גאס ואן ביק ז"ל ומחקר השרידים שחשפו 2 המשלחות בתל ג'מה - ב'

ד"ר יצחק אשל, מיתר

להלן החלק השני של המנוגראפיה שהוכנה לאחר מותו של הארכיאולוג האמריקאי גאס ואן ביק. היא מבוססת על תוצאות החקירה של כל ממצאי החפירה הישנה של פלינרדרס פיטרי הבריטי בתל ג'מה בנגב המערבי (היום תל רעים) בשנת 1926, שהוגשה ב- 1978 כעבודת M.A. לפקולטה למעדי הרוח באונ.ת"א (בהדרכתם של פרופ' אורה נגבי ופרופ' דוד אוסישקין). המאמר השלם שנשלח לפרסום כולל 29 עמודים ובהם 35 הערות, 47 איזכורים ביבליוגראפים ו- 29 איורי כלים ותוכניות. גולש וחוקר שירצה לבחון את נוסח המאמר השלם, עם הערות ואיורים,  יפנה אלי במייל הרצ"ב.

 תגבוות עיניניות, הערות והשגות, תתקבלנה בברכה. ד"ר יצחק אשל, מיתר, ישראל, dreshel@gmail.com

©

זכויות היוצרים ו/או הפרסום של המידע הכתוב, המאויר ו/או המצולם במחקר זה, שמורות כחוק לד"ר יצחק אשל , מיתר, ישראל. אין להעתיק, לצלם ולפרסם ללא רשותו, בכתב, בע"פ או בדרך אחרת, כל מידע הכלול או המופיע וכלול במחקרו זה או בחלקיו ו/או בצילומים, איורים וציורים של ממצאים ושרידים המוצגים בו.

 

מערך המבנים של מצודה A הבבלית ו-2 בתי ממשל פרסים בעיר AB(איור 1)

תקציר: פיטרי הגדיר 3 מכלולי מבני ציבור עיקריים וכמה מבני עזר שניבנו מעליהם או ניסמכו כלפיהם בעיר AB: מצודה מזרחית  Fort A (להלן מבנה 41+40 בשכבה 4) ו-2 בתי מושל מערביים Residency BS (להלן, מבנה 30, בשכבה 3 ו-20 בשכבה 2). שלושתם נבנו ע"פ עקרונות התוכנית המסופטמית של של 'בתי חצר' או 'בתי מושל' אליהם הוסיפו כאן כמה מבני משנה:

 

א. מצודה מזרחית (A Fort), מבנה 40+מבנה 41 הבנוי במקביל לפן המעטפת המערבי של מבנה 40 (לוקוס BO בדו"ח).

 

ב. Residency BS = 'בית המושל' שהרס אולם צפוני במבנה 41 (ש.4) ומבנים קדומים מש.3 (36, 37 = CT, CV, CU), אסמים  BN ו-AA (ע"ג מבנה 40 הנטוש), שלב קדום של מחסנים AM - ACC לאורך קיר המעטפת הדרומי של מבנה 40 הנטוש.

 

ג.  a new wing (BH-BA) on the N-E of the Residency BS, שכפל את שטח 'בית המושל' (Residency BS) מ- 603 ממ"ר ל- 1130 ממ"ר ע"י מבנה 20 משלב c/2 בשכבה 2, הקמת אסם שלישי AZ בחורבות מבנה 40 הנטוש.

 

ד. תוספת מגדלים ל - ג' = a thick buttress BC = שיצר שער של 4 מ' כנגד מבנה 22, מחסן BY) 23) מצפון למבנה 20, מגדל a later additionBG-BX = 'בית השומר' שניהל את המעבר מול פינת הגזית במבנה 20 (שלב b/2 בש. 2).

 

ה. שלב אחרון (2/a) בשכבה 2 = ביטול המעבר בין 'בית השומר' BG-BX לקיר המעטפת של מצודה A הנטושה ע"י פינה  ADD, תוספת אסם AW בחורבות מבנה 40 ואסם חמישי ('האסם המערבי' שחשף ואן ביק).

 

כאמור, פיטרי בחר להתעלם משלבי המשנה הרבים אותם תיאר בתוכנית ובע"פ כמו מעשרות הכלים היוניים וממנחות היסוד שטמנו הבונים בקירות ותחת הרצפות (להלן). בעת החשיפה הוא מיהר וקבע כי A Fort  + מבני Residency BS הוקמו ותיפקדו כעיר אחת (AB) ע"י פרעה פסמתיך ב' (664-610 לפסה"נ) ע"פ הדמיון בין A Fort למבצרי דפנה ונאוקרטיס במצרים וקנקני 'ידיות סל' שהיו בכולם (r, s, t, u43 ,TJ:7-8). לשיטתו עיר AB תיפקדה מאמצע המאה ה- 7 ועד 457 לפסה"נ ובה הקימו הפרסים 10 אסמים כהכנה למסעם למצרים ב-455. התאריך נקבע ע"פ 'לקיתוס 'אדום דמויות' שהונח תחת רצפת אסם אלמוני (BN ?)[1] שתפוצתו מ - 460 [2] והוא היה רלונטי לשיטתו למהלך של הקמת כל 10 האסמים (TJ: 20, pl.xlvi: 4).

 

רוני רייך הצביע על צילום המחשה של פיטרי והסיק על פיו על קדמותה של הפינה הצפון מזר' במבנה 20 (wing BA-BH) כנגד מגדל 24 שנבנה כלפיה (a later addition BX-BG, TJ: 8,pl.xv: 2). כיוון שהבין מפיטרי כי תחת מגדל 24 היה שבר יוני 'אדום דמויות' מאמצע מאה 5, הוא הסיק שהמגדל מאוחר לו[3]. הוא ראה בשבר היוני הוכחה לנתק בין הקמת מבנה 20 (הקדום) למגדל 24 (המאוחר) ופנה לדון על זמנם של מבנים 20+30 דרך הקבלות למבני חצר אשורים: 'אולם קבלת הפנים' (BL) הדומה לאולמות באשור. תוכנית בית החצר של מצודה 40 (A) זהה למבנים 20+30 (B) אך מאוחרת מהם כיוון ששונה בה כיווני 'אולם קבלת הפנים' (AZ-AQ+ AH, כעת לדרום) ופתח החצר (כעת לצפון). בכך חזר רייך לפיטרי שהסיק על שיכותו של Residency BS הפרסי (להלן) למאה ה-7 (פיטרי=מצרי, רייך=אשורי) וכנגד פיטרי כי מצודה A היא ממאה 6 (רייך:בבלית) ומאה 7 (פיטרי:מצרית). קיומם נימשך לשיטתו ממאות 7-6 עד אמצע ה- 5, ע"פ השבר היוני. ניראה שרייך חש בקושי מסוים בטיעוניו כשהביע בדבריו תקווה כי עמדת המבנים בעיר AB תובהר בעתיד דרך ממצאי החפירה של ואן ביק (שם, 266) למרות שהודה בדין כי למעשה, מבני עיר AB כלל לא נחקרו על ידו (שם: 265).

 

שכבה 4: מצודת גבול בבלית בתל ג'מה על נחל הבשור = נחל מצרים(איורים 1, 2)

תמצית הממצאים בשכבה 4: מבנה 40 (AFort): מצודה בבלית ו-4 אולמות במבנה 41 (197BO ).

 

מבנה 40 (AFort) עב הקירות (2.20 מ'), הוא 'בית חצר' בגודל 1140 ממ"ר (30X38 מ'). מיקומו בראש האקרופוליס ותוכניתו 'המסופטמית' מיחדים אותו מהמבנים הקדומים באתר. במרכזו חצר (209 ממ"ר) וסביבה חדרים ואולמות: שורה כפולה בצפון ובדרום, שורה אחת במערב. במזרחו אבני סף ומשקוף ששרדו שוד הלניסטי בש.1 (AFF 197/195). פינתו הצפון מזרחית קרסה למדרון (NET) קירותיו ורצפותיו נפגעו ע"י 3 אסמים ו-4 בורות אשפה מאוחרים: אסמים AA (טיפוס ב', ש.3), AW, AZ (טיפוס ב', ש.2)[4]  ו-4 בורות אשפה: AO 198/199, AQ 195/198, DX 191/193 (ש.3) ו-AJ 196/200 (ש.2). מחוץ למבנים 41+40, היו לוקי פתוחים של 'מפלסי חיים' ואשפות עם ממצא רלוונטי למכלול הבנוי ולממצאיו: ע"ג מבני ש.5 (האשורית) ותחת מבנים 30 ו-20 מש. 3–2 הפרסיות (להלן).

דרך רישומי השדה ותשריט השדה של פטרי בפנקסו, הושלמו כמה פרטים בתוכנית הדו"ח, בהם "נתון ארכימדי" שאיפשר לחדד את היחס הכרונולוגי שתועד בין מכלול 41+40 הקדום למכלול מבנים 20+30 המאוחר לו (TJ: pl.xi). שחזור מיקום הפינה הצ' מז' במבנה 30, חשף את הסתירה התוכניתית בין מבנה 30 (ש.3) ומבני שכבה 4, שנבנו גם ע"פ פיטרי, על גידמי קירות של עיר CD ה"אשורית" (ש.5). במבנה 41 היו 3 או 4 אולמות אורך (5-6 מ') במקביל לקיר המעטפת המערבי של מבנה 40: אולם דרומי BO (6x1.75 מ'), מצפון לו  אולם שלישי (5x2 מ') וקרוב לוודאי גם אולם רביעי. שורת האולמות לימדה כי בעת שתיפקדו הם מנעו הקמה של הפינה הצפון מזרחית והחצר BZ במבנה 30 מש.3 הפרסית (להלן, איור 1). לכן הם אינם מאותו שלב (כנגד פטרי) ומבנה 41 קדום ולא מאוחר למבנה 30 (כנגד רייך). כולם שייכים לשלבים שונים שהוגדרו ע"פ יחסיהם ההדדים (לעיל) וממצאיהם (להלן). אחרי תיעדם פורקו מבני עיר AB ונחשפו מבני עיר CD האשורית (שכבה 5, TJ: pl.x). בשלב זה הקפידו סטרקי ועוזריו לתעד את מכלולי הממצאים מתחת ליסודות ובקירות המבנים של עיר AB, בהם 47 פריטים שהיו מתחת למבנים 40+41 והוגדרו כאן כ'מנחות יסוד' או 'מנחות קיר' (להלן). בדו"ח נזכרו רק 3 מ-47 הפריטים ב-2 מ - 22 המכלולים (תחת 2 פינות במבנה 40,  TJ:7,8). עם זאת נרשמו אז כמעט כל הפריטים שהיו על הרצפות המבנים שהמחישו מהלך של איסוף ציוד ערב הנטישה (להלן). איתור הפריטים המודרים לצד אלה שפורסמו בדו"ח, חשף מידע משלים מקורי על גבהי הקירות, הרצפות, מועדי הבניה וגם רמז על זהותם האתנית ותרבותם של בנאי המצודה המקומיים,ע"פ מנחות כתליוני הזכוכית הפיניקים של 'ראשי גבר' גרוטסקי)[5].

 

בדו"ח שעודכן רוכזו הציורים של 34 כלי חרס בהם 17 שאותרו (50%). 5 מהם כלים 'חדשים' שהודרו מהדו"ח (15%). ל- 14 שפורסמו בדו"ח עודכן הציור (41%) ול-9 תוקן המיקום (26%). בלוקי היו גם 2 חותמות גליל (בבלי מלפיס לזולי ומקומי מחרס), חותם 'ראש ברוז' מכלקדון, חרפושית מצרית במסגרת זהב (שושלת xiii), 2 בולות (בבלית והיקסוסית), 21 פריטי ארד (בהם 3 חיצים), 6+4 פיביולאי, 2 עליי ארד לתמרוקים, 6 פריטי ברזל, חוד משנהב, 7 מעצם (בהם 5 ספטיולאי), 4 פריטים מפיאנס, 2 כלים מאבן, 6 צלמיות טין (2 "בעלת התוף", סוס, צב, שור ופרה), מזבחון גיר מעוטר, תליון צדף מחורר, קבוצת חרוזים (ברוקפלר), חרוז דיוריט, קמע מאבן, 10 תליוני זכוכית של "ראש גבר" גרוטסקי, 2 אלבסטרוני בהט, 6 משקלות כולל אריה מארד ויהודאית של 8 שקלים, 3 משקלות טויה, שבר ביצת יען ותליון מחרס.

 

למרות הממצא המועט שתועד בשרידי מבנים 41+40 ובמפלסי החיים והאשפות בשטחים מדרום וממערב להם, עלתה מהם תמונה חומרית וכרנולוגית עיקבית על טווחי הבניה והפעילות של שכבה 4: 22 קבוצות של 'מנחות יסוד' שניטמנו בקירות ותחת הרצפות + 15 כלים שלמים ו-5 שברים יווניים שניתגלו בתוכם ובאשפות רלונטיות, לימדו על טווח הקמה וקיום במחצית ראשונה של המאה ה-6 (להלן): טיפוסי הכלים המקומיים מקבילים ללכיש II (חורבן 586 לפסה"נ), ערד VI (כנ"ל), עין-גדי V (חורבן 582 לפסה"נ), רמת-רחל Va  (חורבן 586 לפסה"נ) וקברים פיניקים בעתלית.

 

להלן פריטים שתרמו לחידוד של טווחי הקיום של שכבה 4: 2 שברי מזבחוני גיר מעוטרים (TJ: 19,pl.xl: 12, 17)[6], פך קיפריW.P.V  (לוקוס BO197)[7], דינוס יווני (B195)[8], סקיפוס (CM193)[9],קיליקס ((CB193[10], אריבלוס קורינתי (AB198)[11], 10 תליוני זכוכית פיניקים של 'ראש גבר' גרוטסקי (הע' 14 לעיל), 2 אלבסטרונים מצריים[12], חותם גליל בבלי מלפיס לאזולי מימי נבונאיד, אחרון מלכי בבל (איור 8)[13], משקולת יהודאית של 8 שקלים מסוף תקופת המלוכה (סוף מאה 7 ומאה 6 לפסה"נ)[14] וצלמית בבלית זעירה של 'הכלב היושב' מימי נבוכדנצאר (איור 9, לוקוס CL 193)[15].

 

המסקנות להלן על מועדי הבניה, הקיום והנטישה של AFort מבוססות על תאריכי מכלוליה והממצאים המקבילים:

 

א.  47 פריטים לא מאוחרים למאה 6 לפסה"נ, שהיו ב - 22 'מנחות יסוד' תחת הקירות והרצפות של מבנים 40 + 41.

ב. תאריכי רוב הכלים המקומיים, היווניים, הקיפרים, הפיניקים והמצרים ע"פ מקבילת באתרי מאות 7–6 לפסה"נ. 

ג. תיעוד  השברים של 2 מזבחוני גיר שעוטרו בחריטה ויוחסו לתקופת השלטון האשורי (שטרן) או הבבלי (שהה).      

ד. חותם גליל בבלי מימי נבונאיד וצלמית ווטיבית של כלב יושב המוכרת מ'מנחות היסוד' הבבליות בימי נבוכדנאצר.

ה. מקורה המסופוטמי של תוכנית המצודה ומקבילותיה בתל פרעה ד' ובבוצרה (Watzinger 1935ורייך 1995). 

 

למרות מיעוט ממצאים ב- AFort הם העידו על זמנו במאה ה- 6 והקשרו הבבלי,  מן הסתם במסעותיו של נבוכדנצאר הבבלי שנע כאן בדרך למצרים. פעילותו החלה בכיבוש ובהגלית תושבי אשקלון ב-604 (וכנ"ל עזה, רפיח, ג'מה ותל פרעה). הוא חזר לכאן במסעותיו למצרים ב- 601, 598, 587, 582 לפסה"נ, במאבקו על השליטה בדרך המסחר מערב לעזה. כשלון מסעו האחרון ב-582, נראה כמועד בו החל לבצר את הגבול על נחל הבשור הוא 'נחל מצרים' (Wiseman 1961: 66-74, אפעל 1971 א': 130 וראה גם ירמיהו מ"ד: 30 וקדמוניות י', ט': 7). נטישתן המסודרת של 2 המצודות הבבליות בג'מה ובפרעה (וכן בבוצרה שבאדום), נראה לכן כמהלך מתוכנן דומה הפעם של נבונאיד, מלך בבל האחרון (556 - 539 לפסה"נ). התיעוד מימיו מדבר על הזעקת צבאו לחרן כדי לסיע לשקם את מקדש האל סין ('מעזה על גבול מצרים, מהים העליון עד הפרת', אפעל 1971 א': 137-148). שנת 553 לפסה"נ היא לכן טרמינוס אנטה קואם לסוף הנוכחות הבבלית המתועדת בא"י בה ניטשו כנראה המצודות. מאז קרסו קירות המצודה בג'מה עד שקמו המבנים הראשונים בשכבה 3 הפרסית ממערב לה (שלב c/3, להלן). מאז עד סוף התקופה הפרסית במאה 4 לפסה"נ, שימשו קירות המעטפת העבים של המצודה הנטושה בג'מה כמשען למבנים פרסיים ובתוכה נכרו מספר אסמים ובורות אשפה.


[1]  אסם BN קדם לחצר BM-BN במבנה 20 (שלב c/2 בש.2, איור 11 להלן) ומאוחר לש.4 (BN 196, פך פיניקי, TJ: pl.lvii: 57L). לפי כך הוא שייך לשלב a/3 מסוף קיומו של מבנה 30 (ש.3). הקמתו היא חלק מהמהלך האיסטרטגי של עיבוי הביצור והוספת חללי אכסון לתבואה ומזון בישובי הפריפריה של גזרת עזה. תחת רצפתו (או תחת אסם AA), הונחה מנחת יסוד בדומה לכמה ממבני התקופה הפרסית  וקודמותיה בג'מה: לקיתוס "אדום דמויות" שתאריכו הנכון הוא 450 / 430 ואילך (להלן, הע' 12 ו - 16).

 

[2]  לקיתוס טקסי "אדום דמויות" (TJ: 20, pl.xlvi: 4, רוקפלר V.1762): עם סצינת לוויה של אשה עמדת המגישה לאשה יושבת קופסת תכשיטים. הקונטור ופרופיל הדמויות ועיניהן שיכים לאסכולת Phiale Painter. תאריכו ע"פ פיטרי בעקבות גרדינר (460/450 לפסה"נ), עודכן ע"פ הקבלות 'אדומי דמויות' ל-450/430 לפסה"נ (Iliffe 1933: 20, Clairmont 1955: 125, no.245).

 

[3]  רייך שגה כאן פעמיים: א. כשכינה את 'פינת ארמון B' פינת 'ארמון A'. ב. כשטען, לכאורהבעקבות פיטרי, שהשבר 'אדום הדמויות' היה תחת מגדל 24 ( later addition BX-BG) ולא כפי שנכתב בדו"ח: 'תחת אגף wing BA-BH' במבנה 20 (רייך 1996: 265). טעותו השניה אינה מהותית לתוצאות הדיון כיוון שמתחת לרצפת המגדל 24 (לוקוס BX 200), אכן היו אשפות בבור (?) קדום DT 192/195, בהן גם שבר של קיליקס יוני 'שחור  דמויות' (להלן מס. 14, איור 17) ממאה 5 וממצא נוסף. מתחת לרצפות ולקירות של מבנה 20 היו שברים יוניים אחרים: קנתרוס 'אדום דמויות' (איור 14), לקיתוס 'שחור דמויות' (איור 15) והידריה 'אדום דמויות' (איור 16). על רצפת מבנה 20 היו שברי כלים יוניים נוספים שצולמו בדו"ח ללא ערכי הגובה והמיקום ( (TJ:pl.xlvi.

 

 [4]אסם קדום ל-10+ יוחס בדו"ח לעירCD האשורית (TJ: pl..x). הוא היה תחת הפינה של מבנה 40 (AFort) ואולם דרומי במבנה 41 הבו זמני לה (TJ: pl. xi:  BO). כיוון שהוא מאוחר לעיר CD (מבנה 59, TJ: pl.x: DA, DB), יחסנו אותו לשלב יהודאי: פוסט אשורי ופרה בבלי (4+). פיטרי לא ספר אותו עם 10 אסמיו ה'פרסיים' (TJ: 8, pl. xiii) ולכן לא כל אסמיו הוקמו ותפקדו במהלך ותקופה אחת (פטרי: פרסית, ואן ביק: הלניסטית). יחוסו של כל אסם תלוי בעמדתו כלפי מבנים אחרים ומיונו ע"פ גודל  וממצא. להלן המיון שלנו לטיפוסים ע"פ הקוטר ועובי הדפנות (ראה Van Beek 1989:13וטל 2006: 90, הע' 28): א'= 'ברזלי' שיוחס לשלב ביניים 4 + (קוטר 6.75 מ', עובי הקיר כ-80 ס"מ). ב' = 3 פרסיים ראשונים: AA, BN  של פיטרי ו'אסם מערבי' של ואן ביק (קוטר חוץ 6.25 מ', קוטר פנים 5.4 מ', עובי הקיר 25 ס"מ). ג' = פרסיים מאוחרים  AW, AZ (קוטר חוץ 7.0-7.4 מ', פנים 6.25 -6 מ', עובי דופן 75 ס"מ). ד'= 3 הלניסטים  BCC, BFF, BHH (קוטר חוץ 7.5-8.0 מ', פנים 4.5-6 מ', עובי הדופן 1.0-1.2 מ'). ה' = 2 הלניסטים גדולים עם מדרגות יורדות: WG, WH (קוטר חיצון כ-11 מ', קוטר פנים 7.8- 8.8 מ', עובי הדופן 1.40 מ'), ו'=אסם אפסידי מבודד בגזרה W (192 TJ:pl.xiii, WB, קוטר חוץ 6 מ', קוטר פנים 5 מ', 'שכבה 3 ?).  

 

[5]   שניים מלוקוס AD 198, 3 מלוקוס AC 198. 3 תחת הרצפה (?) של חצר המצודה under [fort] A 196/197, ו-2 במפלס החיים של גזרה B ממערב למצודה A (194B , 195B ). 8 מ- 10 תליוני הזכוכית משכבה 4, הם חלק מ'מנחות היסוד' שניטמנו תחת הקירות והרצפות של המצודה ו-3 תחת הרצפת החצר. לכן נראה שכולם  הונחו שם בקשר לזהותם המאגית המוכרת היטב לבונים שראו בהם אמצעי להרחיק שדים ורוחות (שטרן) בהיותם רכיב דתי ב'מנחות היסוד'. ראה אצל שטרן 1973: 154, הע' 30.

 

[6] איור 3: AM 195עודכן ע"פ תיאור נקודת הגילוי המדויקת שתיאר פיטרי (TJ: 19): Under W[est] Wall of AM 195: מפלס מש.4 תחת מבנה 31 (ש.3), מחוץ לקיר המעטפת בקצה החפירה. השבר השני היה בלוקוס FP188 (בור אשפה). השברים הקדומים שיכים כנראה לשכבה 4 הבבלית, כנגד שטרן שיחס אותם לאשורים (2003: 224) ובתיאום עם שהה שיחס אותם לבבלים (Shea 1983: 94, Group II-A). יתר 21 המזבחונים היו בשכבות 3 (10 יח'), 2 (6 יח') ו-1 (5 יח'). סה"כ  23, אחד בלבד ללא עיטור חרוט.

 

[7]  איור 4: TJ: pl.lx, 87dמקבילה במכלול בור EQ בתל פרעה מזמנה של מצודה B (BP II, pl. 88: 87). לכלי הקיפרי קימות מקבילות רבות בקפריסין, כולן שייכות לקבוצת ה- W.P.V הקיפרו – ארכאית 1, 700-600 לפסה"נ (Gjerstad 1948: 425, 243).

 

[8]  איור 5: TJ: pl.xlvi, 15, דינוס/לבס Fikellura יווני מזרחי מרודוס (Iliffe 1933: pl.v:a-3, Clairmont 1955: no.73),שנרשם ברוקפלר כמס. P.1830. שבר שני מאותו הכלי (?) נאסף ב-1937 'לייד קיר במצודה' (=מבנה 40) ע"י לנקסטר הרדינג ומשלחת וולקאם בראשותו של סטרקי שחפרה אז בתל לכיש (רוקפלר 863.R, ראה רחמני 1981, הע' 2). זמנו מסוף מאה 7 לפסה"נ ואילך.

