1. דעתך על קרל מרכס אינה הופכת את המורה שלך לטועה, שכן אם תתייחס ש למונח "תרומה" ללא התייחסות ערכית אלא מדידה -אין פילוסוף שהשפיע/תרם כל כך להיסטוריה המודרנית.

 

2. כמי שמלמד בעצמו היסטוריה במוסדות להשכלה גבוהה אני מעיד בברורן  שאתה טועה . אני בהחלט מסכים שזה נכון לגבי התקשורת (שהיא מוטה שמאלה)ונכון במידה רבה לגב מדעי החברה (סוציולוגיה מדע המדינה) אבל זה לא נכון לגבי ההיסטוריה והוראתה.

לא אוכל ברגל אחת להתייחס לכל נושא הוראת ההיסטוריה -אבל צריך להבחין בין רמות שונות של הוראה . בתיכון למשל  הוראתה היא מאוד מוטה ובאה לשרת את האידיאולוגיה הלאומית-ציונית (ובמובן זה היא דווקא בעלת קונוטציה ברורה שניתן להגדירה "ימנית"!) במוסדות להשכלה גבוהה היא אינה מוטה פוליטית וכל מחקר מוטה שלא מביא בחשבון את כל מערכות השיקולים והעובדות הרלוונטיות  - לא יתפרסם בשום כתב עת מדעי. ישנן מדרגים שונים ברמות ההוראה.  ישנם מבואות שאותם אכן צריך לשנן על מנת לרכוש ידע בסיסי. ישנם שיעורים ותרגילים שעיקרם דיון במקורות וניתוחם וישנם עבודות סמינריונית שהם מחקר של הסטודנט. המשקל של העבודות הוא הגבוה ביותר.

 

3. כל כלכלה בסופו של דבר היא פוליטית. מרכס לא המציא אותה הוא רק זיהה והגדיר אותה ככזו. ולא רק המרכסיזם הוא פוליטי. המהות של המרכסיזם הוא בזיהוי כל התהליכים בהיסטוריה כתהליכים כלכליים והוא עצמו בוודאי שלא היה מסכים להגדרות שלך. אין מדיניות בעולם בכל תחום שהוא המנותקת מהיבטים כלכליים! במבחינתו של מרכס אין בכלל אידיאולוגיה אלא אך ורק כלכלה וההויה הכלכלית היא זו המעצבת את התודעה ולכן אין לתודעה ערך לכשעצמה!

אני לא מבין למה אנחנו ממשיכים להזכיר את קרל מרקס בדיון.קרל מרקס תרם את הפילוסופיה שלו לעולם ובאמת כל הכבוד לו אבל מה שאנשים עשו עם הרעיונות שלו(שאני מתנגד להם בכל תוקף) זה חיסול של עשרות מיליונים.

אין הבדל גדול בין מדעי הרוח למדעי החברה.יש הרבה מאוד תארים דו חוגיים(ואף תלת חוגיים) שמשלבים בינהם.בפילוסופיה זה "המקום" לתפוס בו דעות מרקסיסטיות,ואני מתעקש על כך שזה קיים גם בספרות.את האמת שעל היסטוריה אין לי מקורות ואני לא מכיר יותר מדי אנשים שלומדים שם,ואני באמת מקווה שזה לא קיים למרות שאני ממש בטוח.בקשר ללימודים בתיכון אני לא חושב שציונות ולאומיות זה שייך לימין.קיים דבר כזה שמאל ציוני אבל עם השמאל הציוני הויכוח הוא לא על "אהבת הארץ" אלא על השיטות הכלכליות חברתיות וכמובן על המדיניות המדינית-בטחונית.למעשה,הקומוניסטים היו אלה שהקימו את הארץ הזאת ואין לי ספק שהם אוהבים אותה אבל זה לא מעניין אותי.אני מדבר על הדרך שבה הם פועלים.

אני מסכים שכל כלכלה היא פוליטית בסופו של דבר.השאלה היא עד כמה היא פוליטית,או במילים אחרות עד כמה היא ריכוזית.וכולנו יודעים שמרקס הוא בקטע של כלכלה ריכוזית ואני רואה בזה כבעיה.לא סתם שלי יחימוביץ' הביאה 50 כלכלנים שיכתבו בשבילה תכנית כלכלית סוציאליסטית.אם אתה קורא את הדעות של הכלכלנים בעיתונים כמו גלובוס וזה אז אתה רואה דעות סוציאליסטיות במיוחד.כנראה משום שכלכלה זה ממדעי החברה.

1. אנו מזכירים את קרל מרקס בגלל שאתה התחלת את הדיון בטענותיך כלפי מורתך שלדעתי הצדק היה עמה בציון חשיבותו /תרומתו להיסטוריה.

 

2. יש הבדל בין מדעי הרוח והחברה מדעי הרוח עוסקים בעבר וביצירה ובחשיבה האנוושית  מדעי החברה עוסקים בעיקר בניתוח החברה הקיימת.

נכון שיש נקודות מגע בין השניים אך מדובר במתודולוגיה ובשפה שונים. לי אגב יש הרבה הסתייגות ממדעי החברה ובעיקר מהסוציולוגיה. אבל זה לא המקום להרחיב.

לגבי התיכון - ציונות ולאומיות אכן אינם "ימין" אבל הבחירה של החומרים של התלמיד  נוטים ללאומיות חד צדדית ולעיתים גם ללאומנות הנחשבים לערכים "ימניים". אתן לך שתי דוגמאות: כתלמיד כיתה י' הלומד את תולדות הבית השני מה אתה יודע על הנסיבות שבהם עם ישראל הפך למיעוט בארץ ישראל?  מה אתה יודע על תולדות א"י מתקופת הבית השני ועד ראשית הציונות? מה אתה באמת יודע על היצירה היהודית שלא נוצרה בא"י ועל תולדות עם ישראל מחוץ לא"י (מלבד פוגרומים ושואה...)?

 

3. השמאל הציוני לא היה קומוניסטי והוא אפילו רדף את הקומניסטים בארץ. אתה מבלבל בין המושגים.

 

4. מבחינתך (ובטעות) כלכלה פוליטית היא רק כלכלה ריכוזית. אבל באותה המידה חוסר ריכוזיות המאפשר תחרות קפיטליסטית היא פוליטית ישנם הרי כוחות שוק שמעוניינים בכלכלה כזו ונותנים לה גיבוי פוליטי. מאידך צריך לזכור כי לא קיימת כלכלה שאין בה מידה כזו או אחרת של ריכוזיות. ומי שיש בידו את הכוח מפעיל תמיד שיקולים פוליטיים.

 

 

 

ברור שזה לא אותו דבר,אבל לדעתי דווקא מדעי החברה בוחן יותר את החשיבה האנושית מכל מיני זוויות.

זה נכון שבתיכון אנו לא לומדים את כל מה שהזכרת אבל משרד החינוך לדורותיו האמין,שזה מה שצריך שנלמד.אם קיימת מטרה מאחורי לימודי היסטוריה בתיכון,הרי שהיא להעניק ידע בסיסי על היהודות ועל הציונות לאורך שנים וגם מן הסתם על דברים שלא הכי קשורים ליהדות וציונות כמו ברית המועצות ומוסוליני וכו'.אני מניח שבכל מדינה אחרת בעולם,תכנית הלימודים בהיסטוריה מדברת בעיקר על הנקודות הטובות יותר מבחינתם בלי קשר אם זה ימין או שמאל.

תלוי למה אני ואתה קוראים קומוניסט.מבחינתי,בן גוריון וגולדה מאיר וכל שאר המנהיגים של מפא"י היו סוציאליסטים/קומוניסטים.הם היו אלה שטיפחו את הקיבוצים,בזמנם המדינה הייתה דיי ענייה והיו תורים ללחם(עשיתי על כך עבודה לפני כשנתיים) והחיים הזכירו במקצת את ברית המועצות.הקומניסטים שהקימו את המדינה היו ציוניים ועובדים,הקומוניסטים של היום זה ממש לא אותם קומוניסטים.

אני כתבתי בפוסט האחרון שאני מסכים שכל כלכלה היא פוליטית בסופו של דבר אבל השאלה היא עד כמה היא ריכוזית.אז למה כתבת שמבחינתי כלכלה פוליטית היא רק כלכלה ריכוזית?

אני אין לי בעיה ואני אף תומך בכלכלה כמו בסינגפור ובהונג קונג שהיא בהחלט פוליטית משום שיש התערבות של המדינה בכלכלה אבל במידה מאוד קטנה שמאפשרת שוק חופשי ולצמיחה ושתי המדינות האלה הן מהמשגשגות ביותר בעולם.מה שמרקס התכוון אליו,זה בדיוק הפוך.מרקס אמר שצריך לפתוח קצת את השוק או במילים אחרות לגרום לכך שלממשלה יש יותר משקל מאשר כלכלה רגילה.

מדעי החברה לא מתמקדים בחשיבה האנושית אלא רק בחשיבה האנושית הקשורה למבנים החברתיים  זאת זווית צרה מאוד ומוגדרת. הם אינם עוסקים בתורות מוסר, באסתטיקה, באלוהות, בשירה, בספרות בחיבוטי הנפש, בכל תחומי האמונות וכו' שכל כולם שייכים למה שקרוי מדעי הרוח. מדעי החברה אינם עוסקים בתהליכים היסטוריים ובהתפתחות היסטורית לכשעצמם אלא הם משמשים רק כאמצעי להסבר נתון של מודלים חברתיים.

 

כמי שהכין אלפי תלמידים לבחינות בגרות בהיסטוריה ומכיר את כל תוכניות הלימודים לדורותיהם ברורים לי לחלוטין מטרות משרד החינוך ואני אפילו מצדיק אותן. אבל זאת היא היסטוריה מגמתית ונבחרת שכלפיה התלוננת.. מישהו בחר בשבילך מה אתה צריך לדעת ומה בעצם אסור ולא רצוי שתדע. מכיוון שה"שמאל" נתפס על ידי אנשים כמוך כפחות "לאומי" הרי בפועל תכנית הלימודים ה"לאומית" משרתת יותר את האידיאולוגיה הימנית הלאומית כשלומדים היסטוריה בהשכלה הגבוהה זה בעצם לא קיים. אף אחד לא "מכתיב" לך מה לחקור ומה אסור לחקור וחקירה אמיתית אסור לה להעלים שום נתון רלוונטי.

 

הסוציאליזם  הציוני שהיה קרוי גם קונסטרוקטיבי מעולם לא היה קומוניסטי.ולמען האמת אפילו לא באמת סוציאליסטי. כמי שיש לו עניין בנושאים אלה אני ממליץ לך לקרוא את הספר של זאב שטרנהאל , בנין אומה או תיקון חברה (עם עובד, 1986) ואולי תיווכח בעצמך מה באמת היה מקום הסוציאליזם בתנועת העבודה הארץ-ישראלית.

 

יש ויכוח ניצחי על הכלכלה הראוייה שהסקאלה נעה בין קומוניזם "טהור" (כל אמצעי היצור בידי החברה) לקפיטליזם מוחלט שבו אין כלל מעורבות של המדינה. הוויכוח בינהם הוא בסופו של דבר פוליטי. גם מי שתומך בכלכלה ריכוזית וגם מי ששולל אותה נוקט בסופו של דבר עמדה פוליטית.

מדעי החברה לא מתמקדים בחשיבה האנושית אלא רק בחשיבה האנושית הקשורה למבנים החברתיים  זאת זווית צרה מאוד ומוגדרת. הם אינם עוסקים בתורות מוסר, באסתטיקה, באלוהות, בשירה, בספרות בחיבוטי הנפש, בכל תחומי האמונות וכו' שכל כולם שייכים למה שקרוי מדעי הרוח. מדעי החברה אינם עוסקים בתהליכים היסטוריים ובהתפתחות היסטורית לכשעצמם אלא הם משמשים רק כאמצעי להסבר נתון של מודלים חברתיים.

 

כמי שהכין אלפי תלמידים לבחינות בגרות בהיסטוריה ומכיר את כל תוכניות הלימודים לדורותיהם ברורים לי לחלוטין מטרות משרד החינוך ואני אפילו מצדיק אותן. אבל זאת היא היסטוריה מגמתית ונבחרת שכלפיה התלוננת.. מישהו בחר בשבילך מה אתה צריך לדעת ומה בעצם אסור ולא רצוי שתדע. מכיוון שה"שמאל" נתפס על ידי אנשים כמוך כפחות "לאומי" הרי בפועל תכנית הלימודים ה"לאומית" משרתת יותר את האידיאולוגיה הימנית הלאומית כשלומדים היסטוריה בהשכלה הגבוהה זה בעצם לא קיים. אף אחד לא "מכתיב" לך מה לחקור ומה אסור לחקור וחקירה אמיתית אסור לה להעלים שום נתון רלוונטי.

 

הסוציאליזם  הציוני שהיה קרוי גם קונסטרוקטיבי מעולם לא היה קומוניסטי.ולמען האמת אפילו לא באמת סוציאליסטי. כמי שיש לו עניין בנושאים אלה אני ממליץ לך לקרוא את הספר של זאב שטרנהאל , בנין אומה או תיקון חברה (עם עובד, 1986) ואולי תיווכח בעצמך מה באמת היה מקום הסוציאליזם בתנועת העבודה הארץ-ישראלית.

 

יש ויכוח ניצחי על הכלכלה הראוייה שהסקאלה נעה בין קומוניזם "טהור" (כל אמצעי היצור בידי החברה) לקפיטליזם מוחלט שבו אין כלל מעורבות של המדינה. הוויכוח בינהם הוא בסופו של דבר פוליטי. גם מי שתומך בכלכלה ריכוזית וגם מי ששולל אותה נוקט בסופו של דבר עמדה פוליטית.

לפני הכל אני חייב לומר שזה הדיון המרתק והארוך ביותר שהיה לי בתקופה האחרונה.

השאלה שאני באמת הייתי רוצה לשאול היא:מה החשיבות בפועל של מדעי הרוח ומדעי החברה?מדעי החברה בין אם מלומד באופן סוציאליסטי,המטרה היא לעזור לחברה באמצעים כלכליים,סוציולוגים פסיכולוגים וכו'.מהי הנחיצות של מדעי הרוח?אני לא מטיל דופי בחשיבותם את פילוסופים אבל יש הבדל בין להיות פילוסוף שתורם לאנושות בדרך כלשהי,לבין אדם שלומד פילוסופיה באוניברסיטה ולא תורם לאף אחד.הייתי רוצה לדעת ואולי אתה כמורה להיסטוריה תוכל להסביר איך בדיוק מדעי הרוח עוזר?איך עוזר לי בדיוק שיש סטודנטים להיסטוריה וספרות?אצפה לתשובה בקרוב.

משנת 2006 עד 2009 שרת החינוך הייתה יולי תמיר אשת שמאל מובהקת.מדוע היא לא שינתה את תכנית הלימודים בהיסטוריה?

אם אנחנו נכנסים לשאלה "מיהו קומוניסט?"אז עלולה להיות בעיה.הקומוניזם הטהור מעולם לא יושם.מה שהיה בזמנו בקיבוצים היה הדבר הכי קרוב לזה.ואנו רואים שראשי הממשלות שהיו מטעם מפא"י/המערך/עבודה רובם הגיעו מהקיבוץ הקומוניסטי.עד היום שמור במפלגת העבודה מקום לקיבוצניק.אז נכון הם באמת לא הלאימו כל דבר אבל הכלכלה בתקופתם הייתה מאוד ריכוזית ובעייתית.

קומוניזם טהור וקפיטליזם מוחלט מעולם לא יושמו וטוב שכך.אבל אנו רואים שבעוד שמדינות קומוניסטיות כמו ברית המועצות בעבר וסין,צפון קוריאה וקובה בהווה עשו ועושות דברים נוראיים עם הקומוניזם,ומצד שני מדינות כמו סינגפור והונג קונג עם כלכלה חופשית עד כמה שאפשר מצליחות ומשגשגות.

הוויכוח כאן ביננו הוא העדות לנחיצות מדעי הרוח. האם הוא "נחוץ" האם יש בו "תועלת"? עובדה שאתה רואה בו "מרתק"האם זה לא בעל תועלת  לכשעצמו? "  מהי בעצם נחיצות ומהי בעצם תועלת?

  שולמית אלוני תמיד ציטטה פתגם שעל פיו אם יש לאדם שני שקלים שקל הוא ישקיע באוכל כדי שיוכל לחיות ושקל בפרח כדי שיהיה לו בשביל מה לחיות. כל מה שאתה מכנה "נחוץ" ובעל תועלת אלו אמצעים לקיום. מדעי הרוח עוסקים בתכנים המעניקים גם ערך לקיום . כשאתה קורא ספר או שיר או רואה סרט או מבקר במוזיאון האם אתה מביא תועלת למישהו? למה זה לכאורה חשוב ונחוץ?

 

לגבי ההיסטוריה: אנחנו בני אדם ואנחנו סקרנים ואנחנו יוצרים. הידע אינו רק "אמצעי" הוא התכלית שלנו כיצורי אנוש. אנחנו רוצים להכיר את עצמנו, את סביבתינו, את עמנו, את העמים סביבנו  ואת עברנו האישי הלאומי והקולקטיבי. אי אפשר להבין את המציאות בלי להכיר את עברה של מציאות זו. כל ויכוח פוליטי למשל נגרר לדיון בעבר. וההיסטוריה מבחינתי היא הבסיס לכל מה שקרוי "השכלה כללית" . לטעמי גם מההיבט ה"מעשי" החשוב לך היסטוריה היא המקצוע המעשי ביותר בכל תכנית הלימודים (מלבד אנגלית). רוב האנשים לא יעשו שימוש ברוב החומר שהם לומדים בתיכון אלא אם כן הם יתמקצעו בנושא מסויים. (מבחינה זו המתמטיקה כמעט מקצוע מיותר!) בלימודי ההיסטוריה יעשה שימוש רב כמעט בכל תחום: בין אם זה בהבנת סרט שאתה רואה. בין אם זה בהבנת ספר שאתה קורא בין אם זה בדיון פוליטי שאתה מעורב בו וכו'. כשאומרים שאדם "בור" בדרך כלל זה מתייחס לחוסר הידע ההיסטורי שלו שכן ההיסטוריה משיקה כמעט לכל התחומים!

 

אם אתה קורא ידיעות אחרונות קרא בעיון את השיחה המעניינת בין חיים גורי למאיר שלו  יש שם טיעונים בעלי ערך ומעניינים מאוד בעד מדעי הרוח.

 

תכנית הלימודים בתיכון משקפת את הידע הלאומי שמחייב תלמיד יהודי בלי קשר לדעותיו.  שרים יכולים להשפיע אולי בשוליים (להזכיר את הנכבה או לא. ללמוד את מוחמד דרוויש או לא וכו' מאז שהליכוד בשלטון יש רהבליטציה לעלייה הראשונה וכו'). לא משנה איזה שר יהיה : הבחירה תהיה סביב קונצנזוס לאומי שכולם מסכימים לו . אפשר אולי לשנות הדגשים במה שנבחר בפויל ללימוד ולא מעבר לזה.

הטענה שלי שיש בזה יתרון לימין כי עצם הבחירה היא לאומית כך שתלמיד לא נחשף כמעט למידע שעלול לערער את הבסיס של האידיאה הציונית ואף שר בשמאל לא יעז אפילו לנסות לעשות זאת (תמיר ביקשה לציין (לא להצדיק חלילה)שהערבים רואים במלחמת עצמאות נכבה ותראה איזה סערה פרצה...)

חיים, קראתי בהנאה את תשובתך זו (לצערי, ההודעה היחידה שנהניתי ממנה בשרשור זה עד עתה), אבל תרשה לי הערה פסיכולוגית/חברתית: האם ה"פרח" בשביל האדם הרגיל (רוב החברה)הוא החקירות - מהו החלל החיצון ומהם הכוכבים, או איך חיו אבותינו ואימותינו בעבר הרחוק והקרוב, או איך בדיוק הכלנית מתרבה?

נברר לנו מהו הערך המוסף בחייו של האדם הרגיל.....

ונזכור נא גם שהטבע כבר דאג שכל הפונקציות ההישרדותיות שלנו יהיו מלוות גם בהנאה. כך שאפשר לחיות במידה רבה אפילו חיי חושים בלבד ועדיין להרגיש שחייך מלאים. 

 


לתופף על פח - תענוג.

