התנהגות אובססיבית וחרדות נטישה

שלום מור,

יש לי כלב מסוג לברדור מעורב כבן שנתיים , אותו לקחתי לפני מספר חודשים מצער בעלי חיים.

שמתי לב כי לכלב ישנן בעיות התנהגות אשר באות לידי ביטוי בעיקר כאשר אני משאיר אותו לבד בבית (נביחות שלא מפסיקות עשיית צרכים בבית, אכילת רהיטים) יש לציין כי כאשר אני נמצא בבית עם הכלב הוא רגוע ואין שום זכר לבעיות הללו.

אשתי ואני אוהבים מאוד את הכלב אך הוא מקשה עלינו מאוד ביום יום מאחר ושנינו עובדים כל יום כמה שעות מחוץ לבית וחוזרים בדרך כלל בערב. ניסינו להתחיל באילוף אך אין כל כך שיפור בהתנהגות הכלב.

רציתי לשאול האם ישנם פתרונות שאותן מציעה הרפואה המשלימה לבעיות התנהגות מסוג זה?

האם את יכולה לתת דוגמאות לבעיות כאלו שנתקלת בהן בעבר? ושאלה אחרונה האם  אפשר להגיע למצב שהכל אינו הורס רהיטים כלל?

תודה רבה ושבוע טוב

שלום מיכאל, 

ישנה סבירות גבוהה שבעיות ההתנהגות שפוקדות את הכלב קשורות לעבר הלא ידוע שלו לפני עוד שהגיע אליכם, כלבים רבים שננטשו במהלך חייהם או אשר עברו טרואמה בעברם יגלו סימנים של בעיות התנהגות כפי שציינת. יחד עם זאת לא ניתן להסתמך על כך באופן חד משמעי שכן קיים גם סיכוי שבעיות אלה כלל לא נובעות מבעיה התנהגותית ושורש בעייתם קשור לבעיה בריאותית כאשר דעה זאת מאפיינת את דרך ראייתה של הרפואה המשלימה, כך לדוגמה בעיות  התנהגות של חרדות ופחדים מתקשרות לבעיות בתפקוד הכליות, לכן, המלצתי הראשונה היא קודם כל לבדוק את הכלב ולשלול אופציה שהבעיות שיש לו נובעות מכאב או ממחלה כל שהיא. במידה ואכן מדובר בבעיה התנגותית טהורה ישנם דרכים דרך טיפול ברפואה משלימה שיכולות לעזור מאוד לבעיות מסוג זה כאשר הדגש הוא שילוב בין טיפול בעזרת דיקור ופרחי באך המסוגלים לטפל בשורש הבעיה בצורה מניעתית לאורך זמן (זאת בניגוד לתרופות רבות הקיימות אשר נותנות מענה אקוטי ורגעי). התוצאות ברוב המקרים שאני ניתקלתי בהם מרשימות מאוד אך כמובן שיש גם יוצאים מן הכלל כמו בכל דבר כאשר סוגי הבעיות שטיפלתי מגוונות מאוד - חלקן דומות לבעיה מהסוג של כלבך וחלקן נובעות מדכאונות, עצבנות, תוקפנות ועוד...

ברצוני להציג דוגמה מאוד יפה של בעיה התנהגותית אשר טיפלתי בה לא מזמן מסוג אכילה עצמית כפייתית בכלב לברדור זכר, לא מסורס, בן 5 כאשר שורש הבעיה נבע בדיעבד כתוצאה מבעיות כרוניות בקיבה. להלן ברצוני להציג תמונות של לפני ואחרי הטיפול בכלב כאשר יש לשים לב שהטיפול הניתן הוא באיזור הגב המתאים לנקודות דיקור של הקיבה בעוד שהפצע הוא ביד הכלב, כמו כן חשוב לי לציין שאותו כלב טופל בעבר בדרכים רבות דרך הרפואה הקונבנציונלית אך שום דבר לא הצליח באמת לרפא את הבעיה לאורך זמן:

 

מור ושון.pptx
לפני הטיפול
(726.68 KiB) עדיין לא הורד

בברכה,


מור שולברג - מטפלת מוסמכת ברפואה משלימה לבעלי חיים

שלום מור יש לי כלב גולדן טריוור כבר 6 שנים הוא כלב נעמן מאוד קשור למשפחה ולילדים ואני לא יודעת מה לעשות הוא נמצא ליד הבית בעיקר כאשר אנחנו בבית הוא נובח על אנשים שעוברים ליד הבית אני יודעת שזה אומר שהוא שומר עלינו אבל זה מפחיד הוא נובח על אנשים שעוברים בעיקר על אופניים או בקלאב קאר אנחנו חיים בקיבוץ פעם אנחנו קושרים ולא תמיד כי הוא לא מתרחק הוא פוחד מהגשם ורעמים וברקים יכול להיות שזה מאז מלחמת לבנון השנייה זה הזמן שהוא הגיע אלינו הוא היה בן 3 חודשים אי אפשר ככה יש לך כלים איך להתמודד אם זה ?

 

שלום רב,

הבעיה שאת מציגה הינה בעיה קלאסית המתארת התנהגות אובססיבית של הכלב כלפי בעליו וכן ניכר גם סימפטומים המתארים חרדות. הדבר המדאיג בבעיות התנהגות זה שככל שעובר הזמן הבעיות רק הולכות ומחריפות, ממש כמו כדור שלג שהולך וגדל ככל שהוא ממשיך להתגלגל, כך שבמידה ובתור התחלה הייתם רואים רק חלק מין התסמינים וכן גם רק לעיתים, הרי שכיום נוספו  תסמינים חדשים לישנים והתדירות להופעתם הלכה והתעצמה. אין ספק שלא רק אתם אלה שסובלים מהבעיה ולמרות שאולי זה לא תמיד נראה לעין גם הכלב סובל ומאוד שכן ההתנהגות הבלתי נעימה הזאת היא תוצאה של תסכול מתמשך. יחד עם זאת, בעלי כלבים רבים אשר מנסים לטפל בבעיות אלה לבדם מוצאים את עצמם מתוסכלים בעצמם שכן אף דרך שניסו לא ממש עבדה ואפילו במקרים רבים הביאה להחמרה במצב, כך למשל כאלה אשר ניסו להרגיע את הכלב בזמן שבכה כאשר נשמעו קולות זיקוקים בעוד שהם כלל לא היו מודעים לכך שהתערבות וניסיון ההרגעה בעצם הינה גורם מספר אחת לעידוד הפחדים ובצורה זו להתדרדרות הבעיה. ההמלצה שלי במקרה זה היא שילוב גם של התערבות מאלף אשר יוכל לפתור את בעיות ההתנהגות הקיימות וכן יוכל להדריך אתכם בהמשך דרך-חיים נכונה וכך תוכלו למזער את הסיכויים שבעיות אלו ואחרות יחזרו וכמו כן שילוב דרך טיפול בעזרת פרחי באך כדוגמת התמציות aspen, heather, red chestnut, rock rose אשר יוכלו לעבוד על שורש הבעיות ובכך לשמש כטיפול הימנעותי שיהייה מסוגל להשפיע לאורך זמן רב.

שיהייה המון בהצלחה!

בברכה,


מור שולברג - מטפלת מוסמכת ברפואה משלימה לבעלי חיים

שלום למיכאל (ולכל מי שחושד שכלבו סובל מחרדת נטישה)

אני סטודנטית לאילוף וטיפול התנהגותי בשיטה חיובית אצל גל כתב במרכז "לאהוב אותם מכל הלב" בכפר חסידים.

נגענו מעט בנושא זה בסמסטר הנוכחי (ונדון בהרחבה בסמסטר הבא העוסק בשיקום) , אך ממה שאני יודעת עד היום, התהליך הנכון הוא לשלול קודם כל בעיות רפואיות היכולות לגרום לחלק מן הסימפטומים שתוארו. זאת יש לעשות אצל וטרינר שיערוך בדיקות מקיפות, כולל בדיקת דם וצילום או אולטרהסאונד, אם יראה לנכון. לאחר שלילת בעייה רפואית יש לטפל בבעיה זו לא בעזרת אילוף אלא בעזרת טיפול התנהגותי ושיקום. ראשית יש לצלם את הכלב במצלמת וידאו לאורך זמן , בשעות שונות, בזמן שאתם לא בבית ולתעד את התנהגותו. את הסרטים יש להראות למטפל התנהגותי, כי לא תמיד מה שנראה לבעלים או מתואר ע"י הבעלים כחרדת נטישה, הוא אכן חרדת נטישה. לאחר שמטפל התנהגותי אכן יאשר שמדובר בחרדת נטישה, הוא ימליץ על הטיפול המתאים. בד"כ ניתן לפתור את הבעיה ע"י התרגילים שהמטפל יתן. לעיתים המצב כ"כ חמור שנדרש בשלב הראשון גם שילוב של טיפול תרופתי במקביל לטיפול ההתנהגותי ואח"כ מפחיתים את הטיפול התרופתי עד שמפסיקים אותו לחלוטין עם השיפור במצב. ממליצה מאוד לפנות לגל כתב - הוא מטפל בהמון מקרים כאלו, והכל כמובן בשיטה חיובית (ללא הפחדה, ללא הכאבה, ללא התעללות ותוך מתן דגש לאיך שהכלב מרגיש , קודם כל). שיהיה בהצלחה , וזכרו- הכלב שלכם נמצא במצוקה נוראית ובגלל זה הוא מתנהג כך : זה לא מרוע או בגלל שהוא רוצה "להעניש" אתכם או משהו בדומה לזה. הוא זקוק בדחיפות לטיפול כי במצב הנפשי שהוא נמצא בו עכשיו איכות חייו אינה טובה .

היי מור,

אני מביאה היום כלבלב מכלבייה. הוא בן 7 חודשים.

רציתי לדעת איך אני מחנכת אותו לעשיית צרכים בחוץ?

:)

 

שלום דנה ומזל טוב על חברך החדש!

מאחר ואני בעלת רקע של יותר מעשור באילוף כלבים אשמח לענות על שאלתך; כלבים עד גיל 4 חודשים בממוצע אינם מסוגלים מבחינה אנטומית להתאפק כלל ממש כפי שתינוקות אינם מסוגלים. יחד עם זאת להבדיל מבני אדם, לאחר תקופה זו תהליך ההתאפקות אצל כלב נבנה בהדרגה כך שככל שעובר הזמן הוא יהייה מסוגל להתאפק יותר. כלב בגיל 7 חודשים במצב בריאותי תקין כבר מסוגל להתאפק בין שעה וחצי לשתיים מהרגע שבו סיים לאכול ולשתות אך כמובן שיש יוצאים מין הכלל של יותר ופחות זמן. אצל כלב חדש שמגיע הביתה יש לנהוג בסבלנות לכל העניין של הצרכים שכן אזור חדש דורש זמן הסתגלות והכרת הגבולות החדשים כך שבמידה והכלב רק יגיע ויעשה את צרכיו בתוך הבית הרי שזה אינו מצביע על אי יכולת להתאפק אלא על חוסר מודעות והבנה שאסור לעשות צרכים בבית. הייתי ממליצה להקפיד על שלושה טיולים ביום כאשר כל טיול יהייה טיול קצת יותר ארוך מהרגיל שכן זה הזמן שבו הכלב גם יוכל להכיר את הסביבה החדשה וגם להכיר בטיול כמקום הנכון לעשיית צרכים ואלה הם דברים שלוקחים קצת זמן בהתחלה. יש לקחת לכל טיול חתיכת צ'ופר נחמד וטעים ולצ'פר את הכלב ישר בכל פעם שהוא עושה את צרכיו וכמובן שאפשר ואף רצוי לחזק זאת עם מילה טובה כמו "כלב טוב", התזמון פה הוא מאוד חשוב על מנת שהכלב יבין על מה הוא צ'ופר. יחד עם זאת במידה ותופסים על חם את הכלב עושה צרכים בבית יש לתקן קולית את הכלב וכן אפשר להשמיע רעש חזק כמו דפיקה על שולחן על מנת שהכלב יוכל להבין שהתנהגות כזאת מאוד מכעיסה את בעליו. חשוב מאוד להבין שניתן לנהוג כך רק אם באמת תפסנו על הכלב בשעת מעשה כי במידה ונתקן את הכלב לא בתזמון זה הוא אינו יוכל להבין על מה אנחנו כועסים ודבר זה עלול לגרום לו תסכול רב וליצור בעיות.

מקווה שעזרתי ושיהייה המון בהצלחה.

בברכה,


מור שולברג - מטפלת מוסמכת ברפואה משלימה לבעלי חיים

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
רפואה משלימה לבעלי חיים
בחר
בחר