כוח סוס... (הלביאה--מה לכתוב? כוח סוסה?)

כוח סוס

 

המילה דוהר הומצאה, ללא ספק

בשביל הסוס

והוא הרוויח זאת ביושר

כפי שנוהגים לומר

הכל

 

 

אי פעם הוא נטל חלק גדול במלחמות

היום נותרו רק הפסלים

של רגליים קדמיות בזינוק

לזכרון

הרומאים העתיקו ממנו את הרעמה

ומשוררי יוון שילמו לו , בדרכם

על זכויות יוצרים

 

 

בשרירים בוהקים הוא מעלה תמרות אבק במישורים

כסופה בשדות הירוקים

ומצהלות תרועתו גם על קו רכסי ההרים

על משטחי כפור כפלדה

ובתוך גלי חולות מדבר, שמיכת גרגרים

פרושה

הוא נראה כאוכף את הטבע

כרצונו

 

 

המילה דוהר הומצאה בשביל הסוס

כמה נעימות לאוזן

נקישות, נקישות פרסותיו...

 

 

 

 

(נו...יום גשם סוף, סוף... יושבים בבית...)

יפה ומקורי לא עוד נשים, ירח כוכבים ושמש ואהבה  ועיניים כחולות -אלא שיר הלל לדהירת הסוס...

 

אגב בתקופה המטריאכלית אמרו "כוחת סוסה" אבל אחרי שהגברים השתלטו בכוח והשליטו את הפטריאכליות זה הפך ל"כוח סוס" . זאת השקפתי המבוססת על חוקרות אובייקטיביות ללא אג'נדה ורק החינוך הפאטריאכלי שלך שר שיר הלל לסוס ולא לסוסה...

יפה ומקורי לא עוד נשים, ירח כוכבים ושמש ואהבה  ועיניים כחולות -אלא שיר הלל לדהירת הסוס...

 

אגב בתקופה המטריאכלית אמרו "כוחת סוסה" אבל אחרי שהגברים השתלטו בכוח והשליטו את הפטריאכליות זה הפך ל"כוח סוס" . זאת השקפתי המבוססת על חוקרות אובייקטיביות ללא אג'נדה ורק החינוך הפאטריאכלי שלך שר שיר הלל לסוס ולא לסוסה...

תודה...

אגב, כמה כוח סוסה יש לרכב  החדש שרכשת ?

כוח סוס

 

המילה דוהר הומצאה, ללא ספק

בשביל הסוס

והוא הרוויח זאת ביושר

כפי שנוהגים לומר

הכל

 

 

אי פעם הוא נטל חלק גדול במלחמות

היום נותרו רק הפסלים

של רגליים קדמיות בזינוק

לזכרון

הרומאים העתיקו ממנו את הרעמה

ומשוררי יוון שילמו לו , בדרכם

על זכויות יוצרים

 

 

בשרירים בוהקים הוא מעלה תמרות אבק במישורים

כסופה בשדות הירוקים

ומצהלות תרועתו גם על קו רכסי ההרים

על משטחי כפור כפלדה

ובתוך גלי חולות מדבר, שמיכת גרגרים

פרושה

הוא נראה כאוכף את הטבע

כרצונו

 

 

המילה דוהר הומצאה בשביל הסוס

כמה נעימות לאוזן

נקישות, נקישות פרסותיו...

 

 

 

 

(נו...יום גשם סוף, סוף... יושבים בבית...)

הוא לא אוכף את הטבע לרצונו, איזו תפיסה מצ'ואיסטית בלתי נעימה. סוסי הפרא משתלבים במרחבי הערבות, הם שועטים ודוהרים כשרעמותיהם מתנפנפות על צואריהם ברוח, וזנבותיהם מונפים מאחוריהם. מראה אצילי של חיה חופשית.

הערבי העדיף את הסוסה . הוא מדבר על סוסתו האצילה. כנראה משום שהיא נוחה יותר לשיתוף פעולה, להרמוניה, כמו כל הנקבות.  בשיר השירים מתאר האוהב את אהובתו כך: "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי." מכאן שכנראה גם ברכבי המלחמה של פרעה שצפו הסוסות בראש המרכבה. אבל אני מניחה שבמלחמות רומא ויוון כנראה רכבו על סוסים זכרים,  משום שהם תוקפניים יותר.ייתכן שגם ברכבי הכנענים, כי דבורה כותבת: "אז הלמו עקבי סוס/מדהרות דהרות אביריו.

ו"כוח סוס" הוא כוחו של הזכר המסורס שרותמים אותו לעגלות, ושיסחוב אנשים או, כסוס עבודה, משאות.

כך שכאשר אתה מדבר על "כוח סוס", תזכור שמדובר בבהמת עבודה ששברו את רוחה. זכר.

 


לתופף על פח - תענוג.

הלביאה, לעומת זאת, וכן הפנתר והפנתרה, הצ'יטה, גם נקבה גם זכר, ואלפי טורפים אחרים, באמת מכניעים לרצונם את הטבע - או נאמר, חיות אחרות. זה יפה וראוי להלל? לא בעיניי.

אגב, הבונה הצנוע מכניע את הטבע באמת, ובדרך שקטה וחכמה: הוא מכרסם גזעי עצים עד שייפלו, יוצר סכרים בנהרות, וכך יוצר בריכות, בהן הוא בונה את ביתו מתחת למים, ובעלי חיים אחרים באים לשתות. הבונה מעצב את הטבע לרצונו. בלי הו הא, בלי "מפגני כוח". ברור לי למה זיכריותך בחרה בסוס, שהוא אגב בין הטפשים שבבעלי החיים (אבל יפה ומרהיב כמובן בשעטתו), ש"עושה הרבה רוח", ולא בבונה השקט, החכם, המשפיע באמת על הטבע, ומכפיף אותו לחוכמתו.

 


לתופף על פח - תענוג.

כוח סוס

 

המילה דוהר הומצאה, ללא ספק

בשביל הסוס

והוא הרוויח זאת ביושר

כפי שנוהגים לומר

הכל

 

 

אי פעם הוא נטל חלק גדול במלחמות

היום נותרו רק הפסלים

של רגליים קדמיות בזינוק

לזכרון

הרומאים העתיקו ממנו את הרעמה

ומשוררי יוון שילמו לו , בדרכם

על זכויות יוצרים

 

 

בשרירים בוהקים הוא מעלה תמרות אבק במישורים

כסופה בשדות הירוקים

ומצהלות תרועתו גם על קו רכסי ההרים

על משטחי כפור כפלדה

ובתוך גלי חולות מדבר, שמיכת גרגרים

פרושה

הוא נראה כאוכף את הטבע

כרצונו

 

 

המילה דוהר הומצאה בשביל הסוס

כמה נעימות לאוזן

נקישות, נקישות פרסותיו...

 

 

 

 

(נו...יום גשם סוף, סוף... יושבים בבית...)

הוא לא אוכף את הטבע לרצונו, איזו תפיסה מצ'ואיסטית בלתי נעימה. סוסי הפרא משתלבים במרחבי הערבות, הם שועטים ודוהרים כשרעמותיהם מתנפנפות על צואריהם ברוח, וזנבותיהם מונפים מאחוריהם. מראה אצילי של חיה חופשית.

הערבי העדיף את הסוסה . הוא מדבר על סוסתו האצילה. כנראה משום שהיא נוחה יותר לשיתוף פעולה, להרמוניה, כמו כל הנקבות.  בשיר השירים מתאר האוהב את אהובתו כך: "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי." מכאן שכנראה גם ברכבי המלחמה של פרעה שצפו הסוסות בראש המרכבה. אבל אני מניחה שבמלחמות רומא ויוון כנראה רכבו על סוסים זכרים,  משום שהם תוקפניים יותר.ייתכן שגם ברכבי הכנענים, כי דבורה כותבת: "אז הלמו עקבי סוס/מדהרות דהרות אביריו.

ו"כוח סוס" הוא כוחו של הזכר המסורס שרותמים אותו לעגלות, ושיסחוב אנשים או, כסוס עבודה, משאות.

כך שכאשר אתה מדבר על "כוח סוס", תזכור שמדובר בבהמת עבודה ששברו את רוחה. זכר.

מה בדהירה שלו "אוכף את הטבע לרצונו?

האם תוכלי להצביע על עוד חיה המסוגלת לדהור אורך כזה של דרך?

אולי הגמל? אינני יודע.

זה לא פולס וגמרנו... זו דהירת ראווה, כמו שתיארת, כה יפה, כה אצילית, ונמשכת ונמשכת... כאוכפת את הטבע,עם אסוציאציה לאוכף, שלבסוף שמים על גבו, ויחד עם האדם גומאים מרחקים...

חיה מופלאה באמת...

כוח סוס

 

המילה דוהר הומצאה, ללא ספק

בשביל הסוס

והוא הרוויח זאת ביושר

כפי שנוהגים לומר

הכל

 

 

אי פעם הוא נטל חלק גדול במלחמות

היום נותרו רק הפסלים

של רגליים קדמיות בזינוק

לזכרון

הרומאים העתיקו ממנו את הרעמה

ומשוררי יוון שילמו לו , בדרכם

על זכויות יוצרים

 

 

בשרירים בוהקים הוא מעלה תמרות אבק במישורים

כסופה בשדות הירוקים

ומצהלות תרועתו גם על קו רכסי ההרים

על משטחי כפור כפלדה

ובתוך גלי חולות מדבר, שמיכת גרגרים

פרושה

הוא נראה כאוכף את הטבע

כרצונו

 

 

המילה דוהר הומצאה בשביל הסוס

כמה נעימות לאוזן

נקישות, נקישות פרסותיו...

 

 

 

 

(נו...יום גשם סוף, סוף... יושבים בבית...)

הוא לא אוכף את הטבע לרצונו, איזו תפיסה מצ'ואיסטית בלתי נעימה. סוסי הפרא משתלבים במרחבי הערבות, הם שועטים ודוהרים כשרעמותיהם מתנפנפות על צואריהם ברוח, וזנבותיהם מונפים מאחוריהם. מראה אצילי של חיה חופשית.

הערבי העדיף את הסוסה . הוא מדבר על סוסתו האצילה. כנראה משום שהיא נוחה יותר לשיתוף פעולה, להרמוניה, כמו כל הנקבות.  בשיר השירים מתאר האוהב את אהובתו כך: "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי." מכאן שכנראה גם ברכבי המלחמה של פרעה שצפו הסוסות בראש המרכבה. אבל אני מניחה שבמלחמות רומא ויוון כנראה רכבו על סוסים זכרים,  משום שהם תוקפניים יותר.ייתכן שגם ברכבי הכנענים, כי דבורה כותבת: "אז הלמו עקבי סוס/מדהרות דהרות אביריו.

ו"כוח סוס" הוא כוחו של הזכר המסורס שרותמים אותו לעגלות, ושיסחוב אנשים או, כסוס עבודה, משאות.

כך שכאשר אתה מדבר על "כוח סוס", תזכור שמדובר בבהמת עבודה ששברו את רוחה. זכר.

מה בדהירה שלו "אוכף את הטבע לרצונו?

האם תוכלי להצביע על עוד חיה המסוגלת לדהור אורך כזה של דרך?

אולי הגמל? אינני יודע.

זה לא פולס וגמרנו... זו דהירת ראווה, כמו שתיארת, כה יפה, כה אצילית, ונמשכת ונמשכת... כאוכפת את הטבע,עם אסוציאציה לאוכף, שלבסוף שמים על גבו, ויחד עם האדם גומאים מרחקים...

חיה מופלאה באמת...

מה בדהירה של הסוס "אוכף את הטבע לרצונו"? זהו תיאור מצ'ואיסטי חסר שחר ובלתי נעים. הסוסים (וגם הסוסות, אני מבינה שלך לא טוב עם זה) דוהרים ודוהרות בערבות בחופשיות, משתלבים ומשתלבות בטבע.

הלביאה, הצ'יטה, הפנתרים, מכניעים את הטרף. בכך הם אוכפים את הטבע לרצונם. אגב, הצ'יטה היא החיה המהירה ביותר בטבע, אם הבנתי נכון. וריצתה אלגנטית ויפהפיה.

יכולת להגיד שגם הג'יראף (זכר ונקבה, מה לעשות, אף אם זה לא מוצא חן בעיניך) מכפיף את הטבע לרצונו, בדהירתו המיוחדת.

 

אני לא אוהבת את הענין הזה, שהאדם "התלבש" על הסוס, אותה חיה חופשית ואצילית במירוצה, ורוכב עליו. אני מעדיפה תמיד תמיד את סוס הפרא החופשי. אגב, הרוכבות הטובות ביותר הן הילדות של המונגולים. (לדעתי משום שהסוס מגיב טוב יותר לילד, ובוודאי לילדה, שהיא חביבה ונעימה יותר, ורכיבתה עליו משתלבת היטב בגופו).

 

אני עצמי ביקרתי בחווה ללימוד רכיבה, וסירבתי לעלות על סוס. ראיתי את החיות המסכנות, השבורות, הסובבות במעגל במגרש הבוצי השומם, והאידיוטים על גבן. פעם ביקרתי במקום אחר ללימוד רכיבה, הזקן מלא האיבה הקצה לי סוס מבוגר ומסכן, דווקא התיישבתי על הסוס, שהיה לו גם מתג בפה - עינוי כשלעצמו לחיה - כל ה"חוויה" היתה בלתי נעימה. (וסיימתי אותה מהר).

בקוסטה ריקה נתנו לנו סוסים, יצאנו איתם לטבע , לי נתנו סוסה קטנה אפורה ועדינה, והיא ממש "דיברה" אליי במשך הרכיבה, הסתכלה לאחור בנזיפה כאשר משכתי ברסן יותר מדי, בחוסר נסיוני. השתדלה למלא את תפקידה, לעשות את העבודה שמינו לה. בסוף הטיול,כשירדתי ממני, ליטפתי את חרטומה. הם לא סובלים כשמלטפים את הפה שלהם (חלק החרטום ליד הפה והאף), אבל מגיבים בהנאה  כמלטפים את החרטום העליון, החלק עם העצם.

בעלי חיים יש לכבד - ולעזוב אותם לנפשם.

 


לתופף על פח - תענוג.

יפה ומקורי לא עוד נשים, ירח כוכבים ושמש ואהבה  ועיניים כחולות -אלא שיר הלל לדהירת הסוס...

 

אגב בתקופה המטריאכלית אמרו "כוחת סוסה" אבל אחרי שהגברים השתלטו בכוח והשליטו את הפטריאכליות זה הפך ל"כוח סוס" . זאת השקפתי המבוססת על חוקרות אובייקטיביות ללא אג'נדה ורק החינוך הפאטריאכלי שלך שר שיר הלל לסוס ולא לסוסה...

תודה...

אגב, כמה כוח סוסה יש לרכב  החדש שרכשת ?

האמת שזה מעולם לא עניין אותי. אם הוא נוח , מרווח מספיק חסכוני ויש בו אינסטרומנטים  מפנקים כמו אמצעי בטיחות רבים ולחילופין מסך מגע מתקדם, תאורה אוטומטית וכו' זה מספיק לי. מה אני אמור לעשות עם כוחות הסוס/ה. לדהור בכבישים ?

כוח סוס

 

המילה דוהר הומצאה, ללא ספק

בשביל הסוס

והוא הרוויח זאת ביושר

כפי שנוהגים לומר

הכל

 

 

אי פעם הוא נטל חלק גדול במלחמות

היום נותרו רק הפסלים

של רגליים קדמיות בזינוק

לזכרון

הרומאים העתיקו ממנו את הרעמה

ומשוררי יוון שילמו לו , בדרכם

על זכויות יוצרים

 

 

בשרירים בוהקים הוא מעלה תמרות אבק במישורים

כסופה בשדות הירוקים

ומצהלות תרועתו גם על קו רכסי ההרים

על משטחי כפור כפלדה

ובתוך גלי חולות מדבר, שמיכת גרגרים

פרושה

הוא נראה כאוכף את הטבע

כרצונו

 

 

המילה דוהר הומצאה בשביל הסוס

כמה נעימות לאוזן

נקישות, נקישות פרסותיו...

 

 

 

 

(נו...יום גשם סוף, סוף... יושבים בבית...)

הוא לא אוכף את הטבע לרצונו, איזו תפיסה מצ'ואיסטית בלתי נעימה. סוסי הפרא משתלבים במרחבי הערבות, הם שועטים ודוהרים כשרעמותיהם מתנפנפות על צואריהם ברוח, וזנבותיהם מונפים מאחוריהם. מראה אצילי של חיה חופשית.

הערבי העדיף את הסוסה . הוא מדבר על סוסתו האצילה. כנראה משום שהיא נוחה יותר לשיתוף פעולה, להרמוניה, כמו כל הנקבות.  בשיר השירים מתאר האוהב את אהובתו כך: "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי." מכאן שכנראה גם ברכבי המלחמה של פרעה שצפו הסוסות בראש המרכבה. אבל אני מניחה שבמלחמות רומא ויוון כנראה רכבו על סוסים זכרים,  משום שהם תוקפניים יותר.ייתכן שגם ברכבי הכנענים, כי דבורה כותבת: "אז הלמו עקבי סוס/מדהרות דהרות אביריו.

ו"כוח סוס" הוא כוחו של הזכר המסורס שרותמים אותו לעגלות, ושיסחוב אנשים או, כסוס עבודה, משאות.

כך שכאשר אתה מדבר על "כוח סוס", תזכור שמדובר בבהמת עבודה ששברו את רוחה. זכר.

ממתי רותמים רק סוסים ולא סוסות? בילדותי הייתי הרבה במושבים  שגרו דודי והמראה של סייח הרץ אחרי העגלה היה היה רווח ביותר.

 

לדודי הייתה סוסת עבודה יפה (זכתה אפילו בתחרות יופי לסוסים) קראו לה "מאיה" והיא הייתה בגוון סגול ואת צווארה הקיף פס לבן. אבל היא הייתה מופרעת. כשהמליטה סייח היא לא אפשרה לו לינוק והרגה אותו. באותו הרגע דודי החליט למכור אותה.

כוח סוס

 

המילה דוהר הומצאה, ללא ספק

בשביל הסוס

והוא הרוויח זאת ביושר

כפי שנוהגים לומר

הכל

 

 

אי פעם הוא נטל חלק גדול במלחמות

היום נותרו רק הפסלים

של רגליים קדמיות בזינוק

לזכרון

הרומאים העתיקו ממנו את הרעמה

ומשוררי יוון שילמו לו , בדרכם

על זכויות יוצרים

 

 

בשרירים בוהקים הוא מעלה תמרות אבק במישורים

כסופה בשדות הירוקים

ומצהלות תרועתו גם על קו רכסי ההרים

על משטחי כפור כפלדה

ובתוך גלי חולות מדבר, שמיכת גרגרים

פרושה

הוא נראה כאוכף את הטבע

כרצונו

 

 

המילה דוהר הומצאה בשביל הסוס

כמה נעימות לאוזן

נקישות, נקישות פרסותיו...

 

 

 

 

(נו...יום גשם סוף, סוף... יושבים בבית...)

הוא לא אוכף את הטבע לרצונו, איזו תפיסה מצ'ואיסטית בלתי נעימה. סוסי הפרא משתלבים במרחבי הערבות, הם שועטים ודוהרים כשרעמותיהם מתנפנפות על צואריהם ברוח, וזנבותיהם מונפים מאחוריהם. מראה אצילי של חיה חופשית.

הערבי העדיף את הסוסה . הוא מדבר על סוסתו האצילה. כנראה משום שהיא נוחה יותר לשיתוף פעולה, להרמוניה, כמו כל הנקבות.  בשיר השירים מתאר האוהב את אהובתו כך: "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי." מכאן שכנראה גם ברכבי המלחמה של פרעה שצפו הסוסות בראש המרכבה. אבל אני מניחה שבמלחמות רומא ויוון כנראה רכבו על סוסים זכרים,  משום שהם תוקפניים יותר.ייתכן שגם ברכבי הכנענים, כי דבורה כותבת: "אז הלמו עקבי סוס/מדהרות דהרות אביריו.

ו"כוח סוס" הוא כוחו של הזכר המסורס שרותמים אותו לעגלות, ושיסחוב אנשים או, כסוס עבודה, משאות.

כך שכאשר אתה מדבר על "כוח סוס", תזכור שמדובר בבהמת עבודה ששברו את רוחה. זכר.

ממתי רותמים רק סוסים ולא סוסות? בילדותי הייתי הרבה במושבים  שגרו דודי והמראה של סייח הרץ אחרי העגלה היה היה רווח ביותר.

 

לדודי הייתה סוסת עבודה יפה (זכתה אפילו בתחרות יופי לסוסים) קראו לה "מאיה" והיא הייתה בגוון סגול ואת צווארה הקיף פס לבן. אבל היא הייתה מופרעת. כשהמליטה סייח היא לא אפשרה לו לינוק והרגה אותו. באותו הרגע דודי החליט למכור אותה.

יש סוסים בלגיים, שהם בהמות עבודה עצומות ואומללות.

 


לתופף על פח - תענוג.

כוח סוס

 

המילה דוהר הומצאה, ללא ספק

בשביל הסוס

והוא הרוויח זאת ביושר

כפי שנוהגים לומר

הכל

 

 

אי פעם הוא נטל חלק גדול במלחמות

היום נותרו רק הפסלים

של רגליים קדמיות בזינוק

לזכרון

הרומאים העתיקו ממנו את הרעמה

ומשוררי יוון שילמו לו , בדרכם

על זכויות יוצרים

 

 

בשרירים בוהקים הוא מעלה תמרות אבק במישורים

כסופה בשדות הירוקים

ומצהלות תרועתו גם על קו רכסי ההרים

על משטחי כפור כפלדה

ובתוך גלי חולות מדבר, שמיכת גרגרים

פרושה

הוא נראה כאוכף את הטבע

כרצונו

 

 

המילה דוהר הומצאה בשביל הסוס

כמה נעימות לאוזן

נקישות, נקישות פרסותיו...

 

 

 

 

(נו...יום גשם סוף, סוף... יושבים בבית...)

אין ספק - מקורי.

יישר כח !

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

כוח סוס

 

המילה דוהר הומצאה, ללא ספק

בשביל הסוס

והוא הרוויח זאת ביושר

כפי שנוהגים לומר

הכל

 

 

אי פעם הוא נטל חלק גדול במלחמות

היום נותרו רק הפסלים

של רגליים קדמיות בזינוק

לזכרון

הרומאים העתיקו ממנו את הרעמה

ומשוררי יוון שילמו לו , בדרכם

על זכויות יוצרים

 

 

בשרירים בוהקים הוא מעלה תמרות אבק במישורים

כסופה בשדות הירוקים

ומצהלות תרועתו גם על קו רכסי ההרים

על משטחי כפור כפלדה

ובתוך גלי חולות מדבר, שמיכת גרגרים

פרושה

הוא נראה כאוכף את הטבע

כרצונו

 

 

המילה דוהר הומצאה בשביל הסוס

כמה נעימות לאוזן

נקישות, נקישות פרסותיו...

 

 

 

 

(נו...יום גשם סוף, סוף... יושבים בבית...)

אין ספק - מקורי.

יישר כח !

תודה רבה אמוץ היקר...

ועדיין, הורוביץ, לא התמודדת עם השירים של לאה גולדברג (ואני לא מדברת כמובן על התרגום שלי לאנגלית ל"שירי שועלים").

 


לתופף על פח - תענוג.

ועדיין, הורוביץ, לא התמודדת עם השירים של לאה גולדברג (ואני לא מדברת כמובן על התרגום שלי לאנגלית ל"שירי שועלים").

מה זה "התמודדת"? מה את מצפה בדיוק שהוא יעשה??

יום טוב לכולםemo_01.png

ידיד האדם הגדול ביותר הוא העץ. (חמצן, ירוק משליט שקט, צל, פירות, שמירה על האדמה שלא תיסחף. וגם עץ לרהיטים וכלים, מה שאינני מסכימה איתו לגמרי.)

צדיק תמים.

פְּרָחֶיךָ -

אַשכְּלוֹת של גביעונים שקוּפים -

שוֹתים את השֶמש.

מה מֵביא אותךָ ליצור את הסָגול-הסָגול הזֶה

חֳמָרים-חֳמָרים?

אבל אני יודעת:

רוחות-סתו סֵעַרו

ריבּוֹא מהם ארצה. 

צפורים

מחכות לַחְמוס את פִּריֶךָ.

האדמה, הרחם הקולט,

צחיחה פּׂה,

פּׂה סַלעית,

וּפׂה חוֹלית תִּהיֶה.

מִמְּצוקה קָשָה

הִנבַּעתָּ מִתֹּוכַךָ שִפעֵי שְפָעִים של יופי.

הלוואי וְאֶלמַד מִמךָ.

 

 


לתופף על פח - תענוג.

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר