, , , , ...
לפני כמה דקות סיימתי לראות את הפרק בנענע 10 (בחמישי בערב הייתי עסוק בדברים חשובים יותר).
לא יודע...
נולדתי לשני הורים מזרחים, מצד אחד דור שני ומצד שני דור שלישי.
אבי ז"ל התנדב לצבא הוד מלכותו כמעט מיד עם פרוץ המלחמה ולא המתין להקמת הבריגדה היהודית.
רוב שנותי חייתי בין אשכנזים, אולי לא היו קיפוח או הפליה, אבל היה שוני.
כשהשתחררתי מהסדיר - הייתי תומך נלהב ב"פנתרים" גם אם לא נטלתי חלק בפעילות שלהם. בבחירות להסתדרות (פעם זה נחשב כמעט כמו הבחירות לכנסת ואולי יותר...) הצבעתי לפנתרים.
אבללללללללללללל - בין הבחירות להסתרות לבין הבחירות לכנסת פרצה מלחמת יוה"כ שגרמה לי לטלטלה עזה והביאה אותי אל הקצה הימני של המפה.
אז אולי זה לא החזיר את השד העדתי שבי לבקבוק - אבל לפחות אני למדתי לדעת שיש שדים גדולים יותר ומסוכנים יותר.
אז אני ממתין בקוצר רוח לפרק הבא המספר על נישואי התעררובת ולו מהסיבה הפשוטה שאני נשוי לאשכניה....
אמוץ52, סליחה שאני מגיבה לך מעמדה של בורות, כי כמו שאמרתי אני לא מתכוונת לראות את הסדרה, כי אני לא מבינה למה זה אמור להתנפח ל 4 פרקים ? כשאני משערת שימחזרו וילעסו ויתבכיינו ורק את הדבר החשוב, לשים אצבע בממוקד על מסקנות מעשיות שעשויות להביא תועלת - את זה יחמיצו
אז אני רק אחזור על ה'פואנטה' אליה כיוונתי בהתחלה : אחת הסיבות, לכל הנושא הזה, זה הקשר החזק מדי למסורת אצל יוצאי עדות המזרח...
ו'מסורת', הכוונה למסורת ולמסורות הספציפיות שלהם...
אני יכולה לפרט ולחפור ולהרחיב, חבל, לא אטריח אתכם, נסו לחשוב לבד. ול'מסורת' ול 'קשר למסורת' יש 'ענפים' רבים, למשל : מסורות משפחתיות, מסורות של מערכות מנהגים, מערכות של אמונות, ובזה אמונות ומנהגים בהקשר הדתי...
לכל אלה יש אצל עדות המזרח להערכתי, לפי מה שראיתי ממש מנסיוני מאנשים שהכרתי, לכל אלה יש להם קשר עודף , מופרז, חזק מדי, וזה בא על חשבון אלמנטים אחרים המתקשרים והדרושים לקדמה ולהצלחה.
לדוגמא אמוץ, אני עד לרגע זה עד שסיפרת כאן לא ידעתי שאתה ממוצא מזרחי וזה גם דבר שאף פעם לא מעניין אותי, אבל מסתבר שיש דברים בגו ועובדה שעושים על הנושא סדרה של 4 פרקים - אז אולי אתה מכיר את זה מקרוב, לדוגמא :
תראה אמוץ, "כבד את אביך ואת אמך..." זה דבר וציווי ודיבר חשוב מאד, אבל אני אישית, כבר לפני שנים, שמתי לב, שאצל בחורים מזרחיים רבים המסורת של ההקפדה על 'כיבוד אב' מובילה אותם לתסביכים לא פשוטים ולבעיות אישיות. כי הרי לא תמיד אפשר באמת לכבד את האב ללא שום סייגים , ואם מנסים בכל זאת, כי המסורת מחייבת, מסתבכים בקונפליקטים בשקרים עצמיים ובתסביכים לא פשוטים, ומפתחים מה שנקרא בפסיכולוגיה "תוקפנות מותקת" - שזה הפניית הכעס\תוקפנות לא לכיוון מי שגרם לה, למשל האבא הנוקשה, אולי אפילו הטיפש או הפרימיטיבי, ואולי המכה, כי זה אסור, כי את האבא אמורים לכבד ללא סייג ולא משנה מה, אז הכעס והתוקפנות מופנים לכיוונים אחרים לגמרי, וזה מאד מאד מאד תוקע ומפריע בחיים.
טוב, זו היתה סתם דוגמא. בגדול, כמו שאמרתי, אצל עדות המזרח יד קשר מופרז למסורת, על כל ענפיה, וזה מפריע להם מאד מאד לנוע קדימה ולהתפתח, כמו שהם יכולים.
תראי אריאלה,
לא אמליץ לך לראות את הסידרה ולא אמליץ לך לא לראות. זה ענינך ובכל מקרה אמנון לוי לא משלם לי אחוזים על הרייטינג.
גם ערוץ 10 לא 
,
בסופו של יום את אותה שאלה אפשר היה לשאול על הסידרה "קו 300" או "שומרי הסף."
רק ששם מחזקים את תפיסת "הערבים הטובים והיהודים הרעים" ולכן אף אחד לא העז להעלות עליהן ביקורת.
אשר למסורת - ממש אין לי מושג על מה את מדברת.
גדלתי בבית שבו צמו בכיפור והלכו לבית כנסת בחגים ועיקר העיקרים - בערב שבת עשינו קידוש ובשבת בבוקר הלכנו לים 
.
אחרי שנישאתי - המשכתי בעצמי את המסורת הזו (אם כי, במקום לים - בשבת בבוקר אני הולך לבריכה ), כך שאם לזה את מתכוונת בשמירת המסורת שבעוכרינו - את צודקת, רק שלא ברור לי מה כל כך "בעוכרינו" בזה.
כך גם בכיבוד אב ואם, לא זכור לי שהאשכנזים (שהיו הרוב המוחלט בשכונה) התיחסו שונה להוריהם וכאשר אני מבקר בבית האבות אצל חמותי - אני מגיע למסקנה שגם המזרחים/ספרדים וגם האשכנזים לוקים בחסר במיצווה הזו - לצערי.
אשמח אם תקראי גם את מה שהגבתי לחברתנו הלביאה (גם אם עם חברים כמוני היא לא צריכה אויבים 
- סתאאאאאאאם).
נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה....
אתן לך אמוץ דוגמה של הרגשות שעוררו בי, האשכנזיה, מזרחים: במטוס בחזרה לארץ מקופנהגן, כשהתקדמתי אל מושבי, ראיתי פתאום גברשהשתיישב עושה קודם כל תנועות גסות שאצלי נראות כנסיון לקנות בעלות גסה על סביבותיו במטוס.נדחיתי. התגעלתי. הסתכלתי וראיתי שמדובר בישראלי מזרחי.
כשהגעתי למושבי נוכחתי כי אני יושבת בדיוק שם. על יד אשה שלימינה הגבר הזה.
לא דיברתי איתה. לא פניתי אליה.
כשהסתכלתי בה אח"כ ראיתי שיש לה פנים עדינים. ועדיין הרגשתי בלבי את ההסתייגות הקשה מהתנהגותו של הגבר שלצדה.מה עוד שראיתי כי הוא גם נראה שמן וגס, ויש לו פנים בעלי תוים ערביים-יהודיים בולטים. עם הבעה לא עדינה עליהם.
בכ"ז, הלא היו לה פנים עדינים. בהמשך התחלתי לדבר איתה. הסתבר שהיא מרוקאית והגבר הוא בנזוגה ("בעלה" ). לא האמנתי שהיא מרוקאית...... הסתבר שהם גרים בקיסריה, והוא תעשיין, הם מטיילים כל הזמן בעולם, בעיקר באירופה..... בהמשך ראיתי בידו ספר חדיש על הורדוס. מיד נתפוגגה כל הסתייגותי! התחלתי לדבר איתו בחיוך על הורדוס והוא, פניו הוארו בחיוך, דיבר יפה, ואף השכיל אותי שקברו של המלך הועבר מהרודיון למוזיאון בירושלים, דבר שלא ידעתי (קראתי רק על גילוי הקבר בהרודיון). השיחה היתה מעניינת, וגם עם האשה, הראיתי לה דברים וספרים שהבאתי מאיסלנד. היא אמנם כל הזמן דיברה רק הנסיעות שלהם, ועל העושר שלהם, כך שבסוף עלה בדעתי שהיא מחפה על איזו הרגשת חוסר ערך בסיסית. אבל התנהגותה היתה מנומסת ונאה. כיבדתי אותם בשוקולד איסלנדי והם נענו בשמחה גלויה, כמו מזרחים: כאילו לכבד את הזולת במאכל זה הדבר שיש לעשות, זה מה שבאמת מקשר בין אנשים....עכ"פ לא היתה כבר שום הסתייגות מצדי, ובסוף הטיסה האשה אמרה לי שנהנתה מן השיחה, שהעבירה לה את זמן הטיסה בנעימים. (התנהגות אירופית אשכנזית. קיבלתי זאת באהדה).
עכשיו אולי תבין מה עמדתי כאשכנזיה כלפי מזרחים.
הוידוי שלך לא מעלה ולא מוריד לביאה.
רושם ראשוני שמטעה - יכול להיות באלף ואחד הקשרים ולאו דווקא אלה העדתיים.
לשם המחשה אספר לך שלפני שנים פנו אלי מועדת הקליטה של המושב שאחנוך כחקלאי ותיק (יחסית) בחור חדש שזה אך הגיע ואין לו מושג בחקלאות.
איך שראיתי את הבחור - התחלתי לחשוב על איזה תירוץ , איך לשגת מההסכמה שלי.
היה לו שיער ארוך קלוע לקוקו ועגיל באוזן (בימים שזה עוד לא היה נורמטיבי כמו היום) ובכלל - מראה חיצוני של איזה עבריין מועד...
אבל מיהרתי להתעשת ולהגיד לעצמי שהבחור עשה צעד רציני, החליט לפתוח בדרך חדשה בסוף העולם, השקיע לא מעט כסף וכיוון שכך - צריך לעשות כל מה שאפשר כדי שיקלט במושב ויצליח בחקלאות.
ומהר מאוד הכנסתי אותו להגדרה של: "הלוואי והיו לנו עוד עשרה כמוהו במושב..." בחור 10 - וזה בלשון המעטה.
וזה יכול להיות גם הפוך. כך שרושם ראשוני הוא רושם ראשוני וממש אין לי מושג באיזה הקשר הבאת את הוידוי הזה למה שכתבתי.
בסופו של יום - אנשים הם אנשים ואני לפחות בוחן אותם על פי מעשיהם והתנהגותם ולא על פי מוצאם ובוודאי שלא על פי מוצאם העדתי.
אולי תתפלאי - אבל כך אני נוהג גם לגבי אחינו הישמעאלים - למרות תפיסתי המדינית הנחשבת לימנית קיצונית.
ואת יודעת מה?
מה שהכי משחק אצלי בעדתיות זה הבדיחות - והעדה שאני משתייך איליה - יש עליה הכי הרבה בדיחות. זה בדוק
מכירה עוד עדה שיש עליה כמות כזו של בדיחות כמו על הפרסים?
וכשאני מציין את מוצאי - אני תמיד מוסיף את המקרר השקוף שיש לי במיטבח (כדי להיות בטוח שהוא כבה כשסוגרים ת'דלת
אמוץ, תודה על תשובתך השקולה והלא מתלהמת. מאידך, ההתנהגות הפיזית הגסה היא משהו שאני פוגשת בו לא פעם - וכל פעם היא מעוררת בי דחיה גדולה. כמוכן צעקנות, חוסר התייחסות אכזרי ממש לילדים (הם צועקים וצועקים "אבא, אבא," והלה פשוט מתעלם מהם בזדון, ואגב התנהגות זו אח"כ, כפי שראיתי, מופנית לכל אחד שמבקש תשומת לב מאחד כזה). תוסיף לכך פרצופים שהרוע ממש נודף מהבעתם, וכיעור פיזי, והזנחה כללית - וקיבלת את המרוקאי הממוצע.
לי היו שכנים פרסים. הם היו אנשים פשוטים, לא משכילים במיוחד, והאשה - פקחית מאד אבל חטטנית איומה, כל הזמן חקרה אותי בחדות על חיי, היו לה עיניים שבלשו הכל. אבל אנשים יפים, לא מוזנחים, מכניסי אורחים, מאירי פנים, וכמוכן - האשה האמינה מאד בהשכלה ורצתה שהבת שלה, אותה חשבה לתלמידה טובה, תרכוש השכלה (הבת למדה בסוף גרפיקה. לאיינשטיין לא היו לה סיכויים ליהפך.....) הביאה 5 ילדים, שזה תסמונת של עניים חסרי השכלה, אבל זה עניינה, בעיניי.מה שמתאים לסטיריאוטיפ המבודח שפרסים אוהבים כסף יותר מהכל: היא באמת חיפשה כל הזמן להרוויח ממני......
סה"כ אנשים נחמדים.
לתופף על פח - תענוג.
אתן לך אמוץ דוגמה של הרגשות שעוררו בי, האשכנזיה, מזרחים: במטוס בחזרה לארץ מקופנהגן, כשהתקדמתי אל מושבי, ראיתי פתאום גברשהשתיישב עושה קודם כל תנועות גסות שאצלי נראות כנסיון לקנות בעלות גסה על סביבותיו במטוס.נדחיתי. התגעלתי. הסתכלתי וראיתי שמדובר בישראלי מזרחי.
כשהגעתי למושבי נוכחתי כי אני יושבת בדיוק שם. על יד אשה שלימינה הגבר הזה.
לא דיברתי איתה. לא פניתי אליה.
כשהסתכלתי בה אח"כ ראיתי שיש לה פנים עדינים. ועדיין הרגשתי בלבי את ההסתייגות הקשה מהתנהגותו של הגבר שלצדה.מה עוד שראיתי כי הוא גם נראה שמן וגס, ויש לו פנים בעלי תוים ערביים-יהודיים בולטים. עם הבעה לא עדינה עליהם.
בכ"ז, הלא היו לה פנים עדינים. בהמשך התחלתי לדבר איתה. הסתבר שהיא מרוקאית והגבר הוא בנזוגה ("בעלה" ). לא האמנתי שהיא מרוקאית...... הסתבר שהם גרים בקיסריה, והוא תעשיין, הם מטיילים כל הזמן בעולם, בעיקר באירופה..... בהמשך ראיתי בידו ספר חדיש על הורדוס. מיד נתפוגגה כל הסתייגותי! התחלתי לדבר איתו בחיוך על הורדוס והוא, פניו הוארו בחיוך, דיבר יפה, ואף השכיל אותי שקברו של המלך הועבר מהרודיון למוזיאון בירושלים, דבר שלא ידעתי (קראתי רק על גילוי הקבר בהרודיון). השיחה היתה מעניינת, וגם עם האשה, הראיתי לה דברים וספרים שהבאתי מאיסלנד. היא אמנם כל הזמן דיברה רק הנסיעות שלהם, ועל העושר שלהם, כך שבסוף עלה בדעתי שהיא מחפה על איזו הרגשת חוסר ערך בסיסית. אבל התנהגותה היתה מנומסת ונאה. כיבדתי אותם בשוקולד איסלנדי והם נענו בשמחה גלויה, כמו מזרחים: כאילו לכבד את הזולת במאכל זה הדבר שיש לעשות, זה מה שבאמת מקשר בין אנשים....עכ"פ לא היתה כבר שום הסתייגות מצדי, ובסוף הטיסה האשה אמרה לי שנהנתה מן השיחה, שהעבירה לה את זמן הטיסה בנעימים. (התנהגות אירופית אשכנזית. קיבלתי זאת באהדה).
עכשיו אולי תבין מה עמדתי כאשכנזיה כלפי מזרחים.
הוידוי שלך לא מעלה ולא מוריד לביאה.
רושם ראשוני שמטעה - יכול להיות באלף ואחד הקשרים ולאו דווקא אלה העדתיים.
לשם המחשה אספר לך שלפני שנים פנו אלי מועדת הקליטה של המושב שאחנוך כחקלאי ותיק (יחסית) בחור חדש שזה אך הגיע ואין לו מושג בחקלאות.
איך שראיתי את הבחור - התחלתי לחשוב על איזה תירוץ , איך לשגת מההסכמה שלי.
היה לו שיער ארוך קלוע לקוקו ועגיל באוזן (בימים שזה עוד לא היה נורמטיבי כמו היום) ובכלל - מראה חיצוני של איזה עבריין מועד...
אבל מיהרתי להתעשת ולהגיד לעצמי שהבחור עשה צעד רציני, החליט לפתוח בדרך חדשה בסוף העולם, השקיע לא מעט כסף וכיוון שכך - צריך לעשות כל מה שאפשר כדי שיקלט במושב ויצליח בחקלאות.
ומהר מאוד הכנסתי אותו להגדרה של: "הלוואי והיו לנו עוד עשרה כמוהו במושב..." בחור 10 - וזה בלשון המעטה.
וזה יכול להיות גם הפוך. כך שרושם ראשוני הוא רושם ראשוני וממש אין לי מושג באיזה הקשר הבאת את הוידוי הזה למה שכתבתי.
בסופו של יום - אנשים הם אנשים ואני לפחות בוחן אותם על פי מעשיהם והתנהגותם ולא על פי מוצאם ובוודאי שלא על פי מוצאם העדתי.
אולי תתפלאי - אבל כך אני נוהג גם לגבי אחינו הישמעאלים - למרות תפיסתי המדינית הנחשבת לימנית קיצונית.
ואת יודעת מה?
מה שהכי משחק אצלי בעדתיות זה הבדיחות - והעדה שאני משתייך איליה - יש עליה הכי הרבה בדיחות. זה בדוק
מכירה עוד עדה שיש עליה כמות כזו של בדיחות כמו על הפרסים?
וכשאני מציין את מוצאי - אני תמיד מוסיף את המקרר השקוף שיש לי במיטבח (כדי להיות בטוח שהוא כבה כשסוגרים ת'דלת
אמוץ, תודה על תשובתך השקולה והלא מתלהמת. מאידך, ההתנהגות הפיזית הגסה היא משהו שאני פוגשת בו לא פעם - וכל פעם היא מעוררת בי דחיה גדולה. כמוכן צעקנות, חוסר התייחסות אכזרי ממש לילדים (הם צועקים וצועקים "אבא, אבא," והלה פשוט מתעלם מהם בזדון, ואגב התנהגות זו אח"כ, כפי שראיתי, מופנית לכל אחד שמבקש תשומת לב מאחד כזה). תוסיף לכך פרצופים שהרוע ממש נודף מהבעתם, וכיעור פיזי, והזנחה כללית - וקיבלת את המרוקאי הממוצע.
לי היו שכנים פרסים. הם היו אנשים פשוטים, לא משכילים במיוחד, והאשה - פקחית מאד אבל חטטנית איומה, כל הזמן חקרה אותי בחדות על חיי, היו לה עיניים שבלשו הכל. אבל אנשים יפים, לא מוזנחים, מכניסי אורחים, מאירי פנים, וכמוכן - האשה האמינה מאד בהשכלה ורצתה שהבת שלה, אותה חשבה לתלמידה טובה, תרכוש השכלה (הבת למדה בסוף גרפיקה. לאיינשטיין לא היו לה סיכויים ליהפך.....) הביאה 5 ילדים, שזה תסמונת של עניים חסרי השכלה, אבל זה עניינה, בעיניי.מה שמתאים לסטיריאוטיפ המבודח שפרסים אוהבים כסף יותר מהכל: היא באמת חיפשה כל הזמן להרוויח ממני......
סה"כ אנשים נחמדים.
שמאלנות היא מחלת נפש חשוכת מרפא .
----------
הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם.
, , , , ...
