איך הסתדרו קודם?
הרגעים הכי הכי שנואים עלי
הם הרגעים שבהם אני נאלצת להכיר בחוסר הישע שלי.
מול כל אותם מכשירים קטנים ומעצבנים שמרפדים את חיי,
.
.
אצלי, כל מכשיר חשמלי , הוא בבחינת נאשם מראש,
.
לעיתים, על לא עוול בכפו,
לא, אני לא פראנואידית וגם אין לי תסביך רדיפה,
ואני יודעת שאין שום דבר נגדי במלחמה שמנהלים המכשירים האלה,
אבל כל חריגה מהפעילות השוטפת ,
כל ציפצוף אזהרה,
כל רחש בלתי מזוהה,
כל נורית אדומה,
סוחפים אותי להיסטריה ולחשבון נפש אישי ונוקב,
בשביל מה , בשביל מה ,
קניתי את תנור האפיה המתוחכם הזה,
ולא שמרתי אמונים לישן והטוב?
ומי בכלל דחף אותי לקנות את קולט האדים עתיר הכפתורים?
(עם יד על הלב , מתי בכלל הפעלתי אותו מאז שנרכש?)
ומי אחראי לעזאזל לרכישת אותן מנורות צמודות לקירות?
הרי הן בעלות תופסנים לא ידידותיים למשתמש,
שהופכת את החלפת הנורות ההלוגניות בהן לבילתי אפשרית,
מבחינתי לפחות!!
.
.
ועוד לא אמרתי דבר על המחשב,
מחשב משוכלל, יופי של דבר,
צעקות ההיסטריה שלי מרעידות את כתלי המשרד, כל פעם ש......
"אני לא מבינה מה קרה., לא עשיתי כלום, והוא הפסיק לעבוד,"
שוב ושוב אני מוצאת את עצמי מבקשת עזרה, מאמיל,
הטכנאי שלנו,
זה שמחייך חיוך מאוווווד מסויים כשהוא מוזמן אלי, למשרד,
.
.
.
.
.
.
.
.
נוווווווווו,
.
.
.
.
.
אז מה ?,
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
אז מה, אם זה רק בשביל לתקוע את התקע לשקע?
