הי רווית, 
יש תקופות כאלה בחיים.
זמנים בהם הכל מתפרק לנו מול העיניים והקרקע פתאום מפסיקה להיות יציבה.
אני באופן אישי שונאת להיות במצב "קורבני". מצב בו יש לי תחושה שארועים שונים מנווטים את חיי במקום שאני אנווט את הארועים.
לכל אחד יש דרכים אחרות להתמודד ופטנטים אחרים שמקלים עליו.
עלי מאוד מקלה האמונה שדברים לא קורים לנו "סתם".
לכל מכשול והתנסות יש תפקיד בחיינו. תפקיד מצמיח ומחשל.
מכירה את משל "שקי הצרות" הידוע?
בעיר גדולה הכריזו על מבצע.
כל אדם יארוז את הצרות שלו בשק גדול,ירשום על גבי השק את התכולה,
יניח את השק בכיכר העיר ויבחר לעצמו שק אחר.
שמחו האנשים להפטר מצרותיהם ויצאו שמחים וטובי לבב לכיכר העיר כדי לבחור לעצמם
שק חדש.יום שלם הסתובבו קראו את תכולות השקים,הרימו שקלו ובסופו של יום רצו במהירות לקחת את השק הפרטי שלהם בחזרה.
אז בלי להמעיט במאומה מקשייך, הסתכלי סביב ותגלי שלא הכל חשוך והקשיים הם קשיים זמניים.
הסתכלי על נקודות האור בחייך,למדי להעריך אותם והכי חשוב אל תהיי חסרת אונים.
בכל אחד מהמצבים תבדקי מה את יכולה לעשות כדי להרגיש טוב יותר.
נפרדת מחבר? פנקי את עצמך בחוויות מעשירות ומהנות, נסי לצאת ולהכיר בחור אחר.
אביך עזב? אל תשפטי אותו. אולי הוא במצוקה? אולי הוא צריך את אהדתך? אולי אמך או אחיך זקוקים לתמיכה? עזרה לאחר מאוד מחזקת ונותנת תחושה של עשייה.
רווית יקרה,קבלי חיבוק גדול,
תפרשי ידיים לצדדים תגידי לעצמך- "קטן עליי" ותחשבי מה את יכולה לעשות כדי לשנות.
בהצלחה