אה, אתה סבור כי מתפקידה של מערכת המשפט לממש את "השקפת העולם של המחנה הלאומי", מה?!

מאד בוגר...

אתר מעולה לטפוח חשיבה בקורתית.


הממצא היחידי של פאראפסיכולוגיה הוא Unrepeatability ("כל ידעוני יתנבא בעמימות שונה"). 


אתר מעולה הדן בשרלטנות מטפלים.


לא-ימצא בך...קסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף. וחבר, חבר; ושאל אוב וידעני, ודרש אל-המתים... (דברים יח ט-יא)

אני יודע שזה קשה לך, אבל בישראל יש בחירות דמוקרטיות. חשוב מאוד שתהיה מערכת משפט עצמאית במדינה דמוקרטית. עם זאת, זה שהיא מבטלת את רצון הציבור ללא סמכות לא קיים בשום מדינה בעולם. 

אין קשר בין "רצון הרוב" לבין עקרונות משפט בדמוקרטיה אמיתית...אולם אינני מצפה שתבין זאת.

מה שאתה חולם עליו היה קיים בגרמניה של בין המלחמות, יאיר גולן דבר על זה ושילם על כך... 

אתר מעולה לטפוח חשיבה בקורתית.


הממצא היחידי של פאראפסיכולוגיה הוא Unrepeatability ("כל ידעוני יתנבא בעמימות שונה"). 


אתר מעולה הדן בשרלטנות מטפלים.


לא-ימצא בך...קסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף. וחבר, חבר; ושאל אוב וידעני, ודרש אל-המתים... (דברים יח ט-יא)

למה ללא סמכות? זה תפקידו של בג"צ למנוע מהרוב חקיקה לא דמוקרטית ושרירות. לפעמים זה גם לבטל את רצון רוב הציבור.

למה ללא סמכות? זה תפקידו של בג"צ למנוע מהרוב חקיקה לא דמוקרטית ושרירות. לפעמים זה גם לבטל את רצון רוב הציבור.

לשווא תשחית מליך, חיים. ימני לא יבין זאת...

אתר מעולה לטפוח חשיבה בקורתית.


הממצא היחידי של פאראפסיכולוגיה הוא Unrepeatability ("כל ידעוני יתנבא בעמימות שונה"). 


אתר מעולה הדן בשרלטנות מטפלים.


לא-ימצא בך...קסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף. וחבר, חבר; ושאל אוב וידעני, ודרש אל-המתים... (דברים יח ט-יא)

למה ללא סמכות? זה תפקידו של בג"צ למנוע מהרוב חקיקה לא דמוקרטית ושרירות. לפעמים זה גם לבטל את רצון רוב הציבור.

תפקידו של בג"ץ זה למנוע חקיקה כזאת כשיש סמכות בחוק לעשות את זה . בגלל שלבג"ץ בישראל אין שום סמכות בשום חוק לעשות את זה הוא לא יכול לפסול חוקים על דעת עצמו. זה שיש לדעתך הגדרה מסוימת לבג"ץ לא עושה אותה תופסת מבחינה חוקית וברגע שבג"ץ עושה דבר כזה זה מנוגד להפרדת הרשויות .

אין קשר בין "רצון הרוב" לבין עקרונות משפט בדמוקרטיה אמיתית...אולם אינני מצפה שתבין זאת.

מה שאתה חולם עליו היה קיים בגרמניה של בין המלחמות, יאיר גולן דבר על זה ושילם על כך... 

כוח כזה אין למערכת משפט בשום מדינה. לא ליועץ משפטי, לא לשופטים ולא לאף מדינה דמוקרטית.

למה ללא סמכות? זה תפקידו של בג"צ למנוע מהרוב חקיקה לא דמוקרטית ושרירות. לפעמים זה גם לבטל את רצון רוב הציבור.

תפקידו של בג"ץ זה למנוע חקיקה כזאת כשיש סמכות בחוק לעשות את זה . בגלל שלבג"ץ בישראל אין שום סמכות בשום חוק לעשות את זה הוא לא יכול לפסול חוקים על דעת עצמו. זה שיש לדעתך הגדרה מסוימת לבג"ץ לא עושה אותה תופסת מבחינה חוקית וברגע שבג"ץ עושה דבר כזה זה מנוגד להפרדת הרשויות .

לא מדוייק. הוא יכול לפסול חוק העומד בניגוד למה שקרוי "עקרונות חוקתיים" ואצלנו זה בעצם חוקי היסוד(שהם בעצם פרקים של חוקה עתידית) . הפניה לביטול חוקים בבגצ (ובניגוד לדימוי לא היו הרבה כאלה) היא תמיד כשהחוק לא חוקי וסותר חוק יסוד . אלמלא בגצ מה היה מונע מהכנסת לחוקק חוק שימנע למשל הצבעה של האופוזיציה? בשביל מה יש בג"צ בכלל אם לא בשביל זה?

למה ללא סמכות? זה תפקידו של בג"צ למנוע מהרוב חקיקה לא דמוקרטית ושרירות. לפעמים זה גם לבטל את רצון רוב הציבור.

תפקידו של בג"ץ זה למנוע חקיקה כזאת כשיש סמכות בחוק לעשות את זה . בגלל שלבג"ץ בישראל אין שום סמכות בשום חוק לעשות את זה הוא לא יכול לפסול חוקים על דעת עצמו. זה שיש לדעתך הגדרה מסוימת לבג"ץ לא עושה אותה תופסת מבחינה חוקית וברגע שבג"ץ עושה דבר כזה זה מנוגד להפרדת הרשויות .

לא מדוייק. הוא יכול לפסול חוק העומד בניגוד למה שקרוי "עקרונות חוקתיים" ואצלנו זה בעצם חוקי היסוד(שהם בעצם פרקים של חוקה עתידית) . הפניה לביטול חוקים בבגצ (ובניגוד לדימוי לא היו הרבה כאלה) היא תמיד כשהחוק לא חוקי וסותר חוק יסוד . אלמלא בגצ מה היה מונע מהכנסת לחוקק חוק שימנע למשל הצבעה של האופוזיציה? בשביל מה יש בג"צ בכלל אם לא בשביל זה?

באיזה חוק כתוב שלבג"ץ יש סמכות לפסול חוקים על סמך אותם "עקרונות חוקתיים" ? אגב, בג"ץ גם ממציא עקרונות חוקתיים. במספר פסיקות שלו על פעולות ממשלתיות הוא טען שהן סותרות את "העיקרון החוקתי של השוויון" שלא קיים בשום חוק . 

למה ללא סמכות? זה תפקידו של בג"צ למנוע מהרוב חקיקה לא דמוקרטית ושרירות. לפעמים זה גם לבטל את רצון רוב הציבור.

תפקידו של בג"ץ זה למנוע חקיקה כזאת כשיש סמכות בחוק לעשות את זה . בגלל שלבג"ץ בישראל אין שום סמכות בשום חוק לעשות את זה הוא לא יכול לפסול חוקים על דעת עצמו. זה שיש לדעתך הגדרה מסוימת לבג"ץ לא עושה אותה תופסת מבחינה חוקית וברגע שבג"ץ עושה דבר כזה זה מנוגד להפרדת הרשויות .

לא מדוייק. הוא יכול לפסול חוק העומד בניגוד למה שקרוי "עקרונות חוקתיים" ואצלנו זה בעצם חוקי היסוד(שהם בעצם פרקים של חוקה עתידית) . הפניה לביטול חוקים בבגצ (ובניגוד לדימוי לא היו הרבה כאלה) היא תמיד כשהחוק לא חוקי וסותר חוק יסוד . אלמלא בגצ מה היה מונע מהכנסת לחוקק חוק שימנע למשל הצבעה של האופוזיציה? בשביל מה יש בג"צ בכלל אם לא בשביל זה?

באיזה חוק כתוב שלבג"ץ יש סמכות לפסול חוקים על סמך אותם "עקרונות חוקתיים" ? אגב, בג"ץ גם ממציא עקרונות חוקתיים. במספר פסיקות שלו על פעולות ממשלתיות הוא טען שהן סותרות את "העיקרון החוקתי של השוויון" שלא קיים בשום חוק . 

פסקאות ההגבלה שבשני חוקי יסוד, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שנחקקו בשנת 1992, מקנה סמכות לבתי המשפט להכריז על בטלותם של חוקים שעומדים בסתירה לחוקי היסוד.

הפרשנות נתונה תמיד לבתי המשפט כל עוד אין חקיקה ברורה של הכנסת.

touché !

אתר מעולה לטפוח חשיבה בקורתית.


הממצא היחידי של פאראפסיכולוגיה הוא Unrepeatability ("כל ידעוני יתנבא בעמימות שונה"). 


אתר מעולה הדן בשרלטנות מטפלים.


לא-ימצא בך...קסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף. וחבר, חבר; ושאל אוב וידעני, ודרש אל-המתים... (דברים יח ט-יא)

בשום מקום לא כתוב בפסקת ההגבלה על אישור מפורש של הכנסת לביטול חוקים על ידי בית המשפט. בטח לא בשם השוויון שלא קיים בחוק כעיקרון חוקתי. בחוק אכן פסקת ההגבלה מייצרת מרחב פרשני גדול מדי אך בשום אופן אין בה אישור מפורש לפסילת חוקים.

בשום מקום לא כתוב בפסקת ההגבלה על אישור מפורש של הכנסת לביטול חוקים על ידי בית המשפט. בטח לא בשם השוויון שלא קיים בחוק כעיקרון חוקתי. בחוק אכן פסקת ההגבלה מייצרת מרחב פרשני גדול מדי אך בשום אופן אין בה אישור מפורש לפסילת חוקים.

כשכתוב "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" המשמעות היא ברורה. זה לא צריך להיות מנוסח כ"לבית המשפט סמכות לבטל" זה אומר שלא ניתן לחוקק חוק הפוגע במה שנאמר בחוק היסוד  ואם נחקק חוק כזה למי מלבד הבג"צ יש סמגות לבטלו או לתת לו פרשנות? 

 

אנו חיים בדמוקרטיה פרלמנטרית

העם קובע בבחירות את נציגיו לכנסת

 

הכנסת היא הריבון שמחליט ומחוקק חוקים

 

לשופטים אין סמכות לחוקק חוקים מכס המשפט עליו הם יושבים

הם אמורים רק לפרש את החוק

 

זהו

 

נגמרו הזמנים שהשופטים מחליטים נגד הציבור

 

העם היום בעידן האינטרנט מתארגן בקלות כנגד ההגמוניה והדיקטטורה השיפוטית

למשל הפגנות הנשים כנגד סירובו של השופט לפרסם את שם האדם שניסה לרצוח את אשתו לאחרונה

כמדומני במצפה רמון

 

יותר ויותר מתברר בסדרת כתבות באתר מעריב של העיתונאי קלמן ליבסקינד

כי השופטים נגועים באינטרסים אישיים

ופוסקים לעתים די קרובות בתיקים שיש להם ניגוד ענינים בהם

 

השקפת עולמם השמאלנית, הליברלית והפרוגרסיבית של מרבית השופטים ידועה כבר מזמן

וזאת בניגוד לציבור הרחב שהוא ימני, שמרני, לאומי ואמוני

ונעשה כזה יותר ויותר ככל שעובר הזמן

 

הפער הזה בין מערכת המשפט הבלתי נבחרת המחליטה כנגד הציבור המשלם את משכורתה הגבוהה

פער זה הולך ונעשה בלתי נסבל

 

הגיע הזמן שמערכת החוק והמשפט תעשה חשבון נפש

המערכת נגועה באי צדק

 

המערכת בנויה לשרת את האינטרסים של האליטות ושל העשירים

 

זאת מערכת לעשיית חוק סלקטיבית

ולא מערכת צדק אוניברסלית

 

למרבית עמך אין נגישות לבתי המשפט

בגלל הסירבול של ההליכים שם

וכמות הכסף הגדולה הדרושה כדי להגיע באמצעות עורכי הדין לבתי המשפט

 

מצב זה של עוול בסיסי זה לא ימשך לאורך זמן     

 

לא הציבור הימני

ולא הציבור הרחב

 

הם לא יסבלו יותר מצב שבו מערכת המשפט פועלת כנגדם

 

יותר ויותר יפינו בציבור

כנגד השופטים והפרקליטות

 

הציבור הימני לא פרייאר

הוא החל כבר להביע את דעתו כנגד השופטים הליברלים

 

שופטים רבים מידי פוסקים לאור השקפתם האישית וראיית עולמם

ולא על פי החוק

 

מסתבר שהשופטים כמו יתר האנשים נגועים בהעדפות ופיתויים כספיים

 

הם מעבירים לחבריהם עורכי הדין תיקי הליכי גישור ובוררות שמנים בכסף ועמלות

הם מעבירים לחבריהם עורכי הדין תיקי פירוק ופשיטת רגל המכניסים מיליונים רבים של שקלים

 

מערכת החוק והמשפט

לא נקייה

לא הוגנת

לא נגישה

לא מנפקת צדק

 

מצריכה כסף רב להגיע אליה

ונגועה באינטרסים אישיים

 

המערכת מטורללת

 

במובן שהשופטים מחוקקים מכס המשפט

ולא מקיימים ומפרשים את חוקי הריבון שהיא הכנסת

 

אתם שם במערכת החוק והמשפט

זורעים היום את זרעי האנרכיה בעתיד

   

 

בשום מקום לא כתוב בפסקת ההגבלה על אישור מפורש של הכנסת לביטול חוקים על ידי בית המשפט. בטח לא בשם השוויון שלא קיים בחוק כעיקרון חוקתי. בחוק אכן פסקת ההגבלה מייצרת מרחב פרשני גדול מדי אך בשום אופן אין בה אישור מפורש לפסילת חוקים.

כשכתוב "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" המשמעות היא ברורה. זה לא צריך להיות מנוסח כ"לבית המשפט סמכות לבטל" זה אומר שלא ניתן לחוקק חוק הפוגע במה שנאמר בחוק היסוד  ואם נחקק חוק כזה למי מלבד הבג"צ יש סמגות לבטלו או לתת לו פרשנות? 

פרשנות לחוק במדינה דמוקרטית תהיה תמיד על פי לשונו. לא על פי עקרונות חוקתיים שלא מופיעים בשום חוק כמו שוויון ולא על פי "סבירות" - מונח עמום שאף אחד לא יכול לאשר או לסתור אותו ולכן משתמשים בו בבג"ץ. 

עבור לעמוד
, , , , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר