האמירות הלא שגרתיות של אלוף פיקוד אירן, האלוף טל קלמן.

(שמואל מאיר, "הארץ") מהראיון שהעניק האלוף טל קלמן ניתן ללמוד כי המטכ"ל רחוק מעמדותיו של ראש הממשלה הן ביחס להסכם הגרעין ולמתווה שמגבש הממשל האמריקאי, והן ביחס לעצם הטענה שאיראן "שועטת לפצצה".


אתחיל מהסוף. הכותרת שהעניק "ישראל היום" לראיון שפורסם בערב החג עם ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי במטכ"ל, אלוף טל קלמן, ולפיה "לישראל יש יכולת להשמיד כליל את תוכנית הגרעין של איראן" - מטעה ולא משקפת. זוהי כותרת המעידה בעיקר על הרוטינה המחשבתית שמחמיצה את העיקר ולא תורמת להבנת התמונה בסוגייה האיראנית בכלל, וזו שנפרשה במהלך הראיון עם קלמן בפרט.


קריאה לעומק של דברי קלמן, "אלוף פיקוד איראן" בעגה הלא רשמית, פותחת צוהר לאופן שבו רואה צה"ל את האיום האיראני ואת מכלול מארג הכוחות מול הרפובליקה האיסלאמית. דבריו חשובים במיוחד בעת הזו, הגורלית כל-כך להמשך קיומו של הסכם הגרעין (JCPOA), כשארה"ב ואיראן מצהירות על נכונות לחזור ליישומו המלא, ובכל זאת העניין תקוע ועל כרעי תרנגולת.


דבריו של קלמן מצביעים על חשיבה צבאית לא שגרתית, שאינה תואמת למטבעות הלשון הרווחות בשיח הנהוג במקומותינו על הגרעין האיראני. היא גם אינה תואמת את המנטרות הקבועות שמשגר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על "פצצה איראנית מחר בבוקר". לפי קלמן, האיום האיראני הוא "האיום מספר 1" על ישראל והיחיד שעלול להיחשב לקיומי. אבל מדבריו עולה כי אין מדובר באיום מהותי ומיידי, אלא איום פוטנציאלי עתידי. המינוח "בטווח הארוך", שחוזר על עצמו מספר פעמים לאורך הראיון, אינו מקרי ככל הנראה. "זה לא למחר בבוקר, הם (האיראנים) מסתכלים 30-40 שנה קדימה", אמר בין היתר בהקשר זה.


אמירה נוספת שסיפק קלמן ושהאוזן הישראלית אינה רגילה לשמוע, קשורה לכך שלמרות כל החריגות וההפרות שביצעה איראן מאז פרש ממשל טראמפ באופן חד-צדדי מהסכם הגרעין, היא אינה קרובה יותר לפצצה. לשיטתו, איראן אינה שועטת לגרעין, ההפרות הן הפיכות ונועדו לצרכי מו"מ דיפלומטי. בהערכה זו נשען קלמן לדבריו על עבודת "מודיעין מעולה" בשיתוף עם ארה"ב. על בסיס זה הוא הוסיף ואמר כי הסיכוי שאיראן מחזיקה רכיבים חשאיים שאינם ידועים הוא "קטן מאוד". גם דברים אלה עומדים בסתירה לפרשנויות סטנדרטיות בחוגים אלרמיסטיים ומטרפדי הסכם בישראל ובארה"ב.


מתוך השקפתו האנליטית והברורה של קלמן ניתן להבין כי האיום האיראני אינו אתגר מבצעי-צבאי בלבד ושצריך לטפל בו גם בדרכים אחרות, בעיקר מתחומי הדיפלומטיה והכלכלה. תפישת הביטחון הקלאסית שצה"ל מחזיק בה מימי בן-גוריון - העברת המלחמה לשטח האויב - אינה תופסת כאן. גם הקונספטים המקובלים בשיח הצבאי של הרתעה-הגנה-הכרעה אינם רלוונטיים למקרה האיראני. הרפובליקה האיסלאמית היא מעצמה אזורית במרחק של אלף ק"מ מגבולות ישראל, ולכן הכלים להתמודדות עמה הם שונים. החשיבה היא איננה החשיבה המקובלת על מדינת אויב מעבר לגבול.


צה"ל צריך להכין לעצמו אופציה צבאית למקרה של טעות בהערכת המודיעין, אבל לא נראה כי קלמן שש לקראתה וגם לא נראה כי צה"ל "רץ" להפעיל אותה. לדבריו, יש לישראל יכולת "חד-משמעית" לסכל ולתקוף תוכנית צבאית לפיתוח נשק גרעיני באיראן, אם תהיה כזאת ואם איראן תעלה על מסלול להשיגו. המילה הקטנה "אם" היא משמעותית ולרוב נשמטת בשיח הישראלי. "אולי כשהייתי צעיר רציתי (לתקוף צבאית), אבל היום אני מבין שזה צריך להיות הפתרון האחרון". אמר קלמן בגילוי לב נדיר.


אם ניתן ללמוד מדברי קלמן משהו הוא שמלחמת מנע נגד אתרי הגרעין של איראן, בעוד זו חתומה על הסכם הגרעין מיולי 2015, אינה בראש היעדים של צה"ל. בכל הקשור לתוכנית האמריקאית לחזרה מהירה להסכם הגרעין, מדברי קלמן עולה כי הגישה הבסיסית במטכ"ל תומכת בהסכם. בדבריו של אלוף פיקוד איראן יש יותר מרמז על אי-שביעות רצון ממדיניות טראמפ (ואגב כך ביקורת מרומזת על נתניהו) שהביאה את ההסכם אל סף ריסוק ומכך שהמדיניות האמריקאית-ישראלית בתקופת טראמפ נכשלה לגמרי. "אם היינו תחת ההסכם, הסוגיה האיראנית (כלומר הפרות ההסכם; ש"מ) כלל לא היתה על סדר היום". נדמה כי המשפט האגבי הזה של קלמן אומר כמעט הכל. הוא גם מתכתב ומהדהד את הדברים שהשמיע א', שהפסיד במרוץ לראשות המוסד, בראיון ל"ידיעות אחרונות" ולפיהם איראן לא סטתה "אפילו במילימטר" מהגבלות הסכם הגרעין עד שבאו טראמפ ושר החוץ שלו, מייק פומפיאו.


נראה כי צה"ל, בניגוד להכרזות נתניהו, תומך בתוכנית שמגבש ממשל ביידן לחזרת ארה"ב בשלב הראשון להסכם הגרעין המקורי. רק בשלב השני - וכאן משתמש קלמן באוצר המלים של אדריכלי הסכם הגרעין וכיום שר החוץ אנתוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבן - מתכננת ארה"ב להיכנס למשא ומתן עם איראן על הסכם "ארוך יותר וחזק יותר", שבו יכולה ישראל לתאם עם וושינגטון ולהשפיע. מדבריו עולה כי ראוי שישראל תתעקש על תוכנית מינימום ממוקדת: לטפל רק בסוגית הגרעין "ולא להכניס נושאים נוספים". כלומר, להוציא החוצה את האמירות הרגילות על חתרנות אזורית וטילים בליסטיים ארוכי טווח. גם אני סבור כי הסכם הגרעין הוא בראש ובראשונה הסכם למניעת נשק גרעיני. טילים בליסטיים, כל עוד הם קונבנציונליים, מהווים איום אך בדרגה מופחתת.


באשר להיבט הגרעיני: כאן מציע קלמן להתמקד רק בהארכת מועדי "שקיעת החמה" של ההסכם המקורי. כלומר, יש לזנוח את תכנית פומפיאו-נתניהו להסכם חדש של "אפס צנטריפוגות, אפס העשרת אורניום" ולהתמקד בשני מועדי פקיעה: שנת 2025 שבה יפוג תוקף המגבלות על מחקר ופיתוח בצנטריפוגות מתקדמות, ושנת 2031 שבה שתפוג ההגבלה הכמותית על העשרת האורניום בדרגה נמוכה (300 ק"ג לפי ההסכם). בעניין זה קלמן לא דייק בראיון, שכן ב-2031 לא יפוג ההסכם כולו ואיראן תישאר עם מעט מאוד הגבלות. האיסור על איראן להעשיר לדרגה צבאית גבוהה (90%) הוא מוחלט ואין עליו מגבלת זמן על פי האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT). ובאין חומר בקיע - אין פצצה.


לאורך הראיון צועד אלוף קלמן על חבל דק של ביקורת והסתייגות ממהלכי נתניהו בסוגיית הגרעין. דבריו נאמרים ברמז בגלל כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני, אבל נאמרים. "אלוף פיקוד איראן" מאמין בדיאלוג עם ארה"ב באמצעותו יכולה ישראל להשפיע על אופי ההסכם שייחתם עם איראן. בכך הוא מציע תיקון וכיוונון לנאומו הבוטה מלפני כחודשיים של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, על "הסכם הגרעין הרע" שמוביל ישירות לפצצה איראנית בזמן הקרוב. הוא לא.

=== סוף צטוט ===

טענתי כל העת כי ה- CM(*) שלנו עושה שמוש באירן כדמון (demon) על מנת ללכד את השורות הפרוצות מאחוריו.

מסתבר כי בצה"ל מצויים קצינים הסבורים אחרת...

 

 

(*) CM - ראשי תבות Crime Minister

(שמואל מאיר, "הארץ") מהראיון שהעניק האלוף טל קלמן ניתן ללמוד כי המטכ"ל רחוק מעמדותיו של ראש הממשלה הן ביחס להסכם הגרעין ולמתווה שמגבש הממשל האמריקאי, והן ביחס לעצם הטענה שאיראן "שועטת לפצצה".


אתחיל מהסוף. הכותרת שהעניק "ישראל היום" לראיון שפורסם בערב החג עם ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי במטכ"ל, אלוף טל קלמן, ולפיה "לישראל יש יכולת להשמיד כליל את תוכנית הגרעין של איראן" - מטעה ולא משקפת. זוהי כותרת המעידה בעיקר על הרוטינה המחשבתית שמחמיצה את העיקר ולא תורמת להבנת התמונה בסוגייה האיראנית בכלל, וזו שנפרשה במהלך הראיון עם קלמן בפרט.


קריאה לעומק של דברי קלמן, "אלוף פיקוד איראן" בעגה הלא רשמית, פותחת צוהר לאופן שבו רואה צה"ל את האיום האיראני ואת מכלול מארג הכוחות מול הרפובליקה האיסלאמית. דבריו חשובים במיוחד בעת הזו, הגורלית כל-כך להמשך קיומו של הסכם הגרעין (JCPOA), כשארה"ב ואיראן מצהירות על נכונות לחזור ליישומו המלא, ובכל זאת העניין תקוע ועל כרעי תרנגולת.


דבריו של קלמן מצביעים על חשיבה צבאית לא שגרתית, שאינה תואמת למטבעות הלשון הרווחות בשיח הנהוג במקומותינו על הגרעין האיראני. היא גם אינה תואמת את המנטרות הקבועות שמשגר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על "פצצה איראנית מחר בבוקר". לפי קלמן, האיום האיראני הוא "האיום מספר 1" על ישראל והיחיד שעלול להיחשב לקיומי. אבל מדבריו עולה כי אין מדובר באיום מהותי ומיידי, אלא איום פוטנציאלי עתידי. המינוח "בטווח הארוך", שחוזר על עצמו מספר פעמים לאורך הראיון, אינו מקרי ככל הנראה. "זה לא למחר בבוקר, הם (האיראנים) מסתכלים 30-40 שנה קדימה", אמר בין היתר בהקשר זה.


אמירה נוספת שסיפק קלמן ושהאוזן הישראלית אינה רגילה לשמוע, קשורה לכך שלמרות כל החריגות וההפרות שביצעה איראן מאז פרש ממשל טראמפ באופן חד-צדדי מהסכם הגרעין, היא אינה קרובה יותר לפצצה. לשיטתו, איראן אינה שועטת לגרעין, ההפרות הן הפיכות ונועדו לצרכי מו"מ דיפלומטי. בהערכה זו נשען קלמן לדבריו על עבודת "מודיעין מעולה" בשיתוף עם ארה"ב. על בסיס זה הוא הוסיף ואמר כי הסיכוי שאיראן מחזיקה רכיבים חשאיים שאינם ידועים הוא "קטן מאוד". גם דברים אלה עומדים בסתירה לפרשנויות סטנדרטיות בחוגים אלרמיסטיים ומטרפדי הסכם בישראל ובארה"ב.


מתוך השקפתו האנליטית והברורה של קלמן ניתן להבין כי האיום האיראני אינו אתגר מבצעי-צבאי בלבד ושצריך לטפל בו גם בדרכים אחרות, בעיקר מתחומי הדיפלומטיה והכלכלה. תפישת הביטחון הקלאסית שצה"ל מחזיק בה מימי בן-גוריון - העברת המלחמה לשטח האויב - אינה תופסת כאן. גם הקונספטים המקובלים בשיח הצבאי של הרתעה-הגנה-הכרעה אינם רלוונטיים למקרה האיראני. הרפובליקה האיסלאמית היא מעצמה אזורית במרחק של אלף ק"מ מגבולות ישראל, ולכן הכלים להתמודדות עמה הם שונים. החשיבה היא איננה החשיבה המקובלת על מדינת אויב מעבר לגבול.


צה"ל צריך להכין לעצמו אופציה צבאית למקרה של טעות בהערכת המודיעין, אבל לא נראה כי קלמן שש לקראתה וגם לא נראה כי צה"ל "רץ" להפעיל אותה. לדבריו, יש לישראל יכולת "חד-משמעית" לסכל ולתקוף תוכנית צבאית לפיתוח נשק גרעיני באיראן, אם תהיה כזאת ואם איראן תעלה על מסלול להשיגו. המילה הקטנה "אם" היא משמעותית ולרוב נשמטת בשיח הישראלי. "אולי כשהייתי צעיר רציתי (לתקוף צבאית), אבל היום אני מבין שזה צריך להיות הפתרון האחרון". אמר קלמן בגילוי לב נדיר.


אם ניתן ללמוד מדברי קלמן משהו הוא שמלחמת מנע נגד אתרי הגרעין של איראן, בעוד זו חתומה על הסכם הגרעין מיולי 2015, אינה בראש היעדים של צה"ל. בכל הקשור לתוכנית האמריקאית לחזרה מהירה להסכם הגרעין, מדברי קלמן עולה כי הגישה הבסיסית במטכ"ל תומכת בהסכם. בדבריו של אלוף פיקוד איראן יש יותר מרמז על אי-שביעות רצון ממדיניות טראמפ (ואגב כך ביקורת מרומזת על נתניהו) שהביאה את ההסכם אל סף ריסוק ומכך שהמדיניות האמריקאית-ישראלית בתקופת טראמפ נכשלה לגמרי. "אם היינו תחת ההסכם, הסוגיה האיראנית (כלומר הפרות ההסכם; ש"מ) כלל לא היתה על סדר היום". נדמה כי המשפט האגבי הזה של קלמן אומר כמעט הכל. הוא גם מתכתב ומהדהד את הדברים שהשמיע א', שהפסיד במרוץ לראשות המוסד, בראיון ל"ידיעות אחרונות" ולפיהם איראן לא סטתה "אפילו במילימטר" מהגבלות הסכם הגרעין עד שבאו טראמפ ושר החוץ שלו, מייק פומפיאו.


נראה כי צה"ל, בניגוד להכרזות נתניהו, תומך בתוכנית שמגבש ממשל ביידן לחזרת ארה"ב בשלב הראשון להסכם הגרעין המקורי. רק בשלב השני - וכאן משתמש קלמן באוצר המלים של אדריכלי הסכם הגרעין וכיום שר החוץ אנתוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבן - מתכננת ארה"ב להיכנס למשא ומתן עם איראן על הסכם "ארוך יותר וחזק יותר", שבו יכולה ישראל לתאם עם וושינגטון ולהשפיע. מדבריו עולה כי ראוי שישראל תתעקש על תוכנית מינימום ממוקדת: לטפל רק בסוגית הגרעין "ולא להכניס נושאים נוספים". כלומר, להוציא החוצה את האמירות הרגילות על חתרנות אזורית וטילים בליסטיים ארוכי טווח. גם אני סבור כי הסכם הגרעין הוא בראש ובראשונה הסכם למניעת נשק גרעיני. טילים בליסטיים, כל עוד הם קונבנציונליים, מהווים איום אך בדרגה מופחתת.


באשר להיבט הגרעיני: כאן מציע קלמן להתמקד רק בהארכת מועדי "שקיעת החמה" של ההסכם המקורי. כלומר, יש לזנוח את תכנית פומפיאו-נתניהו להסכם חדש של "אפס צנטריפוגות, אפס העשרת אורניום" ולהתמקד בשני מועדי פקיעה: שנת 2025 שבה יפוג תוקף המגבלות על מחקר ופיתוח בצנטריפוגות מתקדמות, ושנת 2031 שבה שתפוג ההגבלה הכמותית על העשרת האורניום בדרגה נמוכה (300 ק"ג לפי ההסכם). בעניין זה קלמן לא דייק בראיון, שכן ב-2031 לא יפוג ההסכם כולו ואיראן תישאר עם מעט מאוד הגבלות. האיסור על איראן להעשיר לדרגה צבאית גבוהה (90%) הוא מוחלט ואין עליו מגבלת זמן על פי האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT). ובאין חומר בקיע - אין פצצה.


לאורך הראיון צועד אלוף קלמן על חבל דק של ביקורת והסתייגות ממהלכי נתניהו בסוגיית הגרעין. דבריו נאמרים ברמז בגלל כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני, אבל נאמרים. "אלוף פיקוד איראן" מאמין בדיאלוג עם ארה"ב באמצעותו יכולה ישראל להשפיע על אופי ההסכם שייחתם עם איראן. בכך הוא מציע תיקון וכיוונון לנאומו הבוטה מלפני כחודשיים של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, על "הסכם הגרעין הרע" שמוביל ישירות לפצצה איראנית בזמן הקרוב. הוא לא.

=== סוף צטוט ===

טענתי כל העת כי ה- CM(*) שלנו עושה שמוש באירן כדמון (demon) על מנת ללכד את השורות הפרוצות מאחוריו.

מסתבר כי בצה"ל מצויים קצינים הסבורים אחרת...

 

 

(*) CM - ראשי תבות Crime Minister

חוטובליזם...............................

 

 עם ציטוט או בלי ציטוט, מוטב היה שצבי לא היה כותב בכלל את ההגיג המבריק הזה שלו על 'ח ו ט ו ב ל י', אם חשוב לו לשמור על שארית כבודו.

 

אני מתפלאה על צבי, פרשן פסוקי התורה ברמה הגבוהה ביותר שנראו אי פעם, עם דגש על זוית הראיה הפילוסופית ועם ניתוחים פילוסופיים מכל הקטגוריות והצרופים של הפילוסופיה בכלל ופילוסופיית הניגודים בפרט, הניגודים שמשלימים זה את זה וכאלה שלעומתם מבטלים זה את זה, וכל זה בפרשנויות מלומדות מקוריות ומבריקות ומרשימות ביותר, בקיצור כל רעיון שעלה במוחו החריף ברגעים שבין שינה ליקיצה שאז באים לו לראש כל הדברים הטובים.

 

למה לא ריכז את כל פרשניותיו והגיגיו על פירוש התורה נטו בספר ? שהיה ודאי הופך מיד לרב מכר. מיליון צופים הרי היו לו ורק לפירוש אחד יחיד ובודד, ויש להניח של אחד המיליון ההוא היה ממהר לקנות את ספרו. 

