וורתר, אופרה. (ז'יל מסנה המלחין).

רכשתי את הדי.וי.די של האופרה וורתר, מאת ז'יל מסנה, כמובן לפי סיפורו של וולפגנג פון גיתה. העובדה שמדובר בסיפור של גיתה היא שקבעה את קנייתי. אבל אשר יגורתי בא: המוסיקה אמנם לא רעה כלל, אבל היא גם לא ממש מעניינת.

 

עכשיו אריאלה תתקיף בזעם להטני, תטען שאיני מבינה כלום במוסיקה. (אמנם סביר שאינה מכירה אופרה זו).

שיהיה.

 


לתופף על פח - תענוג.

טוב, בראשון משני הדיסקים, מערכות I ו-II, המוסיקה דרמטית ומעניינת.

 


לתופף על פח - תענוג.

נכון, אני לא מכירה את האופרה הזו, אני מכירה מעט מאד מהמלחין הזה מסנה, מה שאני מכירה טוב וזה פופולרי ומושמע הרבה, זה המוסיקה התזמורתית מתוך אופרה שמסנה כתב, וברור מסוויטה תזמורתית זו שהוא היה מלחין מעולה : לה סיד\LE CID :

 

המוסיקה התזמורתית הידועה ופופולרית לבלט מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה :

https://www.youtube.com/watch?v=lEFfDm1Z5xA 

 

וכאן מצאתי קטע מרגש, אותי. אני מעריצה את הטנור ג'וזפה די סטפנו (ז"ל), מגדולי גדולי הטנורים, והוא שר כאן אריה מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה (ממנה המוסיקה בקישור הקודם). מה שמיוחד בקטע הזה שזה העברה משידור חי של תזמורת\אופרת סן פרנסיקו משנת 1950, וכנראה הופעת בכורה של הטנור הזה שם. העברה של קונצרטים חיים ברדיו בארה"ב זה אירוע מיוחד, מכובד ומרשים, גם מאיך שהמגישים\קריינים המצויינים מגישים את השידור, ומאד אהבתי לשמוע שידורים כאלה :

https://www.youtube.com/watch?v=pKZ4nPl86w8 

 

ומה שרציתי להעיר לך זה שלא קובעים התרשמות ודעה על אופרה או יצירה תזמורתית יותר ארוכה משתי דקות וחצי משמיעה ראשונה.

וגם על זה שלא נענית אתמול לאתגר למחוק את דברי התוקפנות ב'חתימה' מתחת לקו של ההודעות\תגובות שלך.

נכון, אני לא מכירה את האופרה הזו, אני מכירה מעט מאד מהמלחין הזה מסנה, מה שאני מכירה טוב וזה פופולרי ומושמע הרבה, זה המוסיקה התזמורתית מתוך אופרה שמסנה כתב, וברור מסוויטה תזמורתית זו שהוא היה מלחין מעולה : לה סיד\LE CID :

 

המוסיקה התזמורתית הידועה ופופולרית לבלט מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה :

https://www.youtube.com/watch?v=lEFfDm1Z5xA 

 

וכאן מצאתי קטע מרגש, אותי. אני מעריצה את הטנור ג'וזפה די סטפנו (ז"ל), מגדולי גדולי הטנורים, והוא שר כאן אריה מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה (ממנה המוסיקה בקישור הקודם). מה שמיוחד בקטע הזה שזה העברה משידור חי של תזמורת\אופרת סן פרנסיקו משנת 1950, וכנראה הופעת בכורה של הטנור הזה שם. העברה של קונצרטים חיים ברדיו בארה"ב זה אירוע מיוחד, מכובד ומרשים, גם מאיך שהמגישים\קריינים המצויינים מגישים את השידור, ומאד אהבתי לשמוע שידורים כאלה :

https://www.youtube.com/watch?v=pKZ4nPl86w8 

 

ומה שרציתי להעיר לך זה שלא קובעים התרשמות ודעה על אופרה או יצירה תזמורתית יותר ארוכה משתי דקות וחצי משמיעה ראשונה.

וגם על זה שלא נענית אתמול לאתגר למחוק את דברי התוקפנות ב'חתימה' מתחת לקו של ההודעות\תגובות שלך.

מטומטמת, האזנתי לאופרה כולה.

כפי שכתבתי, בטעות האזנתי למערכות II ו- III ראשונות. למחרת האזנתי ל-Iו- II. ובכן, המערכות הפותחות, כפי שכתבתי, הן דרמטיות , והמוסיקה בהתאם, והמסיימות לא.

איני יודעת איך את, אני יכולה להתרשם ממלחין כבר מן המשפט הראשון של היצירה. למשל כשאני שומעת בטהובן, ואיני יודעת שזה הוא, בכ"ז אני נדרכת כולי מיד, ומרגישה שזה המלחין שלי. אפשר לומר שכבר המשפט הראשון ביצירה מייצג כל משפט שייכתוב המלחין בהמשך. זה הסגנון שלו, זו דרך הכתיבה. הרבה מלחינים משעממים אותי מן המשפט הראשון, ואני פשוט לא מקשיבה ליצירה.

הדבר נכון אגב לגבי כל אמנות. כשאני כותבת שיר, אני לא "נכנסת לשיר עצמו" דרך משפטי פתיחה קהים , ללא מלח ופלפל. כבר במשפט הראשון אני יוצקת משמעות, ועושה כדי לתפוס את תשומת הלב. כך, אגב, גם כשאני נואמת לפני קהל.

 


לתופף על פח - תענוג.

נכון, אני לא מכירה את האופרה הזו, אני מכירה מעט מאד מהמלחין הזה מסנה, מה שאני מכירה טוב וזה פופולרי ומושמע הרבה, זה המוסיקה התזמורתית מתוך אופרה שמסנה כתב, וברור מסוויטה תזמורתית זו שהוא היה מלחין מעולה : לה סיד\LE CID :

 

המוסיקה התזמורתית הידועה ופופולרית לבלט מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה :

https://www.youtube.com/watch?v=lEFfDm1Z5xA 

 

וכאן מצאתי קטע מרגש, אותי. אני מעריצה את הטנור ג'וזפה די סטפנו (ז"ל), מגדולי גדולי הטנורים, והוא שר כאן אריה מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה (ממנה המוסיקה בקישור הקודם). מה שמיוחד בקטע הזה שזה העברה משידור חי של תזמורת\אופרת סן פרנסיקו משנת 1950, וכנראה הופעת בכורה של הטנור הזה שם. העברה של קונצרטים חיים ברדיו בארה"ב זה אירוע מיוחד, מכובד ומרשים, גם מאיך שהמגישים\קריינים המצויינים מגישים את השידור, ומאד אהבתי לשמוע שידורים כאלה :

https://www.youtube.com/watch?v=pKZ4nPl86w8 

 

ומה שרציתי להעיר לך זה שלא קובעים התרשמות ודעה על אופרה או יצירה תזמורתית יותר ארוכה משתי דקות וחצי משמיעה ראשונה.

וגם על זה שלא נענית אתמול לאתגר למחוק את דברי התוקפנות ב'חתימה' מתחת לקו של ההודעות\תגובות שלך.

מטומטמת, האזנתי לאופרה כולה.

כפי שכתבתי, בטעות האזנתי למערכות II ו- III ראשונות. למחרת האזנתי ל-Iו- II. ובכן, המערכות הפותחות, כפי שכתבתי, הן דרמטיות , והמוסיקה בהתאם, והמסיימות לא.

איני יודעת איך את, אני יכולה להתרשם ממלחין כבר מן המשפט הראשון של היצירה. למשל כשאני שומעת בטהובן, ואיני יודעת שזה הוא, בכ"ז אני נדרכת כולי מיד, ומרגישה שזה המלחין שלי. אפשר לומר שכבר המשפט הראשון ביצירה מייצג כל משפט שייכתוב המלחין בהמשך. זה הסגנון שלו, זו דרך הכתיבה. הרבה מלחינים משעממים אותי מן המשפט הראשון, ואני פשוט לא מקשיבה ליצירה.

הדבר נכון אגב לגבי כל אמנות. כשאני כותבת שיר, אני לא "נכנסת לשיר עצמו" דרך משפטי פתיחה קהים , ללא מלח ופלפל. כבר במשפט הראשון אני יוצקת משמעות, ועושה כדי לתפוס את תשומת הלב. כך, אגב, גם כשאני נואמת לפני קהל.

סתם שאלה...מתי נאמת לאחרונה לפני קהל, מה היה נושא הנאום, ומה היה הארוע?

Patriotism is the last refuge of a scoundrel (Samuel Johnson)


פטריוטיות היא מפלטו האחרון של נבל (סמואל ג'ונסון)

נכון, אני לא מכירה את האופרה הזו, אני מכירה מעט מאד מהמלחין הזה מסנה, מה שאני מכירה טוב וזה פופולרי ומושמע הרבה, זה המוסיקה התזמורתית מתוך אופרה שמסנה כתב, וברור מסוויטה תזמורתית זו שהוא היה מלחין מעולה : לה סיד\LE CID :

 

המוסיקה התזמורתית הידועה ופופולרית לבלט מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה :

https://www.youtube.com/watch?v=lEFfDm1Z5xA 

 

וכאן מצאתי קטע מרגש, אותי. אני מעריצה את הטנור ג'וזפה די סטפנו (ז"ל), מגדולי גדולי הטנורים, והוא שר כאן אריה מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה (ממנה המוסיקה בקישור הקודם). מה שמיוחד בקטע הזה שזה העברה משידור חי של תזמורת\אופרת סן פרנסיקו משנת 1950, וכנראה הופעת בכורה של הטנור הזה שם. העברה של קונצרטים חיים ברדיו בארה"ב זה אירוע מיוחד, מכובד ומרשים, גם מאיך שהמגישים\קריינים המצויינים מגישים את השידור, ומאד אהבתי לשמוע שידורים כאלה :

https://www.youtube.com/watch?v=pKZ4nPl86w8 

 

ומה שרציתי להעיר לך זה שלא קובעים התרשמות ודעה על אופרה או יצירה תזמורתית יותר ארוכה משתי דקות וחצי משמיעה ראשונה.

וגם על זה שלא נענית אתמול לאתגר למחוק את דברי התוקפנות ב'חתימה' מתחת לקו של ההודעות\תגובות שלך.

מטומטמת, האזנתי לאופרה כולה.

כפי שכתבתי, בטעות האזנתי למערכות II ו- III ראשונות. למחרת האזנתי ל-Iו- II. ובכן, המערכות הפותחות, כפי שכתבתי, הן דרמטיות , והמוסיקה בהתאם, והמסיימות לא.

איני יודעת איך את, אני יכולה להתרשם ממלחין כבר מן המשפט הראשון של היצירה. למשל כשאני שומעת בטהובן, ואיני יודעת שזה הוא, בכ"ז אני נדרכת כולי מיד, ומרגישה שזה המלחין שלי. אפשר לומר שכבר המשפט הראשון ביצירה מייצג כל משפט שייכתוב המלחין בהמשך. זה הסגנון שלו, זו דרך הכתיבה. הרבה מלחינים משעממים אותי מן המשפט הראשון, ואני פשוט לא מקשיבה ליצירה.

הדבר נכון אגב לגבי כל אמנות. כשאני כותבת שיר, אני לא "נכנסת לשיר עצמו" דרך משפטי פתיחה קהים , ללא מלח ופלפל. כבר במשפט הראשון אני יוצקת משמעות, ועושה כדי לתפוס את תשומת הלב. כך, אגב, גם כשאני נואמת לפני קהל.

סתם שאלה...מתי נאמת לאחרונה לפני קהל, מה היה נושא הנאום, ומה היה הארוע?

הטקסט באדום - פלצנות טהורה.

חבר לעבודה, מוסיקולוג בהשכלתו האקדמאית (אוניב' העברית) חובב מוסיקה וידען רב-תחומי בכל הנוגע לתרבות ולאמנות, חיווה דעתו על הדברים הנ"ל ואישר את תחושותי כי מדובר בפלצנות מזוככת.

משערני כי זה המצב גם בקטע בכחול, לפחות על פי "שיריה" שהוצגו כאן... 

Patriotism is the last refuge of a scoundrel (Samuel Johnson)


פטריוטיות היא מפלטו האחרון של נבל (סמואל ג'ונסון)

'הלביאה', אני אמנע מלהתייחס לתוכן דברייך, שאת יכולה להתרשם ולקבוע מה הרמה והאיכות של מלחין - על סמך משפט מוסיקלי יחיד שלו, המשפט המוסיקלי הראשון מיצירה ארוכה שלו, כאילו שמיותר לגמרי לשמוע את כל היצירה...

