גאס ואן ביק ז"ל ומחקר השרידים שחשפו 2 המשלחות בתל ג'מה - ה'

 ד"ר יצחק אשל, מיתר

להלן החלק החמישי והאחרון בתקציר המנוגראפיה שהוכנה לאחר מותו של הארכיאולוג האמריקאי גאס ואן ביק. היא מבוססת על תוצאות החקירה של כל ממצאי החפירה הישנה של פלינרדרס פיטרי הבריטי בתל ג'מה בנגב המערבי (היום תל רעים) בשנת 1926, שהוגשה ב- 1978 כעבודת M.A. לפקולטה למעדי הרוח באונ.ת"א (בהדרכתם של פרופ' אורה נגבי ופרופ' דוד אוסישקין). המאמר השלם שנשלח לפרסום כולל 29 עמודים ובהם 35 הערות, 47 איזכורים ביבליוגראפים ו- 29 איורי כלים ותוכניות. גולש וחוקר שירצה לבחון את נוסח המאמר השלם, עם הערות ואיורים,  יפנה אלי במייל הרצ"ב.

תגבוות עיניניות, הערות והשגות, תתקבלנה בברכה. ד"ר יצחק אשל, מיתר, ישראל, dreshel@gmail.com

©

זכויות היוצרים ו/או הפרסום של המידע הכתוב, המאויר ו/או המצולם במחקר זה, שמורות כחוק לד"ר יצחק אשל,          מיתר, ישראל. אין להעתיק, לצלם ולפרסם ללא רשותו, בכתב, בע"פ או בדרך אחרת, כל מידע המופיע וכלול                במחקרו זה או בחלקיו ו/או בצילומים, איורים וציורים של ממצאים ושרידים המוצגים בו.

 

אחרית דבר

 

שתי הדוגמאות של רייך וואן ביק שהוצגו לעיל, הן ניסיון להמחיש את משמעות ועומק הבעיה המתודית של אי שימוש בכל המידע הישן על חפירות אתר עתיק דרך ניסיונו של רוני רייך להתמודד עם מכלול 'בתי מושל' בעיר ABשל פיטרי. רייך יחס אותם בדיונו לאשורים ולבבלים, כנגד נתוני החפירה שכמה מהם זלגו לדו"ח והמחישו שכולם מאוחרים לתקופת הברזל. הדיון המפורט שהוצג כאן על נקודות האחיזה הכרונולגיות הבולטות אותן גילה צוות החפירה של פיטרי (סטרקי והארדינג), המחיש את עירובם הארכיטוקטוני/סטרטיגרפי של 3 מבני הציבור הראשיים ואת שלבי המשנה שניתגלו לפחות בשתי השכבות הפרסיות (3,2). הממצא הקטן ובו כלי יבוא יוניים, קיפרים ומצריים, הוא הבסיס העובדתי שלא פורסם או הודגש בדו"ח לתיארוכם של כל המבנים שרוכזו בדו"ח על תוכנית עיר AB. בחפירתו החדשה של ואן ביק נחשפו 49 טיפוסים מ- 600 כלים שרופאו מ-7 טון חרסים שהיו באסם המערבי, יש תרומה חשובה ביותר לנקודה ספציפית הקשורה למיקומו השכבתי ולתאריכו של המכלול שנחפר ופורסם בלי קשר ברור למבנים וממצאים של החפירה הישנה. שילובם כעת עם שרידים וממצאים מחפירתו הגדולה של פיטרי איפשר ליחס אותם בסבירת לשלב הסופי של העיר הפרסית האחרונה (שלב a/2). זהותם התיפקודית הברורה כמכלול 'אופקי' אחיד האיר אפשרות לפרשם כמעשה יאוש אחרון של תושבי אותה עיר רחאונה שיזמו את חיסול מאגרי המזון הרבים שנותרו במחסניהם נוכח האפשרות הריאלית של כיבוש העיר ונפילת המצרכים האסטרטגים לידי הכובש. כיוון שמדובר בסוף התקופה הפרסית הוצע ליחס את המהלך הצבאי שהוביל לחורבן ונטישת העיר (שכבה 2) למצור צבאו של אלכסנדר מוקדון על עזה ובנותיה שנמשך כ-7 חודשים, במהלכו נכבשו וחרבו ערי הבנות של עזה ובהן בודאי גם יורזה=תל ג'מה.

מנהל הפורום
משתמש חדש
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ארכיאולוגיה ועתיקות