"הצלחות" שלהם, חלקם אף מצגים זאת בגאווה משהו. אם יש הסכמה הדדית בין בני הזוג, אז אין בכך כל רע, אף אחד לא נפגע. תאר לך מצב (וכולי תקווה שלא יהיה כזה), שבו מתברר לך שאישתך שוכבת עם מישהו אחר. מה ההרגשה שלך באותו רגע? מה? אתה תעבור לסדר היום כאילו כלום לא קרה? על אותו משקל, גם הצד השני ירגיש כך. אחרי X שנים של חיים משוטפים, ששני הצדדים בוטחים אחד בשני, פתאום מתמוטט איזה עולם, ולא קטן. אתה יודע מה, בוא ניקח דוגמא אחרת, פחות "קיצונית". מה תעשה, אם יתברר לך שאישתך בוגדת בך ריגשית? היא לא שוכבת עם אף אחד אחר, היא עדיין אוהבת אותך, אבל, אין לה על מה לדבר איתך. אתה כבר לא מעניין אותה. ואחרי זמן מסויים, אתה תגיע למסקנה, שהיא פשוט לא מדברת איתך יותר, אלא עם ידיד מהעבודה, כל ההתלבטויות, כל הפחדים, כל המחשבות, התקוות, הבעיות בבית ומחוץ לבית, הכל! איך תרגיש? למה אתה שם? להביא פרנסה ולספק במיטה? זהו? אותי זה היה מעליב. אז בוא נחזור לסקס. למה לא איתי? מה לא טוב? מה קרה? ולמה קיבינימט אף אחד לא אמר לי? אז לכל ה"גברים", ולכל הנשים שהם "גברים", יש גם צד שני שיכול ליהיות שלא חושב כמוכם. תדברו על זה, תסכימו שיש בעיה(אם יש), תטפלו בה, אם הפתרון ההדדי הוא מערכת יחסים פתוחה, אז יופי, זה גם פתרון. למה לפגוע במישהו? והכי מקומם? למה להתגאות בזה, כאילו ניצחת במשהו? מה, מערכות יחסים זו תחרות? זה שני צדדים... אני מקווה שהבהרתי את עצמי. יום נפלא. דורון.

לא הכל מושלם אבל זה גם כן פתרון

קודם כל היחסים ביני לבן אשתי בנושא נבנו בהדרגה בנושא הרומנים זה לא היה משהוא שהצהרנו עליו. תמיד דברנו על זה שסקס זה בסה"כ סקס ולא צריך לשים אותו בדרוג כל כך חשוב בזוגיות. הקשר ביננו תמיד היה כל כך חזק שנתנו אחד לשני להבין, שקיום רומן זה לא סיבה לריב ואיננו מחשיבים את זה לבגידה. היתה קנאה לעיתים, היו סערות היו תהיות, אבל בשורה האחרונה חזרנו לחיים רגילים והאהבה או יותר נכון הידידות ללא תנאי קיימת ביננו. חיי הסקס שלנו בסדר. הם אומנם לא לוהטים ומרגשים כמו עם המאהבת, אבל אני מעולם לא עושה השוואה. כי מה שמאהבת נותנת אשתי לא יכולה לתת אפילו שהיא נהדרת, רק בגלל השחיקה של 25 שנות נשואים. באותה מידה המאהבת לא יכולה לתת לי את מה שאשתי נותנת, ואני מניח שאם הייתי נשוי למאהבת לאורך זמן אותה הבעייה הייתה נוצרת גם כן של שחיקה. וכאן אני רוצה לדבר על מוסד המאהבת ואיך אני רואה את זה - מאהבת זה חידוש, התרגשות בלי שום התחיבויות של חיי היום יום - לא מכולת, לא כסף, לא מריבות עם הילדים - רק אהבה טהורה רגש נקי וריגוש אמיתי ללא תנאי. אם זה מפסיק, אפשר לנתק את הקשר ולמצוא קשר אחר, בלי שזה כרוך בשבירת מסגרת. עוד פעם אני חוזר ומציין, זה לא פתרון פלא וזה בטח לא מתאים להרבה אנשים. אבל אני ואשתי מצאנו איזהו מוצא, שמתאים לנו. ונראה לי שזוגות רבים במצבינו היו צריכים לחשוב על הנושא לפני שנוצר משבר, ואז זה נהיה "משבר אמון" "בגידה" "רמאות" ועוד מילים שלדעתי מקומם לא נכון כאשר מדובר ברומן טהור ויפה, שבא להשלים משהוא שחסר. אני יכול לדבר בשם עצמי ובשם המאהבת הנוכחית שלי, שהרומן שלנו שנמשך הרבה זמן, שיש לקשר ביננו הרבה תרומה חיובית לחיי הנשואים שלנו. אנחנו יותר שמחים, יש לנו פחות ציפיות ובקורת מבן הזוג ואנחנו מקבלים אותם כמו שהם, ויכולים להתמקד בדברים החיוביים שלהם ולא לשאול למה חיי המין שלנו לא לוהטים. מקווה שהתייחסתי לכל הפניות כהלכה. שיהיה לכם ערה נפלא

זיון זה לא הכל

אשתי שכבה עם משהוא אחר וכן גם אני שכבתי עם נשים אחרות - אז מה? ידעתי שזה יכול לקרות והתעלמתי מזה במכוון. שזה קרה ונודע, היו סערות הייתה קנאה, דיברנו על זה הרבה וחידדנו נושאים ורגשות. אבל הקשר ביננו נשאר חזק ואמיץ, כי הבנו שאנחנו חשובים מאוד אחד לשני, והצורך שלנו (שנינו) לריגושים אני תחליף לקשר הנפלא שיש לנו יותר מ-25 שנה, הוא משלים אבל לא תחליף. מקווה שעניתי

שאלות.

זה נשמע שאתה ה"בוגד" העיקרי. כלומר שלאשתך היה מקרה יחיד ולך יותר.האם זה התפוצץ רק כשגילית שגם לה היה מישהו מהצד והיא העלימה עין כל הזמן מבגידותיך או שהפיצוץ היה הדדי? ולאחר הפיצוץ באמת סיכמתם שכל אחד ימשיך במעשיו בשקט או שפשוט המשכתם בלי לדבר על זה? ומן הצד השני...האם זה באמת רק זיון?כלומר האם אתה לא יושב עם המאהבת גם במסעדה או בבילוי אחר וסתם מדברים? ואם כן האם לא יכול לקרות מצב שתפתח אליה רגשות ותקשר אליה? והיא אליך? והאם היא יודעת שלא תעזוב את אשתך? אני לא באה לשפוט אותך, באמת שלא. לא הייתי במצב וגם מקווה שלא אהיה. אני יכולה להבין שלאחר כל כך הרבה שנות נישואין יש שחיקה, זה טבעי. החיים לצערנו הם לא סיפור מהאגדות.

לא הכל מושלם אבל זה גם כן פתרון

קודם כל היחסים ביני לבן אשתי בנושא נבנו בהדרגה בנושא הרומנים זה לא היה משהוא שהצהרנו עליו. תמיד דברנו על זה שסקס זה בסה"כ סקס ולא צריך לשים אותו בדרוג כל כך חשוב בזוגיות. הקשר ביננו תמיד היה כל כך חזק שנתנו אחד לשני להבין, שקיום רומן זה לא סיבה לריב ואיננו מחשיבים את זה לבגידה. היתה קנאה לעיתים, היו סערות היו תהיות, אבל בשורה האחרונה חזרנו לחיים רגילים והאהבה או יותר נכון הידידות ללא תנאי קיימת ביננו. חיי הסקס שלנו בסדר. הם אומנם לא לוהטים ומרגשים כמו עם המאהבת, אבל אני מעולם לא עושה השוואה. כי מה שמאהבת נותנת אשתי לא יכולה לתת אפילו שהיא נהדרת, רק בגלל השחיקה של 25 שנות נשואים. באותה מידה המאהבת לא יכולה לתת לי את מה שאשתי נותנת, ואני מניח שאם הייתי נשוי למאהבת לאורך זמן אותה הבעייה הייתה נוצרת גם כן של שחיקה. וכאן אני רוצה לדבר על מוסד המאהבת ואיך אני רואה את זה - מאהבת זה חידוש, התרגשות בלי שום התחיבויות של חיי היום יום - לא מכולת, לא כסף, לא מריבות עם הילדים - רק אהבה טהורה רגש נקי וריגוש אמיתי ללא תנאי. אם זה מפסיק, אפשר לנתק את הקשר ולמצוא קשר אחר, בלי שזה כרוך בשבירת מסגרת. עוד פעם אני חוזר ומציין, זה לא פתרון פלא וזה בטח לא מתאים להרבה אנשים. אבל אני ואשתי מצאנו איזהו מוצא, שמתאים לנו. ונראה לי שזוגות רבים במצבינו היו צריכים לחשוב על הנושא לפני שנוצר משבר, ואז זה נהיה "משבר אמון" "בגידה" "רמאות" ועוד מילים שלדעתי מקומם לא נכון כאשר מדובר ברומן טהור ויפה, שבא להשלים משהוא שחסר. אני יכול לדבר בשם עצמי ובשם המאהבת הנוכחית שלי, שהרומן שלנו שנמשך הרבה זמן, שיש לקשר ביננו הרבה תרומה חיובית לחיי הנשואים שלנו. אנחנו יותר שמחים, יש לנו פחות ציפיות ובקורת מבן הזוג ואנחנו מקבלים אותם כמו שהם, ויכולים להתמקד בדברים החיוביים שלהם ולא לשאול למה חיי המין שלנו לא לוהטים. מקווה שהתייחסתי לכל הפניות כהלכה. שיהיה לכם ערה נפלא

אחלה

טוב, אם אתה מציג את זה ככה, אז אחלה. אם אין פגיעה בבן הזוג וזה הדדי, או לא הדדי, אבל עם הסכמה(אפילו שלא מובהרת בקול), אז אחלה. ערב טוב. דורון.

כללי משחק ברומנים האם זה כל כך מובן מאליו?

זה מה שעולה על דעתי בקשר לחוקים וכללים חברתיים וזה מה שאני חושב. חוקים וכללים חברתיים נועדו להתמודד עם פחד ולשמור על מסגרות קיימות. הם חלים על כולם בלי שום קשר לתכונות האישיות ולצורך האישי דוגמאות במלחמה בטרור חשודים כולם ולכן בדיקות בטחוניות יעשו גם לתינוק בן ארבע. כדי למנוע פשע של נערים בארה"ב יש הרבה מדינות שיש בהן עוצר בשעה 11 בלילה. זה חל על כולם גם על 99% מהילדים שבחיים לא יבצעו פשע. בקהילה החרדית נשים צריכות להתלבש באופן מאוד צנוע, כדי למנוע חס וחלילה פתוי. בערב הסעודית עוד צעד ולובשים גם רעלה לכיסוי הפנים לאותה מטרה שלמות המשפחה – תמיד למדו אותנו ששלמות המשפחה נשמרת רק עם בני הזוג אוהבים זה את זה בלב ובנפש, ואהבה מחוץ לנשואים היא אסורה ומביאה בהכרח לפירוק המשפחה. ולכן תשמע לרוב את המבקרים אומרים שחור/לבן או אם בן הזוג או פרוק אין שביל ביניים. ובכן כפי שניסיתי להוביל בקוו המחשבה לעיל לא כל דבר הוא כלל לכולם – יש אנשים שזה מתאים להם ויש כאלה שלא. (וכן אני יודע שיש כאלה שיגידו שמה שאני אומר זה מגעיל, אז בבקשה אם זה מגעיל אותכם תקראו מכתב אחר זה כנראה משהו שלא מתאים לכם) אני טוען שבעוד שהמשפחה היא הגרעין לבטחון, לתמיכה הדדית, לחברות ללא תנאי ועוד 100 דברים טובים שיש להגיד על משפחה), היא עדיין לא יכולה לספק לבן אדם אין כל צרכיו. אנשים הולכים לחוגים לבד, עושים רשיון טיסה, קונים אופנוע ועוד דברים שהם שלהם בלבד. באותו אופן יש את הצד הרגשי ואת הצד המיני, שהוא צורך שלא תמיד בן הזוג יכול לספק. אז יבואו המבקרים ויגידו – תהיה גבור פרק את המשפחה וצא לשוק הבשר. אני אומר לא, המשפחה חשובה לי אשתי חשובה לי, אבל חשוב לי גם לממש את עצמי מבחינה רגשית ומינית. וזה שנקבע כלל שזה "בגידה" "רמאות" – אני בכלל לא רואה את זה ככה. אם לא ספרתי לאישתי (והיא לא ספרה לי) על רומן זה מתוך כוונה לשקר "שקר לבן" שמטרתו להגן על בן הזוג שלא יפגע. ולי היו רומנים ולאשתי היו רומנים. חלקם נחשפו בדרך זו או אחרת. היו סערות אבל עולם כמנהגו נוהג וחיינו כזוג רק השתפרו מאלמנט התחרות והעובדה שאנחנו לא לוקחים אחד את השני כמובן מאליו. שלא תבינו אותי לא נכון, אני ממש לא מעודד רומנים מחוץ לנישואים. אני מעדיף שבני זוג שנשואים 50 שנה יהיו כל רגע מאוהבים אחד בשני יותר מקודמו, ושזה לא יעלה על הפרק. אבל בתוך עמי אני חיי ויודע שהרבה זוגות (אומר 90% ) נקלעים למצב של יובש בקשר הרגשי אחרי הרבה שנות נשואים וחסר להם הריגוש, והם פשוט ותרו על זה ועברו לסדר היום (יד ביד בכסא הנדנדה), או לקחו יוזמה ניהלו רומן וחיי הנישואים שלהם נשברו. אז הפתרון שאני נקטתי בו (ןאני לא אומר שזה פתרון מושלם) זה שיטת הבת יענה, יודעים בגדול אבל לא יודעים את הפרטים. לי ולאשתי זה מתאים. לא ברור לי לכמה אנשים אחרים זה גם מתאים. אשמח לשמוע תגובות (עדיף ידידותיות עם בקורת בונה)

זה לא דבר חדש

יש אנשים שנוהגים ככה - קוראים למסגרת הזו נישואים פתוחים. אנשים שטוב להם עם בנזוג אבל רוצים מגוון של פרטנרים בחיי האישות שלהם וזה מקובל על בני הזוג. יש גם סווינגרס, שזה בערך אותו דבר אבל הקשר עם הפרטנרים הוא יותר למטרת מפגשים מיניים ופחות לקשר מקביל לקשר הזוגי. ותמיד יש את הקוקולד - גברים שאוהבים לראות גברים אחרים מקיימים יחסים עם הנשים שלהם.

שאלות.

זה נשמע שאתה ה"בוגד" העיקרי. כלומר שלאשתך היה מקרה יחיד ולך יותר.האם זה התפוצץ רק כשגילית שגם לה היה מישהו מהצד והיא העלימה עין כל הזמן מבגידותיך או שהפיצוץ היה הדדי? ולאחר הפיצוץ באמת סיכמתם שכל אחד ימשיך במעשיו בשקט או שפשוט המשכתם בלי לדבר על זה? ומן הצד השני...האם זה באמת רק זיון?כלומר האם אתה לא יושב עם המאהבת גם במסעדה או בבילוי אחר וסתם מדברים? ואם כן האם לא יכול לקרות מצב שתפתח אליה רגשות ותקשר אליה? והיא אליך? והאם היא יודעת שלא תעזוב את אשתך? אני לא באה לשפוט אותך, באמת שלא. לא הייתי במצב וגם מקווה שלא אהיה. אני יכולה להבין שלאחר כל כך הרבה שנות נישואין יש שחיקה, זה טבעי. החיים לצערנו הם לא סיפור מהאגדות.

מדוע נוצר רומן והפעתו על חיי הנישואים (שלי)

כמו שאמרתי אני מעדיף את המילה רומנים מאשר בגידה. מאז ומעולם הרגשתי שגם אני וגם אשתי נאמנים אחד לשני, ונלך אחד עם השני באש ובמיים לא משנה מה הנסיבות. אני לא מודד את הכמויות מי יותר ומי פחות, כי זה תלוי רק במה שנחשף בצד של אשתי כך שאני לא יודע (ולא רוצה לדעת כמה באמת) היו כמה פעמים שהצעתי שנלך ליעוץ, ונראה האם אנחנו יכולים להדליק את הניצוץ בחזרה. הגענו למסקנה משותפת שזה פשוט לא יעבוד, כי על פניו לפי הרשימה של נושאים שיועץ יכול להציע זה לא משהוא שיביא לחידוש הניצוץ (בעיקר אצל אשתי). 25 שנות נשואים זה דבר שגורם לשיגרה, שלא פשוט לחזור ממנה להתלהבות נעורים. אני החלטתי שעלי לעשות מעשה, כדי להרגיש את ההרגשה של בן 16 עוד פעם ולחוות את החוויה הזאת, שאינני מוכן לוותר עליה. אז אם בתחילת דרכי, לפני שנים רבות זה היה זיון בלבד, וכל הצדדים נהנו מזה, בשנים האחרונות השקעתי יותר גם בקשר הרגשי. אז תשאלו בודאי, איך זה השפיע על הקשר עם אשתי והאם לא רציתי מידי פעם לקום ולברוח לאהובתי. כן היו זמנים שרציתי לברוח ולהעלם מהמציאות האפורה לחופשה לשנה באיים הרחוקים, אבל תמיד מה שקשר אותי למציאות זה המחויבות החד משמעית למשפחה ובעיקר לאשתי. אז האם אני מחוסן שלא אסחף? לא אני לא ורק הזמן יגיד ( בוא נקבע נקודת בקורת עוד 50 שנה) דבר נוסף שקרה הוא, שעד לפני 5 שנים הייתי שפוט מוחלט של אשתי, פשוט עוור מרוב אהבה והערצה, שגם אותם זיונים מן הצד לא נחשבו בעיני כאלמנט סיכון. בשנים האחרונות לאחר החשיפה שלי וחשיפה שלה, התחלנו להבין שאנחנו לא בכיס אחד של השני ויש תחרות, ואנחנו צריכים להשקיע יותר בקשר ביננו, וזה גרם לשיפור משעותי בתקשורת וביחסים ביננו. הדבר השני שקרה, הוא שהתחלנו לקבל אחד את השני ביותר פתיחות בלי לבקר אחד את שני כל כך הרבה, אלא קיבלנו זה את זה כמו שהוא למרות המגרעות, והתרכזנו במעלות. אז בגדול נראה לי שכל תורת החיים שלנו, שנוצרה עם הזמן הובילה למערכת יחסים בריאה יותר. ואני אומר בפעם ה-200 יתכן שזה לא עובד ככה אצל כל אחד. עניתי אומנם באריכות (אולי יותר מידי), אבל מקווה שהצלחתי חדד את הנקודה

זה לא דבר חדש

יש אנשים שנוהגים ככה - קוראים למסגרת הזו נישואים פתוחים. אנשים שטוב להם עם בנזוג אבל רוצים מגוון של פרטנרים בחיי האישות שלהם וזה מקובל על בני הזוג. יש גם סווינגרס, שזה בערך אותו דבר אבל הקשר עם הפרטנרים הוא יותר למטרת מפגשים מיניים ופחות לקשר מקביל לקשר הזוגי. ותמיד יש את הקוקולד - גברים שאוהבים לראות גברים אחרים מקיימים יחסים עם הנשים שלהם.

מכירה משהוא באינטרנט שמנהל סווינג?

תודה

שאלות.

זה נשמע שאתה ה"בוגד" העיקרי. כלומר שלאשתך היה מקרה יחיד ולך יותר.האם זה התפוצץ רק כשגילית שגם לה היה מישהו מהצד והיא העלימה עין כל הזמן מבגידותיך או שהפיצוץ היה הדדי? ולאחר הפיצוץ באמת סיכמתם שכל אחד ימשיך במעשיו בשקט או שפשוט המשכתם בלי לדבר על זה? ומן הצד השני...האם זה באמת רק זיון?כלומר האם אתה לא יושב עם המאהבת גם במסעדה או בבילוי אחר וסתם מדברים? ואם כן האם לא יכול לקרות מצב שתפתח אליה רגשות ותקשר אליה? והיא אליך? והאם היא יודעת שלא תעזוב את אשתך? אני לא באה לשפוט אותך, באמת שלא. לא הייתי במצב וגם מקווה שלא אהיה. אני יכולה להבין שלאחר כל כך הרבה שנות נישואין יש שחיקה, זה טבעי. החיים לצערנו הם לא סיפור מהאגדות.

ענין הפחד

אני רוצה להמשיל שאלת האם אני לא מפחד להסחף ולאבד שליטה בנעשה ולחבל בנשואי התשובה היא כן אני מחחד אבל זה לא עוצר אותי. אני גם ממש מפחד לעשות סקי, לשבור את העצמות - ועדיין עושה סקי. כי כנראה ההתגברות על הפחד היא חלק הההתרגשות. אז כמו בסקי גם ברגשות ניתן במידה זו או אחרת לשלוט, כמו שלומדים לשלוט בסקי. והרי אם הפחד היה המעצור בחיינו, היינו יושבים כל היום בבית מתחת למיטה ולא זזים. (למשל בגלל טרור). בכלל בכל מה שכרוך באהבה ורומטיקה, אני נוטה להתנתק מעולם המציאות ולרחף בגובה 90,000 עם אהובתי, בלי לחשוב על המחר. דקה אחרי זה אני עמוק במציאות היומיומית שמחזירה אותי למקום האמיתי שלי, ולהבנת המחויביות האמיתיות. אז בין סקי לרומנטיקה, אני מעדיף רומנטיקה 100 פעמים.

מדוע נוצר רומן והפעתו על חיי הנישואים (שלי)

כמו שאמרתי אני מעדיף את המילה רומנים מאשר בגידה. מאז ומעולם הרגשתי שגם אני וגם אשתי נאמנים אחד לשני, ונלך אחד עם השני באש ובמיים לא משנה מה הנסיבות. אני לא מודד את הכמויות מי יותר ומי פחות, כי זה תלוי רק במה שנחשף בצד של אשתי כך שאני לא יודע (ולא רוצה לדעת כמה באמת) היו כמה פעמים שהצעתי שנלך ליעוץ, ונראה האם אנחנו יכולים להדליק את הניצוץ בחזרה. הגענו למסקנה משותפת שזה פשוט לא יעבוד, כי על פניו לפי הרשימה של נושאים שיועץ יכול להציע זה לא משהוא שיביא לחידוש הניצוץ (בעיקר אצל אשתי). 25 שנות נשואים זה דבר שגורם לשיגרה, שלא פשוט לחזור ממנה להתלהבות נעורים. אני החלטתי שעלי לעשות מעשה, כדי להרגיש את ההרגשה של בן 16 עוד פעם ולחוות את החוויה הזאת, שאינני מוכן לוותר עליה. אז אם בתחילת דרכי, לפני שנים רבות זה היה זיון בלבד, וכל הצדדים נהנו מזה, בשנים האחרונות השקעתי יותר גם בקשר הרגשי. אז תשאלו בודאי, איך זה השפיע על הקשר עם אשתי והאם לא רציתי מידי פעם לקום ולברוח לאהובתי. כן היו זמנים שרציתי לברוח ולהעלם מהמציאות האפורה לחופשה לשנה באיים הרחוקים, אבל תמיד מה שקשר אותי למציאות זה המחויבות החד משמעית למשפחה ובעיקר לאשתי. אז האם אני מחוסן שלא אסחף? לא אני לא ורק הזמן יגיד ( בוא נקבע נקודת בקורת עוד 50 שנה) דבר נוסף שקרה הוא, שעד לפני 5 שנים הייתי שפוט מוחלט של אשתי, פשוט עוור מרוב אהבה והערצה, שגם אותם זיונים מן הצד לא נחשבו בעיני כאלמנט סיכון. בשנים האחרונות לאחר החשיפה שלי וחשיפה שלה, התחלנו להבין שאנחנו לא בכיס אחד של השני ויש תחרות, ואנחנו צריכים להשקיע יותר בקשר ביננו, וזה גרם לשיפור משעותי בתקשורת וביחסים ביננו. הדבר השני שקרה, הוא שהתחלנו לקבל אחד את השני ביותר פתיחות בלי לבקר אחד את שני כל כך הרבה, אלא קיבלנו זה את זה כמו שהוא למרות המגרעות, והתרכזנו במעלות. אז בגדול נראה לי שכל תורת החיים שלנו, שנוצרה עם הזמן הובילה למערכת יחסים בריאה יותר. ואני אומר בפעם ה-200 יתכן שזה לא עובד ככה אצל כל אחד. עניתי אומנם באריכות (אולי יותר מידי), אבל מקווה שהצלחתי חדד את הנקודה

כן..

כן, לדעתי הבהרת את הנקודה שלך, ולא באריכות. אחלה......מעניין..... יום טוב. דורון.

ענין הפחד

אני רוצה להמשיל שאלת האם אני לא מפחד להסחף ולאבד שליטה בנעשה ולחבל בנשואי התשובה היא כן אני מחחד אבל זה לא עוצר אותי. אני גם ממש מפחד לעשות סקי, לשבור את העצמות - ועדיין עושה סקי. כי כנראה ההתגברות על הפחד היא חלק הההתרגשות. אז כמו בסקי גם ברגשות ניתן במידה זו או אחרת לשלוט, כמו שלומדים לשלוט בסקי. והרי אם הפחד היה המעצור בחיינו, היינו יושבים כל היום בבית מתחת למיטה ולא זזים. (למשל בגלל טרור). בכלל בכל מה שכרוך באהבה ורומטיקה, אני נוטה להתנתק מעולם המציאות ולרחף בגובה 90,000 עם אהובתי, בלי לחשוב על המחר. דקה אחרי זה אני עמוק במציאות היומיומית שמחזירה אותי למקום האמיתי שלי, ולהבנת המחויביות האמיתיות. אז בין סקי לרומנטיקה, אני מעדיף רומנטיקה 100 פעמים.

משל יפה.

אני מסכימה איתך שאסור לפעול על פי הפחד. ובהחלט לאנשים יש צורך בריגוש ואסור להדחיק את הצורך. אז יש כאלה שמוצאים את זה בדרכים אחרות. כל אחד ודרכו. נשמע לי שאתה ואשתך אנשים מאוד בוגרים שלא מחפשים פתרונות מקובעים אלא זורמים עם המציאות ובודקים מה עובד עבורכם. זה יפה.

מכירה משהוא באינטרנט שמנהל סווינג?

תודה

למה?

נראה לך שכל מנהלי המה-שזה-לא-יהיה מכירים אחד את השני? זה שאני מנהלת קהילה בהכרח מביא איתו קשר לגורמים שמנהלים דברים אחרים (בין אם זה חנויות מקוונות או מנהלי מפגשי חילופי זוגות)? אז לא. אם אתה רוצה למצוא אותם, אתה יכול לחפש לבד. זה לא כל כך קשה למצוא למי שמעוניין. אני לא סוכנות שידוכים ובטח לא מתאמת יחסי מין (ויש לזה מילה בעברית - סרסרות).

