שאלת כ"כ הרבה שאלות מהותיות לגבי התנהלות חיינו, וואו,מרשים.
קראתי את שכתבת, וניסיתי לעמוד במקום בו את עומדת ולהסתכל על הדברים מנקודת מבטך.
מושא אהבה קיים, רק אם משמרים אותו לאורך זמן, דואגים שהדברים הקטנים, הנראים שוליים לנו בחיי היומיום לא יברחו.
רובנו , מגיעים לשלב בחיים שבו לפתע ישנו הצורך לעשות דו"ח - רווח והפסד - מה הספקנו, מה עשינו , איפה טעינו, ולאן חיינו ממשיכים לזרום.
רובנו, משקיעים את האנרגיות בלהתעסק בטפל ולא בעיקר,
לחפש את השאלות במקום את הפתרונות.
עצרי רגע בצד, וחישבי מה את מפספסת בשאלותייך החשובות:
מושא אהבה ? - רואים שהוא קיים אצלך, יש לך ילדים חמודים, יש לך בעל דואג , בריא , מפרנס, ובטוחני, גם אוהב.
פורקן, כמוהו, כסיפוק לא בא בתמורה לאהבה, ומה לעשות אנו לא נהיים צעירים מיום ליום.
ישנה הנטייה לראות את הדברים באופן שטחי, מקורקע, ולפספס את
הדברים שבאמת צריך לשים עליהם את הדגש.
האם הינך חושבת שמים גנובים ימתקו לך יותר מהמים שנמצאים
בבאר מתחת לרגלייך? את רק צריכה למצוא את האמצעים בהם תוכלי לשאוב את האושר ממנה.ותראי עד כמה תרווי ממים אילו.
אהבה משולה לאתרוג העטוף בצמר גפן ע"מ שהפיטם לא ייפגע וייפסל.
עלייך להאט את הקצב הקדחתני שבו את חיה, ע"מ שתוכלי לראות את הפרחים בצידי הדרך, ואף , אולי גם להריחם.
התמקדי בדברים הראשונים בסדרי עדיפיותייך,בפעיליות שהן בעלות משמעות אמיתית עבורך, ואז יהיו חייך מאורגנים ויפים.
ישנם עוד הרבה חלקים חסרים בפאזל חייך, שרק את יכולה לענות עליהם.כי אילו הם חייך.
יוזמה , מצידך, יכולה להביא אותך למימדים שלא חלמת עליהם,
לעוצמות מחודשות של ראייה והסתכלות אחרת על דברים שהשגרה
חתמה את קבעונה בראשך.
אף אחד לא מושלם, ואני מאמין שאפילו את, לא טרחת לעצור ולהעביר בקורת על עצמך, כי מי מעביר בקורת על עצמו בד"כ?
אל תחפשי אשמים כעת. אל תחפשי מגרעות אצל אדם אחר.
אל תשאלי שאלות, שהתשובה שלהן מקננת בליבך, אך אינך יודעת את הנוסח לבטאה.
אם תתרגלי את ראשך לחשוב שנתינה לזולת , אהבה אין קץ לסובבים אותך, {לא שאני חושב אחרת חו"ח}, תביא אותך זו לייעודך בחיים.
בסה"כ חיינו הם כגרגרי חול, נשפכים ללא שוב. ועצם העיסוק היומיומי בטפל ולא בעיקר, מביא אותנו לחשוב, שאנו חיים ללא תכלית , ללא מטרה, והל בראש, הכל מוטעה.
אהבה , בין היתר יכולה להיות נצחית, השאלה כמה כל אחד משקיע
במאמץ הזה לשמרה. והכל חייב להיות ללא תמורה. הנתינה אמורה להיות בראש ובראשונה, ולהוות אבן תומכת , נוספת בבניין הגדול, הנקרא חיי נישואים.
הסתכלי מהיום על חייך, כעל מתנה יפה להפליא, הסתכלי והתמקדי
בדברים, באנשים הסובבים אותך, אפילו בעצמים שונים הפזורים מסביבך, תגלי המון תחושות שלא חשת עד היום, כי פשוט אנחנו, לא טורחים לראות, אנו מקבלים לפעמים דברים שהינם בעינינו מובנים מעצמם. וכאן באה לביטוי ההתעלות שלנו לקבל גם את הלא מובן.
מקווה שיהיה לך יום מקסים וחייכני.








ובלי שאלות! רק פתרונות!!!