 

[9] איור 6: חיקוי אתישל סקיפוס/קויטילה קורינתי,TJ: pl.xlvi, 14 , רוקפלר P.2336, מאה 7 לפסה"נ ואילך, לוקוס CM193שנחתם תחת מבנה 30 מש. /b3 (Iliffe 1933: 18, pl.v:a-2+4 Clairmont 1955:.101,no.16, ראה גם שטרן 1973: 139, צ' 225).

 

[10] איור 7:מס. 40/4 במכון בלונדון. קיליקס קורינתיקצר רגל - Stemless Kylix, השואות: קבר 34 בעתלית (Johns 1933: fig.88), בור EQבתל פרעה (CPP: 15W-7) במקיבלות במוזיאון האשמולי אוקספורד מאל מינה VIII ואתונה תוארו בפרסומי אל מינה כחיקויים אתיים לכלים הקורינתים בני המאה ה - 7 לפסה"נ ואילך (Clairmont 1955, p. 107, n.87, pl. xxii: 2).

 

[11]  שבר ידית, צואר ושפה של אריבלוס קורינתי. הודר מהדו"ח אך תועד על כרטיס הממצא של פריטי ג'מה במוזיאון רוקפלר (מס. J.106), אשל 2010, לוח 8: 5. אריבלוי דומים פורסמו ממכלולי המאה ה- 7 בדן (פקמן 1992, צ' 12,13), מחורבן נבוכדראצר בחורף 604 לפסה"נ באשקלון ((Stager 1996: 67 ובמכלול חורבן המאה ה - 6 בתל אבו הואם (Hamilton 1935: pl.12).

 

[12]  2 הכלים אותרו במכון בלונדון, לוקי under Wall [of] AZ198, N Wall AH196, להשואה ראה שטרן 1973: 151, צילום 248.

 

 [13] לוקוס196  CP ולא 198  CRכפי שפורסם בשוגג בדו"ח אך בתיאם עם פטרי ‘Just Below the Fort of the xxxvi Dynasty (ראה   TJ: pl.xix: 2). שטרן (1973: 195, צ' 307, הע' 5, 6) הצביע על יחוסו ההיסטורי, ע"י פורדה, למלכותו של נבונאיד (שם, הע' 6). במקרה כזה אפשר כי החותם השתיך למפקד המצודה בימיו. הפריט החשוב נותר בתום החפירה במוזאון רוקפלר ונתוני מיקומו וצילומו תועדו על כרטיסו (J.988). מאז ועד יוני 1967, הוא נעלם/נגנב ולא היה שם ברישום האוספים אחרי ששת הימים.

 

[14]  פרטי המשקולת תועדו בפנקס השדה שם צוינה החרוטת של 8 השקלים ולוקוס:  Under Wall of [fort] A (תחת קיר מבנה 40). בין המשקלות מגזרה זו אחת התאימה לרישום (מס.5456) וגם נרשמה בלוקוס המצודה A 194  (TJ: pl.lxviii). על כרטיסה במוזיאון רוקפלר (מס. S.2588) מצוין משקלה: 87.3 גרם = 8 שקלים (Kletter 1991: 134, table 4). לכן מוצע לקשור את רישום משקולת מס. 5456 בדו"ח אל הרישום של פיטרי בפנקס השדה לגבי המשקולת בת 8 השקלים תחת הקיר של המצודה(40).

 

[15] TJ: pl.xlv: 37. צלמיות 'הכלב היושב' מזהב, כסף, ארד וחרס, תועדו ב'מנחות היסוד' לשער ארמונו של אשורנצירפל (668-627). הן נזכרות בכתובת הנחת 'מנחות היסוד' של נבוכדנצאר בשער המקדש לאלה בולה בבל (Black & Green 1992: 70, fig. 57).

מנהל הפורום
משתמש חדש
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ארכיאולוגיה ועתיקות