שלום רב...

אני בת 22 ויש לי חבר כבר שלוש שנים,החבר הראשון הרציני שלי, אני אוהבת אותו מאד....והוא אותי... הוא גם רוצה שאני יעבור איתו דירה למרות שאני לא מרגישה מוכנה עדיין.. הקטע שאני מרגישה קצת מבולבלת ומפוחדת בזמן האחרון . מרגישה קצת חנוקה ולפעמים לא בטוחה בקשר.לפעמים בא לי להיות רווקה...ולפעמים רוצה להיות לבד...ולא תמיד איתו. האם זה נורמאלי בקשר? לרצות להיות קצת לבד... אנחנו נפגשים כל יום וישנים אחד אצל השני. הוא בחור קצת קשוח וזה מפריע לי , ולפעמים קשה איתו.למרות שתמיד בסוף מריבה אנחנו משלימים,שנינו מתפשרים. הוא עושה הכל בשבילי...וממש מפנק אותי, מה עושים? איך "מעיפים" את הפחד והבילבול הזה.... אני יודעת שאיתו אני אתחתן,אבל בכל זאות משהו מפריע לי ולא שקט לי בלב..אוליי בגלל שהוא הראשון שלי?

שאלתה של הבחורה המתלבטת לגבי קשר חונק מדי

אנשים בריאים מלאים ויצירתיים אינם נדברים זה לזה באופן שאיננו מאפשר לזולת מרחב נשימה. מתאורך הקצר אני מרגישה שלא תהיי מאושרת עם הבחור הזה. הצרוף של קשיחות ולחץ אינני בריא. את נשמעת לי לגמרי נורמלית שאת רוצה לפעמים קצת "אוויר", קצת להיות לבד, קצת ללכת לחברה לבד ולקשקש איתה, בסתם לרבוץ ולקרוא ספר. גם אנישם נשואים שחיים יחד נותנים זה לזה מרחב. יכול להיות שאת אוהבת את הבחור ומאד מכורה לקשר איתו, ואת בטוחה כיום שתתחתני איתו, אבל אני גם בטוחה שבסוף תתגרשי ממנו (סליחה על עודף הבטחון בדברי, אבל פגשתי זוגות כמוכם בקילוגרמים).
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים
בחר
בחר