הארוחה של רן פקר

רן פקר שהלך לעולמו היה ללא ספק טייס מהולל ומבחירי המפקדים של חיל האוויר לדורותיו.  הזיכרון האישי שלי ממנו מלווה בצרימה –שלא קשורה בו אישית אלא בנורמות של צה"ל

 

 

רן פקר היה מפקד בסיס תל-נוף ואני שייך ליחידת המילואים של הנ.מ שהייתה שייכת לבסיס. במלחמת יום הכיפורים סופחנו לבסיס ח"א בסיני ומיד בתום המלחמה זימן רן פקר את הצוות ה"פיקודי" לארוחה שהייתה אמורה להיות מחווה לשירותנו במלחמה.

 

 

הארוחה הייתה בחדר אוכל פרטי של פקר. שירת אותו טבח מיוחד ומלצרים והארוחה הייתה ארוחת גורמה מרהיבה.  מה שזכור לי שכולנו יצאנו מזועזעים מהנורמה שעל פיה מפקד בסיס חי כמו איזה גנרליסימו ורק חסר היה המשרת האישי. תחושת האי נוחות מהארוחה הזו מלווה אותי עד היום וכל פעם שרן פקר הופיע בטלוויזיה  נזכרתי בה.  אני לא בדיוק מאשים אותו אישית כנראה שאלו היו הנורמות (שכללו אז גם את הפקידות היפות ביותר והמטורדות ביותר אבל זה סיפור אחר) ולי זה נראה חמור ואני מקווה שזה לא קיים יותר היום.

 והשאלה היא מה יכולים אנו, האזרחים , לעשות כדי לחשוף את השחיתות הזו, להעלות אותה לסדר היום הציבורי, וגם , כן, להעניש את האנשים הללו: כך אם היום מתנהגים באופן זה האלופים בצה"ל, והטייסים הבכירים, וכך - לציין לגינוי את אלה שהתנהגו באופן זה, וכבר הלכו לעולמם, כמו אותו רן פקר.

 


לתופף על פח - תענוג.

 והשאלה היא מה יכולים אנו, האזרחים , לעשות כדי לחשוף את השחיתות הזו, להעלות אותה לסדר היום הציבורי, וגם , כן, להעניש את האנשים הללו: כך אם היום מתנהגים באופן זה האלופים בצה"ל, והטייסים הבכירים, וכך - לציין לגינוי את אלה שהתנהגו באופן זה, וכבר הלכו לעולמם, כמו אותו רן פקר.

אולי בכלל הגיע הזמן שיקום/תקום מישהו או מישהי ויאספו את כל העדויות על התנהגות מושחתת בצה"ל, בעבר ובהווה, עם דגש על פגיעות מיניות בנשים, וייעשה שם "ניקוי אורוות" יסודי. אני עצמי אתרום את חלקי.

 


לתופף על פח - תענוג.

 והשאלה היא מה יכולים אנו, האזרחים , לעשות כדי לחשוף את השחיתות הזו, להעלות אותה לסדר היום הציבורי, וגם , כן, להעניש את האנשים הללו: כך אם היום מתנהגים באופן זה האלופים בצה"ל, והטייסים הבכירים, וכך - לציין לגינוי את אלה שהתנהגו באופן זה, וכבר הלכו לעולמם, כמו אותו רן פקר.

אולי בכלל הגיע הזמן שיקום/תקום מישהו או מישהי ויאספו את כל העדויות על התנהגות מושחתת בצה"ל, בעבר ובהווה, עם דגש על פגיעות מיניות בנשים, וייעשה שם "ניקוי אורוות" יסודי. אני עצמי אתרום את חלקי.

 


לתופף על פח - תענוג.

חיים ידידי.

 

האם אפשר לקיים ארוחה חגיגית ורבת משתתפים בלא טבח ומלצרים?

 

אני מניח ש"המלצרים" היו חיילים שהיו בתורנות מטבח, לא ככה?

 

אז פעם ממלצרים, ופעם מתפנקים, כי ככה זה כאשר יש סבב תורנויות, לא?

זו לא הייתה ארוחה רבת משתתפים והיו בה לכל היותר 30 איש (כלומר שולחן אחד ארוך) הטבח והמלצרים לא היו חיילים האירוח לא היה בחדר אוכל קצינים אלא בחדר האוכל הפרטי של רן פקר. ואם יש טבח פרטי אני מניח שיש גם תפריט ייחודי.

 

בכל מקרה נראה לי כי אין דבר כזה היום בצבא.

זו לא הייתה ארוחה רבת משתתפים והיו בה לכל היותר 30 איש (כלומר שולחן אחד ארוך) הטבח והמלצרים לא היו חיילים האירוח לא היה בחדר אוכל קצינים אלא בחדר האוכל הפרטי של רן פקר. ואם יש טבח פרטי אני מניח שיש גם תפריט ייחודי.

 

בכל מקרה נראה לי כי אין דבר כזה היום בצבא.

חיים ידידי.

 

האם יכול להיות שהטבח והמלצרים היו חברת "קייטרינג" פרטית?

 

האם אתה בטוח שהיה מדובר ב"חדר אוכל פרטי" או במשרד שהוסב לחדר אוכל לרגל האירוע?

 

וואללה, עשו לך כבוד, ואתה עוד מתלונן? :))))))

בטוח במאה אחוז . זזה היה חלק מהמכלול של חדרי האוכל בבסיס שהיו בו חדרי אוכל לכל דרגה ומעמד(כללי, נגדים, נגדים בכירים קצינים, טייסים והשד יודע מה עוד)

 

כל הכבוד לכבוד אבל זה צרם לכולם ובסוף הארוחה זכור לי שרק על זה דיברנו...

בטוח במאה אחוז . זזה היה חלק מהמכלול של חדרי האוכל בבסיס שהיו בו חדרי אוכל לכל דרגה ומעמד(כללי, נגדים, נגדים בכירים קצינים, טייסים והשד יודע מה עוד)

 

כל הכבוד לכבוד אבל זה צרם לכולם ובסוף הארוחה זכור לי שרק על זה דיברנו...

חיים ידידי.

 

נו, נקווה שהתופעות הללו אינן קיימות כיום.

 

שמע, אני זוכר היטב את שהיה בצה"ל בכל הקשור לפינוקים והתנאים הנפלאים לקצונה הבכירה

לאחר מלחמת 6 הימים.

האמת היא שאני הייתי מאלה שחגגו ונהנו מאוד באותה התקופה, (אבא היה אז במטכ"ל),

וזו זכורה לי כתקופת האושר הגדול והמופלא של שנות ילדותי ונערותי.

 

וואללה, הבאת לי געגועים לימים ההם...

אני יודע כי בבסיסי טיס יש חדר אוכל מיוחד לקצינים עם מלצרים בשחור לבן.

לא ידוע לי על חדר אוכל פרטי של מפקדי בסיסי טיס, אך אולי משהו השתנה מאז שהשתחררתי.

Patriotism is the last refuge of a scoundrel (Samuel Johnson)


פטריוטיות היא מפלטו האחרון של נבל (סמואל ג'ונסון)

בטוח במאה אחוז . זזה היה חלק מהמכלול של חדרי האוכל בבסיס שהיו בו חדרי אוכל לכל דרגה ומעמד(כללי, נגדים, נגדים בכירים קצינים, טייסים והשד יודע מה עוד)

 

כל הכבוד לכבוד אבל זה צרם לכולם ובסוף הארוחה זכור לי שרק על זה דיברנו...

חיים ידידי.

 

נו, נקווה שהתופעות הללו אינן קיימות כיום.

 

שמע, אני זוכר היטב את שהיה בצה"ל בכל הקשור לפינוקים והתנאים הנפלאים לקצונה הבכירה

לאחר מלחמת 6 הימים.

האמת היא שאני הייתי מאלה שחגגו ונהנו מאוד באותה התקופה, (אבא היה אז במטכ"ל),

וזו זכורה לי כתקופת האושר הגדול והמופלא של שנות ילדותי ונערותי.

 

וואללה, הבאת לי געגועים לימים ההם...

אז כשאתה נהנה ישיר מהשחיתות, זו פתאום לא שחיתות......

 


לתופף על פח - תענוג.

בטוח במאה אחוז . זזה היה חלק מהמכלול של חדרי האוכל בבסיס שהיו בו חדרי אוכל לכל דרגה ומעמד(כללי, נגדים, נגדים בכירים קצינים, טייסים והשד יודע מה עוד)

 

כל הכבוד לכבוד אבל זה צרם לכולם ובסוף הארוחה זכור לי שרק על זה דיברנו...

חיים ידידי.

 

נו, נקווה שהתופעות הללו אינן קיימות כיום.

 

שמע, אני זוכר היטב את שהיה בצה"ל בכל הקשור לפינוקים והתנאים הנפלאים לקצונה הבכירה

לאחר מלחמת 6 הימים.

האמת היא שאני הייתי מאלה שחגגו ונהנו מאוד באותה התקופה, (אבא היה אז במטכ"ל),

וזו זכורה לי כתקופת האושר הגדול והמופלא של שנות ילדותי ונערותי.

 

וואללה, הבאת לי געגועים לימים ההם...

אז כשאתה נהנה ישיר מהשחיתות, זו פתאום לא שחיתות......

היי לביאה.

הייתי אז נער :) 

רן פקר שהלך לעולמו היה ללא ספק טייס מהולל ומבחירי המפקדים של חיל האוויר לדורותיו.  הזיכרון האישי שלי ממנו מלווה בצרימה –שלא קשורה בו אישית אלא בנורמות של צה"ל

 

 

רן פקר היה מפקד בסיס תל-נוף ואני שייך ליחידת המילואים של הנ.מ שהייתה שייכת לבסיס. במלחמת יום הכיפורים סופחנו לבסיס ח"א בסיני ומיד בתום המלחמה זימן רן פקר את הצוות ה"פיקודי" לארוחה שהייתה אמורה להיות מחווה לשירותנו במלחמה.

 

 

הארוחה הייתה בחדר אוכל פרטי של פקר. שירת אותו טבח מיוחד ומלצרים והארוחה הייתה ארוחת גורמה מרהיבה.  מה שזכור לי שכולנו יצאנו מזועזעים מהנורמה שעל פיה מפקד בסיס חי כמו איזה גנרליסימו ורק חסר היה המשרת האישי. תחושת האי נוחות מהארוחה הזו מלווה אותי עד היום וכל פעם שרן פקר הופיע בטלוויזיה  נזכרתי בה.  אני לא בדיוק מאשים אותו אישית כנראה שאלו היו הנורמות (שכללו אז גם את הפקידות היפות ביותר והמטורדות ביותר אבל זה סיפור אחר) ולי זה נראה חמור ואני מקווה שזה לא קיים יותר היום.

קצינים וטייסים איכותיים ברמה כמו של רן פקר ( ואנחנו לא משופעים בהרבה כמוהו ),ראוי לפנק אותם,כי עבור מה שהם עושים עבור המדינה,מגיע להם מעל ומעבר.

 שמאלנות היא מחלת נפש חשוכת מרפא emo_02.png.

רן פקר שהלך לעולמו היה ללא ספק טייס מהולל ומבחירי המפקדים של חיל האוויר לדורותיו.  הזיכרון האישי שלי ממנו מלווה בצרימה –שלא קשורה בו אישית אלא בנורמות של צה"ל

 

 

רן פקר היה מפקד בסיס תל-נוף ואני שייך ליחידת המילואים של הנ.מ שהייתה שייכת לבסיס. במלחמת יום הכיפורים סופחנו לבסיס ח"א בסיני ומיד בתום המלחמה זימן רן פקר את הצוות ה"פיקודי" לארוחה שהייתה אמורה להיות מחווה לשירותנו במלחמה.

 

 

הארוחה הייתה בחדר אוכל פרטי של פקר. שירת אותו טבח מיוחד ומלצרים והארוחה הייתה ארוחת גורמה מרהיבה.  מה שזכור לי שכולנו יצאנו מזועזעים מהנורמה שעל פיה מפקד בסיס חי כמו איזה גנרליסימו ורק חסר היה המשרת האישי. תחושת האי נוחות מהארוחה הזו מלווה אותי עד היום וכל פעם שרן פקר הופיע בטלוויזיה  נזכרתי בה.  אני לא בדיוק מאשים אותו אישית כנראה שאלו היו הנורמות (שכללו אז גם את הפקידות היפות ביותר והמטורדות ביותר אבל זה סיפור אחר) ולי זה נראה חמור ואני מקווה שזה לא קיים יותר היום.

קצינים וטייסים איכותיים ברמה כמו של רן פקר ( ואנחנו לא משופעים בהרבה כמוהו ),ראוי לפנק אותם,כי עבור מה שהם עושים עבור המדינה,מגיע להם מעל ומעבר.

בדיוק כך.ֱֱֱ!! emo_45.png emo_45.png emo_45.png emo_45.png emo_45.pngוגם כל ראש ממשלה.!! emo_45.png emo_45.png emo_45.png emo_45.png emo_45.png emo_45.png 

 

ושיקפצו להם הקנאים עם כל התשכורת השמאלנית המגעילה!!emo_35.png 

רן פקר שהלך לעולמו היה ללא ספק טייס מהולל ומבחירי המפקדים של חיל האוויר לדורותיו.  הזיכרון האישי שלי ממנו מלווה בצרימה –שלא קשורה בו אישית אלא בנורמות של צה"ל

 

 

רן פקר היה מפקד בסיס תל-נוף ואני שייך ליחידת המילואים של הנ.מ שהייתה שייכת לבסיס. במלחמת יום הכיפורים סופחנו לבסיס ח"א בסיני ומיד בתום המלחמה זימן רן פקר את הצוות ה"פיקודי" לארוחה שהייתה אמורה להיות מחווה לשירותנו במלחמה.

 

 

הארוחה הייתה בחדר אוכל פרטי של פקר. שירת אותו טבח מיוחד ומלצרים והארוחה הייתה ארוחת גורמה מרהיבה.  מה שזכור לי שכולנו יצאנו מזועזעים מהנורמה שעל פיה מפקד בסיס חי כמו איזה גנרליסימו ורק חסר היה המשרת האישי. תחושת האי נוחות מהארוחה הזו מלווה אותי עד היום וכל פעם שרן פקר הופיע בטלוויזיה  נזכרתי בה.  אני לא בדיוק מאשים אותו אישית כנראה שאלו היו הנורמות (שכללו אז גם את הפקידות היפות ביותר והמטורדות ביותר אבל זה סיפור אחר) ולי זה נראה חמור ואני מקווה שזה לא קיים יותר היום.

קצינים וטייסים איכותיים ברמה כמו של רן פקר ( ואנחנו לא משופעים בהרבה כמוהו ),ראוי לפנק אותם,כי עבור מה שהם עושים עבור המדינה,מגיע להם מעל ומעבר.

ניתן להם גם משרתים אישיים חיילות שינעימו את לילותיהם כשהם חוזרים מפעולות הגבורה שלהם. ניתן להם ארוחות חינם לכל ימי חייהם נקנה להם מידי שנה רכב חדש דירה חדשה להם ולמשפחתותיהם. למה לא הרי צריך לפנק אותם....

ממש הגיוני.

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר