לא.

לפנינו שתי גרסאות.

מחד - גרסת גליה, מאידך - גרסת בני המשפחה האחרים.

בחרת אחת. אחרים בוחרים את האחרת.

פעמים רבות סבלו של אדם הוא "אמיתי" מן הבחינה שאינו מכזב במוּדע, אלא סבור באמת ובתמים כי הטעימוהו תלאות.

כחולה נפש עליך להכיר מצב כזה...

אלמנתו בנו ובתו האחרת חולקים על דברי גליה ומכחישים אותם...

לא נכון...

 

השורה שכתבת כאן (שחלק ממנה קישור), נראית כאילו כוונתה להטעות.

 

כי בטקסט שאתה מקשר אליו מצוטטים באריכות דברים שאמר\כתב בפייסבוק, דניאל, הבן של עמוס עוז, והוא אומר: " אני בטוח - כלומר, יודע - שיש גרעין של אמת בדבריה. אל תמחקו אותה..."...

 

וקצת לפני כן הוא כותב דניאל: "אבא שלי לא היה מלאך, רק בן אדם..." - וזה רמז מאד ברור, לכוון מאד מסויים.

 

אז הוא לפחות, לא מכחיש.

משפט אחר שם גורס "אף על פי שלא זיהה את עצמו בהאשמותיה, אבא ניסה וקיווה ממש עד יומו האחרון לדבר איתה ולהבין אותה, גם על הדברים שנראו לו ולנו מנוגדים למציאות".

"לו ולנו" הוא נגוד ל"לה".

עמוס עוז ויתר בני המשפחה, זולת גליה, חלקו השקפה המנוגדת לזו של גליה ובמשתמע, זו של גליה היתה "מנוגדת למציאות".

  

לו שטחה קובלנותיה בעודו בחיים, אפשר היה לעמת שתי הגרסאות.

מוזר שהמתינה עד שיאלם.

ספרוּת ילדים, אפילו זוכת פרסים למכביר, אינה משתווה ליבול הספרותי של עמוס עוז.

לא קראתי את ספרה האחרון "דבר שמתחפש לאהבה" ואיני יודע מה ערכו, אולם ספר, "חושפני" ככל שיהיה, הוא חסר ערך אם אינו נמכר היטב, וה"שערוריה" משרתת את המכירות...

משפט אחר שם גורס "אף על פי שלא זיהה את עצמו בהאשמותיה, אבא ניסה וקיווה ממש עד יומו האחרון לדבר איתה ולהבין אותה, גם על הדברים שנראו לו ולנו מנוגדים למציאות".

"לו ולנו" הוא נגוד ל"לה".

עמוס עוז ויתר בני המשפחה, זולת גליה, חלקו השקפה המנוגדת לזו של גליה ובמשתמע, זו של גליה היתה "מנוגדת למציאות".

  

לו שטחה קובלנותיה בעודו בחיים, אפשר היה לעמת שתי הגרסאות.

מוזר שהמתינה עד שיאלם.

ספרוּת ילדים, אפילו זוכת פרסים למכביר, אינה משתווה ליבול הספרותי של עמוס עוז.

לא קראתי את ספרה האחרון "דבר שמתחפש לאהבה" ואיני יודע מה ערכו, אולם ספר, "חושפני" ככל שיהיה, הוא חסר ערך אם אינו נמכר היטב, וה"שערוריה" משרתת את המכירות...

בהחלט יש גרעין של אמת בדבריך אלו...

 

וגם לא נשכח לעמוס עוז שבמשך שנים, שנה שנה מדי שנה, זיכה אותנו בכבוד ובאושר של אוטוטו כמעט כמעט עוד פרס נובל לסופר ישראלי.

יהי זכרו ברוך.

קיימת אפשרות שאיש לא העלה.

נכות נפשית כלשהי של גליה, התקרבנות כלשהי ועקב כך האשמת אחר בתלאותיה, נכות שמררה את חיי המשפחה, ויתר הצאצאים והאלמנה מנסים להצניע מן הצבור...

עדות אחרת:

גליה, אין לי ברירה אלא לעלות על דוכן העדים:

 

שלום גליה. מאז שספרך, "דבר שמתחפש לאהבה", יצא לאור, התלבטתי אם לכתוב לך. כשבראיון עם דנה וייס ב-28 בפברואר בערוץ 12 שאלת "האם יש אדם הגון אחד שלא יודע שאני צודקת?", ומיד קבעת "ברור שאני אומרת אמת", שוכנעתי שאני חייב לכתוב, ולו רק מבחינה מוסרית.

 

בספרך את מעלה עדים לדוכן. ובכן, גם אני עולה על דוכן העדים ומצהיר שאני לא חושב שאת צודקת בהאשמות הגורפות והקיצוניות שאת מעלה בספרך האחרון נגד אביך עמוס עוז, ואני מצהיר שלי זה לגמרי לא ברור שאת דוברת אמת. אחרים ישפטו אם אני עדיין יכול להיחשב לאדם הגון.

 

על כריכת ספרך ובפתיח את מגדירה את כתב האישום בתמצית: "שגרה של התעללות סדיסטית", וגם: "בבית היה טרור". הספר כולו נועד להוכיח זאת. לא אתייחס לזיכרונות מילדותך בקיבוץ, כי לא הייתי שם. אני גם לא מתווכח עם עוצמת הפגיעה שאת חשה ועל זכותך להביע אותה. אבל כמי שהיה חבר קרוב של אביך כ-30 שנה והכיר מקרוב את המשפחה, אתייחס לכמה מסעיפי כתב האישום, ואני רוצה לספר כעדות ממקור ראשון על הדברים שאותם אני ראיתי, שמעתי וחוויתי.


את טוענת שהוריך ניתקו את הקשר אתך: "אמא חדלה לדבר אתי", "אבא שלי ניתק אלי כל קשר", "שוב ושוב נטען נגדי שמתוך נקמנות חיבלתי בקשר שבין אבא שלי לבין אנשים קרובים. מכל השקרים, זה היה השקר הנורא במיוחד". איזה סילוף! האם זו לא את שניתקת את הקשר בין בני ובנות ביתך לכל שאר המשפחה, והאם את לא מי שהורה לילדיך לנתק כל קשר עם בני הדודים שלהם ועם כל משפחת הוריך בלי יוצאים מן הכלל? הייתי שם בזמן אמת, ראיתי את הכאב. היש אדם אחד במשפחתך המורחבת שיכול לקום ולהעיד אחרת?


ואחרי שניתקת כל קשר: "הוא לא ביקש את קירבתי ולא ניסה להתפייס בשום דרך". סילוף נוסף! האם אביך לא התקשר אליך מאות פעמים? השאיר לך אינספור הודעות שאולי אפילו עוד שמורות בטלפון שלך? את כל הניסיונות האלה את מקטלגת כהטרדות. את כל שליחי הפיוס מטעם אביך, ואני הייתי אחד מהם, את מכנה בלעג "השליחים/ות, הנשמות הטובות, הג'אנקיז". את פנייתם אליך את מגדירה כהטרדות ואף כרדיפה. האם מישהו מה"ג'אנקיז" בא לכפות עליך דבר מה? לא התחננו לפניך לפיוס?


אני מכיר באופן אישי חלק מאלה שדיברו אתך. האם מישהו מהם היה מעז לעשות לך "גזלייטינג", לערער את שפיותך כפי שאת מתארת? כשאני שוחחתי איתך בטלפון וכשישבתי שעות בביתך, לא דיברתי אתך על אהבתו של אביך אליך, ועל שברון ליבו והגעגועים אליך ולילדיך? שתי השיחות האלה חרוטות עמוק בזיכרוני. איך אפשר לכנות אנשים שמנסים לעזור לאחות קרע במשפחת חברים כ"מטרידים"? האם באמת את לא רואה סתירה בין הפרק השלם שאת מקדישה ל"ג'אנקיז" שעלו אליך לרגל לבין המשפט "הוריי לא חיפשו אותי. הוחרמתי ונודיתי"?

 

כאן המקום לדיסקליימר: אני פונה אליך במכתב זה לא כשליח מטעם מישהו, ולא על פי בקשה או בידיעה מוקדמת של מי ממשפחתך, אלא מטעם עצמי בלבד. לצערי הרב מאוד, זו כבר גם לא פנייה לצורך פיוס עם אביך.

 

הספר שלך כולל ביבליוגרפיה של 14 מקורות, ואת מרבה לצטט מדברי אנשי בריאות הנפש. לכאורה, הם מהווים סימוכין מדעיים לטענותיך. אך הבחירה המאוד סלקטיבית והשימוש במקורות מגמתי ומניפולטיבי. את מעמידה טענות ובוחרת ציטוטים שתומכים בהן, ומשלבת אותם עם נרטיב שלך, כך שלבסוף הקורא אמור להבין שהציטוטים נכתבו ממש עליך ועל אביך. כך הוא הופך ל"נרקיסיסט טורף", ל"פדופיל", ל"אדם שמבצע מעשים סדיסטים בבית שלו", ל"מתעלל סידרתי", ל"מיזוגן" ועוד. לאורך כל הספר את מתארת את פעולתה של הפמיניסטית אנדריאה דבורקין. הרבה יאמר לזכותה של האישה האמיצה הזאת, אבל יש גם מחלוקת לגביה ובמיוחד לגבי כמה ממסקנותיה הגורפות. אבא שלך לא אהב אותה. בגלל זה את לא מהססת לכתוב: ‏"את אנדריאה דבורקין הוא תיעב - לא את הגבר שהתעלל בה, לא גברים שחוטפים ילדות וסוחרים בהן, לא את הרוצחים על רקע מה שמכונה כבוד המשפחה, לא את המטרידים, אנסים והמתעללים הסדרתיים". לגבי כל אלה אבא שלך היה אדיש? ידך לא רעדה ולו קצת בכתיבת דברים אלו?

 

מאמרים וספרים רבים נכתבו על מדיניות הלינה המשותפת בקיבוץ, כולל ביקורת רבה. כידוע, היא הייתה חלק מהאמנה החברתית של הקיבוץ, ומשהוחלט עליה באופן קולקטיבי היא חייבה את כל חברי הקיבוץ ללא יוצא מן הכלל. אבל את מפנה את האצבע ההאשמה אך ורק אל אביך ובאופן ישיר: "את הילדה הזאת הוא נטש בבית התינוקות של הקיבוץ כשהייתה בת חודשיים". האסוציאציה המיידית היא בית יתומים, צ'ארלס דיקנס. האם בימים ההם ניתנה לחברי המשק אופציה אחרת? האם הוקם בקיבוץ חולדה בית ילדים במיוחד כדי שאבא שלך והוא בלבד יוכל לנטוש אותך? האם אחותך הגדולה לא הייתה גם היא בבית ילדים ועמה כל ילדי הקיבוץ?

 

ובכלל, את הרי יודעת היטב שאבא שלך הרגיש אשמה, צער ונקיפות מצפון על כך, שלא היה לו מספיק אומץ למנוע ממך את חווית בית הילדים. את הרי מודעת לכך כי הוא התבטא פעמים רבות על כך, ואף כתב על כך בספרו "ממה עשוי התפוח".


לקראת סוף הספר את מסבירה מדוע החלטת לכתוב אותו: לכאורה אביך "דיבר רעות מאחורי גבך" וגרוע מזה, "טפטף לאנשים שאת אלימה וסובלת מהתמכרויות ומסוכנת לעצמך ולסביבתך הקרובה". מעולם לא שמעתי דבר כזה עליך. למיטב ידיעתי, גם אף אחד אחר ממעגל חברי משפחתך לא שמע על כך. אני מצטט את הסימוכין היחידים שאת מביאה: "יודעת בוודאות מוחלטת שהוא חזר על השקר הזה באוזני שני אנשים שונים". את יודעת בוודאות מוחלטת כי שני אנשים שונים (עלומים לקורא) אמרו לך. זהו? היש דוגמה טובה יותר למושג "רכילות"?

 

הקשר בין אביך וביני היה קשר של חברות אמיצה לאורך כ-30 שנים, והוא אף התחזק בשנה האחרונה לחייו בה ליוויתי אותו כרופא. בתקופה זו הוא פתח את ליבו ושיתף אותי בנושאים אישיים מאוד. מעולם, אבל מעולם לא שמעתי ממנו מילה רעה עליך. כשאמר לך שיפסיק "לדבר עליך רעות" אני יודע בדיוק למה התכוון, כי שוחחנו על זה. כוונתו הייתה שיפסיק לחלוק את הכאב שלו עם חבריו הקרובים ושלא ידבר עוד על הצער העמוק מכך שאת וילדיך ניתקתם כל קשר עמו. זה הכל, לזה התכוון כשאמר "לדבר רעות".

 

עם הניתוק הוא הלך לישון, עליו חלם בלילות טרופים, איתו קם בבוקר. בגללו בכה פעמים רבות כשישבנו ודיברנו בשנה אחרונה של חייו. לשתף את חבריו הקרובים מאוד בכאבו, היה מבחינתו "לדבר רעות עליך". את מספרת שפעם הוא אמר לך בטלפון שהוא נורא-נורא כועס, אבל היה נראה לך שמישהו כפה עליו את השיחה. אני יכול לגלות לך את הרקע ועל זה אני צריך לקחת את האשמה. למרות שזו כמובן לא היתה כוונתי, אולי הוא באמת הרגיש שכפיתי עליו את השיחה, ועל זה אני מצטער עמוקות.

 

והנה ההסבר: בסביבות מאי 2018, כנראה זמן קצר לפני השיחה האחרונה ביניכם וקצת יותר מחצי שנה לפני שנפטר, ישבנו בחדר העבודה שלו ודיברנו. הוא כבר היה אז עמוק בתוך סידרת הטיפולים הכימותרפיים. דיברנו על הרבה דברים, וגם דיברנו על המשך הטיפול במחלת הסרטן ועל כך שהוא "נותן לה פייט". ושוב, כמו כמעט בכל שיחה, עלה נושא הניתוק אתך ואהבתו והגעגועים אליך.

 

אז בא המשפט, אותו לא אשכח לעולם: "לו יכולתי לבחור אם לקבל את בריאותי בחזרה או את גליה, הייתי בוחר בלא היסוס בגליה". אני מודה, כששמעתי את המשפט הזה מפיו של חבר יקר, של אדם החי על זמן שאול, חשתי לא רק עצב, כאב וחמלה, אלא גם כעס - כעס גדול כלפיך. ואז שאלתי אותו :"עמוס, איך זה שאתה לא כועס?". הוא לא ענה, אבל בפניו לא ראיתי שום כעס, רק עצב. עצב עמוק מאוד.

 

מתברר כי עמוס עוז

הסופר הנערץ על השמאל הטיפש

היה בחייו האישיים אלים כלפי בתו הקטנה

 

אותו עמוס עוז

שידע לתת יחס של סימפטיה, אמפטיה וחמלה לאויב הפלסטיני הרצחני וצמא הדם

 

להפגין אנושיות מזוייפת ומעושה כלפי האויב הערבי

לצבוע בצבעים רומנטיים את הרוצחים הפלסטינים

 

הוא עצמו כלפי משפחתו

 

כלומר כלפי בתו הקטנה נהג באלימות קשה

 

היכה אותה

קילל אותה

השפיל אותה

 

כך היא טוענת בספרה האוטוביוגרפי שיצא לאור זה עתה

ועד היום היא סוחבת טראומות נפשיות מכך

 

כמובן שמשפחתו מיד הכחישו זאת

כניראה מתוך אינטרס של הגנה על פרנסתם מהתמלוגים ומהמוניטין שלו כסופר

 

אך כמה טיפוסי

גיבורי התרבות הנערצים של השמאל תמיד יוצאים מושחתים מוסרית בחייהם האישיים

 

דוגמאות לא חסר

 

איך נפלו גיבורים מזוייפים?

 

עמוס עוז לא למד

כי צדקה מתחילה מבית

 

כלומר חמלה היה צריך קודם כל להפגין לאשתו, בנותיו ובניו

 

הרבה לפני שהפגין חמלה

כלפי האויב הפלסטיני הרצחני וצמא הדם

 

אך מה לעשות?

 

המציאות שקוברים

והמציאות שמסתתרת מאחורי הקלעים 

אצל רבים היא מכוערת     

חתיכת חריאת...קודם כל טול את שורת הרבנים הסוטים מבין עיניך....

שלא כמנהגי אני מביא כאן הודעה שכתבתי כתגובה להודעה בשרשור אחר על משי זהב .

 

אני לא ממהר לפסוק בשום נושא מיידית (כמו בפרשת עמוס עוז) בהכירי את מורכבות החיים ומורכבות הנפש האנושית והבעיה של זוויות הראיה השונות.  אני רוצה להתייחס בעקבות האשמות אלה רק לדימוי השקרי של החברה החרדית כפי שהיא מציגה את עצמה.

 

חברה זו מציגה את אורח חייה כנטולת פשעים, טהורה, צנועה , ערכית וכו' וזאת בניגוד לחברה החילונית המתירנית  נטולת הערכים והפרועה. אבל מתחת לפני השטח מתרחש גם עולם אפל ויצרי שפשוט לא נחשף לעין הציבור מחשש של מה יגידו ויסדק הדימוי השקרי ומחשש שמא כל מה שקורה יזיק לכל המערכת המסועפת של השידוכים.

 

דווקא בשל החסך והציויים החמורים -אין ספק שקיים עולם שלם של מטרידנים, אנסים צרכני זנות ובעיקר של משכבי זכר.  קשה לי להבין איך בכלל ניתן לכפות על גברים מתבגרים להתנזר מכל מגע ונגיעה בנשים ונגיעה בעצמם בתקופה שהם בשיא חרמנותם.  זה לא טבעי ולא אפשרי וזה מביא למערכת של עיוותים, הטרדות. זה לא שונה ממשכבי זכר בבתי כלא גם כשזו לא נטיה טבעית. 

 

אני סבור שכל הפרשות שבכל זאת נחשפות למרות מאמצי ההסתרה (מה שלא קורה בחברה הכללית) הם קצה הקרחון.

שלא כמנהגי אני מביא כאן הודעה שכתבתי כתגובה להודעה בשרשור אחר על משי זהב .

 

אני לא ממהר לפסוק בשום נושא מיידית (כמו בפרשת עמוס עוז) בהכירי את מורכבות החיים ומורכבות הנפש האנושית והבעיה של זוויות הראיה השונות.  אני רוצה להתייחס בעקבות האשמות אלה רק לדימוי השקרי של החברה החרדית כפי שהיא מציגה את עצמה.

 

חברה זו מציגה את אורח חייה כנטולת פשעים, טהורה, צנועה , ערכית וכו' וזאת בניגוד לחברה החילונית המתירנית  נטולת הערכים והפרועה. אבל מתחת לפני השטח מתרחש גם עולם אפל ויצרי שפשוט לא נחשף לעין הציבור מחשש של מה יגידו ויסדק הדימוי השקרי ומחשש שמא כל מה שקורה יזיק לכל המערכת המסועפת של השידוכים.

 

דווקא בשל החסך והציויים החמורים -אין ספק שקיים עולם שלם של מטרידנים, אנסים צרכני זנות ובעיקר של משכבי זכר.  קשה לי להבין איך בכלל ניתן לכפות על גברים מתבגרים להתנזר מכל מגע ונגיעה בנשים ונגיעה בעצמם בתקופה שהם בשיא חרמנותם.  זה לא טבעי ולא אפשרי וזה מביא למערכת של עיוותים, הטרדות. זה לא שונה ממשכבי זכר בבתי כלא גם כשזו לא נטיה טבעית. 

 

אני סבור שכל הפרשות שבכל זאת נחשפות למרות מאמצי ההסתרה (מה שלא קורה בחברה הכללית) הם קצה הקרחון.

 

תגיד לי 

אובר חוכם

 

מסתמן מדבריך שאתה בקי

במשכבי זכר

גם 

בעולם החרדי

 

אז שאלה לי אליך

מכיוון שאתה איש העולם הגדול

אדם קוסמופוליטי

חסיד נלהב של התרבות המערבית

 

למה אינך מאפשר דיון על נושא משכבי הזכר ההומואים הרווחים בתרבות המערבית

ושש ושמח

וקופץ על ההזדמנות לדבר על משכבי זכר חרדיים

 

ועוד שאלה לי אליך

 

כהיסטוריון

האין אתה חושב כי קריסת האימפריה הרומית

וקריסת האיפריה היוונית

 

היו קשורים איכשהו

לריקבון פנימי

שנבע גם מסיבת היות ההומואים ומשכב זכר אצלם נפוצים מאוד

 

ואם זה נכון

האין אתה חושש כי ההומואים בישראל יגרמו לקריסת המדינה היהודית שלנו?

 

ואם אתה חושש מיכך

למה הצנזורה החשוכה שלך אינה מאפשרת דיון בסכנה זו של ההומואים

של משכב הזכר שלהם

 

ואם אנו כבר מדברים בעניין זה

 

מה יש לך לומר על תופעת משכב הזכר 

אצל עשרות ומאות אלפי הכמרים הנוצריים

לאורך מאות שנים

 

נדמה לי שאתה כביכול היסטוריון

שאמור להתמצא בעניינים היסטוריים אלו

 

בניגוד אליך אני קצת מתקשה

שכן אני באופן כללי בור

 

אבל אתה רחב אופקים

ואין לך בעיה לדון, להסביר ולהרצות בנושאים אלו 

 

אז קדימה

הווה ונשמע ממך בעניינים אלו

"הווה  ונשמע"

אחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

הדיון על ההומואים כפדופילים ועל דעותיך עליהם מוצה ונדון. אני רק הצבעתי על תופעת דיכוי היצר המיני במגזר החרדי ועד כמה שידוע לי נושא זה טרם נדון כאן והעליתי אותו ככאן לראשונה.

 

ברור שהתופעה אצל כמרים קיימת כי ככה זה שמדכאים יצר מיני. זה רק מחזק את דברי על החרדים.

 

ולגבי ההיסטוריה: ביוון ההומוסקסואליות הייתה מקובלת ונורמטיבית  ואפילו נחשבה כאמצעי שמרני לשמור על הנשים בתולות. וזה לא הפריע להם ליצור אמפריה . יוון לא נפלה בגלל זה ובטח לא רומא.

אגב גם בונה המקדש הורדוס חיבב נערים יפים.

 

ןלמה כביכול היסטוריון? כי אתה רק כביכול בור בהיסטוריה? אני לא יודע כיצד אתה התפרנסת אבל הכביכול שלי פרנס אותי היטב....

שלא כמנהגי אני מביא כאן הודעה שכתבתי כתגובה להודעה בשרשור אחר על משי זהב .

 

אני לא ממהר לפסוק בשום נושא מיידית (כמו בפרשת עמוס עוז) בהכירי את מורכבות החיים ומורכבות הנפש האנושית והבעיה של זוויות הראיה השונות.  אני רוצה להתייחס בעקבות האשמות אלה רק לדימוי השקרי של החברה החרדית כפי שהיא מציגה את עצמה.

 

חברה זו מציגה את אורח חייה כנטולת פשעים, טהורה, צנועה , ערכית וכו' וזאת בניגוד לחברה החילונית המתירנית  נטולת הערכים והפרועה. אבל מתחת לפני השטח מתרחש גם עולם אפל ויצרי שפשוט לא נחשף לעין הציבור מחשש של מה יגידו ויסדק הדימוי השקרי ומחשש שמא כל מה שקורה יזיק לכל המערכת המסועפת של השידוכים.

 

דווקא בשל החסך והציויים החמורים -אין ספק שקיים עולם שלם של מטרידנים, אנסים צרכני זנות ובעיקר של משכבי זכר.  קשה לי להבין איך בכלל ניתן לכפות על גברים מתבגרים להתנזר מכל מגע ונגיעה בנשים ונגיעה בעצמם בתקופה שהם בשיא חרמנותם.  זה לא טבעי ולא אפשרי וזה מביא למערכת של עיוותים, הטרדות. זה לא שונה ממשכבי זכר בבתי כלא גם כשזו לא נטיה טבעית. 

 

אני סבור שכל הפרשות שבכל זאת נחשפות למרות מאמצי ההסתרה (מה שלא קורה בחברה הכללית) הם קצה הקרחון.

 

Blah, blah, blah...

 

כהיסטוריון

האין אתה חושב כי קריסת האימפריה הרומית

וקריסת האיפריה היוונית

היו קשורים איכשהו

לריקבון פנימי

שנבע גם מסיבת היות ההומואים ומשכב זכר אצלם נפוצים מאוד

 

Blah, blah, blah...

 

אז קדימה

הווה ונשמע ממך בעניינים אלו

"הווה  ונשמע"

אחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

אימפריות אינן מתקיימות לנצח.

אחרות עשויות לפרוח יותר מן הקיימות ולהפוך להיות דומיננטיות, להאפיל על הקודמות ולהביא לשקיעתן ולהתפוררותן.

 

הווה נגילה...

 emo_05.png 

 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר