קומוניזם,היסטוריה ומדעי הרוח

למי שלא יודע אני בן 14.אני תלמיד כיתה י' בבית ספר עמקים תבור שבקיבוץ מזרע.

 
לכל אחד יש את הצדדים החזקים שלו.אצלי אלה המקצועות ההומאניים.אני חובב גדול של היסטוריה וכמובן שאני מצטיין גם בלשון,ספרות,גיאוגרפיה ואני עתיד להצטיין(כן בלי שום צניעות) גם במגמות שבחרתי:מדעי החברה ותקשורת.אנשים שמכירים אותי רואים אותי כאדם אינטליגנטי שידו בכל ואני חושב שכדאי לי להתגאות בזה אבל לאחרונה גיליתי שמורים לא כל כך מעריכים את זה.
 
בוקר של יום שני,אני נוסע לבית ספר בידיעה שהבוקר נפתח עם המקצוע האהוב עליי,היסטוריה.אחרי השיעור הבנתי לראשונה שזה שאני אוהב היסטוריה לא אומר שאני אמור לאהוב את שיעור היסטוריה(אני מניח שזה כך בכל מקצוע אחר).במהלך השיעור המורה(ספוילר:הקומוניסטית מרקסיסטית תומכת שלי יחימוביץ') סיפרה לנו על הנושא שבו נעסוק בעיקר השנה,לאומיות.בספר הלימוד ראינו ציור של המהפכה הצרפתית.הרעיון היה פשוט,אם אתם לא מרוצים מהמשטר,לכו תפגינו עם רובים ולפידים(הלפיד המכונה יאיר פסול לשימוש) לא משנה אם המשטר הוא אריסטוקרטי כפי שהיה בצרפת של אז,או דיקטטורי או דמורקטי.המורה הסבירה שתהליך הלאומיות מדבר על חופש הביטוי,חופש הדעה,בחירה דמוקרטית של השלטון וכמובן שוויון זכויות מלא.המורה סיפרה שפילוסופים,אנשים חושבים יושבים ומפתחים את הלאומיות עם כל מיני שיטות כלכליות חברתיות כמו למשל(ואני בטוח שזה במקרה קפץ לה לראש) קארל מרקס.היא גם סיפרה שנפוליאון תרם רבות ללאומיות.בשלב הזה הבנתי שזה זמן הניקולאי,כלומר זמן הויכוח.ביקשתי את רשות הדיבור(כי אני אשכנזי מנומס) וטענתי שקארל מרקס הביא שיטה שמדברת על שוויון(לא צודק) בכל המובנים אבל בפועל,אלה שאימצו את השיטה יצרו דיקטטורה רוצחת,מגבילה וטוטאליטרית.אני גם טענתי שנפוליאון שבא בשם המהפכה נגד האצולה,מינה את עצמו לקיסר כאשר הוא צבר מספיק כוח ותמיכה.המורה החליטה להתייחס רק לחלק על נפוליאון.היא טענה בכל זאת שנפוליאון תרם רבות ללאומיות ובעצם חזרה על מה שהיא אמרה לפני שהתחלתי להתקיל אותה.האמת שזה חלקית נכון,נפוליאון בהיותו קיסר החליט לתת לבני המיעוטים בצרפת(בינהם גם היהודים) זכויות מלאות.הוא היה קשוב לעמו וכונה "מונרך נאור" וכל זאת למרות שהוא הפר את הרעיון המרכזי של המהפכה והחליט על דעת עצמו להיות קיסר.מסתבר שכנראה דיקטטורה זה טוב אם יש את הדיקטטור הנכון(סטטיסטית לא כדאי לקחת את הסיכון).הצרפתים ראו בו כשליט טוב,בעוד תושבי שאר מדינות אירופה ראו בו כובש אכזר(אבל האמת שאין לזה קשר לנושא הלאומיות).
 
כל זה מוביל אותי למצב מדעי הרוח בישראל.לימודי מדעי הרוח בישראל נמצאים בשפל חסר תקדים שמתבטא בכך שאנשים בוחרים שלא ללמוד את זה,אלה שכן לומדים מקצועות של מדעי הרוח לא מוצאים ביקוש בשוק העבודה ולאחרונה התבשרנו על פיטורי 100 מרצים למדעי הרוח באוניברסיטה העברית ועל הביטול הצפוי של בחינות הבגרות בספרות והיסטוריה.בעניין הזה אני רוצה להביע דעה שספק אם תומכי או מתנגדי מדעי הרוח הביעו.אני חושב שמדעי הרוח והחברה קיבלו סטירה שאמורה לעורר את המערכת.צריך להפסיק ללמד בשיטה תומכת קומוניזם.לא יתכן שבחוג לפילוסופיה ילמדו בעיקר על קרס מרקס.לא יתכן שלימודי כלכלה הפכו ללימודי כלכלה פוליטית(או במילים אחרות כלכלה קומוניסטית).לא יתכן שהתקשורת במדינת ישראל היא היא שמלאנית עם בודדים שהם יוצאים מהכלל.המסר שמועבר בלימודי מדעי הרוח וחברה הוא שמאלני בלבד.וזה מרחיק אנשים טובים שרוצים ללמוד את זה,שרוצים להתעניין בזה.לימוד אובייקטיבי יותר של מדעי הרוח והחברה יתן לחברה הישראלית את האפשרות האמיתית לחשוב מחוץ לקופסה.מספיק עם הדרך המקובעת שמרחיקה,והגיע הזמן להתחיל עם לימודים אמיתיים מרחיבי אופקים שיהיה באמת מעניין ללמוד,מעניין להתדיין ובעיקר מעניין לדעת.
 
לקוח מהבלוג "מצטער אבל ככה זה עובד" קישור:http://niki3334.bloger.co.il/79938/

אני חייב להחמיא לך שכתמיד כיתה י' אתה כותב יפה ובהיר וטוב למצוא בדור הצעירים הנוכחי גם אוהבי היסטוריה. מקווה שתמשיך ךתרום גם לפורום זה.

 

לעצם הודעתך:היא לא ממוקדת ואתה מכניס בה נושאים שונים שאינם בהכרח קשורים ישירות זה לזה. ההערות שלך על נפוליאון ומרכסיזם הם נבונות ונכונות -אבל מה לכל זה ולמצב לימודי הרוח? ומדוע אתה סבור שמדעי הרוח נלמדים ב"שיטה תומכת קומוניזם?" והאם "כלכלה פוליטת" היא בהכרח כלכלה קומוניסטית?  האם אתה מכיר כל כך טוב את המחקרים במדעי הרוח על מנת  לפסוק שהם "שמאלניים"? ואם לשיטתך הם לא יהיו "שמאלנים"  זה יפתור את הבעיה של השפל במדעי הרוח? ומה זה בכלל "שמאלני"או "ימני" בניתוח ספרותי או היסטורי? ולמה "ימני" זה מ"חוץ לקופסה" (בהנחה ששמאל זו הקופסא)? ולמה אם הלימודים יהיו "ימניים" (או "אובייקטיביים" שזה לכשעצמו מושג לא ברור) הם יהיו "מרחיבי אופקים"?

 

אני חייב להחמיא לך שכתמיד כיתה י' אתה כותב יפה ובהיר וטוב למצוא בדור הצעירים הנוכחי גם אוהבי היסטוריה. מקווה שתמשיך ךתרום גם לפורום זה.

 

לעצם הודעתך:היא לא ממוקדת ואתה מכניס בה נושאים שונים שאינם בהכרח קשורים ישירות זה לזה. ההערות שלך על נפוליאון ומרכסיזם הם נבונות ונכונות -אבל מה לכל זה ולמצב לימודי הרוח? ומדוע אתה סבור שמדעי הרוח נלמדים ב"שיטה תומכת קומוניזם?" והאם "כלכלה פוליטת" היא בהכרח כלכלה קומוניסטית?  האם אתה מכיר כל כך טוב את המחקרים במדעי הרוח על מנת  לפסוק שהם "שמאלניים"? ואם לשיטתך הם לא יהיו "שמאלנים"  זה יפתור את הבעיה של השפל במדעי הרוח? ומה זה בכלל "שמאלני"או "ימני" בניתוח ספרותי או היסטורי? ולמה "ימני" זה מ"חוץ לקופסה" (בהנחה ששמאל זו הקופסא)? ולמה אם הלימודים יהיו "ימניים" (או "אובייקטיביים" שזה לכשעצמו מושג לא ברור) הם יהיו "מרחיבי אופקים"?

 

יש קשר בין כל הגורמים.מה שכתבתי נבע מזעם על המורה להיסטוריה מכיוון שלא מצא חן בעיניי מה שהיא אמרה.היא נתנה את קרל מרקס כאילו הוא פילוסוף שתרם לאנושות וזה ממש מרגיז.והאמת?קצת קשה להאשים אותה.כשאתה לומד היסטוריה באוניברסיטה או כל מקצוע אחר במדעי הרוח והחברה אז הפרופסור/המרצה מציג את הזווית שהוא מאמין בה.והתוצאה ברורה:המורה שלמדה באוניברסיטה היסטוריה כללית,טענה שקרל מרקס תרם ללאומיות.גם בלימודי ספרות זה קורה,ניתוח ספרותי על מחזה שהוא פוליטי באופי שלו בהחלט מעביר מסרים לכאן או לכאן רק שאצלנו זה הולך לצד השמאלי.אני טוען,שלימוד יותר אובייקטיבי כלומר לימוד שיביא כמה דעות מנוגדות,יתן לסטודנט את האפשרות לחשוב לבד על זוויות חשיבה ואולי אפילו לפתח משהו חדש.במצב שלנו כיום,הסטודנטים למדעי הרוח והחברה הם "תוכים" שבסך הכל לומדים וחוזרים על מה שהמרצים,פילוסופים סוציאליסטים ואחרים אומרים ואם המצב הוא כזה אז אין שום צורך ללמוד את זה ובאמת פחות ופחות לומדים את זה.

בקשר לכלכלה פוליטית,בוודאי שהיא קומוניסטית.הרעיון של כלכלה פוליטית נגזר מהתורה של קרל מרקס.כלכלה פוליטית מנסה להוכיח שלאנשים אסור להתעשר.הכלכלה הפוליטית " שואפת לצדק, מוסר, שוויון וטובת הציבור".באמת?כבר ראינו מה כל הדיבורים על צדק וטובת הציבור עשה בברית המועצות,ומה זה עושה בסין ובצפון קוריאה.

אני חייב להחמיא לך שכתמיד כיתה י' אתה כותב יפה ובהיר וטוב למצוא בדור הצעירים הנוכחי גם אוהבי היסטוריה. מקווה שתמשיך ךתרום גם לפורום זה.

 

לעצם הודעתך:היא לא ממוקדת ואתה מכניס בה נושאים שונים שאינם בהכרח קשורים ישירות זה לזה. ההערות שלך על נפוליאון ומרכסיזם הם נבונות ונכונות -אבל מה לכל זה ולמצב לימודי הרוח? ומדוע אתה סבור שמדעי הרוח נלמדים ב"שיטה תומכת קומוניזם?" והאם "כלכלה פוליטת" היא בהכרח כלכלה קומוניסטית?  האם אתה מכיר כל כך טוב את המחקרים במדעי הרוח על מנת  לפסוק שהם "שמאלניים"? ואם לשיטתך הם לא יהיו "שמאלנים"  זה יפתור את הבעיה של השפל במדעי הרוח? ומה זה בכלל "שמאלני"או "ימני" בניתוח ספרותי או היסטורי? ולמה "ימני" זה מ"חוץ לקופסה" (בהנחה ששמאל זו הקופסא)? ולמה אם הלימודים יהיו "ימניים" (או "אובייקטיביים" שזה לכשעצמו מושג לא ברור) הם יהיו "מרחיבי אופקים"?

 

אפרופו היסטוריה חיים,אני במקרה התוודעתי ( מהפייסבוק של בת אחותי )  על הקשיים שהיו לתלמידי כיתה י' שנבחנו לבגרות השנה.הטענה שלהם היא שהניסוח של הבחינה היה לא מובן ובגלל זה רובם  של הנחנים לא עברו אותה בהצלחה מרובה.התלמידים אף פתחו דף עצומה שדורש לבטל את הבחינה ולערוך מבחן חדש.לפי התגובה של בת אחותי בפייסבוק,היא אמרה שהניסוח אמנם היה קשה אבל בקריאה שנייה  אפשר להבין את הנדרש ולכן גם הלך לה טוב ( אבל היא לא אינדיקציה ),אבל לפי התגובות העויינות אליה אפשר להבין שלרוב הנבחנים היה קשה.

 

מה אתה אומר חיים ( אם כמובן יצא לך לראות את הבחינה ),האם הניסוח של הבחינה בהיסטוריה והיכולת להבין אותה היא קשה או שהתלמידים של היום הם מפונקים מידי ורוצים שיגישו להם הכל על "מגש של כסף"???

 שמאלנות היא מחלת נפש חשוכת מרפא emo_02.png.

לניקי -אתה לא חייב לאהוב את מרקס כדי להיווכח בצדקתה של מורתך. אני לא חושב שיש פילוסוף בעולם שהשפיע על האנושות כמו מרקס. לדעתי האנטיגוניזם שלך הוא כלפי המושג "תרומה" שנתפס תמיד כ"חיובי ".(עדיף אולי להשתמש במונח "השפעה") האידיאולוגיה של מרקס עמדה מאחורי המהפכות הגדולות ביותר של המאה ה-20 והיא עיצבה חשיבה של מיליארדי אנשים כולל אנשי העמק ששם אתה חי.

 

לא ברור לי מה זה ניתוח ספרותי או היסטורי "שמאלני" . האם הכוונה שכל ההיסטוריונים באקדמיה היא מרכסיסטית? אתה יכול להביא לי דוגמא של היסטוריונים (להבדיל מסוציולוגים) או מרצים לספרות שזווית הראיה המרכסיסטית שלהם היא זו שמנחה אותם במחקריהם? אני מכיר עשרות היסטוריונים ואף אחד מהם אינו שייך לקטגוריה הזו. האם יש מתודולוגיה שונה למחקר של "ימין" ושל "שמאל"? מחקר מוטה וחד צדדי לא יעבור שום מסננת של כתב עת אקדמי.

 

לא ברור לי על מה אתה מבסס את הטענה שלך כי לא מאפשרים לסטודנט לחשוב "לבד". העובדה שסטודנטים צריכים ל"הקיא" כדבריך חומר הוא חלק מתהליך של כל לימוד. האם אתה מכיר לימוד שבו אנשים לא חייבים קודם כל לשנן חומר נתון שהוא בסיסי למסד הידע של התחום?

 

כל כלכלה היא בסופו של דבר כלכלה פוליטית. האם הערכים הבריטים והאמריקאים לא משרתים בראש ובראשונה את הכלכלה הקפיטליסטית? האם ההבדלים המשמעותיים בין ימין ושמאל הם לא בראש ובראשונה כלכליים?

 

להגיוני- אני לא מתעסק בבחינות בגרות בהסטוריה בשנים האחרונות. אבל מנסיוני בנושא (גם כמעורב בכתיבת בחינות אבל בתחום אחר) אני יודע שישנה הקפדה על כל פסיק ותג. אבל מה לעשות שלפעמים למרות המערכת המאוד קפדנית נופלות גם טעויות. אני מודע לזה גם מבחינות שאני כותב ומנסה להקפיד ובכל זאת הניסוח לפעמים "מתפקשש"

 

הבעיה לדעתי היא הפוכה : השאלות ממוקדות לטעמי מידי ולא מאפשרות מרחב תימרון.

אני בהחלט לא אוהב את קרל מרקס.ומה שהוא תרם לאנושות הייתי מעדיף שהוא לא היה תורם את זה.אני חושב שזה דיי ברור שאם צריכה לבוא דעה נגד לימוד בצורה קומוניסטים אז זה יבוא ממישהו שהוא לא בעד קומוניזם. 

בהחלט יש דבר כזה ניתוח ספרותי או היסטורי בצורה שמלאנית.ההרצאות מן הסתם זה חלק גדול מהתואר.וכאשר אתה הולך להרצאה והמרצה מציג את מה שהוא מציג מעיניים של שמאלני,וכאשר רוב המרצים עושים את אותו דבר אז המסקנה של הסטודנט לרוב תהיה שהתפיסה השמאלנית היא הנכונה.ותשמע,מדעי הרוח והחברה זה לא מתמטיקה ומדעים מדויקים.במדעי הרוח אתה רק משנן חומר וחוזר על מה שהמרצים אומרים אלא אם כן אתה עושה דוקטורט ואז אתה חוקר בעצמך.אצל המדעים המדויקים מביאים לך מידע אבל אתה הוא זה שצריך לפתור את המשוואות,אתה הוא זה שצריך לעבוד במעבדה ובקיצור,אתה הוא זה שצריך להפעיל את המוח.אגב,הדוגמא הכי טובה היא אוניברסיטת חיפה שהמרצים שלה ידועים בתקשורת בדעות השמאלניות שלהם ובכך האוניברסיטה הפכה למקום קליטה של ערבים רבים(שאין לי שום בעיה איתם),ויצאו ממנה הרבה אנשים מאוד רדיקליים.מה הויכוח פה בעצם?הרי זה לא סוד שהתקשורת שמאלנית,כולם רואים את זה וגם אנשי השמאל יודעים את זה.למה זה כך?למה בשביל אדם לא יכול להצליח בתקשורת או באוניברסיטת חיפה אם הוא ימני או בשביל ההגינות "לא שמאלני במידה מספקת".אי אפשר להתכחש לזה,זה קיים.

לא כל כלכלה היא כלכלה פוליטית.המושג כלכלה פוליטית נוצר משום שמרקס האמין שכלכלה כפי שהיא נתפסת זה לא טוב,וצריך כלכלה פוליטית.האמריקאים והבריטים אלה הדוגמאות הכי לא נכונות שיכולת להביא.המפלגה השמרנית בבריטניה היא הקפיטליסטית היחידה.ושם אין קשר בין מדיניות הכלכלית של "השוק החופשי" לבין מדיניות פנים,ויחסי חוץ וביטחון.כלכלה פוליטית שואפת לאחד בין הכל וליצור אידיאולוגיה שאותה מציגות מפלגות כמו חד"ש ומרצ.אצל הבריטים וגם האמריקאים(בתנאי שהנשיא רפובליקני ויש לו רוב בסנאט ובבית הנבחרים) יש אמנם שוק חופשי,אבל מדיניות הפנים היא אינה ליברלית.

ניקי...

אתה מתאמן לפעילות הפוליטית שלך?

עוד עסקן מפלגתי לעתיד...

1. דעתך על קרל מרכס אינה הופכת את המורה שלך לטועה, שכן אם תתייחס ש למונח "תרומה" ללא התייחסות ערכית אלא מדידה -אין פילוסוף שהשפיע/תרם כל כך להיסטוריה המודרנית.

 

2. כמי שמלמד בעצמו היסטוריה במוסדות להשכלה גבוהה אני מעיד בברורן  שאתה טועה . אני בהחלט מסכים שזה נכון לגבי התקשורת (שהיא מוטה שמאלה)ונכון במידה רבה לגב מדעי החברה (סוציולוגיה מדע המדינה) אבל זה לא נכון לגבי ההיסטוריה והוראתה.

לא אוכל ברגל אחת להתייחס לכל נושא הוראת ההיסטוריה -אבל צריך להבחין בין רמות שונות של הוראה . בתיכון למשל  הוראתה היא מאוד מוטה ובאה לשרת את האידיאולוגיה הלאומית-ציונית (ובמובן זה היא דווקא בעלת קונוטציה ברורה שניתן להגדירה "ימנית"!) במוסדות להשכלה גבוהה היא אינה מוטה פוליטית וכל מחקר מוטה שלא מביא בחשבון את כל מערכות השיקולים והעובדות הרלוונטיות  - לא יתפרסם בשום כתב עת מדעי. ישנן מדרגים שונים ברמות ההוראה.  ישנם מבואות שאותם אכן צריך לשנן על מנת לרכוש ידע בסיסי. ישנם שיעורים ותרגילים שעיקרם דיון במקורות וניתוחם וישנם עבודות סמינריונית שהם מחקר של הסטודנט. המשקל של העבודות הוא הגבוה ביותר.

 

3. כל כלכלה בסופו של דבר היא פוליטית. מרכס לא המציא אותה הוא רק זיהה והגדיר אותה ככזו. ולא רק המרכסיזם הוא פוליטי. המהות של המרכסיזם הוא בזיהוי כל התהליכים בהיסטוריה כתהליכים כלכליים והוא עצמו בוודאי שלא היה מסכים להגדרות שלך. אין מדיניות בעולם בכל תחום שהוא המנותקת מהיבטים כלכליים! במבחינתו של מרכס אין בכלל אידיאולוגיה אלא אך ורק כלכלה וההויה הכלכלית היא זו המעצבת את התודעה ולכן אין לתודעה ערך לכשעצמה!

ניקי...

אתה מתאמן לפעילות הפוליטית שלך?

עוד עסקן מפלגתי לעתיד...

"עוד עסקן מפלגתי לעתיד".בסך הכל תלמיד תיכון שמציג עמדה.

3. כל כלכלה בסופו של דבר היא פוליטית. מרכס לא המציא אותה הוא רק זיהה והגדיר אותה ככזו. ולא רק המרכסיזם הוא פוליטי. המהות של המרכסיזם הוא בזיהוי כל התהליכים בהיסטוריה כתהליכים כלכליים והוא עצמו בוודאי שלא היה מסכים להגדרות שלך. אין מדיניות בעולם בכל תחום שהוא המנותקת מהיבטים כלכליים! במבחינתו של מרכס אין בכלל אידיאולוגיה אלא אך ורק כלכלה וההויה הכלכלית היא זו המעצבת את התודעה ולכן אין לתודעה ערך לכשעצמה!

 אני בהחלט מסכים איתך, חיים. רובן המוחלט של המדינות הדמוקרטיות מונעות משיקולים כלכליים, כמעט לחלוטין. 

אני סבור שזוהי גישה נכונה. מטרת הממשלה היא לשרת את האזרח ולדאוג לרווחתו.

(ולעומת זאת יציקת ערכים למדינה היא מהות הפשיזם. מדינה היא בסה"כ כלי ארגוני.)

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

קולמוס, לא מדובר רק על יציקת ערכים בעלי גוון ומשמעות פוליטית. מדעי הרוח זה גם מוסיקה או תולדות המוסיקה או ידע כללי במוסיקה, מדעי רוח זה גם לימוד תולדות האומנות ופיתוח\טיפוח חוש הבנה וגישה לערכי אומנות.

