דיכאון כרוני

שלום

אני לא יודע מהיכן להתחיל ,

אני מרגיש שאין לי כוחות פיסיים ונפשים ,

יש לי הפרעה דו קוטבית ,אני לא מוצא כיוון וקשה לי להתמיד .

ההפרעה מסוג TYPE 2

בעבר הרחוק שלי הייתי אופטימי ומלא חיים .כיום הרבה  דברים לא נראים לי חשובים

הענין שאני מאוד לא פעיל וזה משפיע עליי במישור הבריאותי והנפשי.

אני משתעמם מעבודות רוטניות ואיבדתי את המשמעת העצמית .

השאלה 

איך יוצאים מזה.

דבר נוסף האם תרופות יכולות לגרום לאורך זמן לשינוי באישיות.

היי. 
גם אני לא ממש יודעת איך להתחיל.
לי אין הפרעה דו קוטבית. 
גם אני זוכרת את עצמי כאדם מלא חיים, חייכן, נמרץ ואופטימי. 
העניין הוא שלפני כשלוש שנים (אולי קצת יותר) נכנסתי לדיכאון. ובדיכאון, כמו בדיכאון- אין רצון. אין חשק לעשות דברים (גם אהובים), ראיית העולם הופכת עגומה והכל נראה פתאום חסר משמעות. (והרשימה עוד ממשיכה)
יש רגעים שאני מוצאת את עצמי יושבת לבד במשך שעות. ואני יודעת שאם אני לא אקום ואעשה משהו או אדבר עם מישהו זה יכול להמשיך. למרות שאני לא רוצה לקום. למרות שהכל מייאש. ההרגשה היא שהגוף מסרב. והראש. ולנפש אין כוחות ורצון להתמודד. 
אני לא יודעת אילו תרופות אתה אמור לקחת. אבל אני לקחתי תרופות פסיכיאטריות לדיכאון וחרדה.
הן לא שינו לי את האישיות. 
המטרה של התרופה הראשונה הייתה להעלות ולרומם לי את מצב הרוח. אחרי שזה לא ממש עבד והמינון הועלה, זה עזר לסרוגין. היו לי עליות ומורדות. אבל לא כמו אצל אנשים נורמלים. אני טיפה בסדר ולא מחמירה עם עצמי אולם כשהמצב מדרדר, הוא מדרדר בצורה קשה ביותר. לכן הוסיפו כדור וכו וכו.
הן לא שינו לי את האישיות. לא לטובה ולא לרעה. רק טמטמו אותי. הן היו אמורות לתת לי הרגשה טובה יותר ולא לשנות את מחשבותיי, ראיית עולתי ואישיותי (שראיית עולם ומחשבות זה פסיכולוג יכול לעזור ולא כדורים- מניסיון)

וכשאני בלי הכדורים ומרגישה שאין לי כוח לכלום.... אני מכריחה את עצמי לעיתים. אין לי פתרון אחר. ואז כשאני קמה בחוסר רצון, אני מגלה שהעיסוקים השונים מסיחים לי את הדעת וזה עוזר. חשוב לגוון. כי גם לי קשה להשאר במסגרת אחת משעממת. זה לא פשוט, אבל הסוד הוא לא לוותר

נסו ליראות מה משותף לכם...מה עברתם ביחד בתחום הרפואי?

יש הרבה בדיקות שמשפיעות על הפעות מסויימות :בדיקות MRI בדיקות חודריות למיניהם..

או דברים פסיכולוגיים יותר שקשורים בילדות או בחוויות מסוימות..

מעבר לטיפול פסיכולוגי (לא דינאמי!) במידה וקיימת אבחנה של הפרעה דו-קוטבית, יש לפנות מיד לרופא פסיכיאטר לקבלת טיפול תרופתי מתאים. הקושי שאתן מתארות רב מאוד וידוע מאוד, לצערנו הפרעה זו ידועה בעומקה ובכאב הנורא שהיא מרעיפה על הסובלים ממנה. ניתן לטפל בה בעזרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אך מומלץ מאוד לשלב זאת עם טיפול תרופתי בליווי רופא פסיכיאטר.

ד״ר רותם אביטוב, פסיכולוג קוגניטיבי-התנהגותי, Ph.D.


טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדות, מצבי רוח ומשברים


חבר-מומחה ומדריך באגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי- איט"ה


אתר: www.cbt-psychology.com


קליניקה:


ש"ד בנימין 43, נתניה, נייד: 050-2481472

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי - הפרעות חרדה ומשברים
בחר
בחר