"איזה כיף", פרצתי בצהלות שמחה למראה בקבוק בירה קר ביום קיץ חם ולח."שכחתי ממנו לגמרי".
"אמא"? היא שואלת, "זה כיף לשכוח?"
"במקרה כזה-כן" אני עונה.
"אמא" היא אומרת בקול צלול כפעמונים- "אני כבר מתה להגיע לגיל שלך"
נו,שוין. מה אתם אומרים?
זה ממש לפני שהתחיל הסרט.
אמרתי לה:" תזכירי לי ששמתי את בקבוק הבירה במקפיא, שיתקרר
מהר יותר".
"בסדר", הפטירה כדקה לאחר מכן, ללא שמץ של מושג מה בקשתי ממנה רגע לפני.....
עסוקה בהקלדה, בפנים חייכניות מול המסך הרבוע.
קול נפץ במהלך הלילה..........
קום תראה , היש מישהו בבית?? לחשה בפחד מה...
"אשתי, האם זה כיף לשכוח, בקבוק בירה במקפיא"?שאלתי בפנים קפואות.
"כן, זה כיף לשכוח, בפרט שהגעת לגיל שאפשר כבר לשכוח"...
"האם זה כיף לנקות את המקפיא"? שאלה....ספק בעוקצנות,
ספק בתמימות.....
עברו יומיים,
איזה כיף " לשכוח".....
בטוח , שזה בגלל הגיל........
"איזה כיף", פרצתי בצהלות שמחה למראה בקבוק בירה קר ביום קיץ חם ולח."שכחתי ממנו לגמרי".
"אמא"? היא שואלת, "זה כיף לשכוח?"
"במקרה כזה-כן" אני עונה.
"אמא" היא אומרת בקול צלול כפעמונים- "אני כבר מתה להגיע לגיל שלך"
נו,שוין. מה אתם אומרים?
ונניח,
למרות הכל, שהסיפור שלי לא מצא חן בעיניה,
אז, להפסיק לשכוח, או לא?
זה הגיל,
או לא?
אתם יודעים מה, שישאר לא מובן!
עברו שלושה ימים,
בטוח זה בגלל הגיל!!!
יש את העוזרת.......
נפעיל אותה?...........