מדוע נוצר רומן והפעתו על חיי הנישואים (שלי)

כמו שאמרתי אני מעדיף את המילה רומנים מאשר בגידה. מאז ומעולם הרגשתי שגם אני וגם אשתי נאמנים אחד לשני, ונלך אחד עם השני באש ובמיים לא משנה מה הנסיבות. אני לא מודד את הכמויות מי יותר ומי פחות, כי זה תלוי רק במה שנחשף בצד של אשתי כך שאני לא יודע (ולא רוצה לדעת כמה באמת) היו כמה פעמים שהצעתי שנלך ליעוץ, ונראה האם אנחנו יכולים להדליק את הניצוץ בחזרה. הגענו למסקנה משותפת שזה פשוט לא יעבוד, כי על פניו לפי הרשימה של נושאים שיועץ יכול להציע זה לא משהוא שיביא לחידוש הניצוץ (בעיקר אצל אשתי). 25 שנות נשואים זה דבר שגורם לשיגרה, שלא פשוט לחזור ממנה להתלהבות נעורים. אני החלטתי שעלי לעשות מעשה, כדי להרגיש את ההרגשה של בן 16 עוד פעם ולחוות את החוויה הזאת, שאינני מוכן לוותר עליה. אז אם בתחילת דרכי, לפני שנים רבות זה היה זיון בלבד, וכל הצדדים נהנו מזה, בשנים האחרונות השקעתי יותר גם בקשר הרגשי. אז תשאלו בודאי, איך זה השפיע על הקשר עם אשתי והאם לא רציתי מידי פעם לקום ולברוח לאהובתי. כן היו זמנים שרציתי לברוח ולהעלם מהמציאות האפורה לחופשה לשנה באיים הרחוקים, אבל תמיד מה שקשר אותי למציאות זה המחויבות החד משמעית למשפחה ובעיקר לאשתי. אז האם אני מחוסן שלא אסחף? לא אני לא ורק הזמן יגיד ( בוא נקבע נקודת בקורת עוד 50 שנה) דבר נוסף שקרה הוא, שעד לפני 5 שנים הייתי שפוט מוחלט של אשתי, פשוט עוור מרוב אהבה והערצה, שגם אותם זיונים מן הצד לא נחשבו בעיני כאלמנט סיכון. בשנים האחרונות לאחר החשיפה שלי וחשיפה שלה, התחלנו להבין שאנחנו לא בכיס אחד של השני ויש תחרות, ואנחנו צריכים להשקיע יותר בקשר ביננו, וזה גרם לשיפור משעותי בתקשורת וביחסים ביננו. הדבר השני שקרה, הוא שהתחלנו לקבל אחד את השני ביותר פתיחות בלי לבקר אחד את שני כל כך הרבה, אלא קיבלנו זה את זה כמו שהוא למרות המגרעות, והתרכזנו במעלות. אז בגדול נראה לי שכל תורת החיים שלנו, שנוצרה עם הזמן הובילה למערכת יחסים בריאה יותר. ואני אומר בפעם ה-200 יתכן שזה לא עובד ככה אצל כל אחד. עניתי אומנם באריכות (אולי יותר מידי), אבל מקווה שהצלחתי חדד את הנקודה

יפה כתבת

ונראה שמיצית את מה ש(גם) אני חושבת לא יכולה להגיד לצערי שמיישמת את הפתיחות שיש אצלכם כנראה שלא מתאים לכל מערכת יחסים ולכל אחד לא בטוחה שהייתי רוצה כזאת פתיחות, אבל אהבתי את רעיון התחרות, כביכול הכנסת מושג כ"כ זר לאינטימיות, אבל זה ככה באמת.
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים
בחר
בחר