גאס ואן ביק ז"ל ומחקר השרידים שחשפו 2 המשלחות בתל ג'מה - ג'

 ד"ר יצחק אשל, מיתר

להלן החלק השלישי של המנוגראפיה שהוכנה עם מותו של הארכיאולוג האמריקאי גאס ואן ביק. היא מבוססת על תוצאות החקירה של כל ממצאי החפירה הישנה של פלינרדרס פיטרי הבריטי בתל ג'מה בנגב המערבי (היום תל רעים) בשנת 1926, שהוגשה ב- 1978 כעבודת M.A. לפקולטה למעדי הרוח באונ.ת"א (בהדרכתם של פרופ' אורה נגבי ופרופ' דוד אוסישקין). המאמר השלם שנשלח לפרסום כולל 29 עמודים ובהם 35 הערות, 47 איזכורים ביבליוגראפים ו- 29 איורי כלים ותוכניות. גולש וחוקר שירצה לבחון את נוסח המאמר השלם, עם הערות ואיורים,  יפנה אלי במייל הרצ"ב.

 תגבוות עיניניות, הערות והשגות, תתקבלנה בברכה. ד"ר יצחק אשל, מיתר, ישראל, dreshel@gmail.com

©

זכויות היוצרים ו/או הפרסום של המידע הכתוב, המאויר ו/או המצולם במחקר זה, שמורות כחוק לד"ר יצחק אשל, מיתר, ישראל. אין להעתיק, לצלם ולפרסם ללא רשותו, בכתב, בע"פ או בדרך אחרת, כל מידע הכלול או המופיע וכלול               במחקרו זה או בחלקיו ו/או בצילומים, איורים וציורים של ממצאים ושרידים המוצגים בו.

 

שכבה 3: מבנים וממצאים מ - 3 שלבי הישוב הפרסי הקדום בתל ג'מה(c/3, b/3 , a/3, איור 10)

 

תקציר: עם נטישת AFort הבבלי (מבנים 40+41) קרסו לתוך החצר קירות מבנה 40. מערבה לו קמו בשלב c/3 (ש. 3) מבנים 36,37 (לוקי CT, CV, CU). בשלב b/3 הוקם עליהם מבנה 30 (ResidencyBS). בשלב a/3 הוקם אסם  AAעל אשפות שהלכו והצטברו בחצר מבנה 40 הנטוש (AFort), אסם BN ו'האסם המערבי' של ואן ביק הוקמו בשיטחי האשפות מצפון למבנה 30. מחסנים 32,31 ניבנו לאורך קיר המעטפת הדרומי של מבנה 40 הנטוש (לוקי  AM-ACC).

 