פרח הוא הערך המוסף שכל אדם בוחר לעצמו. ישנו מגוון של פרחים. אני מסכים שאדם יכול להשרד גם בלי פרחים אבל אז הוא מבחינתי בעל נכות אנושית.

לא אמרתי שאדם יכול להשרד בלי הערך המוסף, איך הבנת זאת מתשובתי?

אמרתי שהאדם הרגיל אינו חוקר או לומד תוצאות חקירות של מלומדים. אפרט: האדם הרגיל נהנה מהכנה טובה של אוכל, מספורט  כלשהו (בו הוא משתתף או צופה), משיחות (לעתים קרובות רכילות) עם חבריו, מטיולים בטבע (לא למטרת חקירת הטבע ).מהתקשטות בבגדים או תכשיטים, מקניית חפצים לפי טעמו לביתו. כל אלה דברים שאין בהם הרבה מן הרוחניות הגבוהה. והחקירה או בניית מכונות או בתי פאר דווקא כרוכה במאמץ ובקשיים לעתים קרובות, ויש בה דווקא מימד מעשי מאד, מחפשים את התועלת. נכון הוא שמספר אנשים עוסקים בחקירה מדעית /מתמטית או אמנות מתוך הסקרנות או הצורך הרוחני החזק, ואף יצחקו אם ישאלו אותם "לשם מה זה טוב". ואף ידועים סיפורים כאלה בהיסטוריה של התרבות: אאוקלידס (אם אני זוכרת נכון), ניוטון.

 


לתופף על פח - תענוג.

הבנתי את מה שאמרת וטענתי שאדם חסר סקרנות וחוסר ללמוד ולספוג תרבות הוא אדם בעל נכות אנושית

ענין של השקפה. ענין של הגדרה מהי האנושיות. אבל השאלה היא לא פילוסופית אלא "מהי המציאות". איך רוב העולם האנושי חי. והמציאות מלמדת מהו ה"פרח" שהאדם (רוב האנשים) רוצה .

 


לתופף על פח - תענוג.

'הלביאה', אני לא יודעת איפה תמקמי את ערך ה'עבודה' ? תחת ה'אוכל' או תחת ה'פרח' (מהאמירה של ש. אלוני)...

 

כי יש אנשים שהעבודה עבורם היא גם מקור הנאה ואפילו צורך נפשי\רוחני.

 

מה את אומרת ?

 

אז היתה לנו עכשיו חופשה רציפה וממושכת מהעבודה, וכמו שאומרים היה טוב וטוב שהיה, ומחר בבוקר זה נגמר, צריך לכוון את השעון המעורר לשעה מאד מוקדמת, למהר בעצבים ובלחץ לעבודה, לבוס הקשה והנוקשה המקבל פני כל מאחר\ת המאחר 2 או 3 דקות במבט זועף במאחר ובשעונו ולפעמים בגערה ואזהרה. ולא יהיה לנו זמן לכתוב הרבה בפורום. יום כיפור נופל בשבת , ואני מכבדת את היום הזה (על אף מטופשותו) ולא כותבת ביום זה במחשב. הצצתי בלוח השנה וראיתי שערב סוכות וערב שמחת תורה הם שוב בימי רביעי, זה לא יומיים של חג כמו ראש השנה, כך שימי שישי שאחריהם זה ימי חול, אבל בימי שישי כידוע לא עובדים, אז שוב נהנה מחופשה רציפה ומהנה, וממילוי מצברים, להמשך העבודה אחר כך, ולדברים טובים אחרים.

 

אני לא יודעת בדיוק למה, אבל אני מרגישה קצת כמו מישהו ששם חתיכת גבינה לפתיון בתוך מלכודת העכברים...

 

וממתינה לראות - האם העכבר יכנס למלכודת או שלא...

 

שבת שלום.

'הלביאה', אני לא יודעת איפה תמקמי את ערך ה'עבודה' ? תחת ה'אוכל' או תחת ה'פרח' (מהאמירה של ש. אלוני)...

 

כי יש אנשים שהעבודה עבורם היא גם מקור הנאה ואפילו צורך נפשי\רוחני.

 

מה את אומרת ?

 

אז היתה לנו עכשיו חופשה רציפה וממושכת מהעבודה, וכמו שאומרים היה טוב וטוב שהיה, ומחר בבוקר זה נגמר, צריך לכוון את השעון המעורר לשעה מאד מוקדמת, למהר בעצבים ובלחץ לעבודה, לבוס הקשה והנוקשה המקבל פני כל מאחר\ת המאחר 2 או 3 דקות במבט זועף במאחר ובשעונו ולפעמים בגערה ואזהרה. ולא יהיה לנו זמן לכתוב הרבה בפורום. יום כיפור נופל בשבת , ואני מכבדת את היום הזה (על אף מטופשותו) ולא כותבת ביום זה במחשב. הצצתי בלוח השנה וראיתי שערב סוכות וערב שמחת תורה הם שוב בימי רביעי, זה לא יומיים של חג כמו ראש השנה, כך שימי שישי שאחריהם זה ימי חול, אבל בימי שישי כידוע לא עובדים, אז שוב נהנה מחופשה רציפה ומהנה, וממילוי מצברים, להמשך העבודה אחר כך, ולדברים טובים אחרים.

 

אני לא יודעת בדיוק למה, אבל אני מרגישה קצת כמו מישהו ששם חתיכת גבינה לפתיון בתוך מלכודת העכברים...

 

וממתינה לראות - האם העכבר יכנס למלכודת או שלא...

 

שבת שלום.

חחחחחחחחחחח emo_05.png emo_05.png emo_05.png

 

עכשיו אחרי שנרגעתי מהצחוק ( עדיין נשארו שאריות של חיוך ),אני רק רוצה להגיד לך,שלא צריך להיות עכבר  כדי להישאב את תוך התחת השמן שלך,הוא כל כך ענק שאת יכולה אפילו להכיל אישה בגודלה של הלביאה החביבה ואף יותר מכך.יש לך רק חיסרון אחד - וזה הסירחון שנודף ממך  שמרחיק קורבנות פוטנציאלים.

 

ועבודה נעימה מחר!!! emo_01.png

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עבודה על על אנשים emo_01.png .

 שמאלנות היא מחלת נפש חשוכת מרפא emo_02.png.

פרח הוא הערך המוסף שכל אדם בוחר לעצמו. ישנו מגוון של פרחים. אני מסכים שאדם יכול להשרד גם בלי פרחים אבל אז הוא מבחינתי בעל נכות אנושית.

כפי שכתבתי בעבר, לדעתי לחיי האדם אין תכלית. 

התכלית היחידה היא מה שהוא, או היא, יוצקים לתוך חייהם.

רובם המוחלט של בני-האדם מכלים את חייהם ולא מותירים דבר אחריהם (מלבד צאצאים ברוב המקרים). חייהם לא שונים מחייה של חיה.

מיעוטם של האנשים מותירים אחריהם יצירות או תגליות (בין אם מדובר ביצירת אמנות, או בגילוי מדעי, או המצאה). בכך הם נבדלים משאר בני התמותה. ולפיכך, יש הרואים בתכלית החיים את השאיפה להותיר דבר מה אחרי המוות.

אגב, חיים, אינני רואה בצבירת ידע שום תכלית. רבים מן המחשבים בעולם צוברים בתוכם יותר ידע מן המוח האנושי.

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

אחת התכליות מבחינתי היא הבנת העולם הסובב אותנו על כל היביטיו: הפיסיים, הרוחניים, ההיסטוריים וכו' - ידע הוא אמצעי להבנה ואינו תכלית . מחשב הוא כלי קיבול של ידע וברור שזו אינה תכלית.

קולמוס היקר...

מדוע צריכה להיות תכלית לחיי האדם?

הטענה הזאת לתכלית מניחה בורא...

ברוך בואו של אלוהיך קולמוס היקר...

קולמוס היקר...

מדוע צריכה להיות תכלית לחיי האדם?

הטענה הזאת לתכלית מניחה בורא...

ברוך בואו של אלוהיך קולמוס היקר...

דווקא טענתי שלחיים אין תכלית (חיים במובן life, לא במובן קאופמן emo_02.png).

וגם אם היתה תכלית, מה הקשר לבורא ? למה כל דבר צריך להיות קשור לשטות הזאת שנקראת "בורא עולם" ?

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

עבור לעמוד
, , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר