מילים, מילים, מילים...

משיחה שהיתה לי עם חברה העלנו שתינו דעות שונות לגבי משמעות של מילים. אני טוענת שאדם האומר משפט חייב להתכוון לתוכן שלו. לא להגיד סתם משפט שרק נשמע יפה וטוב אבל לא אמיתי. לצורך דוגמא הבאתי את המשפט "משתתף בצערך" שנאמר כשבאים לנחם מישהו. אני חושבת שזה משפט לא אמיתי כי הרי אף אחד לא רוצה להיות שותף ולכאוב כאב כזה ואף אחר לא רוצה להיות במקום. עדיף להגיד את המשפט "שלא תדע עוד צער" או משהו דומה שלדעתי הוא אמיתי ונכון יותר. היא אומרת שלא צריך להיכנס לדקויות ולפרטי פרטים. מה דעתכם בנושא? אורלי

מסכימה עם חברה שלך

לא לזלזל במילים. איך אומרים חיים ומוות בידי הלשון , כמה שזה נכון. לפעמים צריך להגיד גם מילים שלא מתכוונים אליהן. אני למשל אומרת להורים שלי כל הזמן כמה אני מעריכה אותם על העזרה אם הנכדים וכל יום שהם עוזרים קצת אני מודה להם המון, למרות שהם לא עוזרים הרבה בכלל, הם שמחים כי אני נשמעת מאוד אמיתית ובשבילם כמובן הקצת שהם נותנים זה הרבה אז הם "קונים" את התודות, זה עושה להם טוב , הם עוזרים לי קצת יותר וכולם מרוצים אפשר להגיד שאני צבועה וזה נכון אבל מבחינתי זאת הישרדות כי בלי העזרה הזאת, לא הייתי יכולה לעבוד ולהתפרנס בכבוד. גם במקום העבודה מי שנוהג להגיד את האמת בפנים לא מגיע רחוק דר"כ. צריך לדעת להחליק דברים, לעגל פינות ולשמור על מצב רוח טוב וחיוך מהלב לכל אחד. במסגרת שאני עובדת למדתי עם השנים, כמה חשוב לשמור על קשרים טובים עם כולם, מה שמחייב לעיתים לומר משפטים מבלי להתכוון לתוכן שלהם. וגם כאן אפשר להגיד שאני צבועה וזה נכון, אבל גם כאן זאת הישרדות, שכן אני עובדת במקום שאני אמורה להשיג מטרות בלי שלרוב יהיו לי את האמצעים המתאימים לכך, בשל בעיות תקציב קשות וחלק גדול מהצלחתי בעבודה ועמידתי במשימות תלויה לצערי ביכולתי לעשות קומבינות, להסתדר ובקשרים האישיים שלי אז אני חייבת להיות נחמדה. אז בשביל שזה לא יהיה לי מגעיל כי אני שונאת להיות צבועה, השתדלתי לפתח לי יכולת עם השנים כדי שיהיה לי יותר קל בחיים ולמצוא את הטוב בכל בו אדם החל מההורים שלי ועד לבן אדם שהכי שנוא על כולם שעובד איתי ואני משתדלת למלא את הלב שלי רק באהבה וככה באמת יותר קל לי וכיף לי בחיים. דווקא המשפט שלא תדע עוד צער הוא הלא נכון, ברור שנדע עוד צער, דווקא המשפט הזה קצת טפשי בעיני. הרי גם במהלכם הטבעי של הדברים אנו צריכים להיפרד מאנשים מבוגרים שיקרים לנו כמו סבא וסבתא או הורים מבוגרים "ואין מה לעשות נגד הזמן" ואני לא מדברת חס וחלילה על טרגדיות בלתי צפויות שגם קורות לפעמים, אז זה ברור שנדע עוד צער. לעומת זאת המילים משתתף בצערך מאוד נכונות בעיני. למשל אם לחברה טובה שלך נפטר אדם קרוב והיא מאוד עצובה, לא תהיי עצובה בשבילה גם את ? לא תחושי בצערה? וודאי שכן ולכן את בעצם משתתפת בצערה.

אם הנכדים = עם הנכדים

הופ, יש הגיון בתגובה

שלך. בהחלט חומר למחשבה...

מילים, מילים, מילים...

משיחה שהיתה לי עם חברה העלנו שתינו דעות שונות לגבי משמעות של מילים. אני טוענת שאדם האומר משפט חייב להתכוון לתוכן שלו. לא להגיד סתם משפט שרק נשמע יפה וטוב אבל לא אמיתי. לצורך דוגמא הבאתי את המשפט "משתתף בצערך" שנאמר כשבאים לנחם מישהו. אני חושבת שזה משפט לא אמיתי כי הרי אף אחד לא רוצה להיות שותף ולכאוב כאב כזה ואף אחר לא רוצה להיות במקום. עדיף להגיד את המשפט "שלא תדע עוד צער" או משהו דומה שלדעתי הוא אמיתי ונכון יותר. היא אומרת שלא צריך להיכנס לדקויות ולפרטי פרטים. מה דעתכם בנושא? אורלי

מילים צריכות להיות אמיתיות

אני משתדל לעשות "אפליה מתקנת" למילים חיוביות. אם יש לי משהו חיובי להגיד, אז למה לא לומר את זה ? זה גם נאמר מתוך כוונה אמיתית וגם עושה טוב למישהו. לעומת זאת דברים שליליים לא חייבים להאמר, למה סתם להגיד משהו שלילי, איזו דקירה קטנה שמעכירה את האווירה ? אני לא חושב שהאמת היא ערך עליון. ממש לא צריכים להגיד כל מה שחושבים רק בגלל שזו האמת בעיני באותו הרגע. אפשר לגרום כל כך הרבה כאב לאדם אחר במילים בודדות.

מסכימה עם חברה שלך

לא לזלזל במילים. איך אומרים חיים ומוות בידי הלשון , כמה שזה נכון. לפעמים צריך להגיד גם מילים שלא מתכוונים אליהן. אני למשל אומרת להורים שלי כל הזמן כמה אני מעריכה אותם על העזרה אם הנכדים וכל יום שהם עוזרים קצת אני מודה להם המון, למרות שהם לא עוזרים הרבה בכלל, הם שמחים כי אני נשמעת מאוד אמיתית ובשבילם כמובן הקצת שהם נותנים זה הרבה אז הם "קונים" את התודות, זה עושה להם טוב , הם עוזרים לי קצת יותר וכולם מרוצים אפשר להגיד שאני צבועה וזה נכון אבל מבחינתי זאת הישרדות כי בלי העזרה הזאת, לא הייתי יכולה לעבוד ולהתפרנס בכבוד. גם במקום העבודה מי שנוהג להגיד את האמת בפנים לא מגיע רחוק דר"כ. צריך לדעת להחליק דברים, לעגל פינות ולשמור על מצב רוח טוב וחיוך מהלב לכל אחד. במסגרת שאני עובדת למדתי עם השנים, כמה חשוב לשמור על קשרים טובים עם כולם, מה שמחייב לעיתים לומר משפטים מבלי להתכוון לתוכן שלהם. וגם כאן אפשר להגיד שאני צבועה וזה נכון, אבל גם כאן זאת הישרדות, שכן אני עובדת במקום שאני אמורה להשיג מטרות בלי שלרוב יהיו לי את האמצעים המתאימים לכך, בשל בעיות תקציב קשות וחלק גדול מהצלחתי בעבודה ועמידתי במשימות תלויה לצערי ביכולתי לעשות קומבינות, להסתדר ובקשרים האישיים שלי אז אני חייבת להיות נחמדה. אז בשביל שזה לא יהיה לי מגעיל כי אני שונאת להיות צבועה, השתדלתי לפתח לי יכולת עם השנים כדי שיהיה לי יותר קל בחיים ולמצוא את הטוב בכל בו אדם החל מההורים שלי ועד לבן אדם שהכי שנוא על כולם שעובד איתי ואני משתדלת למלא את הלב שלי רק באהבה וככה באמת יותר קל לי וכיף לי בחיים. דווקא המשפט שלא תדע עוד צער הוא הלא נכון, ברור שנדע עוד צער, דווקא המשפט הזה קצת טפשי בעיני. הרי גם במהלכם הטבעי של הדברים אנו צריכים להיפרד מאנשים מבוגרים שיקרים לנו כמו סבא וסבתא או הורים מבוגרים "ואין מה לעשות נגד הזמן" ואני לא מדברת חס וחלילה על טרגדיות בלתי צפויות שגם קורות לפעמים, אז זה ברור שנדע עוד צער. לעומת זאת המילים משתתף בצערך מאוד נכונות בעיני. למשל אם לחברה טובה שלך נפטר אדם קרוב והיא מאוד עצובה, לא תהיי עצובה בשבילה גם את ? לא תחושי בצערה? וודאי שכן ולכן את בעצם משתתפת בצערה.

הופ, אהבתי את מה שכתבת

אני אוהב את הגישה שלך - להתמקד בחיובי בכל אדם, ואז במקום להיות צבועה ולהרגיש מזוייפת, את מצליחה להיות גם נחמדה וגם אמיתית.

לסטפן - הגישה הזאת לא באה לי באופן טבעי

דווקא אני הייתי אחת שכן אומרת תמיד את האמת בפנים ואיכשהו מסתדרת בכל זאת, אולם עכשיו שיש לי ילדים ויותר אחריות והכל קצת יותר מסובך, הבנתי בדרך הקשה שאני חייבת לשנות גישה אחרת לא אגיע רחוק ... לצערי למדתי רק מהנסיון האישי שלי ולא השכלתי ללמוד מנסיונם של אחרים. איך אומרים - אין חכם כבעל ניסיון.

כל מילה שלך בסלע!!

מילים צריכות להיות אמיתיות

אני משתדל לעשות "אפליה מתקנת" למילים חיוביות. אם יש לי משהו חיובי להגיד, אז למה לא לומר את זה ? זה גם נאמר מתוך כוונה אמיתית וגם עושה טוב למישהו. לעומת זאת דברים שליליים לא חייבים להאמר, למה סתם להגיד משהו שלילי, איזו דקירה קטנה שמעכירה את האווירה ? אני לא חושב שהאמת היא ערך עליון. ממש לא צריכים להגיד כל מה שחושבים רק בגלל שזו האמת בעיני באותו הרגע. אפשר לגרום כל כך הרבה כאב לאדם אחר במילים בודדות.

צודק! אהבתי..

מילים, מילים, מילים...

משיחה שהיתה לי עם חברה העלנו שתינו דעות שונות לגבי משמעות של מילים. אני טוענת שאדם האומר משפט חייב להתכוון לתוכן שלו. לא להגיד סתם משפט שרק נשמע יפה וטוב אבל לא אמיתי. לצורך דוגמא הבאתי את המשפט "משתתף בצערך" שנאמר כשבאים לנחם מישהו. אני חושבת שזה משפט לא אמיתי כי הרי אף אחד לא רוצה להיות שותף ולכאוב כאב כזה ואף אחר לא רוצה להיות במקום. עדיף להגיד את המשפט "שלא תדע עוד צער" או משהו דומה שלדעתי הוא אמיתי ונכון יותר. היא אומרת שלא צריך להיכנס לדקויות ולפרטי פרטים. מה דעתכם בנושא? אורלי

ולפעמים, בחיים יש

מצבים שבהם רצוי לחסוך במילים.. כמו המשפט: "יש דברים שהשתיקה יפה להם". לא לאמר סתם לבן/בת זוג, אני אוהב אותך כשלא באמת חשים זאת. מצב כזה יגרום לבילבול ריגשי ומפח נפש גדול..

לגבי משמעות של מילים

זה מאוד נכון ולא סתם נאמר חיים ומוות בידי הלשון! אבל חוץ מזה אני חושבת שחברתך צודקת ואפשר להתייחס למילים"פשוטו כמשמעו"אני בטוחה שמי שאומר "משתתף בצערך" לא מתכוון למה שזה נשמע.אלא מזדהה עימו!

מסכימה עם חברה שלך

לא לזלזל במילים. איך אומרים חיים ומוות בידי הלשון , כמה שזה נכון. לפעמים צריך להגיד גם מילים שלא מתכוונים אליהן. אני למשל אומרת להורים שלי כל הזמן כמה אני מעריכה אותם על העזרה אם הנכדים וכל יום שהם עוזרים קצת אני מודה להם המון, למרות שהם לא עוזרים הרבה בכלל, הם שמחים כי אני נשמעת מאוד אמיתית ובשבילם כמובן הקצת שהם נותנים זה הרבה אז הם "קונים" את התודות, זה עושה להם טוב , הם עוזרים לי קצת יותר וכולם מרוצים אפשר להגיד שאני צבועה וזה נכון אבל מבחינתי זאת הישרדות כי בלי העזרה הזאת, לא הייתי יכולה לעבוד ולהתפרנס בכבוד. גם במקום העבודה מי שנוהג להגיד את האמת בפנים לא מגיע רחוק דר"כ. צריך לדעת להחליק דברים, לעגל פינות ולשמור על מצב רוח טוב וחיוך מהלב לכל אחד. במסגרת שאני עובדת למדתי עם השנים, כמה חשוב לשמור על קשרים טובים עם כולם, מה שמחייב לעיתים לומר משפטים מבלי להתכוון לתוכן שלהם. וגם כאן אפשר להגיד שאני צבועה וזה נכון, אבל גם כאן זאת הישרדות, שכן אני עובדת במקום שאני אמורה להשיג מטרות בלי שלרוב יהיו לי את האמצעים המתאימים לכך, בשל בעיות תקציב קשות וחלק גדול מהצלחתי בעבודה ועמידתי במשימות תלויה לצערי ביכולתי לעשות קומבינות, להסתדר ובקשרים האישיים שלי אז אני חייבת להיות נחמדה. אז בשביל שזה לא יהיה לי מגעיל כי אני שונאת להיות צבועה, השתדלתי לפתח לי יכולת עם השנים כדי שיהיה לי יותר קל בחיים ולמצוא את הטוב בכל בו אדם החל מההורים שלי ועד לבן אדם שהכי שנוא על כולם שעובד איתי ואני משתדלת למלא את הלב שלי רק באהבה וככה באמת יותר קל לי וכיף לי בחיים. דווקא המשפט שלא תדע עוד צער הוא הלא נכון, ברור שנדע עוד צער, דווקא המשפט הזה קצת טפשי בעיני. הרי גם במהלכם הטבעי של הדברים אנו צריכים להיפרד מאנשים מבוגרים שיקרים לנו כמו סבא וסבתא או הורים מבוגרים "ואין מה לעשות נגד הזמן" ואני לא מדברת חס וחלילה על טרגדיות בלתי צפויות שגם קורות לפעמים, אז זה ברור שנדע עוד צער. לעומת זאת המילים משתתף בצערך מאוד נכונות בעיני. למשל אם לחברה טובה שלך נפטר אדם קרוב והיא מאוד עצובה, לא תהיי עצובה בשבילה גם את ? לא תחושי בצערה? וודאי שכן ולכן את בעצם משתתפת בצערה.

היי הופ

זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך דרך המחשבה שלנו דומה. כתבתי את תגובתי עוד ליפני שקראתי את שלך.

מאמינה לך

כבר אמרתי לך פעם, לא זוכרת באיזה הקשר בדיוק אותו דבר ... נזכרתי ... משהו כמו שאת מנסחת באופן קצר ותמציתי את כל מה שאני חושבת

מילים צריכות להיות אמיתיות

אני משתדל לעשות "אפליה מתקנת" למילים חיוביות. אם יש לי משהו חיובי להגיד, אז למה לא לומר את זה ? זה גם נאמר מתוך כוונה אמיתית וגם עושה טוב למישהו. לעומת זאת דברים שליליים לא חייבים להאמר, למה סתם להגיד משהו שלילי, איזו דקירה קטנה שמעכירה את האווירה ? אני לא חושב שהאמת היא ערך עליון. ממש לא צריכים להגיד כל מה שחושבים רק בגלל שזו האמת בעיני באותו הרגע. אפשר לגרום כל כך הרבה כאב לאדם אחר במילים בודדות.

אז להשאיר בלב?

אני מסכימה איתך בחלק הראשון של מה שאמרת. זה יפה להגיד תודה ומילה חיובית שעולה לנו לראש. מה שנקרא להוציא את זה מהכח אל הפועל ולא סתם להשאיר את זה איתנו. מילה טובה עושה המון לאדם שמקבל אותה ויכולה לגרום להרגשה טובה לאורך כל היום. כמובן כשזה אמיתי ולא סתם על מנת לעשות איזה רושם או מתוך אינטרס. לעומת זאת דברים שליליים לדעתי גם אמורים להאמר ואני אסביר שלא תבין אותי לא נכון. כשיש משהו שלילי להגיד צריך ומותר. השאלה כאן היא איך. אם זה איזו ביקורת לגבי משהו שעשו לך, חבר טוב/בת זוג לא תגיד? תשאיר את זה איתך? זה לא חייב להאמר בכוונה של עקיצה או דקירה. אם לא תגיד תסחוב את זה איתך וגם אל תצפה שיהיה שינוי כי לא דיברת על אותו משהו שלילי. נכון שאמת היא לא ערך עליון חשוב להיות רגיש לסביבה. אורלי

מילים, מילים, מילים...

משיחה שהיתה לי עם חברה העלנו שתינו דעות שונות לגבי משמעות של מילים. אני טוענת שאדם האומר משפט חייב להתכוון לתוכן שלו. לא להגיד סתם משפט שרק נשמע יפה וטוב אבל לא אמיתי. לצורך דוגמא הבאתי את המשפט "משתתף בצערך" שנאמר כשבאים לנחם מישהו. אני חושבת שזה משפט לא אמיתי כי הרי אף אחד לא רוצה להיות שותף ולכאוב כאב כזה ואף אחר לא רוצה להיות במקום. עדיף להגיד את המשפט "שלא תדע עוד צער" או משהו דומה שלדעתי הוא אמיתי ונכון יותר. היא אומרת שלא צריך להיכנס לדקויות ולפרטי פרטים. מה דעתכם בנושא? אורלי

אני לא מסכימה ...

אם זה ניחום אבלים של סתם דודה של סבתא של שכנה שלי אז אני לא אגיד משתתפת בצערך כי זה לא יצא... המילים יתקעו בגרון אבל אם זאת חברה קרובה או משהו קרוב אליי ח"וח יהיה בי הרצון לחבק וכאילו להוריד קצת מהעצב ... זה כאב אין סופי וללא גבול אז להגיד משתתף בצערך הוא במקום
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים
בחר
בחר