- מוקדש לך- דנוש- ממני- שימי.

דנוש, ממוש. "את כל חיי ביליתי בתוך אגוז קוקוס.. איזה מקום נחמד לחיות בו. "היה צפוף וחושך, בייחוד, בבוקר כשרציתי להתגלח:,,,אולם, יותר מכל הכאיב לי היעדר האפשרות ליצור קשר עם העולם שבחוץ. אם לא יימצא שם מישהו שיפצח את האגוז שלי. אני נידון לבלות את כל חיי בתוך,,, האגוז. ואפילו , אף אולי למות שם. "מתתי, בתוך האגוז שלי. כעבור שנים אחדות מצאו אותי בפנים, מצומק ומתפורר. "כמה חבל" אמרו, ...." לו רק מצאנו אותו קודם",אולי היינו יכולים להציל אותו. אולי , יש עוד אנשים הכלואים כמוהו". הם יצאו ופיצחו את כל אגוזי הקוקוס האחרים שמצאו, אך,,,ללא הועיל. המעשה היה חסר משמעות. בזבוז זמן. מי בוחר לחיות בתוך אגוז?". משוגע כזה יש אחד ממליון. ,,,חבל..אתם יודעים, כי שלא יכולתי לגלות להם , שיש לי גיס , והוא חי בתוך, איצטרובל......." מובא קטע מפי בוסקאליה משנת 1989 הקטע קרוא בשם "כלוא". "בואו לא נחיה בתוך אגוזים, ולא בתוך איצטרובלים. יש עולם מלא שאפשר להתפעל ממנו. ישנם דברים נפלאים שאפשר לראות, להרגיש, לרצות, לקוות, ולהשיג. אתם מתנה נפלאה לעצמכם!....לא הייתה כוונה להניח לכם לחיות את חייכם בתוך איצטרובל או בתוך אגוז קוקוס. אין זה אלא, חטא גדול....להתנסות פחות מכפי יכולתיכם.". דנוש יקרה! איני יודע את המניעים שלך לעזיבה. אך, הרגשתי צורך להביע את דבריי כאן, לפנייך, בריש גליי, ואת יודעת מה? גם לי לפעמים לא ב- z ' שלי להכנס לכאן. אבל אנחנו נכנסים. כי אנו חלק מהמשפה כבר. מה לעשות. מכבד אותך על ההחלטה . תמיד תהיי בקירבנו. תמיד נשמר אותך באהבתנו. מודה לך על כל מה שכתבת. עוד תשמעי ממני במייל. ממני לך - בהערכה מלאה. - שימי.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים