המלחמה היא על שליטה בפירוש הספר,ותאוות הפירוש הבלעדי....

וחכמנו היקר בא עם מיקסר המילים....

אז אם היה אומר שזאת הצעה לעיון...

אז סחטיק...

אבל לא....חברנו קובע  שהבוקי סרוקי (מה זה?) הוא "מקור האמונה של בורא העולם"...

לא פחות...

המלחמה היא על שליטה בפירוש הספר,ותאוות הפירוש הבלעדי....

וחכמנו היקר בא עם מיקסר המילים....

אז אם היה אומר שזאת הצעה לעיון...

אז סחטיק...

אבל לא....חברנו קובע  שהבוקי סרוקי (מה זה?) הוא "מקור האמונה של בורא העולם"...

לא פחות...

אין מה ללמוד מכם מלבד דברי סרק ושחצנות מתנשאים

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת


בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם נימצא אלהים, בצורת כיפה(=הפכים) המהווה אותם מעצם היותו היפוכם

המלחמה היא על שליטה בפירוש הספר,ותאוות הפירוש הבלעדי....

וחכמנו היקר בא עם מיקסר המילים....

אז אם היה אומר שזאת הצעה לעיון...

אז סחטיק...

אבל לא....חברנו קובע  שהבוקי סרוקי (מה זה?) הוא "מקור האמונה של בורא העולם"...

לא פחות...

אין מה ללמוד מכם מלבד דברי סרק ושחצנות מתנשאים

אל תלמד תלמד אותי על משיח של התחת ואל תבוא בטענות....

אני ,אינני יכול לסבול שעושים מהספר עבודת אלילים....

אני , בכוונה מדבר כך, בוטה על המשיח המומצא,המחורבן,כדי להדגיש את חובת ניפוץ האליל הפיגולי הזה...

תבין--- גורלו של עם ישראל תלוי  בהתנהגותו ולא באיזה אלילי שיבוא ויושיע אותו...

די כבר עם עשיית אלוהים אחרים...

די זה די....

 

כל פעם אתה זורק לי "פילוסופית" ומצפה שאעמוד דום נוכח יראת הכבוד למילת הקסמים הזאת שמשמשת מעטה לכל קשקוש והופכת הבל מוחלט ל"חוכמה". נו טוב. זה פילוסופיה...

לי אין שום דעה מבחינתי זאת עדות מוחלטת לחוסר הצדק האלוהי מנקודת ראות המאמין ולהעדר אלוהות מנקודת מבטי. או כמו שאמר השופט כהן השואה היא הוכחה לאחד מהשניים-העדר השגחה אלוהית או העדר צדק אלוהי. "הסתר פנים" זה קשקוש מבולבל של מי שאין לו מענה. 

הסתר פנים זהה לחוסר השגחה אלוהית

בכל מקרה השופט כהן סובר שיש אלהים ולא מתכחש כמוך לקיומו של אלהים. לגבי העדר הצדק כבר דנו כאן

הדברים כתובים בתורה דברים לא טז

טז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם  הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.  יז וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל,  וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.  יח וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה:  כִּי פָנָה, אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים.  יט וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כ כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי.  כא וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת  רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ:  כִּי יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי. 

נשמע כמו מנטרה של משפחת פשע ממש. ברגע שאתה חלק מהמשפחה אתה לא יכול לעזוב. ומי שעוזב יעזוב בארון מתים או משהו כזה.

אתה קולט מר שלום את מי אתה עובד? זו בדיחה עצובה. אז מה אם אנשים מחליטים לעזוב ולהאמין באל אחר, זו סיבה להרוג אותם?

אני חוזר שוב... אתה עובד אל שהוא שטן במונחים שלך עצמך. תראה כמה הוא אכזרי, קנאי, טוטליטארי. איזה רחום ואיזה חנון?!

ברגע שאתה עוזב אותו זכותו לעזוב אותך, ולא לשמור עליך

האמת הגיוני. אני מקבל. אבל יש לי שאלה לא פתורה.

למה הוא עוזב 11,000,000 ילדים קטנים עד גיל 5 למות כל שנה? האם גם הם עזבו אותו?

אתם האתאיסטים מאמינים שחוקי הטבע הם האלהים אתם בזה זונים אחרי אלוהי נכר בגללכם עלולה לבוא עלינו עוד שואה מאויבנו המקיפים אותנו ושוב אלהים יסתיר פניו מאיתנו וינטרל את ההשגחה והשמירה עלינו. כפי המובא כאן בשירה הנצחית שקיבל משה מאלהים ,אני קורא לכם מכאן תקנו את עצמכם והאמינו בתורה ובאלוהי ישראל ובבריתו איתנו

אנחנו האתאיסטים לא מאמינים בחוקי הטבע אלא אם כן הוכחו. זאת לא אמונה . האיום שלך מגוחך למה שאאמין במה שלא קיים ואפחד מהעונש שמה שלא קיים יטיל  עלי?

אתם האתאיסטים בני אדם לא מושלמים כי אתם חסרי אמונה. כי אתם אינכם יודעים את מקור האמונה.לא נורא עדיין ניתן ללמוד את מקור האמונה של בורא עולם בעזרת צירופי המילים ולצאת מחושך לאור (בורא עולם=באור מעולה)                (מקור האמונה=הנה מקום אור)

לי דווקא נראה שאנשים שמוותרים על חשיבה ביקורתית ומוותרים על גישה רציונאלית ונתלים באמונה חסרת ביסוס (ועל בוקי סרןקי של צירופי מילים) הם אנשים לא מושלמים.

חסר משהו איננו שלם

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת


בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם נימצא אלהים, בצורת כיפה(=הפכים) המהווה אותם מעצם היותו היפוכם

נכון. מי שחסר מחשבה ביקורתית ורציונאלית אינו שלם.

נכון. מי שחסר מחשבה ביקורתית ורציונאלית אינו שלם.

המאמין מבסס את אמונתו על מחשבה ביקורתית ורציאונליות. חסר האמונה חסר גם מחשבה ביקורתית ורציאנולית. ואיננו שלם

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת


בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם נימצא אלהים, בצורת כיפה(=הפכים) המהווה אותם מעצם היותו היפוכם

ברגע שהוא מאמין זו לא חשיבה רציונאלית . אדם שחי על פי אמונה שהוא לא מסוגל להוכיח אותה חי במציאות מדומיינת ולא בחשיבה רציונאלית.

נכון אני לפחות ביססתי את אמונתי בעזרת חשיבה ביקורתית ורציונאלית . שמוסברת כאן בקישור.של תגובתי, לעומתך שלא חשבתה ולא ביקרתה את האמונה כלל. אתה אדם חסר. ולא מושלם, לא פחות מאלו שמאמינים אמונה עיוורת.

http://www.mashma.co.il/index.php/relevant-kabbalaha/blog/item/700-2017-07-15-23-19-53#comment6578 

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת


בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם נימצא אלהים, בצורת כיפה(=הפכים) המהווה אותם מעצם היותו היפוכם

ההוכחה שלך אינה רציונאלית כי היא נובעת מהתייחסות לטקסטים אמוניים שהם עצמם לא רציונאליים ומהנחת יסוד שקרית שהם אלוהיים. אין בדבריץ שמץ של חשיבה ביקורתית אלא אמונה עיוורת!

אני לא אדם חסר אני אדם שלא מאמין אלא דורש הוכחות ממי שטוען טענה. אין אמונה של חוסר אמונה...

ההוכחה שלך אינה רציונאלית כי היא נובעת מהתייחסות לטקסטים אמוניים שהם עצמם לא רציונאליים ומהנחת יסוד שקרית שהם אלוהיים. אין בדבריץ שמץ של חשיבה ביקורתית אלא אמונה עיוורת!

אני לא אדם חסר אני אדם שלא מאמין אלא דורש הוכחות ממי שטוען טענה. אין אמונה של חוסר אמונה...

לא הבנתה כלום אינני זקוק לאמונתך במאמרי אינך מוסיף ואינך גורע לאמת שלי. 

אמת אחת, היא זו שכוללת בתוכה את כל המציאות כולה, עד שאין מעבר לה לעולם.

והיא פשוטה ומיוחדת גם יחד, הגיונית אך מופלאה, ועם זאת, היא אינה בגדר דעה פרטית של מישהו מסוים או שהיא דבר מה נשגב, השייך לזה כן ולשני לא, אלא משתייכת לכל וכוללת בתוכה כל דבר ודבר, גם את שקרי העולם. ויש להבין את העניין:

שנקראת "אמת", כי אינה תלויה ומשתנה. ו"אחת", מפני שאין יוצא ממנה לחוץ. שכאמור, גם מה שנדמה לכאורה כ"שקרי", בה הוא, שהרי אינה משתנה. והנה, כל הבחני הריבוי כשינוי שבמציאות העולם, הם בעיני המתבונן בלבד ולא בה. וניתן להבין את הנושא על דרך משל, לפיו אם יהיו מספר אנשים, כמו שניים לדוגמא, המביטים באותו דבר, הרי שכל אחד ואחד מהם יתאר את העניין מזוויתו הוא, בשונה מזווית חברו. כך שממילא איש לא מתאר את כל העניין כולו כי אם את חלקו. שהכולל, כעניין, הוא הנמשל לאותה "אמת אחת", זו שבה מתרחשים גם כל השינויים, אשר הם כאותם המביטים כל אחד ממקומו הוא, מזווית אחרת על אותו דבר. ועם זאת, הדבר עצמו אינו מושפע מהם כמביטים בו, תלוי בהם, או משתנה, אלא נשאר קבוע, כמו האמת שהיא קבועה. ורק המתבונן, הוא שמשתנה כביכול במיקומו כלפיה, כמו אלו המביעים דעה מזווית אחרת, על אותו עניין אחד. ואין המשל דומה לנמשל עד כדי דיוק מוחלט, אלא רק בכדי להדגים נקודתית, שהרי ברור שהאמת כאחת, כוללת גם למביטים שבה ונהיר הדבר.

-------

ומפני שרוב בני האדם אינם יכולים לאחוז בתיאור זה, של אמת אחת גדולה, כוללת, ככזו שאין בה שינויים ושהיא קבועה כאמור, לכן, אוחז כל אחד בחלק קטן ממנה, כדעתו שלו, אשר אותו הוא מכנה "האמת שלי" כתיאור המציאות לכאורה. וכיוון שכך, יוצא שנדמה לאנשים שהמציאות מכילה ריבוי אמיתות ובמסגרתה, "כל אחד והאמת שלו" הצרה. אבל האמיתות, ביחס לאמת, הם הם השקרים, כמידת ריבוי דעות בני האדם בעולם שטרם אוחזים בעיקרון המאחד את כל הדעות להסכמה, על אמת כללית אחת. כלומר, לאחיזה במציאות שלפיה האמת, היא מילה המתארת את כל שיש, היה ויהיה עד א"ס ללא כל יוצא מן הכלל אי פעם, כאחד. שזאת "עובדה" לכל המצוי מתמיד ובכלל, כתיאורה הפשטני של מילת ה"אמת", לכל המעוניין, בצורת מושג שמעל כל דעה כפשוטה אחת. ומה עוד, שבפשטות זו, ברור שהיא אינה דבר מה נשגב, שכמו מובנת היא לדעתו של זה ולשני לא, כי אם כשמה כן היא; כוללת לכל, כנחלת כל אדם שבעולם המעוניין לדעתה.

ושקר, הוא מונח יחסי לאמת, כי הוא חלק ממנה, כמו אותו מי שמביע דעה על השלם בחלקו, אך אינו אוחז בשלם ממש וגם כמותו חברו. ולכן מסתבר, שהעניין הוא לא הנחת הדעה הנכונה, או שינוי מיקום להתבונן ממנו, אלא המדובר בהתפתחות לאחיזה במצב שלם אחד וכולל כאמור, שמעל כל, כדעת "אמת אחת". שעד אז, משולות בעיניה של מציאות האמת כל הדעות לשקרים, כי רק היא מוחלטת וקבועה, נצחית ושלמה, בעיני המתפתחים לכדי היכולת לאחוז בה במלואה כדתם.

ומובן שלא ניתן לדעת אף פעם באמת עם מי מבין טועני הדעות עליה הצדק, או איזו דעה בעולם נכונה יותר, כנוגעת לתיאור של אמת כוללנית, כי כאמור תפיסתנו, אחיזתנו והתבוננותנו במציאות היא ממילא מוגבלת עד מאוד כידוע, ובטח שלא תוכל להכיל לכלל המופשט ממנה. ומכאן גם צמח העניין לפיו טוען כל אחד לאותה "אמת שלו", החלקית, שעליה הוא נלחם ממניעים שונים שמקורם בדעתו הצרה, בעוד הכל הוא בעצם שקר אחד גדול. או יותר נכון "שקרים". כי רק במושג זה של שקר, קיים הריבוי, כדעות שבעולם.

והמפותחים, שמבינים את הדברים, ירצו לצאת מהשקרי, הצר והמושלה, למקום של רווחה. למקום, שמסוגל להסביר ולתאר את הדברים כולם כאחד, מעל כל דעה וריבוי עניינים לכאורה, שעל כן במילים פשוטות, אמת אחת אינה אלא "כל המציאות כולה" כהסבר, שעליו מוסכם בין כולם. כך שאין מי שעלולה לצוץ לו סיבה מיוחדת להיות שונה ונבדל ולא להסכים על אותה עובדה המשותפת על כולנו ממילא. זו לפיה, האמת היא כלל המציאות כולה עד שאין חולק. ושבמסגרת זו, של הסכמה ומכנה משותף, הנה עדיין יכול כל אחד להמשיך ולאחוז בדעתו שלו הקדומה - והשוני אם קיים - אינו נוגד או מבטל את ההסכמה על אותה אמת אחת השזורה בינינו. לפחות בין אלו הטוענים לשכל והיגיון, כדבר מה שמייחדם משאר כל הקיים.

ובכל שכתבתי עד כה, רק תרתי אחר אלו שיסכימו עמי על הדברים, פן תיוותר זו האמת כמבודדת בידי. שכן, מי שיוכל להסכים יחד עמי על היותה, יוכל לאחוז בה כבר עכשיו בטרם עת. ולא נשאלת שאלת גודל שכלו של מישהו, או כשרונו להבין את הדברים, אלא רק כמוסבר, יכולת הסכמה על תיאור הכולל לכל, כהגדרת צורת אותה אמת, שהיא אחת בפשטותה.

שבאחיזה בה כנחלת כל, כוללת היא את מכלול הדעות ואין עוד צורות הבעות דעה על שמעבר לה ועדיין, אינה דבר מה מיוחד חרף כל ייחודיותה. כלומר, שהיא בהשגת כל אדם החפץ בה, או לפחות בידי המפותחים שבאנשים, המסוגלים לנסות וללכת בשביל המוביל לכדי אחיזה במעין שלמות ממשית של זה הדבר. ומדוגמת המשל ההוא, מובן שאין הדעה הצודקת מצויה בידי אחד, יותר מהשני האוחז בחלקו, אלא היא עם מיעוט מפותח שכבר אוחזים במעין הגדרת אמת שמעל כל דעה. ולכן, כל שמחוצה לכך הם השקרים, שהם, כדעות שטרם נכנסו להסכמה על אמת אחת. וכל המסכימים עליה ככלל, הם שיוכלו לרדת עד עומק הבנת הדבר; שמי שאוחז באמת כללית שמעל כל דעה, הוא גם מי שמקדם לכל שאר הקיים. שאחרת, מטבע הדברים הנה המה כמו מעצמם מסתובבים על דרך סיבה ותוצאה שאינה יכולה אף פעם להביא עם הזמן אל תוצר וסדר בצורת השגה במושג ה"אמת", כדרך התקדמות ב"הטבע". עם זאת, אותם המפותחים יותר שבמציאות, עד המפותח מכולם, דעתם כבר אינה מוגבלת ככל חלק אחר שבטבעיים, אלא היא מקודמת יותר לתפיסת השלם שכמו "ממתין שם" שיאחזו בו יתר חלקיו.

ומן האנשים השלמים הללו, מחויב שישנו איש שלם, החושף את המדרגה הפשוטה ונשגבה גם יחד. זו של אמת אמתית, שכאמור היא מעל כל מצד זה, אך מן הצד השני, כוללת היא גם לכל דבר ודבר. ואותו המפותח שבכל דור הוא שאוחז בה כדי לקדם את השאר, בדרך שהיא מעל דרך הטבע. כי הטבעי, כשמו כן הוא, מתנהל במערכת סגורה של תוצאותיו. ולולא המפותח כמקדם, לא תתכן התפתחות ממשית שכן נדרשת כאן קפיצת הזמן אחרת הכל היה נשאר במסגרת מערכת של תנועת זמן טבעית, סתומה. כך שכמו מן העתיד באה אותה ההתפתחות אשר מעלה את הדעות כחלקים אל השלם. ואם לא היה שתול מראש המפותח ביותר כמי שמקדם לכל ולכולם מלכתחילה, הרי לא ייתכן שהיו בכלל אנשי אמת ואף לא תתכן מציאות בכלל של הסכמה, מצד כל אדם שהוא על איזושהי דעה, אם שקרית אם נכונה. כך שהכל, היה נותר בגדר פירוד הדעות המתפזרות לחלל קיומן, עם חלוף הזמן. ויובהר כי האחרון לכולם, מחויב שהיה גם הראשון, עד שיתגלה כמסיים כל העניין ואין אחריו לאן להתקדם ולהתפתח עוד. זאת אומרת, שהוא שיביא אל עתידו, את כל שעבר, כמקובץ ופשוט בו לאחדות אחת.

וכל פעולת חיבור בין הדעות שביקום, תתכן רק באותה הסכמה כללית על האמת, שבאחדותה, כלול בה הכל ללא כל שינוי, אלא רק בעיני המתבונן כמביע דעתו בלבד. שהוא, רואה בה שינויים לכאורה, שאין בה, שהרי אחת היא וקבועה. לכן, המעריך רק בחלק מן השלם, לא משפיע על המציאות הכוללת שאינה מתחשבת בשום דעה עליה ושבזה, לא רק שהיא בלתי תלויה אלא אף מכילה לכל הדעות כולן כמוסבר והמבין יבין, הרבה מעבר למוסבר. כך שיובן לו לאדם שהאמת היא שאוחזת בו כפי שהוא אוחז בה ושבזה, יוצא האחוז, כמשיג את שמחוץ לגדר הטבעי הנתון וסגור במערכה של סיבה ותוצאה. זאת, עד אשר אכן מתגלה לו מציאות של אמת ממשית, שמעל כל דעה.

ובהתגלות האמת, מתגלה גם שהיא המציבה את המקדמים לה כיותר מפותחים לשאר האנשים שבדורות, כאותם יחידים היודעים לכוון את שמסכימים עמם, אל הבנת דרך פיתוח הדעה הנכונה. כלומר, שיוכלו אחרים לגלות שהאמת, היא מעל כל ביטוי הניתן לתיאור ואינה אלא בפשטות "תבונה" עליונה. שאחרת, הכל היה כעין טבע שרירותי שאינו משתנה לעד ושהיה ממשיך להיוותר כסגור בתוצאות, שאין להן מניע ואין להן קידמה. וכיוון שהאמת היא השלם שמעל כל החלקים כי היא המניעה למערכת, אין החלקים מרכיבים לה, אלא רק מגלים אותה כמי שהשגיחה להובילם אליה, עד שיעידו על זאת בעצמם, כתבוניים כמותה. היינו, שהאמת האחת היא דבר תבונה, שמעל כל טבע ודעה, המושגת ע"י האחוז בה. ויחד עם זאת, אין זה נוגד את הטבע התחתון כמות שהוא, להיות מושגח מהאמת עצמה, עד שיוכל לצאת מגדר טבעו ולהוביל אליה כשלמות המתירה לחלקיה להתקיים בה. שבזה, יכולים הם להשיגה כתכלית, שהיא סופה של כל התנועה, לאחדות ההסכמה. זו, הכוללת גם לכל השקרים כאמור, לכל הניגודים, המחלוקות, ההסברים וריבוי הדעות, כמספר בני האדם מאז ומעולם.

ואין יותר כולל להסביר הדברים, מעבר להסכמה על צמד המילים כמאמר לבטא באמצעותו את ה"אמת אחת", שהוא המגדיר לכל מצוי ודבר במציאות הזו בכללותה. כך שהאוחז ברמה העליונה ביותר שבה ואשר מקורו ממנה, הוא זה שמתחתיות המושך שבה והוא שדוחף לכולם ולכל התפתחות אל ההשגה, באותה אמת היחידה.

והרי עתה, משהחלו אחרים להשיג באלו הדברים, הם עצמם יעידו ככלל, מאין נודע הדבר. וככל שתתרבה ותגדל ההסכמה על עובדת היות האמת האחת כקיימת, כך היא אכן תתקיים ותתהווה לעיני השכלים, כמציאות של מכנה משותף שיתפשט הלאה, לכל העולם כהארה שלמה. שאו אז ביום ההוא, יובחן שחיינו חיים חשוכים, שבהם אין לנו הבחנה ברורה בדבר מה מתוך הכרה מלאה ומודעות מוחלטת למציאות הנכונה שלפיה, כל שיש הוא אמת פשוטה אחת, מאז ומתמיד, לעד – בחיים של כאן - ועכשיו.

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת


בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם נימצא אלהים, בצורת כיפה(=הפכים) המהווה אותם מעצם היותו היפוכם

קשקוש מילולי שמשחק עם המילה אמת מבלי שהוא מוכיח שזו אמת. אתה מקבל כנתון שאינו זקוק להוכחה כי אמונה היא אמת ולא מסביר מנין לך שזו אמת ומהם הטיעונים שישכנעו אדם ביקורתי ורציונאלי.

הוכחה היא הבאת טיעונים רציונאלים ולא מלל ברברני.

קשקוש מילולי שמשחק עם המילה אמת מבלי שהוא מוכיח שזו אמת. אתה מקבל כנתון שאינו זקוק להוכחה כי אמונה היא אמת ולא מסביר מנין לך שזו אמת ומהם הטיעונים שישכנעו אדם ביקורתי ורציונאלי.

הוכחה היא הבאת טיעונים רציונאלים ולא מלל ברברני.

האמונה בבורא עולם המבוססת על חשיבה ביקורתית ורציונאלית , ופירוק המציאות עד כדי הוכחה עובדתית לקיומו של בורא עולם. אני מבין שאתה אלרגי לפסוקים מהמקורות, הם מובאים רק כתוספת וככח עזר להוכחה, וגם צירופי המילים שאתה קורא להם בוקי סרוקי מובאים כאן רק כסיוע . אז התעלם מהם ותתרכז בהוכחה נטו אולי יקל עליך להבין

אמת אחת
והתיאור של הכל=מתוך המבוא של ספר "רמ"ח יסודות מצוות עשה"
הדרך לדעת את פני אלהים 
שצורתו "מכיפה=הפכים"
 בזמן הזה שהוא זמן הגאולה על כל אחד ואחד לדעת את אלהים, ולא רק להאמין בצורה מדומיינת שחס ושלום אלהים הוא ישות בפני עצמה או ישות נעלמה . כאשר אדם קורא קריאת "שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד" הכוונה שהוא מכוון צריכה להיות אצל כל אחד ואחד אחידה ותואמת לכולם , והיא לאלהים האחד שצורתו מכיפה=הפכים=המאחד ומהווה את האין ואת היש, בדרך נוסח המשפט הבא, "בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם נימצא אלהים, המאחד ומהווה אותם, מעצם היותו היפוכם" (בהמשך אבאר ואסביר את תוכן המשפט המנוסח הזה שעל כולם לכוון בקריאת שמע) כל מי שמכוון ומדמין אל אחר הרי הוא כעובד אלהים אחרים, ועובר על "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. צורת הקשת שאני מביא כאן היא כצורת הכיפה במימד אחד נאמר עליה

יופי השכינה, וגם: להסתכל או לא?

הקשת היא לא רק סימן לחטאים; אנו מוצאים אותה גם כחלק מתיאור התגלות אלוקית. הנביא יחזקאל10 תיאר חזיון בו הוא ראה את השכינה העליונה "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנוגה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה'. ואראה, ואפול על פני, ואשמע קול מדבר..."

לאור פסוק זה, היה תנא שסבר11 שכאשר אדם רואה קשת עליו לכרוע ולהשתחוות; אחרים אסרו לעשות זאת מחשש שהדבר יראה כהשתחוואה אל הקשת.

מכיוון שהקשת מייצגת את יופי השכינה, נאמר במסכת חגיגה ט"ז א ,שלא ראוי להסתכל בקשת המגלה את כבודו של בורא העולם. עם זאת, מותר להסתכל על הקשת כדי לברך את הברכה המיוחדת לה. ובספר יחזקאל פרק א = כ"ח מובא מעשה המרכבה "כמראה הקשת" . הנגה=הנהג=מנהיג העולם.
"מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד יהוה" –  ="מיסוד אהבה דבר יהוה אמת הוא נוהג מרכבה"
במסכת חגיגה , אין דורשין (י"ג ע"ב ב") נאמר  "אמר רבא, כל שראה יחזקאל ראה ישעיה." מאין לו לרבא לדעת שישעיה ראה את המרכבה כפי שראה יחזקאל? ברור ששניהם ראו את השם , אבל אולי יחזקאל ראה גם את המרכבה, וישעיה לא ראה מרכבה ופרטיה , כי הוא לא תיאר אותה, ובכן הצרוף הבא מחזק את דברי רבא שגם ישעיה ראה את המרכבה (ישעיה ו" א") "ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל"= ="אות לאמיתי אלי הוא אש אני אור שלו לי כאן סוד מעשה מרכבה" וכפי שנאמר ב(דברים ד" כ"ד) "כי יהוה אלוהיך אש אוכלה הוא".

 

 

איור צורת כבוד יהוה כמראה הקשת
צד קמור זה היש הזכרי

 

צד קעור זה האין הנקבי

כפי שיוצא כבר מתחילה היסוד הסודי של ברית הבורא והדת של הבורא הוא "ברית האין ויש " כבר מבראשית יחוד האין ויש וראיה לכך בראשית=בית ריש אלף שין יוד תיו=דתי שלי פו ברית אין ויש
 בורא עולם עושה כאן מה נס שמעל לטבע, כי לעשות שלום בין האין ליש זה כמו לעשות שלום בין אש למים שמנוגדים זה לזה ומבטלים זה את זה כך גם היש ברגע שיוחשף לאין הוא יתבטל כלפי האין, וכאן בורא עולם עושה שלום בין האין ויש ממקום רוממותו ומאפשר בזה למשיח להאיר לעמו ישראל ולעולם כולו כפי שיוצא מהצירוף של סיום תפילת שמונה עשרה שאנו תמיד מתפללים מבקשים ומקווים הנה כאן התפילה והתוצאה מהצירוף. "עשה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן" = "בורא עולם עושה ממרום שלום בין אין ויש והמשיח אור על כל עמו ישראל והעולם"
"השער לאלהים הוא יחוד האין והיש"="שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד".  שני המשפטים האלה שווים ומורכבים מאותם אותיות ובעלי אותו משקל חשיבות, מהמשפט "השער לאלהים וכ"ו יוצא בצירוף אותם אותיות נוסח המשפט המצווה "שמע ישראל וכ"ו" האין בנוסח המשפט היסודי הוא האין מקום הוא עולם האמת הוא העולם הבא, היש הוא הוא היש מקום הוא עולם השקר הוא העולם הזה.