כזכור, מחוץ לדו"ח נותרו מאות פריטים בהם גם רוב 60 השברים היונים[1].  תרשימי פיטרי ב-3 פינקסי השדה ושל סטרקי על הממצאים, מגלמים בתוכנם מידע משלים על מבני עיר AB (להלן) אותו אפרט בסוף הדיון על 3 הפריטים ש'זלגו' לתוך הדו"ח במכוון או באקראי. באלה יש המחשה לעמדתם הסטרטיגרפית ושיכותם הכרונולוגית של 2 בתי המושל לתקופה הפרסית (שכבות 2, 3, Residency BS). הראשון הוא שבר יוני 'אדום דמויות' מהמאה ה- 5 לפסה"נ שהיה, לפי פיטרי, תחת wing BA-BH של מבנה 20 (להלן). מיקום השבר המאוחר תחת קירות המבנה ה'קדום' נומק כ'הפרעה/חדירה מאוחרת' (TJ:8, הע' 12 לעיל)[2]. השני הוא שבר פסל גיר קיפרי של הראקלס לבוש בכיתון ועוטה עור של אריה (TJ: pl.xv:8)[3]. הוא הוטמן כ'מנחת בניה' בתוך קיר החצר BMBN- של מבנה 20 (איור 21). ליד צילומו צוין לוקוס BM 19=רצפת החצר BM-BN של מבנה 20. נראה שפיטרי התעלם בדו"ח מהסתירה הסטרטיגרפית של מקומו הברור כשתיאר את נקודת הגילוי המדויקת: found in the South Wall of BM, About 199. מדבריו הסתבר כי שבר הפסל הקיפרי איננו 'פריט מאוחר' שנותר על רצפת החצר של המבנה הקדום (20), אלא 'מנחת בניה' קדומה או בו זמנית שהונחה בקיר BM-BNשל החצר במבנה 20, בדומה למנחות אחרות בשכבה 2 ובאחרות (להלן)[4]. הפתרון של פיטרי לסתירה הכרונולוגית הוא 'הצערת' הפסל ב-300 שנה כנגד גיל הופעתו בקפריסין: מאה 4 לפסה"נ (Jerstad 1948: 322-323). השלישי הוא עוד 'מנחת יסוד' של לקיתוס לויות 'אדום דמויות' שהיה מתחת לרצפת הלבנים של אסם BN (?). פיטרי סמך על גרדינר לגבי גילו (450/460). אבל עידכונו ל- 450-430 (הע' 11 לעיל), ביטל את היחוס ההיסטורי שלו בדו"ח ע"פ נקבע כי 10+ האסמים נבנו ב- 457 לפסה"נ. עם זאת לא נמסר לוקוס האסם שקם על הכלי היוני, הנראה כעת כאסם BNשתועד כקדום ב-2 התוכניות של חצר BN-BM(לעיל,  TJ:pls.xi,xiii, איור 11). אין ספק שפיטרי הבחין בסתירה הכרונולגית שנשחפה דרך הכלי היוני עם פירוק מבנה 20, אסם BN ורצפתו שכיסתה על 'מנחת היסוד' (איור 18). אולם הסתירה הובלעה בדו"ח דרך השמטת גובה ומיקום הכלי היוני והשמטה תואמת ב-2 תוכניות של הגבהים בחצר BM-BN ואסם BN(איור 11). חלקי הכלי המפואר הודבקו בשדה וכך עברו למוזיאון רוקפלר בירושלים שם עבר רפאות אחרי 1955 ללא רישום נתוני מיקומו שסומנו בד"כ על שבריו ולא ניתן לכן לאמתם.

 

מכלול המצאים שתועדו בשרידי שכבה 3 כלל 99 כלים (רובם שלמים), בהם 20 שברים של כלים יונים, 15 כלי יבוא מקפריסין, מרודוס ומכיוס. 30 כלים לא אותרו ונבחנו (30%), 5 היו טיפוס חדש שהודר מהדו"ח (4%). ל-41 עודכנו / תוקנו הציורים (41%, למשל איור 19) ול- 10 עודכן המיקום ע"פ רישומי השדה (11%). במכלול היה גם שבר של ריתון, 2 בולות, 2 חותמות, נטיפה, 3 קמיעות עין הורוס, 20 פריטי ארד (8 מהם חיצים), 16 פיביולאי, 31 פריטי ברזל (בהם 10 חיצים), 4 חפצי שנהב, חפץ עצם, עמודון פיאנס, 10 מזבחוני גיר שעוטרו בחריטה, נר בזלת עם ראש פר, צפחת אלבסטר מצרית, 8 תליוני זכוכית פיניקים של "ראש גבר" גרוטסקי, 2 שברים מאלבסטרוני זכוכית ומשקולת 'שקל' היהודאית.

 

שכבה 3: סיכום סקירת השרידים, הממצאים ותולדות הישוב הפרסי הקדום בתל ג'מה

 על אף איסופם הסלקטיבי של השברים והעדר מודע של רפאות מלאה לאלפי השברים ממבנה 30, מבני העזר (31-38), מפלסי חיים ומצבורי האשפות, הממצא שנשמר ופורסם חלקית אך עודכן כעת, ממחיש תמונה כרונולוגית עקבית להתחלה וקיום של שכבה 3 הפוסט בבלית (553 לפסה"נ).שלב c/3 – אחרי נטישת מבנים 41+40 (ש.4), קמו ממערב להם המבנים בשלב c/3. בשלב b/3 הוקם מעליהם מבנה 30 (Residency BS). פינתו המשוחזרת הרסה קירות של אולם צפוני במבנה 41 משכבה 4. בינה לקיר המעטפת של מבנה 40 נוצר כעת מסלול תנועה ומעבר ברוחב 3 מ', ע"ג הקירות של מבנה 41 וממצאי שכבה 4 על רצפת אולם BO. קירות המעטפת האדירים של מבנה 40 שימשו מכאן ואילך משען לקירות מבני העזר של שכבות 3 – 2 הפרסיות. בתוך חצר המצודה הבבלית הנטושה הוקם כעת אסם AAמטיפוס ב' ועמו מספר ממגורות (AO 198/199, AQ 195/198, DX 191/193). צפונית למבנה 30 היו מפלסי חיים ואשפות לתוכם נכרה/נבנה האסם השני של טיפוס ב' (אסם BN, הע' 13 לעיל). שרידי מבנים 36, 37 מצפון למבני ש.4 החרבים (41+40) הוגדרו כאן כשלב הראשון (c/3) בשכבה 3, לאור עמדתם היחסית ומכלול הממצא ההומוגני הרב ששרד ב-6 לוקי 'חתומים' תחת מבנה 30: 40 פריטים בהם 12 כלי חרס ואבן מסוף מאה 6 והתקופה הפרסית כמו שברי הסקיפוסהקורינתיבלוקוס under S Wall of BZ (איור 12 לעיל).  שלב b/3 - הוקם מבנה 30 (Residency BS) ו-3 מבני ציבור עבי קירות ששרדו רק בגדמי היסודות (מבנים 33, 34, 35)[5].  המעלה אל האקרופוליס הוביל למסלול תנועה נשלט בין מבנה 40 הנטוש (AFort) למבנה 30 החדש ודרגו לפתח החצר של מבנה 30 (לוק.BZ). המשכו לכוון צפון יצר מעבר ברוחב 3 מ' בין קיר המעטפת המערבי של מבנה 40 הנטוש לפינה המשוחזרת של מבנה 30, ברוחב צירי 2 מרכבות (ולכן כונה כאן 'דרך המרכבות', על רוחב ציר המרכבה באותה עת ראה ידין 1963: 142, 169). 'דרך המרכבות' 'חתמה' את כל גידמי הקירות והרצפות עם הממצאים של מבנה 41 (שכבה 4) ומבנים 36,37 (ש.3, שלב c/3). שלב a/3 - הוקם 'בסטיון' תצפית ושליטה על כניסת המעלה ל'דרך המרכבות' וחצר BZ. 'מנחת קיר' של לקיתוס יוני מחופה שחור (איור 19), לימדה על הקמתו בסוף המאה ה-5 לפסה"נ. כיבוש הרסידנסי וחורבן שערו נעשו כנראה דרך פירוק הפינה הצפון מזרחית של חצר BZ שלא שוקמה מאז ונראה כי חלק מהמבנים נותרו בחורבנם עד שובם של הפרסים ב- 380 לפסה"נ.

 

מצבור הנתונים הסטרטיגרפים והכרונולוגים מוביל למסקנה ששלב c/3, החל אחרי הנטישה הבבלית של א"י ב-553 ונפילת בבל בידי כורש הפרסי (539 לפסה"נ). סופו הוא בשלב b/3 בו הוקם מבנה 30 (Residency BS), אולי אחרי מסע כנבוזי למצרים ב- 525 לפסה"נבו שכבש את עזה והפך אותה לגדולה ולחשובה בין ערי סוריה וא"י (היחידה בין צור לאלכסנדריה שהורשתה לטבוע מטבעות כסף, Rappaport 1970:75). גורלה של ג'מה נקשר תמיד למטרפולין של עזה כיוון שהיר מרכיב מרכזי במערכת הכלכלית-שלטונית שלה. בתחילת שלב b/3 פולסו ונחתמו ראשי ההקירות ורצפות על ממצאיהם של מבני שלב c/3, אולי במפעולות הבניה הנרחבות של דריווש I (522-486 לפסה"נ). קיומו הרצוף נמשך דרך שלב /a3 בו שופר הביצור, נוספו מחסנים ונבנו 3 אסמים אסטרטגים מטיפוס ב'. נראה כי  כיבוש א"י ע"י פרעה נפריתיס I (399-393) גרם לחרובן מבנה 30 (Residency BS) שנותר נטוש כ-20 שנה עד שובם של הפרסים ב- 380 לפסה"נ (שטרן 1973: 250, הע' 67). רק אז החל שלב c/2 בו חודש הישוב בג'מה, שוקם והורחב מבנה 30 הנטוש שהיה למבנה 20 (בית המושל הפרסי). למאורע מכונן זה במאה ה- 4 יוחסו גם חורבנות של ישובים כתל גילעם, תל אבו הואם, שקמונה, מגדים, מכמורת, תל מיכל, אבו זיתון, תל חסי, תל חליפה ועין גדי (שטרן 1973, לעיל).


[1]   מהם 55 נותרו במוזיאון רוקפלר, רובם פורסמו ע"י אייליף וקלירמונט בלי נתוני המיקום הרשומים עליהם. ראה לעיל הע' 9.

 

[2]  The piece of later (years) must have been dropped in some hollow or rubbish hole later then the building.

 

[3] הגדרה שונה של הפסל הקיפרי היא נער ההיכל הכורע (שטרן 1973: 164, הע' 29). לשלב c/2 שייך כנראה גם פסל קיפרי שני הזהה בתאריכו לפסל הראקלס: ראש אל מזוקן עם קרני אייל, מלוקוס  J/X= פ"ש (TG:pl.xv: 9-12, שטרן 1973: 164, צ. 276).

 

[4]  מנחה בקיר של פך ופיבולה היתה תחת פינה ADD משלב /a2בש. 2 הפרסית (  TJ: pls.xviii: 20, lvii: 57g). 2 מנחות קיר היו תחת ובתוך קיר הסוגר של שער AMמשלב /a3 בש.3הפרסית(איורים 19, 20):לקיתוס 'מזוגג שחור' מ-425 (TJ: pl.lix: 77e) וקערת מורטריה קיפרית היו תחת קיר הסוגר=הקיר מערבי של אולם AM(TJ: pl.xlviii: 8c). 22 מנחות יסוד ו-3 מנחות בקיר היו בשרידי מצודה 40 הבבלית (ש.4, לעיל) ומנחת להב גרזן היתה תחת קיר המחיצה של מבנה 41 הבו זמני למצודה 40 (ש.4), פך קרמציה פיניקי הוא מנחת יסוד תחת הקיר בלוקוס under wall EY 18 (ש.6 ממאות 7/8 לפסה"נ, TJ:pl.liii: 34 w) וכו'. מנחה או מטמון בתוך הקיר פורסמה משלב B הפרסי בתל אבו הואם (בפך היו 109 מטבעות כסף של העיר צור, שטרן 1972: 210 - 211).

 

[5] כמה קירות בעיר  CD הוצללו על תוכנית הדו"ח, עדות לדעתו של פטרי כי הם מאוחרים למבני העיר האשורית או שמיקומם מסופק (TJ: 6). למשל 3 גידמי הקירות המנותקים שנותרו משני (?) מבני הציבור בשולי החפירה (33,34, צפונית ללוקי DU, DV, DW) ויוסחו כאן לשלב b/3. עימודם המרחבי שונה מקירות מבנה 40 (AFort, ש. 4) והם מאוחרים לואך וקדומים למבנה 24 ('מגדל השומר') משלב b/2בשכבה 2 (לוקי  BG-BX,להלן). 3 הקירות + הכלים המאוחרים בלוקוס BX 197, שיכים לכן לשכבה 3.

 

מנהל הפורום
משתמש חדש
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ארכיאולוגיה ועתיקות