 

הבעיה הכואבת שלך באה ממקום אחר ונמצאת במקום אחר : לגדף ללא שליטה, ועוד כמנהג של קבע, שלא חולף, כמו שקורה לך כבר הרבה מאד זמן, מצביע על זה שיש לך בעיה, בעיה גדולה, גדולה מאד.

האמת, רק האמת, כל האמת, דבר מלבד האמת - שהדי במרומים שכל התנהלותי מכוונת "לדחוף" (nudge) את pretty pussy לתקן, כל זמן שהנר דולק, אך היא מכלה את שארית זמנה לריק...

Patriotism is the last refuge of a scoundrel (Samuel Johnson)


פטריוטיות היא מפלטו האחרון של נבל (סמואל ג'ונסון)

האמת, רק האמת, כל האמת, דבר מלבד האמת - שהדי במרומים שכל התנהלותי מכוונת "לדחוף" (nudge) את pretty pussy לתקן, כל זמן שהנר דולק, אך היא מכלה את שארית זמנה לריק...

יפה, טוב שאתה כותב את זה, כולם או כמעט כולם כאן רוצים ש'הלביאה' תחלים ושמצבה ישתפר, גם אני, ובלי קשר לגיוס אלוהים כעד (אם יש בכלל)...

 

רק אחד כאן בפורום כמה פעמים כתב לה "מתי תמותי כבר" ומפורשות "תמותי כבר", וחיים ע"פ הכלל ש'איחולי מוות' הוא מוחק, כנראה מחק את זה.

נכון, אני לא מכירה את האופרה הזו, אני מכירה מעט מאד מהמלחין הזה מסנה, מה שאני מכירה טוב וזה פופולרי ומושמע הרבה, זה המוסיקה התזמורתית מתוך אופרה שמסנה כתב, וברור מסוויטה תזמורתית זו שהוא היה מלחין מעולה : לה סיד\LE CID :

 

המוסיקה התזמורתית הידועה ופופולרית לבלט מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה :

https://www.youtube.com/watch?v=lEFfDm1Z5xA 

 

וכאן מצאתי קטע מרגש, אותי. אני מעריצה את הטנור ג'וזפה די סטפנו (ז"ל), מגדולי גדולי הטנורים, והוא שר כאן אריה מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה (ממנה המוסיקה בקישור הקודם). מה שמיוחד בקטע הזה שזה העברה משידור חי של תזמורת\אופרת סן פרנסיקו משנת 1950, וכנראה הופעת בכורה של הטנור הזה שם. העברה של קונצרטים חיים ברדיו בארה"ב זה אירוע מיוחד, מכובד ומרשים, גם מאיך שהמגישים\קריינים המצויינים מגישים את השידור, ומאד אהבתי לשמוע שידורים כאלה :

https://www.youtube.com/watch?v=pKZ4nPl86w8 

 

ומה שרציתי להעיר לך זה שלא קובעים התרשמות ודעה על אופרה או יצירה תזמורתית יותר ארוכה משתי דקות וחצי משמיעה ראשונה.

וגם על זה שלא נענית אתמול לאתגר למחוק את דברי התוקפנות ב'חתימה' מתחת לקו של ההודעות\תגובות שלך.

מטומטמת, האזנתי לאופרה כולה.

כפי שכתבתי, בטעות האזנתי למערכות II ו- III ראשונות. למחרת האזנתי ל-Iו- II. ובכן, המערכות הפותחות, כפי שכתבתי, הן דרמטיות , והמוסיקה בהתאם, והמסיימות לא.

איני יודעת איך את, אני יכולה להתרשם ממלחין כבר מן המשפט הראשון של היצירה. למשל כשאני שומעת בטהובן, ואיני יודעת שזה הוא, בכ"ז אני נדרכת כולי מיד, ומרגישה שזה המלחין שלי. אפשר לומר שכבר המשפט הראשון ביצירה מייצג כל משפט שייכתוב המלחין בהמשך. זה הסגנון שלו, זו דרך הכתיבה. הרבה מלחינים משעממים אותי מן המשפט הראשון, ואני פשוט לא מקשיבה ליצירה.

הדבר נכון אגב לגבי כל אמנות. כשאני כותבת שיר, אני לא "נכנסת לשיר עצמו" דרך משפטי פתיחה קהים , ללא מלח ופלפל. כבר במשפט הראשון אני יוצקת משמעות, ועושה כדי לתפוס את תשומת הלב. כך, אגב, גם כשאני נואמת לפני קהל.

סתם שאלה...מתי נאמת לאחרונה לפני קהל, מה היה נושא הנאום, ומה היה הארוע?

חתיכת בהמה פגום ופגוע, לא לך אתן דו"ח על חיי.הלא כל הצלחה של מישהו אחר היא רעל לעצמותיך, אומלל.

 


לתופף על פח - תענוג.

האמת, רק האמת, כל האמת, דבר מלבד האמת - שהדי במרומים שכל התנהלותי מכוונת "לדחוף" (nudge) את pretty pussy לתקן, כל זמן שהנר דולק, אך היא מכלה את שארית זמנה לריק...

יפה, טוב שאתה כותב את זה, כולם או כמעט כולם כאן רוצים ש'הלביאה' תחלים ושמצבה ישתפר, גם אני, ובלי קשר לגיוס אלוהים כעד (אם יש בכלל)...

 

רק אחד כאן בפורום כמה פעמים כתב לה "מתי תמותי כבר" ומפורשות "תמותי כבר", וחיים ע"פ הכלל ש'איחולי מוות' הוא מוחק, כנראה מחק את זה.

מטומטמת, פתאום נהפכת לרופאה? לפסיכולוגית?תלמדי מהדוגמה האומללה של האספרגר. הלה מלא חומצה נפשית שעוד תגרום לו שבץ.

 


לתופף על פח - תענוג.

נכון, אני לא מכירה את האופרה הזו, אני מכירה מעט מאד מהמלחין הזה מסנה, מה שאני מכירה טוב וזה פופולרי ומושמע הרבה, זה המוסיקה התזמורתית מתוך אופרה שמסנה כתב, וברור מסוויטה תזמורתית זו שהוא היה מלחין מעולה : לה סיד\LE CID :

 

המוסיקה התזמורתית הידועה ופופולרית לבלט מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה :

https://www.youtube.com/watch?v=lEFfDm1Z5xA 

 

וכאן מצאתי קטע מרגש, אותי. אני מעריצה את הטנור ג'וזפה די סטפנו (ז"ל), מגדולי גדולי הטנורים, והוא שר כאן אריה מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה (ממנה המוסיקה בקישור הקודם). מה שמיוחד בקטע הזה שזה העברה משידור חי של תזמורת\אופרת סן פרנסיקו משנת 1950, וכנראה הופעת בכורה של הטנור הזה שם. העברה של קונצרטים חיים ברדיו בארה"ב זה אירוע מיוחד, מכובד ומרשים, גם מאיך שהמגישים\קריינים המצויינים מגישים את השידור, ומאד אהבתי לשמוע שידורים כאלה :

https://www.youtube.com/watch?v=pKZ4nPl86w8 

 

ומה שרציתי להעיר לך זה שלא קובעים התרשמות ודעה על אופרה או יצירה תזמורתית יותר ארוכה משתי דקות וחצי משמיעה ראשונה.

וגם על זה שלא נענית אתמול לאתגר למחוק את דברי התוקפנות ב'חתימה' מתחת לקו של ההודעות\תגובות שלך.

מטומטמת, האזנתי לאופרה כולה.

כפי שכתבתי, בטעות האזנתי למערכות II ו- III ראשונות. למחרת האזנתי ל-Iו- II. ובכן, המערכות הפותחות, כפי שכתבתי, הן דרמטיות , והמוסיקה בהתאם, והמסיימות לא.

איני יודעת איך את, אני יכולה להתרשם ממלחין כבר מן המשפט הראשון של היצירה. למשל כשאני שומעת בטהובן, ואיני יודעת שזה הוא, בכ"ז אני נדרכת כולי מיד, ומרגישה שזה המלחין שלי. אפשר לומר שכבר המשפט הראשון ביצירה מייצג כל משפט שייכתוב המלחין בהמשך. זה הסגנון שלו, זו דרך הכתיבה. הרבה מלחינים משעממים אותי מן המשפט הראשון, ואני פשוט לא מקשיבה ליצירה.

הדבר נכון אגב לגבי כל אמנות. כשאני כותבת שיר, אני לא "נכנסת לשיר עצמו" דרך משפטי פתיחה קהים , ללא מלח ופלפל. כבר במשפט הראשון אני יוצקת משמעות, ועושה כדי לתפוס את תשומת הלב. כך, אגב, גם כשאני נואמת לפני קהל.

סתם שאלה...מתי נאמת לאחרונה לפני קהל, מה היה נושא הנאום, ומה היה הארוע?

חתיכת בהמה פגום ופגוע, לא לך אתן דו"ח על חיי.הלא כל הצלחה של מישהו אחר היא רעל לעצמותיך, אומלל.

pretty pussy, אין בך, ואין לך דבר שהייתי חפץ בו.

מתי תתפשי זאת?

מכף רגל ועד ראש, כולך פצע וחבורה ומכה טריה, self-inflicted, ואין בך מתום...emo_04.png

Patriotism is the last refuge of a scoundrel (Samuel Johnson)


פטריוטיות היא מפלטו האחרון של נבל (סמואל ג'ונסון)

נכון, אני לא מכירה את האופרה הזו, אני מכירה מעט מאד מהמלחין הזה מסנה, מה שאני מכירה טוב וזה פופולרי ומושמע הרבה, זה המוסיקה התזמורתית מתוך אופרה שמסנה כתב, וברור מסוויטה תזמורתית זו שהוא היה מלחין מעולה : לה סיד\LE CID :

 

המוסיקה התזמורתית הידועה ופופולרית לבלט מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה :

https://www.youtube.com/watch?v=lEFfDm1Z5xA 

 

וכאן מצאתי קטע מרגש, אותי. אני מעריצה את הטנור ג'וזפה די סטפנו (ז"ל), מגדולי גדולי הטנורים, והוא שר כאן אריה מתוך האופרה "לה סיד" של מסנה (ממנה המוסיקה בקישור הקודם). מה שמיוחד בקטע הזה שזה העברה משידור חי של תזמורת\אופרת סן פרנסיקו משנת 1950, וכנראה הופעת בכורה של הטנור הזה שם. העברה של קונצרטים חיים ברדיו בארה"ב זה אירוע מיוחד, מכובד ומרשים, גם מאיך שהמגישים\קריינים המצויינים מגישים את השידור, ומאד אהבתי לשמוע שידורים כאלה :

https://www.youtube.com/watch?v=pKZ4nPl86w8 

 

ומה שרציתי להעיר לך זה שלא קובעים התרשמות ודעה על אופרה או יצירה תזמורתית יותר ארוכה משתי דקות וחצי משמיעה ראשונה.

וגם על זה שלא נענית אתמול לאתגר למחוק את דברי התוקפנות ב'חתימה' מתחת לקו של ההודעות\תגובות שלך.

מטומטמת, האזנתי לאופרה כולה.

כפי שכתבתי, בטעות האזנתי למערכות II ו- III ראשונות. למחרת האזנתי ל-Iו- II. ובכן, המערכות הפותחות, כפי שכתבתי, הן דרמטיות , והמוסיקה בהתאם, והמסיימות לא.

איני יודעת איך את, אני יכולה להתרשם ממלחין כבר מן המשפט הראשון של היצירה. למשל כשאני שומעת בטהובן, ואיני יודעת שזה הוא, בכ"ז אני נדרכת כולי מיד, ומרגישה שזה המלחין שלי. אפשר לומר שכבר המשפט הראשון ביצירה מייצג כל משפט שייכתוב המלחין בהמשך. זה הסגנון שלו, זו דרך הכתיבה. הרבה מלחינים משעממים אותי מן המשפט הראשון, ואני פשוט לא מקשיבה ליצירה.

הדבר נכון אגב לגבי כל אמנות. כשאני כותבת שיר, אני לא "נכנסת לשיר עצמו" דרך משפטי פתיחה קהים , ללא מלח ופלפל. כבר במשפט הראשון אני יוצקת משמעות, ועושה כדי לתפוס את תשומת הלב. כך, אגב, גם כשאני נואמת לפני קהל.

סתם שאלה...מתי נאמת לאחרונה לפני קהל, מה היה נושא הנאום, ומה היה הארוע?

חתיכת בהמה פגום ופגוע, לא לך אתן דו"ח על חיי.הלא כל הצלחה של מישהו אחר היא רעל לעצמותיך, אומלל.

אינך חייבת לתת דו"ח לאיש, ולא עולה לספר מעשיות מדומינות על ילדוּת-פלא...

Patriotism is the last refuge of a scoundrel (Samuel Johnson)


פטריוטיות היא מפלטו האחרון של נבל (סמואל ג'ונסון)

האמת, רק האמת, כל האמת, דבר מלבד האמת - שהדי במרומים שכל התנהלותי מכוונת "לדחוף" (nudge) את pretty pussy לתקן, כל זמן שהנר דולק, אך היא מכלה את שארית זמנה לריק...

יפה, טוב שאתה כותב את זה, כולם או כמעט כולם כאן רוצים ש'הלביאה' תחלים ושמצבה ישתפר, גם אני, ובלי קשר לגיוס אלוהים כעד (אם יש בכלל)...

 

רק אחד כאן בפורום כמה פעמים כתב לה "מתי תמותי כבר" ומפורשות "תמותי כבר", וחיים ע"פ הכלל ש'איחולי מוות' הוא מוחק, כנראה מחק את זה.

האם מדובר באויב מן העבר, חבר קואליציה עכשווית לשעה, נוכח אויב משותף בשער?

מה שהיה נחמד ב- "1984" של אורוול (נכתב ב- 1948) הוא היריבויות והבריתות לשעה עם אויבי עבר, נוכח אויב משותף בשער, תוך שכתוב הסטוריה.

זה מתרחש גם כאן, בפורומנו (פרט לשכתוב ההסטוריה, כמובן. למזלנו, זה אינו אפשרי, והעיון בארכיון - מבדח)...

Patriotism is the last refuge of a scoundrel (Samuel Johnson)


פטריוטיות היא מפלטו האחרון של נבל (סמואל ג'ונסון)

האמת, רק האמת, כל האמת, דבר מלבד האמת - שהדי במרומים שכל התנהלותי מכוונת "לדחוף" (nudge) את pretty pussy לתקן, כל זמן שהנר דולק, אך היא מכלה את שארית זמנה לריק...

יפה, טוב שאתה כותב את זה, כולם או כמעט כולם כאן רוצים ש'הלביאה' תחלים ושמצבה ישתפר, גם אני, ובלי קשר לגיוס אלוהים כעד (אם יש בכלל)...

 

רק אחד כאן בפורום כמה פעמים כתב לה "מתי תמותי כבר" ומפורשות "תמותי כבר", וחיים ע"פ הכלל ש'איחולי מוות' הוא מוחק, כנראה מחק את זה.

האם מדובר באויב מן העבר, חבר קואליציה עכשווית לשעה, נוכח אויב משותף בשער?

מה שהיה נחמד ב- "1984" של אורוול (נכתב ב- 1948) הוא היריבויות והבריתות לשעה עם אויבי עבר, נוכח אויב משותף בשער, תוך שכתוב הסטוריה.

זה מתרחש גם כאן, בפורומנו (פרט לשכתוב ההסטוריה, כמובן. למזלנו, זה אינו אפשרי, והעיון בארכיון - מבדח)...

אם עדיין לא נקלט לך מדוע היא מחרחרת ריב ומדון,אז כנראה שעדיין לא הגעת לרמת התחכום של הבטטה כדי לדעת איך יוצרים את הסיטואציה הזו במסווה של רצון ל"שלום עולמי" בפורומנו.

 

אבל בוא אסביר לך לאט כדי שתבין.מי שמזכירה את הקללות ההדדיות שהיו ביני ללביאה ( במקרה הזה את שלי כלפיה ),רוצה בזה שהיא תכתוב איזו מילה בגנותי ויודעת שאז תבוא תגובה מצידי - והינה היא הצליחה לפתוח עוד חזית.זה אולי נשמע לך דמיוני,אבל מהיכרות של שנים איתה בפורום היסטוריה,זה דפוס ההתנהגות שלה כדי לסכסך בין כותבים או להעצים את המריבות.

 

ואתה ממשיך להיות ילדותי במחשבה של:אויבו של אויבי - הוא ידידי ולכן אצטרף אליו לקרב.תתבגר כבר ילד טיפש emo_01.png.

 שמאלנות היא מחלת נפש חשוכת מרפא emo_02.png.

עבור לעמוד
, , , , ...
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר