חיי

חיי

טוב זו פעם ראשונה שמזדמן לי להגיע לפה, דפדפתי קצת בוידויים וסודות שרשמתם. הוידוי שלי מספר לא על אירוע נקודתי כזה או אחר, אלא כמו שהכותרת אומרת, על 19 השנים בהן אני חי. גדלתי בבית של הורים אדישים. אדישים אליי, אחד לשני, להכל בעצם. אבא אדם מאוד בודד, יש בו איזה מין טבע של חוסר רציונליות ונטייה להפגע מהר ולכעוס. לא הייתי מתאר אותו כאדם סמכותי אלא אדם שמתיימר להיות סמכותי. הרבה פעמים היה כועס עליי כשאני עושה משהו ואחר כך כיוון שאני לא עושה אותו. מגיל קטן פיתחתי כלפיהם אותה כמות אדישות אותה קבלתי מהם. מאוחר יותר למדתי להיות אדיש לכל העולם. כשאדם ברחוב מועד ונופל האינסטינקט הראשוני שלי הוא להמשיך בדרכי מבלי להושיט יד. הרבה פעמים בחורות מתעניינות בי, מבחינות באיטום שעוטף אותי וממשיכות הלאה. קשה לי לשמור על קשר עם חברים, כולם זמניים אצלי. רוב המקרים בהם אני עוזר לאחרים נעשים מתוך איזושהי חובה חברתית, לא כי אני רוצה. למדתי את מנהגי החברה ואני חי לפיהם. אבל עמוק בפנים אני יודע, וזאת האמת היחידה אצלי, שלא משנה כמה אנסה להסתיר או לשנות, בבסיסי אני אדיש גמור. אדיש לכדוה''א, לאנשים, לעצמי. ובשל כך אני יודע שבחיי לא אגיע לשום מקום, לא אכבוש אף פסגה. הרצונות שלי חלשים מכדי להתקיים, וגורלי המר יהיה להכשל שוב ושוב עד המוות. זה הווידוי שלי. וכל הצחוקים והפנים היפות והחברים, הכל יחלוף. ורק זה יישאר תמיד הסוד הקטן שלי.

היי חומד

לא סיפרת את גילך (מניחה שבשנות ה-30 ?) "סתם" ככה רק כוידוי,זה אינו מספק,לפחות לא אותי האם יש לך אחים,אחיות ? ואיך אבא נהג איתם ? ומה עם אימא ? זה רע מאוד,וזה עצוב מאוד,שאתה נותן לחיים,לעבור לידך,מבלי שתהנה מהם זה "צועק" ללכת לייעוץ מקצועי ארוך,אמיתי ומקיף אתה הרי מבין שאנשים שמסביבך,לא יודעים את חייך וסיפור ילדותך מה שאתה עושה,זה פשוט מעניש את עצמך,בגלל אביך גם אם השתרשו בך אופיו והתנהגותו כלפיך,יש טיפול פסיכואנליטי+התנהגותי קוגנטיבי,ויש סיכוי רב שתצא מהפלומבה שנכנסת אליה לשחרר בפורום זה טוב,אך אינו מספק ולא יפתור אותך מה"עונש" הזה ראה - מספיק בן משפחה אחד (אימא,דוד,דודה,סבא,סבתא..) שהרעיף עליך אהבה,כדי שתחוש נאהב ורצוי האם יש בך רגש כלשהו ? חמלה כלפי הזולת ? אהבה? כאב ? עצבות ? אפילו כעס עצור,מעיד על כך שאינך אדם אטום,כפי שהינך מצייר את עצמך זו אולי אטימות מעושה,כפויה,מגוננת,מן מנגנון הגנה שפיתחת לעצמך,כדי לא להיפגע לא ניכנס לסיבות שהביאו את אביך,לנהוג בך באופן הזה,כי לא הוא האישו,רק אני בטוחה שגם עליו עברו חיים קשים,אולי כך נהגו בו הוריו חבל על כל יום שחולף טפל בעצמך,שחרר עצמך מהאטימות,אמיתית או מגוננת,זה כבר אינו משנה

הי הכל משתנה אתה תוכל לשנות את האדישות אם תרצה

רק אם באמת זה חושב לך להשתנות חום פנימי יכול להיות עבודה לפסיכולוג או לפורום העבודה של ביירון קייטי

היי חומד

לא סיפרת את גילך (מניחה שבשנות ה-30 ?) "סתם" ככה רק כוידוי,זה אינו מספק,לפחות לא אותי האם יש לך אחים,אחיות ? ואיך אבא נהג איתם ? ומה עם אימא ? זה רע מאוד,וזה עצוב מאוד,שאתה נותן לחיים,לעבור לידך,מבלי שתהנה מהם זה "צועק" ללכת לייעוץ מקצועי ארוך,אמיתי ומקיף אתה הרי מבין שאנשים שמסביבך,לא יודעים את חייך וסיפור ילדותך מה שאתה עושה,זה פשוט מעניש את עצמך,בגלל אביך גם אם השתרשו בך אופיו והתנהגותו כלפיך,יש טיפול פסיכואנליטי+התנהגותי קוגנטיבי,ויש סיכוי רב שתצא מהפלומבה שנכנסת אליה לשחרר בפורום זה טוב,אך אינו מספק ולא יפתור אותך מה"עונש" הזה ראה - מספיק בן משפחה אחד (אימא,דוד,דודה,סבא,סבתא..) שהרעיף עליך אהבה,כדי שתחוש נאהב ורצוי האם יש בך רגש כלשהו ? חמלה כלפי הזולת ? אהבה? כאב ? עצבות ? אפילו כעס עצור,מעיד על כך שאינך אדם אטום,כפי שהינך מצייר את עצמך זו אולי אטימות מעושה,כפויה,מגוננת,מן מנגנון הגנה שפיתחת לעצמך,כדי לא להיפגע לא ניכנס לסיבות שהביאו את אביך,לנהוג בך באופן הזה,כי לא הוא האישו,רק אני בטוחה שגם עליו עברו חיים קשים,אולי כך נהגו בו הוריו חבל על כל יום שחולף טפל בעצמך,שחרר עצמך מהאטימות,אמיתית או מגוננת,זה כבר אינו משנה

>

טוב אז ככה

יש לי כמה אחיות, כולן גדולות ממני. זה מוזר אבל למרות שאיתן הוא היה יותר קשוח, היום הן מדברות איתו יותר ממני. בילדותו אביו הרביץ לו בחגורה בתור עונש. אני לא יודע אם אפשר לגמרי להאשים אותו במה שהוא הפך להיות. בקשר לשאלה השנייה, אני מרגיש רצוי ונאהב עם הרבה אנשים כולל אמא ואבא, אך נדיר שאני מחזיר יחס/הרגשה כזאת. יש רגשות לפעמים אבל הרגש השולט הוא האין-רגש, האדישות. בכל מקרה תודה על התגובה. :)

היי חומד

טוב,כבר הבנתי שאתה בן 19 ... אין זה מוזר,הן שונות אחת מרעותה,והן שונות גם ממך,כל אחד מכם,בעל אופי ואישיות אחרת בעל חוזק וחוסן נפשי וריגשי שונה,ואולי מתוך נסיון החיים שלהן,הן למדו לקבל בסלחנות ובהבנה את התנהגותו שאלה - אתה בן יחיד בין בנות ? אולי מצאת עצמך נפגע ממנו ריגשית,יותר מהן בגלל היותך "בן זכר" ועוד שאלה - אתה בוכה לפעמים ? (או קרוב לדמעות?) למעלה כתבתי שהיה רצוי לפנות לטיפול פסיכואנליטי ועוד.. - ה"עוד" נרשם בטעות,וצריך להיות טיפול פסיכותרפויטי זה מאוד מאוד יעזור לך,ואתה יכול לעשות זאת,דרך קופת החולים שאתה חבר בה,כך שזה לא יעלה הרבה

.

אני בן יחיד בין בנות, ואני מסכים עם מה שאמרת, וגם אמרתי לו את זה פעם. בוכה... רק כשאני נדרש לדבר על דברים קשים שקשורים אליי. טיפול פסיכולוגי לא ממש אפשרי כשאתה בצבא. יש רק את הקב''ן והוא דואג רק לאינטרס של הצבא. אני לא חושב שזה משהו שפסיכולוג יכול לעזור לי בו. זה רק אני אחראי לעצמי, ואני מנסה כל הזמן להשתנות. אבל ברגע האמת כשכתבתי את הווידוי הבנתי שבעצם אני לא מאמין שאצליח להשתנות.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים
בחר
בחר