לא וידוי וגם לא סוד...אבל ללא ספק המון תוכן ומוסר השכל!!!

"ערכה של אהבה" =============== באי קטן , הרחק מכאן ..התגוררו כל הרגשות יחד..."שמחה" , "עצב" , "ידע" וכל השאר....כולל האהבה ... יום אחד הגיעה הודעה לכל תושבי האי ..(לכל הרגשות) שהאי עומד לשקוע... כולם תיקנו את הסירות שלהם ..וברחו משם!! רק האהבה ..נשארה ולא מיהרה לשום מקום...היא רצתה להשאר עד הרגע האחרון...וסירבה לעזוב כמו כולם.... האי החל לשקוע... וברגע שהאהבה הבחינה שהוא כמעט "שוקע" כולו...החליטה לבקש עזרה... העושר..עבר בסירתו הגדולה ...ממול...,היא פנתה אליו ושאלה: "עושר,עושר תוכל לקחת אותי איתך...ולהציל אותי מטביעה??" העושר הביט בה וענה: "לא ...אין לי מקום בסירה עבורך...יש המון מטען על הסירה ..יהלומים , כסף וזהב...אין כלל מקום!! האהבה הבינה כי אין לה ברירה אלא לחפש מישהו אחר שיעזור...ממש באותם הרגעים עברה ספינה יפייפייה הספינה של גברת "גאווה".... האהבה הביטה בה ושאלה...:"גאווה, גאווה התוכלי לקחת אותי איתך ולהציל אותי מפני טביעה??" הגאווה...צחקה בקול רם...ואמרה: "אני לא יכולה לעזור לך...כולך רטובה זה יזיק לספינה היפה שלי...לריפוד החדש...לכיסאות היקרים...אין מצב שאני ירשה זאת..." האהבה חיפשה מישהו אחר ...ופנתה אל העצב...: "עצב, עצב...קח אותי איתך...עזור לי אני אטבע...אם אשאר כאן אני אמות...בבקשה..." ,ומה ענה לה העצב...:" עיזבי אותי אהבה אני עצוב ואומלל מידיי אני רוצה להיות לבדי...הניחי לי.." האהבה לא ידעה למי עוד לפנות...והתיישבה על גזע של עץ... האושר חלף גם הוא במקום אבל הוא היה כ"כ מאושר ...ומנופח מאושר עד כדי כך שלא הבחין בה....ואת קולה לא שמע... לפתע נשמע קול... "בואי אהבה ..בואי ...אני אקח אותך...." היה זה קול של ישיש (איש זקן...) שקרא לה.... האהבה הרגישה כ"כ מבורכת ומאושרת שלא זכרה לשאול אותו לשמו.... כשהגיעו ליבשה ..היא ירדה מהסירה...הודתה לישיש...ונפרדו דרכהם... היא הבינה כי אותו "ישיש"/זקן הציל את חייה והיא חייבת לו.... אך לא ידעה איך לאתר אותו... היא שאלה את הידע...מי הוא אותו הישיש /זקן והייכן היא תוכל למצוא אותו?? והידע ענה לה בחיוך...מתוך הבנתו העמוקה... אותו זקן שעזר לך היה הזמן... ולמה הזמן עזר לי הוסיפה האהבה לשאול....במה הוא שונה מהייתר שלא רצו לעזור?? והידע הוסיף וענה... כי רק הזמן יודע ומודע לגודלה של האהבה הנפלאה מכל!!!

יופי של סיפור ומה למדים ממנו?

שרק החטיארים/זקנים יודעים להעריך אהבה אמיתית. רק אלה שהצליחו לשרוד מכשולים ובעיות, קשיים ומהמורות רק אלה יודעים מהי אהבה אמיתית שנמשכת שנים. אהבת נעורים - היא בעיקר תשוקה אהבת שנות תחילת החיים הבוגרים - היא תזזיתית, ואינטרסטית ולפעמים גם רומנטית. אהבה של אנשים בוגרים - היא אהבה מחושבת. אהבה של קשישים שהצליחו לשרוד את קשיי החיים - זאת היא אהבה אמיתית - ועכשיו שהם סוף סוף למדו והבינו מהי מהות האהבה - אז אוטוטו הם עומדים להיפרד לעולמים מהעולם. בעיני - אהבה היא בעיקר מילה - סתם מילה המכילה בתוכה המון תכונות ורגשות כשהחשובה שבהן היא פשוט "איכפתיות כלפי הזולת".

יפה אהבתי

יופי של סיפור ומה למדים ממנו?

שרק החטיארים/זקנים יודעים להעריך אהבה אמיתית. רק אלה שהצליחו לשרוד מכשולים ובעיות, קשיים ומהמורות רק אלה יודעים מהי אהבה אמיתית שנמשכת שנים. אהבת נעורים - היא בעיקר תשוקה אהבת שנות תחילת החיים הבוגרים - היא תזזיתית, ואינטרסטית ולפעמים גם רומנטית. אהבה של אנשים בוגרים - היא אהבה מחושבת. אהבה של קשישים שהצליחו לשרוד את קשיי החיים - זאת היא אהבה אמיתית - ועכשיו שהם סוף סוף למדו והבינו מהי מהות האהבה - אז אוטוטו הם עומדים להיפרד לעולמים מהעולם. בעיני - אהבה היא בעיקר מילה - סתם מילה המכילה בתוכה המון תכונות ורגשות כשהחשובה שבהן היא פשוט "איכפתיות כלפי הזולת".

או אינטרס משותף

לא וידוי וגם לא סוד...אבל ללא ספק המון תוכן ומוסר השכל!!!

"ערכה של אהבה" =============== באי קטן , הרחק מכאן ..התגוררו כל הרגשות יחד..."שמחה" , "עצב" , "ידע" וכל השאר....כולל האהבה ... יום אחד הגיעה הודעה לכל תושבי האי ..(לכל הרגשות) שהאי עומד לשקוע... כולם תיקנו את הסירות שלהם ..וברחו משם!! רק האהבה ..נשארה ולא מיהרה לשום מקום...היא רצתה להשאר עד הרגע האחרון...וסירבה לעזוב כמו כולם.... האי החל לשקוע... וברגע שהאהבה הבחינה שהוא כמעט "שוקע" כולו...החליטה לבקש עזרה... העושר..עבר בסירתו הגדולה ...ממול...,היא פנתה אליו ושאלה: "עושר,עושר תוכל לקחת אותי איתך...ולהציל אותי מטביעה??" העושר הביט בה וענה: "לא ...אין לי מקום בסירה עבורך...יש המון מטען על הסירה ..יהלומים , כסף וזהב...אין כלל מקום!! האהבה הבינה כי אין לה ברירה אלא לחפש מישהו אחר שיעזור...ממש באותם הרגעים עברה ספינה יפייפייה הספינה של גברת "גאווה".... האהבה הביטה בה ושאלה...:"גאווה, גאווה התוכלי לקחת אותי איתך ולהציל אותי מפני טביעה??" הגאווה...צחקה בקול רם...ואמרה: "אני לא יכולה לעזור לך...כולך רטובה זה יזיק לספינה היפה שלי...לריפוד החדש...לכיסאות היקרים...אין מצב שאני ירשה זאת..." האהבה חיפשה מישהו אחר ...ופנתה אל העצב...: "עצב, עצב...קח אותי איתך...עזור לי אני אטבע...אם אשאר כאן אני אמות...בבקשה..." ,ומה ענה לה העצב...:" עיזבי אותי אהבה אני עצוב ואומלל מידיי אני רוצה להיות לבדי...הניחי לי.." האהבה לא ידעה למי עוד לפנות...והתיישבה על גזע של עץ... האושר חלף גם הוא במקום אבל הוא היה כ"כ מאושר ...ומנופח מאושר עד כדי כך שלא הבחין בה....ואת קולה לא שמע... לפתע נשמע קול... "בואי אהבה ..בואי ...אני אקח אותך...." היה זה קול של ישיש (איש זקן...) שקרא לה.... האהבה הרגישה כ"כ מבורכת ומאושרת שלא זכרה לשאול אותו לשמו.... כשהגיעו ליבשה ..היא ירדה מהסירה...הודתה לישיש...ונפרדו דרכהם... היא הבינה כי אותו "ישיש"/זקן הציל את חייה והיא חייבת לו.... אך לא ידעה איך לאתר אותו... היא שאלה את הידע...מי הוא אותו הישיש /זקן והייכן היא תוכל למצוא אותו?? והידע ענה לה בחיוך...מתוך הבנתו העמוקה... אותו זקן שעזר לך היה הזמן... ולמה הזמן עזר לי הוסיפה האהבה לשאול....במה הוא שונה מהייתר שלא רצו לעזור?? והידע הוסיף וענה... כי רק הזמן יודע ומודע לגודלה של האהבה הנפלאה מכל!!!

רק זקן בא בימים שאין לו כלום בחיים ינוח על זר דפנה של אהבה

מאוד יפה

מקסים

נכון ביותר...

היי אני הייתי נשואה 13 שנה ללא טיפת אהבה נו אז למה התחתנת??? נעזוב את השאלה ולפני כמעט שנתיים התגרשתי יש לי חבר כ-9 חודשים אף הוא גרוש ואני חייבת לומר שכל מה שכתוב שזה עניין של זמן זה מאוד נכון וכולם חייבים להאמין שהיא קיימת ולנסות למצוא אותה לא בזמן כמו במקום הנכון ולא פחות חשוב לשמר ולשמור אותה היר ביידינו....בהצלחה לכולם ושבוע נפלא
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים
בחר
בחר