אני כותבת כאן כי לא יודעת לאיזה פורום מתאים לפנות?!

אני נערה חירשת מלידה כיום בת 21 רק כיום הרגשתי שזה מגיע לי עד כאן! ואני חוששת לחזור לאותה דיכאון שיצאתי ממנה רק לפני שנה וחצי טוב אספר מהתחלה ( למרות שזה לא קל להיזכר בזה ולספר... באמת לא קל בכלל! ) כאשר הבאתי לעולם הזה נולדתי עם בעיות: לא רואה בעין אחת ועברתי בניתוח והצלחתי לראות רק בעין אחת (עד היום אני רואה בעין אחת...) היתה לי בעיה בלב שנולדתי.. ועברתי ניתוח בלב וזה עובר בהצלחה וכמובן נולדת חירשת מלידה... גרתי בעבר באריאל ובגיל 3 עברתי לקרית גת משום המליצו להוריי שאלך לגן חסיה בבאר שבע במיוחד לחירשים ועברתי לשם...ב3 שנים לא ידעתי איך להתקשר עם אנשים...כאשר הגעתי לגן חסיה ראיתי חבר'ה חירשים כמוני ולימדתי שפת סמינים במהירות והתשלבתי יפה מאוד והצלחתי להתקשר עם העולם ואחרי 2 שנים,רק ב5 שנים בלבד אכלתי במבה ושוקו ולא יותר מזה ונאלצתי לעבור ניתוח בקיבה ועובר בהצלחה ואחרי ניתוח הזה התחלתי לאכול עוף ואורז ועוד..אוכל בריא בקיצור ובגיל 6 התחלתי לסבול מהתעללות של הבנים בכיתתי אני לימדתי בכיתה א' עד יב' עם כיתה בנים בלבד,היתי בת היחידה בכיתה ובנים בכיתתי התעללו בי שהייתי ילדה לימדתי בבית ספר "מולדת" והייתי בכיתה 7 בנים בלבד,ואני היתי בת היחידה מהגן עד כיתה יג',הייתי בת היחידה בכיתת הבנים.. אז א' (שם בדוי) א' הוא גדל עימי מהרגע שבאנו לעולם עד היום והינו ביחד בגן,בבית ספר יסודי ותיכון.. ובכל בילוים חברתיים אנו ביחד,ועוד ועוד.. ושהייתי בת 7 יום אחד עם שמש ואוויר בהיר יצאתי להפסקה כמו שיצאתי תמיד טיילתי לבדי היתי בודדה בלי חברים ולפתע א' מגיע אלי,ואמר לי "מה את עושה פה,אסור לך להיות פה" אנו מתקשרים בשפת סימנים שזו שפה שלנו כחירשים (אנו לא אילמים! שתדעו..) ועניתי לו "אני רוצה להיות פה לצפות בילדים שמשחקים." וא' כועס על כך שלא שמעתי בקולו ומוריד לי את חצאית מול עייני הכל הילדים שהיו שם בהפסקה וקפאתי במקום ולא ידעתי כיצד להגיב..והתחלתי לבכות עד שהגיעה רכזת לקוי שמיעה והתלבשה אותי בחזרה חצאית ואמרה לכולם שיילכו לכיתות ולקחה אותי על ידיים לחדר מורים ושאלה מה קרה? לא יכולתי לדבר ,רק בכיתי ורציתי בקבוק...כן כן אני שותה מהבקבוק וגם עם מוצץ עד גיל 12 (לא ידעתי שהיה עלי להיגמל מזה כבר בגיל 3 או משהו) ורכזת לקוי שמיעה הכינה לי בקבוק שוקו ושתיתי,ונרדמתי ואז למחרת כולם התסכלו עליי בצורה שונה שכלכך התביישתי,שאפילו לא ידעתי כיצד להגיב,איך להתמודד? ובגיל 9 בערך או 10 יום אחד בשישי ערב הוריי ואחותי קטנה יצאו לאחי הבכור שנשוי-2 ילדים להיות אצלו בארוחת השבת אני ואחי (באותו זמן היה בן 9 או 8) לא רצינו ללכת,כי מעשמם אצלו אז השארנו בבית,אני היתי בחדר שלי,עם עיתונים ולומדת.... עד לפתע אחי נ' (שם הבדוי) בא לחדרי,ואמר לי שהיה רוצה לדעת "איך זה להיות בבית ספר עם בנות וגם בנים ביחד?" ואמרתי "שזה די רגיל" אנו גם מתקשרים בשפת סימנים (הוא שומע,ואני חרשת) משפחתי הם דתיים,חוץ ממני אני חילונית מאחר שלומדת בבית ספר רגיל ולא דתי וגם גדלתי עם חינוך חילוני בגלל בית ספר וחינוך דתי בכלל לא מתאים לי לא התחברתי לזה.. אז טוב,אמרתי שזה די רגיל ואמר לי "אה כן? ומותר לי לשחק עם בנים?" עניתי "שכן" והוא הופתע כי הוא לומד בבית ספר חב"ד שבו לומדים רק בנים בלבד בנפרדת בנות ולפתע מתחיל לגעת בי ולא הבנתי מה זה אומר להביע? ומוריד לי בגדים,וגם הוא מוריד.. אך היינו עם תחתונים... ולא הבנתי באותו זמן שזה אסור,וכאלה.. נתתי לו לעשות מה שהוא רוצה ואחר כך נרדמתי...מאז אותו היום בקביעות בערב שישי הוריי ואחותי יצאו לאחי הבכור ואני ונ' השארנו בבית לבדנו,והוא עושה לי את זה...כל זמן.. בנוסף אבא שלי כל זמן נגע בי,ואמרתי לו שאני לא אוהבת שיגע בי והוא טוען שזכותו לגעת בי,כי אני בתו... מכיון שאניני יודעת מהם הזכויותיי אז נתתי לו לגעת בי למרות שאני לא רוצה ולא אוהבת ושונאת!! עד גיל 15 שהחלטתי להתרחק ממנו לא לדבר עימו בכלל...