 

ופירוש התורה נטו אמרתי, ללא שמץ תוספת וקלקול מהדרעק של ההלכה הרבנית המשוקצת ששווה לתחת של התחת.

 

הנה כאן, תקבלו רמז על הגאונות:

 

https://forums.walla.co.il/viewtopic.php?f=1015&t=14780962&p=15353971#p15353971

 

"אם היו בנמצא עוד מפרשי תורה פילוסופים כמוני..." הוא כותב על עצמו בצניעות האופיינית לו...

 

עובדתית: אני לא זוכרת שצבי הביא לכאן אי פעם אפילו פרשנות אחת למשהו מספר התורה, עם פילוסופיה או בלי פילוסופיה, אז ספר של פרשנויות שלו לתורה הוא לא יכול לכתוב ולהוציא לאור...

 

אלא אם כן...

 

אלא אם כן יכתוב איזה משפט אידיוטי כמו:

 

                         All work and no play makes Jack a dull boy

 

ויעתיק אותו עשרות אלפי פעמים על כמה מאות עמודים בעימודים שונים ומשונים כולל מרכוז כמו שאחד הזוי עושה כאן יום יום, יעתיק וישכפל כך שוב ושוב ושוב ושוב איזה פרשנות פילוסופית דבילית על כאילו הניגוד שבין היקום הנראה ליקום הבלתי נראה כמו שעשה ג'ק ניקולסון בתור 'גלגול' של צ'רלס גריידי בסרט "הניצוץ" The Shining. 

 

(נו למה להשתמש בפטיש 5 קילו בראש של צבי ואני הרי חושבת את עצמי לאדם טוב ? כדי שלעולם לעולם לא ישתמש בדבר המטומטם הזה של ח ו ט ו ב ל י לא כנגדי ולא בכלל. ומי שלא רוצה לקרוא דבר ארוך יותר מ 4 שורות שלא יקרא אבל שלא יוציא על אף אחד לחצים ותוקפנות).

...ובכל זאת, הרי עמדותיו של האלוף טל קלמן שונות מעמדות ה- CM ומקהלת הקולות הצרודים/הניחרים המלווה אותו.

 

האין דבריו ראויים להתיחסות ענינית של צאן הקדושים כאן?

 

 לי אין מספיק נתונים וגם אם היו לי כל הנתונים שעשויים להיות קשורים לבעיית 'איראן עם נשק גרעיני' (ואני רואה בזה בעיה גדולה למרות דברי ההרגעה שלך שאיראן זקוקה לנשק גרעיני רק לצרכי הגנה עצמית\הרתעה) לא הייתי יכולה לשקלל ולקבוע דעה לכאן או לכאן באופן וודאי...

 

אבל יש בנושא כמה כמה שיקולים לדעתי חזקים שמכוונים באיזו גישה עדיף וצריך לנהוג:

 

*  אירן באמת חותרת להשיג לעצמה נשק גרעיני ובהקדם האפשרי, ובהתקיים חוזה - אז מיד\מהר עם שיפוג תוקפו. אז הדיבור על "זה לא למחר בבוקר, הם (האיראנים) מסתכלים 30-40 שנה קדימה" בהקשר הזה נראה לי קשקוש ממש מוטעה ומסוכן.

 

*ובהקשר הזה, כל הסכם הוא לזמן מוגבל, ואני זוכרת בברור כמו אתמול את ברק אובמה אומר בטלויזיה שאחרי 15 שנה האיראנים יהיו חופשיים לעשות מה שהם רוצים. 

 

* לוב בראשות מ. קדאפי ניסתה לפתח ולהיות בעלת נשק גרעיני, ורק טיפול כוחני הוריד אותה מזה. הסכנות הכרוחות בהמצאות נשק גרעיני בידי ארצות לא דמוקרטיות הן עצומות, וכדי להמנע מהן אם אין דרך אחרת יש להשתמש בכח נגדן.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: forumbot
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר