כמה דברים ברשותך.... 
1) את עדיין צעירה ויש לך עוד הרבה זמן כדי למצוא את האחד והמיוחד.
2) גיל 30 הוא כזה נורא והיום הדברים שונים ממה שהיו פעם. בדור הקודם (ההורים שלי) היו מתחתנים כבר בגיל 18-19....כך זה היה נהוג....ואילו היום הרף עלה והגילאים הממוצאים הם 25-27. גם כאן יש לך עוד זמן.
3) אל תלחצי ממשהו שאת לא יודעת (העתיד) תחיי את החיים עכשיו כי את לא יודעת מה יביא מחר.
4) נכון שזה דיי מבאס להתחיל מערכת יחסים חדשה.....אבל תסתכלי על הצד היפה שבעניין....להתאהב מחדש....להרגיש את הפרפרים בבטן....ההתרגשות וכו'.....אל תסתכלי על השלילי.
לסיכום:
יש לך עוד הרבה זמן...תהני מהחיים......ותנצלי אותם עד תומם כדי שלא תצטערי אח"כ (כשתתחתני ב"ה) ואז תרגישי שפיספסת.
P אילולא כתבת את גילך, הייתי חושבת שמדובר ברווקה זקנה 
תירגעי מותק...
את לא בריצת 100 מ',
את במרתון!
ואת רק בהתחלה, אז תאטי את הקצב.
ואל תשכחי שבמרתון הזה יש גם משוכות שאת חייבת לעבור...
כמה דברים ברשותך....
1) את עדיין צעירה ויש לך עוד הרבה זמן כדי למצוא את האחד והמיוחד. 2) גיל 30 הוא כזה נורא והיום הדברים שונים ממה שהיו פעם. בדור הקודם (ההורים שלי) היו מתחתנים כבר בגיל 18-19....כך זה היה נהוג....ואילו היום הרף עלה והגילאים הממוצאים הם 25-27. גם כאן יש לך עוד זמן. 3) אל תלחצי ממשהו שאת לא יודעת (העתיד) תחיי את החיים עכשיו כי את לא יודעת מה יביא מחר. 4) נכון שזה דיי מבאס להתחיל מערכת יחסים חדשה.....אבל תסתכלי על הצד היפה שבעניין....להתאהב מחדש....להרגיש את הפרפרים בבטן....ההתרגשות וכו'.....אל תסתכלי על השלילי. לסיכום: יש לך עוד הרבה זמן...תהני מהחיים......ותנצלי אותם עד תומם כדי שלא תצטערי אח"כ (כשתתחתני ב"ה) ואז תרגישי שפיספסת.
רגע רגע
קודם כל אני מאחלת לך שתקבלי את מה שאת רוצה
אבל, נניח ולא, למה זה כזה נורא?
מה בלי בעל/חבר אין חיים?
בקשר למשפחה, את לא חייבת להתחתן בשביל זה, יש לא מעט אמהות חד הוריות, זה יותר קשה אין ספק
אבל לא בלתי אפשרי
ומעבר לזה את בת 21 את צריכה לבלות ולהנות, אין טעם לדאוג עכשיו לדברים שבדרך כלל מסתדרים מעצמם
זה כזה מוזר, כנסו
אני בת 21 יפייפה חכמה מצחיקה גם צנועה, לא מזמן נפרדתי מחבר שלי. ופיתאום כשאני שמה לב יש כול כך הרבה נשים שהם רווקות ומבוגרות, אני כול כך פוחדת להיות כזה. למרות שאין לי סיבה. זה ניראה לי כול כך מפחיד להגיע לגיל 30 ולהיות לבד בלי משפחה בלי בעל. כול הבחורים שיצאתי איתם לא היו לטעמי, האם באמת כול אחד בוחר את המי שהוא אוהב או שפשוט כולם מתפשרים?! כול כך אין לי כוח להתחיל קשר מהתחלה זה כזה באלגן, עד שמכירים את הבן אדם, עד שיודעים מה הם הכוונות האמיתיות שלו.
גם אותי מאוד מפחידות מחשבות כאלה.... 
אני בן 22, סטודנט למשפטים - הכל אצלי בחיים כל כך מתוכנן עד לפרטים
אני חושש שגם לי יקרה אותו הדבר ואתחתן בגיל שלושים (בגלל כסף, לימודים קריירה וכו..) בבקשה לא לזלזל אלה דברים מאוד חשובים.
אבל הדבר שהכי מציק לי - זה לחשוב שאם אביא ילדים בגיל שלושים אז עד שהם יגמרו צבא אני אהיה כבר ממש זקן! בן 50.
:)
איזה דיכאוןןןןןןןןןןן
מה????????????????????????.. 
אחותי את בסרט תורכי זפזפי דחוף לערוץ אחר....כן זה הערוץ שמשדרים לצעירים
את נורמלית מה ילדה בגילך חושבת מחשבות שכאלו , אבל וואלה אני לא מאשימה אותך זו החברה שהכתיבה לנו
מין נורמות שכאלו שאם את לא בת 30 עם לפחות 2 זאטוטים אז את חריגה דה!!!!!!!!
ומה אני אומר, בת 25 אנוכי ובלי בן זוג רציני , מהוגן לשבעה כבר כשנתיים ... ודואגת מי אני?...בטח
תזרמי , תהני , תכירי ודי לחשוב על מחשבות כאלו כולה בת 21 את ...אז יאלה שימי עלייך את שמלת הכוסית שלך
וצאי להנות כי זה הזמן !!!!!!
עבור לעמוד