 

הנה החלקיק האלוהי שמחפשים המדענים בסרן שבשוויץ, 
 משה רבנו ביקש את הקב"ה הראני את כבודך, רצה לראות את הקב"ה , השיב לו הקב"ה לא יראני אדם וחי, והראה לו את אחוריו, האחוריים האלה יהיה ניתן למדענים לראות כי זה היש מקום כפי שיתבאר בהמשך מאמרי זה, אבל את האין מקום לא יראני אדם וחי, כי כאשר יחשף האדם או כל חומר שהוא לאין, הוא באופן מידי יתבטל ויהפך לאין, השאלה שצריך לשאול היא 
 "האם יש מקום שאין בו מקום" ? ואם כן צריך אז לשאול, "כיצד נגיע להשגת האין מקום"? בסברה הבאה נענה על שאלות אלה. וטעות לומר שבורא עולם נקרא רק המקום כי אז מדבקים עליו חסרון שכאילו הוא לא נמצא באין מקום לכן יש לומר שהוא נמצא גם במקום וגם במאום


הסבר הסברה לסבר את הדעת והשכל כדי להביא לידיעת האלהים.
ע"י צמצום האין סןף =צימצום המקום
 אם נגדיר מקום כל שהוא שניבחר, ונחצה אותו, ואחרי כן נחצה את החצי ואחרי כן נחצה את הרבע ואחרי כן נחצה את השמינית,
 וכך אם תחלקו כל מקום שתיבחרו או את כל המקום של היקום בסופו של דבר תגיעו בסוף באופן תיאורטי לחלקיק האלוהי שצורתו כיפה שמורכבותה היא מאין ויש ,ותראו את צידה הקעור של הכיפה שהיא האין (תיאורטית) (מכיפה = הפכים) ומאין שבה נוצר היש, ומיש שבה נוצר האין, צידה האחד של החלקיק האלוהי הקמור הוא היש והוא הצד הזכרי , וצרתה הקעור של הכיפה הוא האין והוא הצד הנקבי שנאמר בפסוק בבראשית ויברא אלהים את האדם בצלמו בדמותו זכר ונקבה ברא אתם, משמע שהוא גם מורכב מזכרי ונקבי , וגם נאמר בפסוק "נעשה אדם בצלמנו בדמותנו" מזה שנאמר נעשה ברבים מובן שהזכרי והנקבי שבאלהות התיעצו בינהם לעשות אדם זכרי ונקבי כמות האלהות, מאין ויש שצורתם כיפה שממנה התרבה ונוצר היש מקום העולם הזה והאין מקום העולם הבא , ראו. "בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם, נימצא אלהים, שצורתו מכיפה, והוא המהווה את האין ואת היש מעצם היותו היפוכם, אם תחלק את המקום שבחרתם עד אין סוף אז באופן תיאורטי גם תגיעו לאין.
11))מצד האין של החלקיק האלוהי התהווה היש או מצד הקעור התהווה הקמור="מקור עוקר" (=מקור עוקר- פירושו שהמקור נעקר, ז"א שהיש הוא מקור שנעקר מהאין הקעור)וזה שנאמר בחז"ל ברא יש מאין.
22))מצד היש של החלקיק האלוהי התהווה האין או מצד הקמור התהווה הקעור="עוקר מקור" (עוקר מקור-פירושו שהעוקר מקור, ז"א שהאין הוא קעור שעוקר מהיש הקמור)וזה שברא אין מיש. 
 לסיכום.. מכיפה נוצרו הפכים שהם הקמור והקעור , ומקמור נוצר קעור, ומקעור נוצר קעור. כמו כן נוצרו מכיפה הפכים יש ואין, ומיש נוצר אין , ומאין נוצר יש הדעות הרווחות של בין אתאיסטים שטוענים שאין בורא לעולם (חצי אמת איתם) לבין הקבוצה השנייה שטוענת שיש בורא לעולם (גם חצי אמת איתם) כדי להגיע לכל האמת המושלמת יש לאחוז בשני ההטענות והם "בורא עולם הוא אין ויש" מהאין שבו ברא את היש , יש מאין, ומהיש שבו ברא את האין , אין מיש, ועל זו הדרך כיוון שיכולנו לבחור בתחילה כל מקום שהוא המסקנה שכל היקום מכיל את האין, וכל היקום מכיל את האלהים, וכל היקום מכיל היש. 
 נשאלתי שאלה על ההגדרה "בכל מקום יש מקום שאין בו מקום" כיצד יתכן שהאין מקום נמצא בכל מקום, היות שכל היקום הוא יש מקום אז איך אין בו מקום, ובכן תשובתי, היות והאין מקום לא צריך ולא תופס שום מקום אז הוא נמצא בכל מקום ביקום.

 


הגדרת בורא עולם שיש לכוון כדי לייחד את בורא עולם
"בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינם נימצא אלהים, שמהווה אותם ומאחד אותם מעצם היותו היפוכם".

 

 

ביאור ההגדרה של בורא עולם
 "בכל מקום"= פירושו כל מקום שניבחר להגדיר ולתחום מכלל היקום, (מכאן נימצא שאלהים בכל מקום כפי שכתב דוד המלך עליו השלום בתהילים "מלוא כל הארץ כבודו" וכפי שפירש רבנו נחמן "אין עוד מלבדו זה כולנו וזה הכול וזה הוא כולו אלהים
"יש מקום" =פירושו שבסופו של דבר ניווכח שיש בנמצא.
 "שאין בו מקום"= פירושו הוא ההיפוך של היש מקום.והאין והוא נמצא בכל מקום ביקום
"בינהם נימצא אלהים" =פירושו שאלהים בין היש והאין וצורתו מכיפה=הפכים
 "שמהווה אותם ומאחד אותם" פירושו שמצורת הכיפה שבו מייצר ומהווה ומאחד את היש מקום ואת האין מקום. המאחד את האין ויש פירושו שצורתו הכיפתית האחת שומרת את הגבול בין היש והאין ובכך שומרת על קיומם ואחדותם, והוא נמצא בכל מקום ביקום
 "מעצם, היותו היפוכם"= פירושו שאלהים מורכב מכיפה (הפכים)שצדה אחת קעור הוא היש, וצידה אחת קמור הוא האין , ומהיש מהווה את האין ומיש מהווה את האין.

 

" הנה מה שראה משה רבנו כשביקש "הראני את כבודך"
(שמות ל"ג-כ")ויאמר לא תוכל לראות את פני כי לא יראני אדם וחי= =אני אל תוכי מכיפה (=הפכים)חרדי לאל יאיר לנו את אור אמת, 
(פירוש שהאל מעיד כאן שצורתו מכיפה (=הפכים) ומי שחרד לדבר האל שכאן יאיר לנו את אור אמת ) (האמת היא שכאשר מצמצמים את המקום ע"י חציתו וצמצומו כפי שביארתי למעלה נגיע באופן תיאורטי לאין מקום שזה פני אלהים מצד הפנים שבו, וצד זה לא יראני אדם וחי כי כאשר אדם או חומר יראו את האין או יגיעו לאין באופן אוטומטי יתבטלו לאין יועלמו ויובלעו ויוטמעו באין)
(שמות ל"ג – כ"א)ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור= =ציוי התורה אמת על נוצרה ביקום אמנה, (פירושו בעקבות שציוי התורה אמת נוצרה ביקום האמונה באלהים)
(שמות ל"ג-כ"ב)והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי=ידע עברית בי שורש על עיקרי ובכן יהוה בך בדתך צורתך מכיפה (=הפכים) (פירושו שמידע השפה העברית אנו מגלים כאן שורש עיקרי שאלהים צורתו מכיפה המורכבת מהפכים של אין ויש)
(שמות ל"ג –כ"ג) והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו= =אל אני איתך יאיר פו איסור פתיחת אור תורה (פירוש שאני פו עם חסות האל מסיר את האיסור לפתוח את אור התורה, הפתיחה היא שאלהים הסתיר את פניו של משה כאשר עבר האין שבאלהים כדי שישאר בחיים ולא יתבטל לאין, ואחר שעבר ניגלה למשה צידה האחורי של הכיפה שהוא היש שבאלהים)

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת


בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם נימצא אלהים, בצורת כיפה(=הפכים) המהווה אותם מעצם היותו היפוכם

הנה כאן צימצתי את עיקר המאמר נטו ללא פסוקים וללא צירופים

הסבר הסברה לסבר את הדעת והשכל כדי להביא לידיעת האלהים.
ע"י צמצום האין סןף =צימצום המקום
 אם נגדיר מקום כל שהוא שניבחר, ונחצה אותו, ואחרי כן נחצה את החצי ואחרי כן נחצה את הרבע ואחרי כן נחצה את השמינית,
 וכך אם תחלקו כל מקום שתיבחרו או את כל המקום של היקום בסופו של דבר תגיעו בסוף באופן תיאורטי לחלקיק האלוהי שצורתו כיפה שמורכבותה היא מאין ויש ,ותראו את צידה הקעור של הכיפה שהיא האין (תיאורטית) (מכיפה = הפכים) ומאין שבה נוצר היש, ומיש שבה נוצר האין, צידה האחד של החלקיק האלוהי הקמור הוא היש והוא הצד הזכרי , וצרתה הקעור של הכיפה הוא האין והוא הצד הנקבי שנאמר בפסוק בבראשית ויברא אלהים את האדם בצלמו בדמותו זכר ונקבה ברא אתם, משמע שהוא גם מורכב מזכרי ונקבי , וגם נאמר בפסוק "נעשה אדם בצלמנו בדמותנו" מזה שנאמר נעשה ברבים מובן שהזכרי והנקבי שבאלהות התיעצו בינהם לעשות אדם זכרי ונקבי כמות האלהות, מאין ויש שצורתם כיפה שממנה התרבה ונוצר היש מקום העולם הזה והאין מקום העולם הבא , ראו. "בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם, נימצא אלהים, שצורתו מכיפה, והוא המהווה את האין ואת היש מעצם היותו היפוכם, אם תחלק את המקום שבחרתם עד אין סוף אז באופן תיאורטי גם תגיעו לאין.
11))מצד האין של החלקיק האלוהי התהווה היש או מצד הקעור התהווה הקמור="מקור עוקר" (=מקור עוקר- פירושו שהמקור נעקר, ז"א שהיש הוא מקור שנעקר מהאין הקעור)וזה שנאמר בחז"ל ברא יש מאין.
22))מצד היש של החלקיק האלוהי התהווה האין או מצד הקמור התהווה הקעור="עוקר מקור" (עוקר מקור-פירושו שהעוקר מקור, ז"א שהאין הוא קעור שעוקר מהיש הקמור)וזה שברא אין מיש. 
 לסיכום.. מכיפה נוצרו הפכים שהם הקמור והקעור , ומקמור נוצר קעור, ומקעור נוצר קעור. כמו כן נוצרו מכיפה הפכים יש ואין, ומיש נוצר אין , ומאין נוצר יש הדעות הרווחות של בין אתאיסטים שטוענים שאין בורא לעולם (חצי אמת איתם) לבין הקבוצה השנייה שטוענת שיש בורא לעולם (גם חצי אמת איתם) כדי להגיע לכל האמת המושלמת יש לאחוז בשני ההטענות והם "בורא עולם הוא אין ויש" מהאין שבו ברא את היש , יש מאין, ומהיש שבו ברא את האין , אין מיש, ועל זו הדרך כיוון שיכולנו לבחור בתחילה כל מקום שהוא המסקנה שכל היקום מכיל את האין, וכל היקום מכיל את האלהים, וכל היקום מכיל היש. 
 נשאלתי שאלה על ההגדרה "בכל מקום יש מקום שאין בו מקום" כיצד יתכן שהאין מקום נמצא בכל מקום, היות שכל היקום הוא יש מקום אז איך אין בו מקום, ובכן תשובתי, היות והאין מקום לא צריך ולא תופס שום מקום אז הוא נמצא בכל מקום ביקום.

 


הגדרת בורא עולם שיש לכוון כדי לייחד את בורא עולם
"בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינם נימצא אלהים, שמהווה אותם ומאחד אותם מעצם היותו היפוכם".

 

 

ביאור ההגדרה של בורא עולם
 "בכל מקום"= פירושו כל מקום שניבחר להגדיר ולתחום מכלל היקום, (מכאן נימצא שאלהים בכל מקום כפי שכתב דוד המלך עליו השלום בתהילים "מלוא כל הארץ כבודו" וכפי שפירש רבנו נחמן "אין עוד מלבדו זה כולנו וזה הכול וזה הוא כולו אלהים
"יש מקום" =פירושו שבסופו של דבר ניווכח שיש בנמצא.
 "שאין בו מקום"= פירושו הוא ההיפוך של היש מקום.והאין והוא נמצא בכל מקום ביקום
"בינהם נימצא אלהים" =פירושו שאלהים בין היש והאין וצורתו מכיפה=הפכים
 "שמהווה אותם ומאחד אותם" פירושו שמצורת הכיפה שבו מייצר ומהווה ומאחד את היש מקום ואת האין מקום. המאחד את האין ויש פירושו שצורתו הכיפתית האחת שומרת את הגבול בין היש והאין ובכך שומרת על קיומם ואחדותם, והוא נמצא בכל מקום ביקום
 "מעצם, היותו היפוכם"= פירושו שאלהים מורכב מכיפה (הפכים)שצדה אחת קעור הוא היש, וצידה אחת קמור הוא האין , ומהיש מהווה את האין ומיש מהווה את האין.

 

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת


בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם נימצא אלהים, בצורת כיפה(=הפכים) המהווה אותם מעצם היותו היפוכם

לא צמצמת כלום הבאת מלל קשקשני לא ברור ולא מובן שמורכב מהסברים חסרי ביסוס  מה זה בדיוק "אופן תיאורטי לחלקיק האלוהי שצורתו כיפה שמורכבותה היא מאין ויש ,ותראו את צידה הקעור של הכיפה שהיא האין (תיאורטית) (מכיפה = הפכים) ומאין שבה נוצר היש, ומיש שבה נוצר האין, צידה האחד של החלקיק האלוהי הקמור הוא היש והוא הצד הזכרי , וצרתה הקעור של הכיפה הוא האין והוא הצד הנקבי"מאיפה אתה יודע את זה? איפה הביסוס של זה? זה נשמע עמוק אבל זה קשקוש חסר כל פשר!

 

אי אפשר להוכיח אמיתות כתבי קודש באמצעות אותם כתבי קודש. זה כמו להוכיח קיומו של זאב מדבר ע"י הבאת סיפור כיפה אדומה. וכשאשאל מנין לך שאכן יש זאבים מדברים: תענה: הרי זה כתוב בכיפה אדומה...(שזה לא שונה מהכיפה הקמורה והקעורה שלך...)

לא צמצמת כלום הבאת מלל קשקשני לא ברור ולא מובן שמורכב מהסברים חסרי ביסוס  מה זה בדיוק "אופן תיאורטי לחלקיק האלוהי שצורתו כיפה שמורכבותה היא מאין ויש ,ותראו את צידה הקעור של הכיפה שהיא האין (תיאורטית) (מכיפה = הפכים) ומאין שבה נוצר היש, ומיש שבה נוצר האין, צידה האחד של החלקיק האלוהי הקמור הוא היש והוא הצד הזכרי , וצרתה הקעור של הכיפה הוא האין והוא הצד הנקבי"מאיפה אתה יודע את זה? איפה הביסוס של זה? זה נשמע עמוק אבל זה קשקוש חסר כל פשר!

 

אי אפשר להוכיח אמיתות כתבי קודש באמצעות אותם כתבי קודש. זה כמו להוכיח קיומו של זאב מדבר ע"י הבאת סיפור כיפה אדומה. וכשאשאל מנין לך שאכן יש זאבים מדברים: תענה: הרי זה כתוב בכיפה אדומה...(שזה לא שונה מהכיפה הקמורה והקעורה שלך...)

אכן הדברים עמוקים,  הספר מפורסם באינטרנט בתקווה שימצא מישהו כשרוני שירים את הכפפה ושיבאר ויפרש את תוכן הספר כך שיובן לכלל

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת


בכל מקום, יש מקום, שאין בו מקום, בינהם נימצא אלהים, בצורת כיפה(=הפכים) המהווה אותם מעצם היותו היפוכם

עבור לעמוד
... , , , , , , ...
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: חיים קאופמן
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר