לפני כמה דקות סיימתי לראות את הפרק בנענע 10 (בחמישי בערב הייתי עסוק בדברים חשובים יותר).
לא יודע...
נולדתי לשני הורים מזרחים, מצד אחד דור שני ומצד שני דור שלישי.
אבי ז"ל התנדב לצבא הוד מלכותו כמעט מיד עם פרוץ המלחמה ולא המתין להקמת הבריגדה היהודית.
רוב שנותי חייתי בין אשכנזים, אולי לא היו קיפוח או הפליה, אבל היה שוני.
כשהשתחררתי מהסדיר - הייתי תומך נלהב ב"פנתרים" גם אם לא נטלתי חלק בפעילות שלהם. בבחירות להסתדרות (פעם זה נחשב כמעט כמו הבחירות לכנסת ואולי יותר...) הצבעתי לפנתרים.
אבללללללללללללל - בין הבחירות להסתרות לבין הבחירות לכנסת פרצה מלחמת יוה"כ שגרמה לי לטלטלה עזה והביאה אותי אל הקצה הימני של המפה.
אז אולי זה לא החזיר את השד העדתי שבי לבקבוק - אבל לפחות אני למדתי לדעת שיש שדים גדולים יותר ומסוכנים יותר.
אז אני ממתין בקוצר רוח לפרק הבא המספר על נישואי התעררובת ולו מהסיבה הפשוטה שאני נשוי לאשכניה.... 
אמוץ52, סליחה שאני מגיבה לך מעמדה של בורות, כי כמו שאמרתי אני לא מתכוונת לראות את הסדרה, כי אני לא מבינה למה זה אמור להתנפח ל 4 פרקים ? כשאני משערת שימחזרו וילעסו ויתבכיינו ורק את הדבר החשוב, לשים אצבע בממוקד על מסקנות מעשיות שעשויות להביא תועלת - את זה יחמיצו
אז אני רק אחזור על ה'פואנטה' אליה כיוונתי בהתחלה : אחת הסיבות, לכל הנושא הזה, זה הקשר החזק מדי למסורת אצל יוצאי עדות המזרח...
ו'מסורת', הכוונה למסורת ולמסורות הספציפיות שלהם...
אני יכולה לפרט ולחפור ולהרחיב, חבל, לא אטריח אתכם, נסו לחשוב לבד. ול'מסורת' ול 'קשר למסורת' יש 'ענפים' רבים, למשל : מסורות משפחתיות, מסורות של מערכות מנהגים, מערכות של אמונות, ובזה אמונות ומנהגים בהקשר הדתי...
לכל אלה יש אצל עדות המזרח להערכתי, לפי מה שראיתי ממש מנסיוני מאנשים שהכרתי, לכל אלה יש להם קשר עודף , מופרז, חזק מדי, וזה בא על חשבון אלמנטים אחרים המתקשרים והדרושים לקדמה ולהצלחה.
לדוגמא אמוץ, אני עד לרגע זה עד שסיפרת כאן לא ידעתי שאתה ממוצא מזרחי וזה גם דבר שאף פעם לא מעניין אותי, אבל מסתבר שיש דברים בגו ועובדה שעושים על הנושא סדרה של 4 פרקים - אז אולי אתה מכיר את זה מקרוב, לדוגמא :
תראה אמוץ, "כבד את אביך ואת אמך..." זה דבר וציווי ודיבר חשוב מאד, אבל אני אישית, כבר לפני שנים, שמתי לב, שאצל בחורים מזרחיים רבים המסורת של ההקפדה על 'כיבוד אב' מובילה אותם לתסביכים לא פשוטים ולבעיות אישיות. כי הרי לא תמיד אפשר באמת לכבד את האב ללא שום סייגים , ואם מנסים בכל זאת, כי המסורת מחייבת, מסתבכים בקונפליקטים בשקרים עצמיים ובתסביכים לא פשוטים, ומפתחים מה שנקרא בפסיכולוגיה "תוקפנות מותקת" - שזה הפניית הכעס\תוקפנות לא לכיוון מי שגרם לה, למשל האבא הנוקשה, אולי אפילו הטיפש או הפרימיטיבי, ואולי המכה, כי זה אסור, כי את האבא אמורים לכבד ללא סייג ולא משנה מה, אז הכעס והתוקפנות מופנים לכיוונים אחרים לגמרי, וזה מאד מאד מאד תוקע ומפריע בחיים.
טוב, זו היתה סתם דוגמא. בגדול, כמו שאמרתי, אצל עדות המזרח יד קשר מופרז למסורת, על כל ענפיה, וזה מפריע להם מאד מאד לנוע קדימה ולהתפתח, כמו שהם יכולים.
לא אמליץ לך לראות את הסידרה ולא אמליץ לך לא לראות. זה ענינך ובכל מקרה אמנון לוי לא משלם לי אחוזים על הרייטינג.
רק ששם מחזקים את תפיסת "הערבים הטובים והיהודים הרעים" ולכן אף אחד לא העז להעלות עליהן ביקורת.
אשר למסורת - ממש אין לי מושג על מה את מדברת.
גדלתי בבית שבו צמו בכיפור והלכו לבית כנסת בחגים ועיקר העיקרים - בערב שבת עשינו קידוש ובשבת בבוקר הלכנו לים
.
אחרי שנישאתי - המשכתי בעצמי את המסורת הזו (אם כי, במקום לים - בשבת בבוקר אני הולך לבריכה
), כך שאם לזה את מתכוונת בשמירת המסורת שבעוכרינו - את צודקת, רק שלא ברור לי מה כל כך "בעוכרינו" בזה.
כך גם בכיבוד אב ואם, לא זכור לי שהאשכנזים (שהיו הרוב המוחלט בשכונה) התיחסו שונה להוריהם וכאשר אני מבקר בבית האבות אצל חמותי - אני מגיע למסקנה שגם המזרחים/ספרדים וגם האשכנזים לוקים בחסר במיצווה הזו - לצערי.
אשמח אם תקראי גם את מה שהגבתי לחברתנו הלביאה (גם אם עם חברים כמוני היא לא צריכה אויבים
- סתאאאאאאאם).