לא לבקש ממנו כלום ממש נתק קשר.. כאשר היתי בת 10 התחלתי לראשונה לצפות בערוץ הילדים "'קטנטנות" וגם בויוה בכל טלנובלות אהבתי לצפות.. ויום אחד היתה הסדרה שבו גבר מנסה לגעת באישה,ואישה סירבה לתת לו אך לסוף נגע בה והיא בכתהה... וכאלה.. ולפתע נזכרתי במעשים של נ' ושל אבא כלפיי ושזה בדיוק מה אני הרגשתי.. והבנתי באותו רגע שזה אסור! אך לא ידעתי מה צריך לעשות עם זה אחרי 5 שנים שהוא עושה לי את זה ב5 שנים!! ואחרי 6 שנים שאבא נגע בי ב6 שנים!! יום אחד הורי אמרו לי שנ' יעבור לפינמיה ישיבה של חב"ד כלכך שמחתי שהוא עוזב את הבית סופסוף יהיה שקט.. אך בגיל 13 הלכתי יום אחד בשבת לבית של חברה הלכתי ברגל עם מחברת מדבקות "המורדים" שבאותו זמן היה בערוץ קידס הסדרה "המורדים" ואיש מבוגר זר לגמרי הגיש אלי,ורצה לראות מחברת ונתתי לו ברוב תמימותי,לא ידעתי שאסור לדבר עם זרים.. ומחזיר לי מחברת והמשכתי ללכת לבית של חברה והוא בא אחריי,ולא הבנתי,ולפתע אמר לי בתנועה "בואי בואי" ולא הבנתי מה רצה והלכתי אחריו עד שהגענו למקום יער והוא ישב על רצפה ואמר לי לשבת גם ונזכרתי באחד טנלבולה שאנסו את ילדה ביער זה היה כלכך מפחיד והבנתי שהוא עמד לאנוס אותי וברחתי בריצה!! עם כל כוח הגעתי לבית של חברה בבכי וסיפרתי לחברה ואמרה לי שאסור לדבר עם זרים אמרתי לא ידעתי לא ידעתי הורי לא אמרו לי על כך והשבעתי אותה לא לספר לאפחד לעולם עקב מה שקורה לי עם זר ואחי אני תמיד חולמת בלילות עד היום שנאנסתי על ידי אדם מבוגר שנראה בגיל 18 משו כזה על שדה כזה ירוק בהיר שאני צועקת כל כוחי אז שאני לא כלכך מבינה מה פירוש החלום הזה.. אני חוששת שנאנסתי בעבר אני לא זוכרת הרבה כלכך מהילדות שלי רק את דברים קשים שעברתי... אך החלום? לא זוכרת את זה וזה היה בברור...כלכך מחריד.. בגיל 15 התפוצצתי מהפנים אחרי מה עבר עליי מגיל הינקות עד 15 ונסיתי להתאבד ור' (שם הבדוי) יועצת תיכון נאלצה להתרחק ממני אחרי שהיה לנו קשר כלכך חזק.... היא היתה בשבילי דמות האם שמעולם לא היתה לי... ובגיל 16 אחרי שנה וחצי שנסיתי המון פעמים להתאבד...והייתי בביהח פעם אחת והמון פעמים הוריי איימו להתאשפז אותי בבית משוגעים כל כך פחדתי,שעוד יותר רציתי למות וגם בנים בכיתתי התעודדו אותי להתאבד,איפלו חפרו לי קבר בחצר מאחור בית ספר זה עוד יותר גורם לי לרצות להתאבד.. יום אחד בגיל 16 ר' יועצת הציעה לי טיפול פיסכולגי ונעניתי בחיוב מייד ללא היסס כי ידעתי שאני זקוקה לזה לספר למישהי מה עבר עלי... ואך הוריי סירבו בתוקף אחרי התשוכנעים רב...בסוף ר' הצליחה לשכנע אותם לתת את הסכמתם והלכתי ליפו טיפול פיסכולגי... אך אחרי מה עבר עלי,זה לא מספיק.. בגיל 16 וחצי עולה חדש ק' (שם הבדוי) מגיע לכיתה שלי,כמובן עוד בן ועזרתי לו להתאקלם בארץ ולימדתי אותו עברית ולדבר בשפה של ישראל והכל..כמו עזרתי לכל עולים חדשים חירשים.. ואז יום אחד בשיעור אנגלית ק' נגע בי ברגלים אמרתי לו שייפסיק ושוב ושוב כל זמן רק בשיעור אנגלית הוא נגע בי ברגליים,עד שהשברתי התלוננתי בפני ר' יועצת,והיא כעסה עליו והפסיק.. מיותר לציין: שמאז ילדות עד היום מעולם לא היה לי בן זוג איפלו לא דייטים איפלו לא בקשר טוב עם גברים לא התאהבות ולא היו לי מחזרים.. אחרי 4 וחצי (כולל כיום) בטיפול פיסכולגי הצלחתי לצאת מהדיכאון ולימדתי לשלוט בטייס אטומטי.. הייתי רוצה לדעת כיצד אפשר לברר אם אכן נאנסתי או לא? לא עברתי רק את זה אלא גם אלימות פיזית ונפשית מצד הוריי...מהילדות עד גיל 15 וחצי והיתה הפסקת אלימות מגיל 15 וחצי עד גיל 21 -6 שנים הפסקה.. יום אחד בבית מלון ירושלים שנסענו אליו,בהתחלה לא רציתי לנסוע... אך הכריחו אותי....ובשישי ערב,לא יכולתי להירדם כמו תמיד.. וסימסתי בפון... ולא ידעתי שזה רעש,אבא התעורר ואמר לי שזה רעש אמרתי אה כן? אז בסדר הצעתי לו שאצא ללובי עד שאעייף אחזור לישון והוא סירב,חוזר לישון והמשכתי ושוב קם וצעק עליי אמרתי לו שייתן לי לצאת ללובי,אמר לא אמרתי מה אעשה? אני לא מצליחה לישוון הוא מעצבן והלך למיטה,ואני התחלתי לבכות ברגע מסוים והוא קם ואמר שאפסיק לבכות ואמרתי שאני לא יכולה וחל להרביץ לי בפנים,עד שיירדו דם בפה,ולא הבנתי,מכיון שבחדר היה חושך אסור להדליק אורות והלכתי לשירותים ששם יש אור היחיד והתסכלתי במראה והופתעתי לגלות שכל שייינים שלי ממלאות בדם וצעקתייי ובכייתי,וביקשתי עזרה והוריי ואחותי מצדם עמדו בצד וצפו בי והתחלתי למלא את פה במיים הרבהה מיים הם עדין עמדו במקום והבנתי שאלימות חוזרת!! עד שסיימתי,ויצאתי ללובי! ובכיתי הרבה הרבה עד בוקר... הרבה אנשים ראו אותי,ושתקו לא רק אלימות ומינית עברתי.. עברתי עוד הרבה דברים.. הזנחה מצד אימא ועוד.. שכיום אני משלמת על כך ביוקר שלא ידעתי למי לספר ולמי לפנות ומה צריך לעשות? אני עדין גרה עם הוריי בלי עתיד בלי בגרות בלי שירות צבאי בגלל התאבדות בלי ניסיון לנקות,לבשל,ממש כלום אין לי איפלו כרטיס אשראי משלי אימא עשתה לי כרטיס אשראי בגיל 18 ולקחה לעצמה... היתי רוצה מאד משפחה אחרת.. ולדעת מהם זכויותי כבת,כבנאדם,הכל.. ולקבל עזרה וכמובן אהבת האם... אודה לתשובה בהקדם אפשרי וכמובן עזרה הכי דחופה שיש! ממני רינתושש...

רינת, כואב לי לשמוע על ווידוי כל כך מצמרר

אני חושבת שתקחי את עצמך ותפני לגורמים המתאמים את חייבת ... אם יש לך קשר עם אינטרנט תחפשי קשר עם גורם לנפגעות תקיפה מינית אלימות תשמי קץ לכול הכאב שלך את בת 18 לפי הבנתי והכרטיס שהיא לקחה ממך הוא שלך ! קחי את עצמך ותעשי זאת מהר אני מקווה שתצלחי ושיהיו לך חיים יותר יפים מאלה

רינתוש

ילדה מקסימה ישנו באיזור מגוריך מקום שנקרא "תחנה לבריאות הנפש" תחפשי ב144... אני לא בטוחה שזה יתאים בגלל שהתקשורת המילולית איתך שונה, ואולי אין להם יכולת לתקשר היטב כך, אבל אולי היה להם עצות, ולאן להפנות. את כבר מספיק גדולה לפנות לבדך לשם! חיים ארוכים, ועמוסים היו לך עד כו, היום את כבר ילדה גדולה, ממש אישה קטנה.. ויש לה כוח לשנות הרבה דברים החיים שלך. לפעמים החים מסתבכים לנו כשאין הדרכה נכונה, טובה, מכוונת. ואצלך הרבה ממה שקרה לך זה אכן טעויות הכוונה או העדר הכוונה. את בחורה נבונה, מרגישים שיש לך חשיבה בריאה, ושאת לומדת את באמת ניסת תמיד ללמוד. לצערי אי אפשר לעשות קסם אחד שישפר את הכול ברגע, או שימצא לך את הכיון הנכון. אבל מה שבטוח שאפשר לעשות הוא .. תתדעי- שיש לך יכולות מדהימות, ושהיום את כבר יכולה להיות שליטה יחידה על חייך, לכוון, ולקלוע. זכויותך כאדם בוגר הם מלאות, יש לך זכות להיות היכן שאת רוצה, לעבוד, לנהל את כספך בעצמך, לעבור דירה.. נסי למצוא לך מסגרת.. תתקשרי למקומות בסביבת מגוריך או בכול מקום בארץ שאת מוצאת.. אולי חווה לחיות? לגור קצת בטבע? אולי למצוא עבודה עם קשישים, את זקוקה לכסף לזוז, ולבחור מקום שאליו את חפצה להגיע. העולם בכף ידיך. ואת מוזמנת לשאול..מה שתרצי.

אפשר את המייל שלך?

אני רוצה לדבר איתך באופן אישי במייל. אורלי

אורלי,אין בעיה אבל לא רוצה לפרסם פה מייל...תתני את שלך ואשלח הודעה

רינת, כואב לי לשמוע על ווידוי כל כך מצמרר

אני חושבת שתקחי את עצמך ותפני לגורמים המתאמים את חייבת ... אם יש לך קשר עם אינטרנט תחפשי קשר עם גורם לנפגעות תקיפה מינית אלימות תשמי קץ לכול הכאב שלך את בת 18 לפי הבנתי והכרטיס שהיא לקחה ממך הוא שלך ! קחי את עצמך ותעשי זאת מהר אני מקווה שתצלחי ושיהיו לך חיים יותר יפים מאלה

שלום

שלוום כבר פניתי לנפגעת אלימות ועוד..ולכל גורמים אפשרי אך שם לא עוזר לי רק מעודד שיהיה בסדר זה לא עוזר לי בכלל אני כבר מטופלת במרכז קהילתי בריאות הנפש ביפו שם פיסכולגים שיודעים שפת סמינים חלקם איפלו בעצמם לקוי שמיעה כמוני אך אני מטופלת על ידי פיסכולגית שלי כבר שנה וחצי היא לא ממש עוזרת אבל פיסכולגית קודמת שהיתה ב3 וחצי שנים עזבה כי הועברה לעבודה טובה ביותר היא היתה עוזרת לי המון וגם יועצת תיכון בתקופה תיכון עזרה לי המון.. לימדה אותי המון דברים איפלו כעסה על הוריי שהרביצו לי ומגנה עליי זו היתה פעם ראשונה בחיי שמישו מגן עליי... אני מתחננת בפניכם שתעזרו לי תמצאו לי משפחה מאומצת אוהבת וחמה וסבלנית ולהוציא אותי מהבית!! שם אקבל אהבה והדרכה לחיים ומשפחה מאומצת תלמד אותי לבשל,לנקות,ולהיות עצמאית וגם ללמוד מהם כיצד לנהל את בנק עוד עוד.... כי משפחתי לא עוזרים לי חברותיי שישנו אצלי הופתעו מהיחס של משפחתי כלפייי שאלו אותי למה זה ככה? לא יכולתי לספר ת'אמת.. אמרתי שזה מטבעם שכבר התרגלתי.. וחוצמזה לפני כמה ימים,שלחתי תמונה שהצטלמתי באותו יום וחברותיי הופתעו ואמרו לי "את רזה מוגזם,רואים לך עצמות איפלו! אולי תפני לרופא?" לא יכולתי לומר להן ת'אמת שמשפחתי לא תמיד נותנים לי אוכל אז אני נאלצת להרעיב את עצמי איך?! דוגמא,אני רעבה עכשיו,אז אומרת לאימא "אני רעבה" אמרה שאקח משו במקרר בגלל אין לה כוח לבשל למרות שידעה היטב שאני לא אוכלת מאכלי החלב כגון: יוגרט,גבינה,מילקי וכו'.... גם לא אוכלת פירות ירקות.. אני אוכלת רק מאכלי מבושל.. כגון: פסטה,אורז,עוף,קוסקס,מרק,כו'.... חברותיי אמרו שזה באשמת הוריי שחינכו אותי לכך כיום לא מסוגלת לאכול אותם,רק אוכל מבושל כן.. אז מכיון שאין אוכל מבושל,אז מוערבת.. מה שיש.. לכן ככה רזיתי יותר מדי.. ועכשיו אני מתחיל להדאיג אותי מה לעשות?!? עזרו לי בבקשה,אני מתחננת למה אני צריכה לבקש ולהתחנן?!?! למה מדינה ישראל ארורה לא עוזרת לי? בגלל שאני בת 21?!? ובגירה?!?! נו באמתת.. לא יודעת אם קראתם מקרה בעיתון ידיעות אחרונות 7 ימים על ילדה קטנה בשם דאני שנזנחה על ידי אימה הועברה למשפחה מאומצת וזכתה לחיים טובים למה לה כן עוזרים? ולי לא?! בגלל היא קטינה בת 7?!!? ואני בת 21 ובגירה?!?! מה זה אשמתי שאני כיום בת 21?!?! אם היה תרופה ואפשרות לחזור לגיל 12 או פחות הייתי עושה את זה מבלי להיסס רק בשביל שתפתחו את עייניכם ותגידו לעצמכם "אוי הנה קטינה מסכנה,עלינו להציל אותה!! מגיע לה משפחה טובה!" אוף... אני חוששת להגיע לגיל 30 ולהתלונן בפני מדינה שאני פגועה ונפגעת על ידי משפחתי וכולכם צחקו עליי וגלגלו מצחוק בת 30 מבקשת עזרה?!?! נו באמת לצערי למרות שאני בת 21 נפשית ופיזית אני ילדותית ונראית בת 15 או 14 מתנהגת כבת שש זה לא אשמתי,זה באשמת הורי שחינכו אותי לכך.. מה אתם רוצים בתמורה לעזור לי ולהציל אותי?!?! כסף?!?! אין לי בעיה,תצילו אותי וגורמים יטפלו בי,ויעזרו לי להכריח את הוריי להחזיר לי ביטוח לאומי והכול..ואני אשלם לכם הכול!!! איפלו להשאיר את עצמי בלי אגורה לא אכפת לי בעיקר שאקבל אהבה ועזרה בדחיפות!! בבקשה בבקשה אנא מכם...

אורלי,אין בעיה אבל לא רוצה לפרסם פה מייל...תתני את שלך ואשלח הודעה


בבקשה!

המייל שלי orly_sa@walla.co.il אורלי

אני כותבת כאן כי לא יודעת לאיזה פורום מתאים לפנות?!

אני נערה חירשת מלידה כיום בת 21 רק כיום הרגשתי שזה מגיע לי עד כאן! ואני חוששת לחזור לאותה דיכאון שיצאתי ממנה רק לפני שנה וחצי טוב אספר מהתחלה ( למרות שזה לא קל להיזכר בזה ולספר... באמת לא קל בכלל! ) כאשר הבאתי לעולם הזה נולדתי עם בעיות: לא רואה בעין אחת ועברתי בניתוח והצלחתי לראות רק בעין אחת (עד היום אני רואה בעין אחת...) היתה לי בעיה בלב שנולדתי.. ועברתי ניתוח בלב וזה עובר בהצלחה וכמובן נולדת חירשת מלידה... גרתי בעבר באריאל ובגיל 3 עברתי לקרית גת משום המליצו להוריי שאלך לגן חסיה בבאר שבע במיוחד לחירשים ועברתי לשם...ב3 שנים לא ידעתי איך להתקשר עם אנשים...כאשר הגעתי לגן חסיה ראיתי חבר'ה חירשים כמוני ולימדתי שפת סמינים במהירות והתשלבתי יפה מאוד והצלחתי להתקשר עם העולם ואחרי 2 שנים,רק ב5 שנים בלבד אכלתי במבה ושוקו ולא יותר מזה ונאלצתי לעבור ניתוח בקיבה ועובר בהצלחה ואחרי ניתוח הזה התחלתי לאכול עוף ואורז ועוד..אוכל בריא בקיצור ובגיל 6 התחלתי לסבול מהתעללות של הבנים בכיתתי אני לימדתי בכיתה א' עד יב' עם כיתה בנים בלבד,היתי בת היחידה בכיתה ובנים בכיתתי התעללו בי שהייתי ילדה לימדתי בבית ספר "מולדת" והייתי בכיתה 7 בנים בלבד,ואני היתי בת היחידה מהגן עד כיתה יג',הייתי בת היחידה בכיתת הבנים.. אז א' (שם בדוי) א' הוא גדל עימי מהרגע שבאנו לעולם עד היום והינו ביחד בגן,בבית ספר יסודי ותיכון.. ובכל בילוים חברתיים אנו ביחד,ועוד ועוד.. ושהייתי בת 7 יום אחד עם שמש ואוויר בהיר יצאתי להפסקה כמו שיצאתי תמיד טיילתי לבדי היתי בודדה בלי חברים ולפתע א' מגיע אלי,ואמר לי "מה את עושה פה,אסור לך להיות פה" אנו מתקשרים בשפת סימנים שזו שפה שלנו כחירשים (אנו לא אילמים! שתדעו..) ועניתי לו "אני רוצה להיות פה לצפות בילדים שמשחקים." וא' כועס על כך שלא שמעתי בקולו ומוריד לי את חצאית מול עייני הכל הילדים שהיו שם בהפסקה וקפאתי במקום ולא ידעתי כיצד להגיב..והתחלתי לבכות עד שהגיעה רכזת לקוי שמיעה והתלבשה אותי בחזרה חצאית ואמרה לכולם שיילכו לכיתות ולקחה אותי על ידיים לחדר מורים ושאלה מה קרה? לא יכולתי לדבר ,רק בכיתי ורציתי בקבוק...כן כן אני שותה מהבקבוק וגם עם מוצץ עד גיל 12 (לא ידעתי שהיה עלי להיגמל מזה כבר בגיל 3 או משהו) ורכזת לקוי שמיעה הכינה לי בקבוק שוקו ושתיתי,ונרדמתי ואז למחרת כולם התסכלו עליי בצורה שונה שכלכך התביישתי,שאפילו לא ידעתי כיצד להגיב,איך להתמודד? ובגיל 9 בערך או 10 יום אחד בשישי ערב הוריי ואחותי קטנה יצאו לאחי הבכור שנשוי-2 ילדים להיות אצלו בארוחת השבת אני ואחי (באותו זמן היה בן 9 או 8) לא רצינו ללכת,כי מעשמם אצלו אז השארנו בבית,אני היתי בחדר שלי,עם עיתונים ולומדת.... עד לפתע אחי נ' (שם הבדוי) בא לחדרי,ואמר לי שהיה רוצה לדעת "איך זה להיות בבית ספר עם בנות וגם בנים ביחד?" ואמרתי "שזה די רגיל" אנו גם מתקשרים בשפת סימנים (הוא שומע,ואני חרשת) משפחתי הם דתיים,חוץ ממני אני חילונית מאחר שלומדת בבית ספר רגיל ולא דתי וגם גדלתי עם חינוך חילוני בגלל בית ספר וחינוך דתי בכלל לא מתאים לי לא התחברתי לזה.. אז טוב,אמרתי שזה די רגיל ואמר לי "אה כן? ומותר לי לשחק עם בנים?" עניתי "שכן" והוא הופתע כי הוא לומד בבית ספר חב"ד שבו לומדים רק בנים בלבד בנפרדת בנות ולפתע מתחיל לגעת בי ולא הבנתי מה זה אומר להביע? ומוריד לי בגדים,וגם הוא מוריד.. אך היינו עם תחתונים... ולא הבנתי באותו זמן שזה אסור,וכאלה.. נתתי לו לעשות מה שהוא רוצה ואחר כך נרדמתי...מאז אותו היום בקביעות בערב שישי הוריי ואחותי יצאו לאחי הבכור ואני ונ' השארנו בבית לבדנו,והוא עושה לי את זה...כל זמן.. בנוסף אבא שלי כל זמן נגע בי,ואמרתי לו שאני לא אוהבת שיגע בי והוא טוען שזכותו לגעת בי,כי אני בתו... מכיון שאניני יודעת מהם הזכויותיי אז נתתי לו לגעת בי למרות שאני לא רוצה ולא אוהבת ושונאת!! עד גיל 15 שהחלטתי להתרחק ממנו לא לדבר עימו בכלל...לא לבקש ממנו כלום ממש נתק קשר.. כאשר היתי בת 10 התחלתי לראשונה לצפות בערוץ הילדים "'קטנטנות" וגם בויוה בכל טלנובלות אהבתי לצפות.. ויום אחד היתה הסדרה שבו גבר מנסה לגעת באישה,ואישה סירבה לתת לו אך לסוף נגע בה והיא בכתהה... וכאלה.. ולפתע נזכרתי במעשים של נ' ושל אבא כלפיי ושזה בדיוק מה אני הרגשתי.. והבנתי באותו רגע שזה אסור! אך לא ידעתי מה צריך לעשות עם זה אחרי 5 שנים שהוא עושה לי את זה ב5 שנים!! ואחרי 6 שנים שאבא נגע בי ב6 שנים!! יום אחד הורי אמרו לי שנ' יעבור לפינמיה ישיבה של חב"ד כלכך שמחתי שהוא עוזב את הבית סופסוף יהיה שקט.. אך בגיל 13 הלכתי יום אחד בשבת לבית של חברה הלכתי ברגל עם מחברת מדבקות "המורדים" שבאותו זמן היה בערוץ קידס הסדרה "המורדים" ואיש מבוגר זר לגמרי הגיש אלי,ורצה לראות מחברת ונתתי לו ברוב תמימותי,לא ידעתי שאסור לדבר עם זרים.. ומחזיר לי מחברת והמשכתי ללכת לבית של חברה והוא בא אחריי,ולא הבנתי,ולפתע אמר לי בתנועה "בואי בואי" ולא הבנתי מה רצה והלכתי אחריו עד שהגענו למקום יער והוא ישב על רצפה ואמר לי לשבת גם ונזכרתי באחד טנלבולה שאנסו את ילדה ביער זה היה כלכך מפחיד והבנתי שהוא עמד לאנוס אותי וברחתי בריצה!! עם כל כוח הגעתי לבית של חברה בבכי וסיפרתי לחברה ואמרה לי שאסור לדבר עם זרים אמרתי לא ידעתי לא ידעתי הורי לא אמרו לי על כך והשבעתי אותה לא לספר לאפחד לעולם עקב מה שקורה לי עם זר ואחי אני תמיד חולמת בלילות עד היום שנאנסתי על ידי אדם מבוגר שנראה בגיל 18 משו כזה על שדה כזה ירוק בהיר שאני צועקת כל כוחי אז שאני לא כלכך מבינה מה פירוש החלום הזה.. אני חוששת שנאנסתי בעבר אני לא זוכרת הרבה כלכך מהילדות שלי רק את דברים קשים שעברתי... אך החלום? לא זוכרת את זה וזה היה בברור...כלכך מחריד.. בגיל 15 התפוצצתי מהפנים אחרי מה עבר עליי מגיל הינקות עד 15 ונסיתי להתאבד ור' (שם הבדוי) יועצת תיכון נאלצה להתרחק ממני אחרי שהיה לנו קשר כלכך חזק.... היא היתה בשבילי דמות האם שמעולם לא היתה לי... ובגיל 16 אחרי שנה וחצי שנסיתי המון פעמים להתאבד...והייתי בביהח פעם אחת והמון פעמים הוריי איימו להתאשפז אותי בבית משוגעים כל כך פחדתי,שעוד יותר רציתי למות וגם בנים בכיתתי התעודדו אותי להתאבד,איפלו חפרו לי קבר בחצר מאחור בית ספר זה עוד יותר גורם לי לרצות להתאבד.. יום אחד בגיל 16 ר' יועצת הציעה לי טיפול פיסכולגי ונעניתי בחיוב מייד ללא היסס כי ידעתי שאני זקוקה לזה לספר למישהי מה עבר עלי... ואך הוריי סירבו בתוקף אחרי התשוכנעים רב...בסוף ר' הצליחה לשכנע אותם לתת את הסכמתם והלכתי ליפו טיפול פיסכולגי... אך אחרי מה עבר עלי,זה לא מספיק.. בגיל 16 וחצי עולה חדש ק' (שם הבדוי) מגיע לכיתה שלי,כמובן עוד בן ועזרתי לו להתאקלם בארץ ולימדתי אותו עברית ולדבר בשפה של ישראל והכל..כמו עזרתי לכל עולים חדשים חירשים.. ואז יום אחד בשיעור אנגלית ק' נגע בי ברגלים אמרתי לו שייפסיק ושוב ושוב כל זמן רק בשיעור אנגלית הוא נגע בי ברגליים,עד שהשברתי התלוננתי בפני ר' יועצת,והיא כעסה עליו והפסיק.. מיותר לציין: שמאז ילדות עד היום מעולם לא היה לי בן זוג איפלו לא דייטים איפלו לא בקשר טוב עם גברים לא התאהבות ולא היו לי מחזרים.. אחרי 4 וחצי (כולל כיום) בטיפול פיסכולגי הצלחתי לצאת מהדיכאון ולימדתי לשלוט בטייס אטומטי.. הייתי רוצה לדעת כיצד אפשר לברר אם אכן נאנסתי או לא? לא עברתי רק את זה אלא גם אלימות פיזית ונפשית מצד הוריי...מהילדות עד גיל 15 וחצי והיתה הפסקת אלימות מגיל 15 וחצי עד גיל 21 -6 שנים הפסקה.. יום אחד בבית מלון ירושלים שנסענו אליו,בהתחלה לא רציתי לנסוע... אך הכריחו אותי....ובשישי ערב,לא יכולתי להירדם כמו תמיד.. וסימסתי בפון... ולא ידעתי שזה רעש,אבא התעורר ואמר לי שזה רעש אמרתי אה כן? אז בסדר הצעתי לו שאצא ללובי עד שאעייף אחזור לישון והוא סירב,חוזר לישון והמשכתי ושוב קם וצעק עליי אמרתי לו שייתן לי לצאת ללובי,אמר לא אמרתי מה אעשה? אני לא מצליחה לישוון הוא מעצבן והלך למיטה,ואני התחלתי לבכות ברגע מסוים והוא קם ואמר שאפסיק לבכות ואמרתי שאני לא יכולה וחל להרביץ לי בפנים,עד שיירדו דם בפה,ולא הבנתי,מכיון שבחדר היה חושך אסור להדליק אורות והלכתי לשירותים ששם יש אור היחיד והתסכלתי במראה והופתעתי לגלות שכל שייינים שלי ממלאות בדם וצעקתייי ובכייתי,וביקשתי עזרה והוריי ואחותי מצדם עמדו בצד וצפו בי והתחלתי למלא את פה במיים הרבהה מיים הם עדין עמדו במקום והבנתי שאלימות חוזרת!! עד שסיימתי,ויצאתי ללובי! ובכיתי הרבה הרבה עד בוקר... הרבה אנשים ראו אותי,ושתקו לא רק אלימות ומינית עברתי.. עברתי עוד הרבה דברים.. הזנחה מצד אימא ועוד.. שכיום אני משלמת על כך ביוקר שלא ידעתי למי לספר ולמי לפנות ומה צריך לעשות? אני עדין גרה עם הוריי בלי עתיד בלי בגרות בלי שירות צבאי בגלל התאבדות בלי ניסיון לנקות,לבשל,ממש כלום אין לי איפלו כרטיס אשראי משלי אימא עשתה לי כרטיס אשראי בגיל 18 ולקחה לעצמה... היתי רוצה מאד משפחה אחרת.. ולדעת מהם זכויותי כבת,כבנאדם,הכל.. ולקבל עזרה וכמובן אהבת האם... אודה לתשובה בהקדם אפשרי וכמובן עזרה הכי דחופה שיש! ממני רינתושש...

קראתי ממש מזעזע

רינת אעביר לך קישור למרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית ירושלים ובכל הארץ. שמעתי שהם הכי טובים והכי מקצועים, וכל זה בחינם יש להם סניפים בכל הארץ. תלחצי כאן .

"קודם כל אני אמריקני, אחר־כך מזכיר המדינה של ארצות הברית ואחר־כך יהודי" גולדה בתגובה: "אנחנו קוראים מימין לשמאל" 

שלום

שלוום כבר פניתי לנפגעת אלימות ועוד..ולכל גורמים אפשרי אך שם לא עוזר לי רק מעודד שיהיה בסדר זה לא עוזר לי בכלל אני כבר מטופלת במרכז קהילתי בריאות הנפש ביפו שם פיסכולגים שיודעים שפת סמינים חלקם איפלו בעצמם לקוי שמיעה כמוני אך אני מטופלת על ידי פיסכולגית שלי כבר שנה וחצי היא לא ממש עוזרת אבל פיסכולגית קודמת שהיתה ב3 וחצי שנים עזבה כי הועברה לעבודה טובה ביותר היא היתה עוזרת לי המון וגם יועצת תיכון בתקופה תיכון עזרה לי המון.. לימדה אותי המון דברים איפלו כעסה על הוריי שהרביצו לי ומגנה עליי זו היתה פעם ראשונה בחיי שמישו מגן עליי... אני מתחננת בפניכם שתעזרו לי תמצאו לי משפחה מאומצת אוהבת וחמה וסבלנית ולהוציא אותי מהבית!! שם אקבל אהבה והדרכה לחיים ומשפחה מאומצת תלמד אותי לבשל,לנקות,ולהיות עצמאית וגם ללמוד מהם כיצד לנהל את בנק עוד עוד.... כי משפחתי לא עוזרים לי חברותיי שישנו אצלי הופתעו מהיחס של משפחתי כלפייי שאלו אותי למה זה ככה? לא יכולתי לספר ת'אמת.. אמרתי שזה מטבעם שכבר התרגלתי.. וחוצמזה לפני כמה ימים,שלחתי תמונה שהצטלמתי באותו יום וחברותיי הופתעו ואמרו לי "את רזה מוגזם,רואים לך עצמות איפלו! אולי תפני לרופא?" לא יכולתי לומר להן ת'אמת שמשפחתי לא תמיד נותנים לי אוכל אז אני נאלצת להרעיב את עצמי איך?! דוגמא,אני רעבה עכשיו,אז אומרת לאימא "אני רעבה" אמרה שאקח משו במקרר בגלל אין לה כוח לבשל למרות שידעה היטב שאני לא אוכלת מאכלי החלב כגון: יוגרט,גבינה,מילקי וכו'.... גם לא אוכלת פירות ירקות.. אני אוכלת רק מאכלי מבושל.. כגון: פסטה,אורז,עוף,קוסקס,מרק,כו'.... חברותיי אמרו שזה באשמת הוריי שחינכו אותי לכך כיום לא מסוגלת לאכול אותם,רק אוכל מבושל כן.. אז מכיון שאין אוכל מבושל,אז מוערבת.. מה שיש.. לכן ככה רזיתי יותר מדי.. ועכשיו אני מתחיל להדאיג אותי מה לעשות?!? עזרו לי בבקשה,אני מתחננת למה אני צריכה לבקש ולהתחנן?!?! למה מדינה ישראל ארורה לא עוזרת לי? בגלל שאני בת 21?!? ובגירה?!?! נו באמתת.. לא יודעת אם קראתם מקרה בעיתון ידיעות אחרונות 7 ימים על ילדה קטנה בשם דאני שנזנחה על ידי אימה הועברה למשפחה מאומצת וזכתה לחיים טובים למה לה כן עוזרים? ולי לא?! בגלל היא קטינה בת 7?!!? ואני בת 21 ובגירה?!?! מה זה אשמתי שאני כיום בת 21?!?! אם היה תרופה ואפשרות לחזור לגיל 12 או פחות הייתי עושה את זה מבלי להיסס רק בשביל שתפתחו את עייניכם ותגידו לעצמכם "אוי הנה קטינה מסכנה,עלינו להציל אותה!! מגיע לה משפחה טובה!" אוף... אני חוששת להגיע לגיל 30 ולהתלונן בפני מדינה שאני פגועה ונפגעת על ידי משפחתי וכולכם צחקו עליי וגלגלו מצחוק בת 30 מבקשת עזרה?!?! נו באמת לצערי למרות שאני בת 21 נפשית ופיזית אני ילדותית ונראית בת 15 או 14 מתנהגת כבת שש זה לא אשמתי,זה באשמת הורי שחינכו אותי לכך.. מה אתם רוצים בתמורה לעזור לי ולהציל אותי?!?! כסף?!?! אין לי בעיה,תצילו אותי וגורמים יטפלו בי,ויעזרו לי להכריח את הוריי להחזיר לי ביטוח לאומי והכול..ואני אשלם לכם הכול!!! איפלו להשאיר את עצמי בלי אגורה לא אכפת לי בעיקר שאקבל אהבה ועזרה בדחיפות!! בבקשה בבקשה אנא מכם...

רק עוד דבר אחד רינת

למה את לא מבשלת לעצמך? אני מבינה שהחיים בבלגן רציני. אבל אם זה אפשרי.. אז זה זמן טוב ללמוד להכין אורז, פסטה, רוטב.. אפשרי?

הי

אני לא יודעת לבשל כבר ביקשתי מיליון פעמים מאורית שתלמד אותי והיא סירבה כבר נסיתי לעשות פסטה לא יצא לי טעים וטוב איפלו לא יודעת מה להשים פפריקה או משהו וכו'.. לא יודעת שמות של אוכלים.. אני צריכה מישו ילמד אותי,ואני מוכנה ללמוד!!

את מותק!

מה בא לך ללמוד לבשל? תגדי כן ומתכון לפסטה מגיע.. ואיזה רוטב את אוהבת? ומה עוד את אוהבת לאכול?

פסטה רוטב עגבניות מה עוד? אמממ קוסקוס אורז עוף תפוח אדמה בתנור אממ מה עוד?!? חמין לא יודעת מה עוד? כי רק כל זה אני אוהבת :S

אני כותבת כאן כי לא יודעת לאיזה פורום מתאים לפנות?!

אני נערה חירשת מלידה כיום בת 21 רק כיום הרגשתי שזה מגיע לי עד כאן! ואני חוששת לחזור לאותה דיכאון שיצאתי ממנה רק לפני שנה וחצי טוב אספר מהתחלה ( למרות שזה לא קל להיזכר בזה ולספר... באמת לא קל בכלל! ) כאשר הבאתי לעולם הזה נולדתי עם בעיות: לא רואה בעין אחת ועברתי בניתוח והצלחתי לראות רק בעין אחת (עד היום אני רואה בעין אחת...) היתה לי בעיה בלב שנולדתי.. ועברתי ניתוח בלב וזה עובר בהצלחה וכמובן נולדת חירשת מלידה... גרתי בעבר באריאל ובגיל 3 עברתי לקרית גת משום המליצו להוריי שאלך לגן חסיה בבאר שבע במיוחד לחירשים ועברתי לשם...ב3 שנים לא ידעתי איך להתקשר עם אנשים...כאשר הגעתי לגן חסיה ראיתי חבר'ה חירשים כמוני ולימדתי שפת סמינים במהירות והתשלבתי יפה מאוד והצלחתי להתקשר עם העולם ואחרי 2 שנים,רק ב5 שנים בלבד אכלתי במבה ושוקו ולא יותר מזה ונאלצתי לעבור ניתוח בקיבה ועובר בהצלחה ואחרי ניתוח הזה התחלתי לאכול עוף ואורז ועוד..אוכל בריא בקיצור ובגיל 6 התחלתי לסבול מהתעללות של הבנים בכיתתי אני לימדתי בכיתה א' עד יב' עם כיתה בנים בלבד,היתי בת היחידה בכיתה ובנים בכיתתי התעללו בי שהייתי ילדה לימדתי בבית ספר "מולדת" והייתי בכיתה 7 בנים בלבד,ואני היתי בת היחידה מהגן עד כיתה יג',הייתי בת היחידה בכיתת הבנים.. אז א' (שם בדוי) א' הוא גדל עימי מהרגע שבאנו לעולם עד היום והינו ביחד בגן,בבית ספר יסודי ותיכון.. ובכל בילוים חברתיים אנו ביחד,ועוד ועוד.. ושהייתי בת 7 יום אחד עם שמש ואוויר בהיר יצאתי להפסקה כמו שיצאתי תמיד טיילתי לבדי היתי בודדה בלי חברים ולפתע א' מגיע אלי,ואמר לי "מה את עושה פה,אסור לך להיות פה" אנו מתקשרים בשפת סימנים שזו שפה שלנו כחירשים (אנו לא אילמים! שתדעו..) ועניתי לו "אני רוצה להיות פה לצפות בילדים שמשחקים." וא' כועס על כך שלא שמעתי בקולו ומוריד לי את חצאית מול עייני הכל הילדים שהיו שם בהפסקה וקפאתי במקום ולא ידעתי כיצד להגיב..והתחלתי לבכות עד שהגיעה רכזת לקוי שמיעה והתלבשה אותי בחזרה חצאית ואמרה לכולם שיילכו לכיתות ולקחה אותי על ידיים לחדר מורים ושאלה מה קרה? לא יכולתי לדבר ,רק בכיתי ורציתי בקבוק...כן כן אני שותה מהבקבוק וגם עם מוצץ עד גיל 12 (לא ידעתי שהיה עלי להיגמל מזה כבר בגיל 3 או משהו) ורכזת לקוי שמיעה הכינה לי בקבוק שוקו ושתיתי,ונרדמתי ואז למחרת כולם התסכלו עליי בצורה שונה שכלכך התביישתי,שאפילו לא ידעתי כיצד להגיב,איך להתמודד? ובגיל 9 בערך או 10 יום אחד בשישי ערב הוריי ואחותי קטנה יצאו לאחי הבכור שנשוי-2 ילדים להיות אצלו בארוחת השבת אני ואחי (באותו זמן היה בן 9 או 8) לא רצינו ללכת,כי מעשמם אצלו אז השארנו בבית,אני היתי בחדר שלי,עם עיתונים ולומדת.... עד לפתע אחי נ' (שם הבדוי) בא לחדרי,ואמר לי שהיה רוצה לדעת "איך זה להיות בבית ספר עם בנות וגם בנים ביחד?" ואמרתי "שזה די רגיל" אנו גם מתקשרים בשפת סימנים (הוא שומע,ואני חרשת) משפחתי הם דתיים,חוץ ממני אני חילונית מאחר שלומדת בבית ספר רגיל ולא דתי וגם גדלתי עם חינוך חילוני בגלל בית ספר וחינוך דתי בכלל לא מתאים לי לא התחברתי לזה.. אז טוב,אמרתי שזה די רגיל ואמר לי "אה כן? ומותר לי לשחק עם בנים?" עניתי "שכן" והוא הופתע כי הוא לומד בבית ספר חב"ד שבו לומדים רק בנים בלבד בנפרדת בנות ולפתע מתחיל לגעת בי ולא הבנתי מה זה אומר להביע? ומוריד לי בגדים,וגם הוא מוריד.. אך היינו עם תחתונים... ולא הבנתי באותו זמן שזה אסור,וכאלה.. נתתי לו לעשות מה שהוא רוצה ואחר כך נרדמתי...מאז אותו היום בקביעות בערב שישי הוריי ואחותי יצאו לאחי הבכור ואני ונ' השארנו בבית לבדנו,והוא עושה לי את זה...כל זמן.. בנוסף אבא שלי כל זמן נגע בי,ואמרתי לו שאני לא אוהבת שיגע בי והוא טוען שזכותו לגעת בי,כי אני בתו... מכיון שאניני יודעת מהם הזכויותיי אז נתתי לו לגעת בי למרות שאני לא רוצה ולא אוהבת ושונאת!! עד גיל 15 שהחלטתי להתרחק ממנו לא לדבר עימו בכלל...לא לבקש ממנו כלום ממש נתק קשר.. כאשר היתי בת 10 התחלתי לראשונה לצפות בערוץ הילדים "'קטנטנות" וגם בויוה בכל טלנובלות אהבתי לצפות.. ויום אחד היתה הסדרה שבו גבר מנסה לגעת באישה,ואישה סירבה לתת לו אך לסוף נגע בה והיא בכתהה... וכאלה.. ולפתע נזכרתי במעשים של נ' ושל אבא כלפיי ושזה בדיוק מה אני הרגשתי.. והבנתי באותו רגע שזה אסור! אך לא ידעתי מה צריך לעשות עם זה אחרי 5 שנים שהוא עושה לי את זה ב5 שנים!! ואחרי 6 שנים שאבא נגע בי ב6 שנים!! יום אחד הורי אמרו לי שנ' יעבור לפינמיה ישיבה של חב"ד כלכך שמחתי שהוא עוזב את הבית סופסוף יהיה שקט.. אך בגיל 13 הלכתי יום אחד בשבת לבית של חברה הלכתי ברגל עם מחברת מדבקות "המורדים" שבאותו זמן היה בערוץ קידס הסדרה "המורדים" ואיש מבוגר זר לגמרי הגיש אלי,ורצה לראות מחברת ונתתי לו ברוב תמימותי,לא ידעתי שאסור לדבר עם זרים.. ומחזיר לי מחברת והמשכתי ללכת לבית של חברה והוא בא אחריי,ולא הבנתי,ולפתע אמר לי בתנועה "בואי בואי" ולא הבנתי מה רצה והלכתי אחריו עד שהגענו למקום יער והוא ישב על רצפה ואמר לי לשבת גם ונזכרתי באחד טנלבולה שאנסו את ילדה ביער זה היה כלכך מפחיד והבנתי שהוא עמד לאנוס אותי וברחתי בריצה!! עם כל כוח הגעתי לבית של חברה בבכי וסיפרתי לחברה ואמרה לי שאסור לדבר עם זרים אמרתי לא ידעתי לא ידעתי הורי לא אמרו לי על כך והשבעתי אותה לא לספר לאפחד לעולם עקב מה שקורה לי עם זר ואחי אני תמיד חולמת בלילות עד היום שנאנסתי על ידי אדם מבוגר שנראה בגיל 18 משו כזה על שדה כזה ירוק בהיר שאני צועקת כל כוחי אז שאני לא כלכך מבינה מה פירוש החלום הזה.. אני חוששת שנאנסתי בעבר אני לא זוכרת הרבה כלכך מהילדות שלי רק את דברים קשים שעברתי... אך החלום? לא זוכרת את זה וזה היה בברור...כלכך מחריד.. בגיל 15 התפוצצתי מהפנים אחרי מה עבר עליי מגיל הינקות עד 15 ונסיתי להתאבד ור' (שם הבדוי) יועצת תיכון נאלצה להתרחק ממני אחרי שהיה לנו קשר כלכך חזק.... היא היתה בשבילי דמות האם שמעולם לא היתה לי... ובגיל 16 אחרי שנה וחצי שנסיתי המון פעמים להתאבד...והייתי בביהח פעם אחת והמון פעמים הוריי איימו להתאשפז אותי בבית משוגעים כל כך פחדתי,שעוד יותר רציתי למות וגם בנים בכיתתי התעודדו אותי להתאבד,איפלו חפרו לי קבר בחצר מאחור בית ספר זה עוד יותר גורם לי לרצות להתאבד.. יום אחד בגיל 16 ר' יועצת הציעה לי טיפול פיסכולגי ונעניתי בחיוב מייד ללא היסס כי ידעתי שאני זקוקה לזה לספר למישהי מה עבר עלי... ואך הוריי סירבו בתוקף אחרי התשוכנעים רב...בסוף ר' הצליחה לשכנע אותם לתת את הסכמתם והלכתי ליפו טיפול פיסכולגי... אך אחרי מה עבר עלי,זה לא מספיק.. בגיל 16 וחצי עולה חדש ק' (שם הבדוי) מגיע לכיתה שלי,כמובן עוד בן ועזרתי לו להתאקלם בארץ ולימדתי אותו עברית ולדבר בשפה של ישראל והכל..כמו עזרתי לכל עולים חדשים חירשים.. ואז יום אחד בשיעור אנגלית ק' נגע בי ברגלים אמרתי לו שייפסיק ושוב ושוב כל זמן רק בשיעור אנגלית הוא נגע בי ברגליים,עד שהשברתי התלוננתי בפני ר' יועצת,והיא כעסה עליו והפסיק.. מיותר לציין: שמאז ילדות עד היום מעולם לא היה לי בן זוג איפלו לא דייטים איפלו לא בקשר טוב עם גברים לא התאהבות ולא היו לי מחזרים.. אחרי 4 וחצי (כולל כיום) בטיפול פיסכולגי הצלחתי לצאת מהדיכאון ולימדתי לשלוט בטייס אטומטי.. הייתי רוצה לדעת כיצד אפשר לברר אם אכן נאנסתי או לא? לא עברתי רק את זה אלא גם אלימות פיזית ונפשית מצד הוריי...מהילדות עד גיל 15 וחצי והיתה הפסקת אלימות מגיל 15 וחצי עד גיל 21 -6 שנים הפסקה.. יום אחד בבית מלון ירושלים שנסענו אליו,בהתחלה לא רציתי לנסוע... אך הכריחו אותי....ובשישי ערב,לא יכולתי להירדם כמו תמיד.. וסימסתי בפון... ולא ידעתי שזה רעש,אבא התעורר ואמר לי שזה רעש אמרתי אה כן? אז בסדר הצעתי לו שאצא ללובי עד שאעייף אחזור לישון והוא סירב,חוזר לישון והמשכתי ושוב קם וצעק עליי אמרתי לו שייתן לי לצאת ללובי,אמר לא אמרתי מה אעשה? אני לא מצליחה לישוון הוא מעצבן והלך למיטה,ואני התחלתי לבכות ברגע מסוים והוא קם ואמר שאפסיק לבכות ואמרתי שאני לא יכולה וחל להרביץ לי בפנים,עד שיירדו דם בפה,ולא הבנתי,מכיון שבחדר היה חושך אסור להדליק אורות והלכתי לשירותים ששם יש אור היחיד והתסכלתי במראה והופתעתי לגלות שכל שייינים שלי ממלאות בדם וצעקתייי ובכייתי,וביקשתי עזרה והוריי ואחותי מצדם עמדו בצד וצפו בי והתחלתי למלא את פה במיים הרבהה מיים הם עדין עמדו במקום והבנתי שאלימות חוזרת!! עד שסיימתי,ויצאתי ללובי! ובכיתי הרבה הרבה עד בוקר... הרבה אנשים ראו אותי,ושתקו לא רק אלימות ומינית עברתי.. עברתי עוד הרבה דברים.. הזנחה מצד אימא ועוד.. שכיום אני משלמת על כך ביוקר שלא ידעתי למי לספר ולמי לפנות ומה צריך לעשות? אני עדין גרה עם הוריי בלי עתיד בלי בגרות בלי שירות צבאי בגלל התאבדות בלי ניסיון לנקות,לבשל,ממש כלום אין לי איפלו כרטיס אשראי משלי אימא עשתה לי כרטיס אשראי בגיל 18 ולקחה לעצמה... היתי רוצה מאד משפחה אחרת.. ולדעת מהם זכויותי כבת,כבנאדם,הכל.. ולקבל עזרה וכמובן אהבת האם... אודה לתשובה בהקדם אפשרי וכמובן עזרה הכי דחופה שיש! ממני רינתושש...

לרינת

שלום לך עברתי וקראתי את כל הפרטים שלך ואת כל אשר על ליבך - כפי שכתבת כל כך עצוב לי,באמת. כל מה שעברת אני מבקש לנסות ולעזור לך, ויחד ננסה למצוא את הכיוון המתאים לך. יחד הכוונה בשיתוף עם חברי הפורום. בתור התחלה אני ממליץ על האפשרויות הבאות תפני בדרך שנראת לך מתאימה....ונכונה . --------------------------------------- (1) מרפאת פוסט-טראומה מרכז שניידר לרפואת רח' קפלן 14, ת.ד. 559, פתח-תקווה 49202 טלפון לפניות‮: 6813529-30, שלוחה 7 מענה קולי ‮42 ‬שעות ביממה או בדואר אלקטרוני trauma.info@gmail.com --------------------------------------- (2) במוקד לסיוע תפני דרך האימייל לגברת ענבר יחזקאלי בליליוס - יועצת משפטית תעבירי לה פרטים ותסבירי לה למה קל לך יותר דרך האימייל ולא בטלפון Inbar@igud1202.org.il --------------------------------------- (3) צרפתי לך עוד אפשרות קישור לדף הפרטים של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, יש שם את כל - המידע איך ליצור איתה קשר בדואר אלקטרוני או פקס או טלפון. תפני ותכתבי לה . http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=782 --------------------------------------- אני רוצה לקוות שתפגשי ותקראי את תגובתי. עד כאן בשלב זה,אני מקווה שזה יעזור לך אני מקווה שזה יהיה בשבילך התחלה חדשה . הרבה הרבה בהצלחה ובריאות. בקר טוב - יום טוב.

אני בהלם.רינת את יכלוה לפנות ל "הפוך על הפוך" יש שם אנשים מקצועים שיעזרו לך..ותעזבי את הבית תתחילי מדף חדש.

פסטה רוטב עגבניות מה עוד? אמממ קוסקוס אורז עוף תפוח אדמה בתנור אממ מה עוד?!? חמין לא יודעת מה עוד? כי רק כל זה אני אוהבת :S

פסטה

להרתיח מיים בקומקום, לקחת סיר , לשפוך את המיים לסיר, והלהניח על האש. לתוך הסיר רבע כפית מלח, כף שמן, כשזה מבעבע (זה די מהר כי המיים חמים) להוסיף את הפסטה לבפנים, אם הפסטה ארוכה תניחי אותה עומדת לאט לאט היא תתרכך ותשקע למיים.(אין צורך בכול החבילה אם זה רק בשבילך אפשר כמה שנראה לך) (מיים עד חצי הסיר מספיק) בערך 20 דקות..זה מוכן. (תוציא אחת לטעום..אם זה רך זה זה!) כשזה סיים..את מורידה מהאש כמה דקות להתקרר..ואז מעביר את הפסטה למסננת ושותפת אותה במיים קרים. זה שומר עליה שלא תדבק. תכיני 2 רסק עגבניות לתוך כלי עם חצי כוס מיים או כוס (קטנה) תערבבי את הרסק עם המיים...קצת מלח, קצת פלפל חריף, ותניחי בצד לרגע) זה חלק מהרוטב. רוטב..לקחת מחברת..קצת שמן במחברת.. לקצוץ בצל, (חצי , שלם) לקצוץ שום(3 שיניים) לתגן קלות. ואז לשפוך את מה שהכנת לתוך המחבת. בזהירות לאט..שלא יקפוץ מהמחבת ותקבלי כוויה או לא עלינו. חכי שזה יתחמם ויבעבע .. זהוא..את יכולה לערבב בקערה את הרוטב עם הפסטה. ולחפש באינטרנט רטבים יותר מדליקים. העיקר לאכול ושלא תשארי רעבה. המשך אחר כך..עוף . אם משהוא לא ברור תשאלי. נשמע לך אפשרי? בהצלחה. אניבדי..מוזמן לסיע.
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים
בחר
בחר