 

ואולי על  מה שמצטער ומתלונן התלמיד י' זה עניין של אופנה וגלים שעולים ויורדים עם השנים, ועד שהוא יסיים בית ספר, ישרת בצבא, ישתחרר ויתחיל לחפש כיוון תעסוקתי, אולי דברים עד אז ישתנו, ושוב תגבר הנטיה ללימוד תחומי מדעי הרוח.

1. דעתך על קרל מרכס אינה הופכת את המורה שלך לטועה, שכן אם תתייחס ש למונח "תרומה" ללא התייחסות ערכית אלא מדידה -אין פילוסוף שהשפיע/תרם כל כך להיסטוריה המודרנית.

 

2. כמי שמלמד בעצמו היסטוריה במוסדות להשכלה גבוהה אני מעיד בברורן  שאתה טועה . אני בהחלט מסכים שזה נכון לגבי התקשורת (שהיא מוטה שמאלה)ונכון במידה רבה לגב מדעי החברה (סוציולוגיה מדע המדינה) אבל זה לא נכון לגבי ההיסטוריה והוראתה.

לא אוכל ברגל אחת להתייחס לכל נושא הוראת ההיסטוריה -אבל צריך להבחין בין רמות שונות של הוראה . בתיכון למשל  הוראתה היא מאוד מוטה ובאה לשרת את האידיאולוגיה הלאומית-ציונית (ובמובן זה היא דווקא בעלת קונוטציה ברורה שניתן להגדירה "ימנית"!) במוסדות להשכלה גבוהה היא אינה מוטה פוליטית וכל מחקר מוטה שלא מביא בחשבון את כל מערכות השיקולים והעובדות הרלוונטיות  - לא יתפרסם בשום כתב עת מדעי. ישנן מדרגים שונים ברמות ההוראה.  ישנם מבואות שאותם אכן צריך לשנן על מנת לרכוש ידע בסיסי. ישנם שיעורים ותרגילים שעיקרם דיון במקורות וניתוחם וישנם עבודות סמינריונית שהם מחקר של הסטודנט. המשקל של העבודות הוא הגבוה ביותר.

 

3. כל כלכלה בסופו של דבר היא פוליטית. מרכס לא המציא אותה הוא רק זיהה והגדיר אותה ככזו. ולא רק המרכסיזם הוא פוליטי. המהות של המרכסיזם הוא בזיהוי כל התהליכים בהיסטוריה כתהליכים כלכליים והוא עצמו בוודאי שלא היה מסכים להגדרות שלך. אין מדיניות בעולם בכל תחום שהוא המנותקת מהיבטים כלכליים! במבחינתו של מרכס אין בכלל אידיאולוגיה אלא אך ורק כלכלה וההויה הכלכלית היא זו המעצבת את התודעה ולכן אין לתודעה ערך לכשעצמה!

אני לא מבין למה אנחנו ממשיכים להזכיר את קרל מרקס בדיון.קרל מרקס תרם את הפילוסופיה שלו לעולם ובאמת כל הכבוד לו אבל מה שאנשים עשו עם הרעיונות שלו(שאני מתנגד להם בכל תוקף) זה חיסול של עשרות מיליונים.

אין הבדל גדול בין מדעי הרוח למדעי החברה.יש הרבה מאוד תארים דו חוגיים(ואף תלת חוגיים) שמשלבים בינהם.בפילוסופיה זה "המקום" לתפוס בו דעות מרקסיסטיות,ואני מתעקש על כך שזה קיים גם בספרות.את האמת שעל היסטוריה אין לי מקורות ואני לא מכיר יותר מדי אנשים שלומדים שם,ואני באמת מקווה שזה לא קיים למרות שאני ממש בטוח.בקשר ללימודים בתיכון אני לא חושב שציונות ולאומיות זה שייך לימין.קיים דבר כזה שמאל ציוני אבל עם השמאל הציוני הויכוח הוא לא על "אהבת הארץ" אלא על השיטות הכלכליות חברתיות וכמובן על המדיניות המדינית-בטחונית.למעשה,הקומוניסטים היו אלה שהקימו את הארץ הזאת ואין לי ספק שהם אוהבים אותה אבל זה לא מעניין אותי.אני מדבר על הדרך שבה הם פועלים.

אני מסכים שכל כלכלה היא פוליטית בסופו של דבר.השאלה היא עד כמה היא פוליטית,או במילים אחרות עד כמה היא ריכוזית.וכולנו יודעים שמרקס הוא בקטע של כלכלה ריכוזית ואני רואה בזה כבעיה.לא סתם שלי יחימוביץ' הביאה 50 כלכלנים שיכתבו בשבילה תכנית כלכלית סוציאליסטית.אם אתה קורא את הדעות של הכלכלנים בעיתונים כמו גלובוס וזה אז אתה רואה דעות סוציאליסטיות במיוחד.כנראה משום שכלכלה זה ממדעי החברה.

קולמוס, לא מדובר רק על יציקת ערכים בעלי גוון ומשמעות פוליטית. מדעי הרוח זה גם מוסיקה או תולדות המוסיקה או ידע כללי במוסיקה, מדעי רוח זה גם לימוד תולדות האומנות ופיתוח\טיפוח חוש הבנה וגישה לערכי אומנות.

 

ואולי על  מה שמצטער ומתלונן התלמיד י' זה עניין של אופנה וגלים שעולים ויורדים עם השנים, ועד שהוא יסיים בית ספר, ישרת בצבא, ישתחרר ויתחיל לחפש כיוון תעסוקתי, אולי דברים עד אז ישתנו, ושוב תגבר הנטיה ללימוד תחומי מדעי הרוח.

אני לא צריך לסיים בית ספר ולשרת בצבא בשביל לדעת שאני אוהב את מקצועות מדעי הרוח.מעבר לבית ספר אני קורא ומתעניין בהיסטוריה,בפילוסופיה,בגיאוגרפיה,בספרות ובתולדות האמנות.הבעיה שלי זה עם הדרך.גם אם הדרך לא תשתנה עד אז,אני בכל זאת אלמד תחום ממדעי הרוח.

 

ואולי על  מה שמצטער ומתלונן התלמיד י' זה עניין של אופנה וגלים שעולים ויורדים עם השנים, ועד שהוא יסיים בית ספר, ישרת בצבא, ישתחרר ויתחיל לחפש כיוון תעסוקתי, אולי דברים עד אז ישתנו, ושוב תגבר הנטיה ללימוד תחומי מדעי הרוח.

אני מקווה.

אגב, ככל שהשנים עוברות אני יותר ויותר מתעניין במדעי-הרוח (שם מטופש ל- humanities, כי אין שום דבר מדעי במדעי-הרוח).

לשמחתי, יש לי זמן פנוי רב וכל שנה אני מצטרף כאחד הסטודנטים לאחד הקורסים במדעי הרוח. בשנה שעברה לקחתי קורס בפילוסופיה פוליטית. השנה ברצוני לקחת את הקורס על השמדת-עמים.

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

1. דעתך על קרל מרכס אינה הופכת את המורה שלך לטועה, שכן אם תתייחס ש למונח "תרומה" ללא התייחסות ערכית אלא מדידה -אין פילוסוף שהשפיע/תרם כל כך להיסטוריה המודרנית.

 

2. כמי שמלמד בעצמו היסטוריה במוסדות להשכלה גבוהה אני מעיד בברורן  שאתה טועה . אני בהחלט מסכים שזה נכון לגבי התקשורת (שהיא מוטה שמאלה)ונכון במידה רבה לגב מדעי החברה (סוציולוגיה מדע המדינה) אבל זה לא נכון לגבי ההיסטוריה והוראתה.

לא אוכל ברגל אחת להתייחס לכל נושא הוראת ההיסטוריה -אבל צריך להבחין בין רמות שונות של הוראה . בתיכון למשל  הוראתה היא מאוד מוטה ובאה לשרת את האידיאולוגיה הלאומית-ציונית (ובמובן זה היא דווקא בעלת קונוטציה ברורה שניתן להגדירה "ימנית"!) במוסדות להשכלה גבוהה היא אינה מוטה פוליטית וכל מחקר מוטה שלא מביא בחשבון את כל מערכות השיקולים והעובדות הרלוונטיות  - לא יתפרסם בשום כתב עת מדעי. ישנן מדרגים שונים ברמות ההוראה.  ישנם מבואות שאותם אכן צריך לשנן על מנת לרכוש ידע בסיסי. ישנם שיעורים ותרגילים שעיקרם דיון במקורות וניתוחם וישנם עבודות סמינריונית שהם מחקר של הסטודנט. המשקל של העבודות הוא הגבוה ביותר.

 

3. כל כלכלה בסופו של דבר היא פוליטית. מרכס לא המציא אותה הוא רק זיהה והגדיר אותה ככזו. ולא רק המרכסיזם הוא פוליטי. המהות של המרכסיזם הוא בזיהוי כל התהליכים בהיסטוריה כתהליכים כלכליים והוא עצמו בוודאי שלא היה מסכים להגדרות שלך. אין מדיניות בעולם בכל תחום שהוא המנותקת מהיבטים כלכליים! במבחינתו של מרכס אין בכלל אידיאולוגיה אלא אך ורק כלכלה וההויה הכלכלית היא זו המעצבת את התודעה ולכן אין לתודעה ערך לכשעצמה!

אני לא מבין למה אנחנו ממשיכים להזכיר את קרל מרקס בדיון.קרל מרקס תרם את הפילוסופיה שלו לעולם ובאמת כל הכבוד לו אבל מה שאנשים עשו עם הרעיונות שלו(שאני מתנגד להם בכל תוקף) זה חיסול של עשרות מיליונים.

אין הבדל גדול בין מדעי הרוח למדעי החברה.יש הרבה מאוד תארים דו חוגיים(ואף תלת חוגיים) שמשלבים בינהם.בפילוסופיה זה "המקום" לתפוס בו דעות מרקסיסטיות,ואני מתעקש על כך שזה קיים גם בספרות.את האמת שעל היסטוריה אין לי מקורות ואני לא מכיר יותר מדי אנשים שלומדים שם,ואני באמת מקווה שזה לא קיים למרות שאני ממש בטוח.בקשר ללימודים בתיכון אני לא חושב שציונות ולאומיות זה שייך לימין.קיים דבר כזה שמאל ציוני אבל עם השמאל הציוני הויכוח הוא לא על "אהבת הארץ" אלא על השיטות הכלכליות חברתיות וכמובן על המדיניות המדינית-בטחונית.למעשה,הקומוניסטים היו אלה שהקימו את הארץ הזאת ואין לי ספק שהם אוהבים אותה אבל זה לא מעניין אותי.אני מדבר על הדרך שבה הם פועלים.

אני מסכים שכל כלכלה היא פוליטית בסופו של דבר.השאלה היא עד כמה היא פוליטית,או במילים אחרות עד כמה היא ריכוזית.וכולנו יודעים שמרקס הוא בקטע של כלכלה ריכוזית ואני רואה בזה כבעיה.לא סתם שלי יחימוביץ' הביאה 50 כלכלנים שיכתבו בשבילה תכנית כלכלית סוציאליסטית.אם אתה קורא את הדעות של הכלכלנים בעיתונים כמו גלובוס וזה אז אתה רואה דעות סוציאליסטיות במיוחד.כנראה משום שכלכלה זה ממדעי החברה.

1. אנו מזכירים את קרל מרקס בגלל שאתה התחלת את הדיון בטענותיך כלפי מורתך שלדעתי הצדק היה עמה בציון חשיבותו /תרומתו להיסטוריה.

 

2. יש הבדל בין מדעי הרוח והחברה מדעי הרוח עוסקים בעבר וביצירה ובחשיבה האנוושית  מדעי החברה עוסקים בעיקר בניתוח החברה הקיימת.

נכון שיש נקודות מגע בין השניים אך מדובר במתודולוגיה ובשפה שונים. לי אגב יש הרבה הסתייגות ממדעי החברה ובעיקר מהסוציולוגיה. אבל זה לא המקום להרחיב.

לגבי התיכון - ציונות ולאומיות אכן אינם "ימין" אבל הבחירה של החומרים של התלמיד  נוטים ללאומיות חד צדדית ולעיתים גם ללאומנות הנחשבים לערכים "ימניים". אתן לך שתי דוגמאות: כתלמיד כיתה י' הלומד את תולדות הבית השני מה אתה יודע על הנסיבות שבהם עם ישראל הפך למיעוט בארץ ישראל?  מה אתה יודע על תולדות א"י מתקופת הבית השני ועד ראשית הציונות? מה אתה באמת יודע על היצירה היהודית שלא נוצרה בא"י ועל תולדות עם ישראל מחוץ לא"י (מלבד פוגרומים ושואה...)?

 

3. השמאל הציוני לא היה קומוניסטי והוא אפילו רדף את הקומניסטים בארץ. אתה מבלבל בין המושגים.

 

4. מבחינתך (ובטעות) כלכלה פוליטית היא רק כלכלה ריכוזית. אבל באותה המידה חוסר ריכוזיות המאפשר תחרות קפיטליסטית היא פוליטית ישנם הרי כוחות שוק שמעוניינים בכלכלה כזו ונותנים לה גיבוי פוליטי. מאידך צריך לזכור כי לא קיימת כלכלה שאין בה מידה כזו או אחרת של ריכוזיות. ומי שיש בידו את הכוח מפעיל תמיד שיקולים פוליטיים.

 

 

 

עבור לעמוד
, , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: standoff
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר