46 שנים למלחמת ששת הימים. אני מהאנשים שנולדו לתוך מציאות הכבוש (או "ארץ ישראל השלמה", תלוי את מי שואלים).
ישראל פתחה במלחמה שנכפתה עליה ונחלה נצחון צבאי מזהיר. בזה אין ספק.
אבל 46 שנים מאוחר יותר אפשר להרהר ולדון בשאלה האם ישראל באמת נצחה ?
אילו ישראל היתה משכילה לנצל את הנצחון הצבאי בכדי להשיג הסכם שלום עם שכונותיה, אזי אפשר היה להגיד שהנצחון היה מזהיר.
אבל בעקבות 67' הגיעה מלחמת יום-כפור האיומה. הגיע הכבוש הנורא שבו עם ישראל שולט בעם הפלסטיני. התחיל השסע הגדול בחברה הישראלית.
ישראל טעתה בכך שלא נסתה למצות את הנצחון עוד ב1967. ישראל שיכורת הנצחון זלזלה בשכנותיה ועל כך היא שלמה ב73 ועל כך ישראל משלמת עד היום.
אם ישראל לא תשכיל להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים ועם שכנותיה, מלחמת ששת הימים תחרט בדפי ההסטוריה כתחילת הסוף.
מלחמת ששת הימים - הניצחון שלא הושלם.
שתי פעולות חיוניות ביותר לא בוצעו, שליטה יהודית מלאה בהר הבית, והשניה גירוש הערבים מיש"ע.
ברגע שהשליטה לא התממשה בשטח, זה רק ענין של זמן עד שהערבי יבחין בחולשתך ויתקוף שוב.
ניירות חתומים ע"י ערבים טובים לניגוב הישבן אם משתמשים בנייר סופג,
חוץ מזה אין בהם תועלת עבור היהודים והם סתם ביזבוז של עצים יקרים.
מלחמת יום הכיפורים היא תוצאה מובהקת של שחצנות ותבוסתנות שמאלנית יחדיו.
שחצנות שהביאה לזלזול באויב, ותבוסתנות שהביאה לכניעה להפרת הסכם מצד מצרים,
הפרה שבלעדיה מצרים לא היתה מעיזה לצאת למלחמה!!
כל הסכם עם מחבלים הוא כניעה לטרור הערבי, וכרסום בחוסנה של ישראל.
את זאת יודעים הבוגדים השמאלנים, לכן הם ממלמלים את המנטרה הרצחנית שלהם "שלום..סלאמת".
וכמו שאמר הנביא מיכה להוזים הרשעים השמאלנים:
כֹּה אָמַר יְהוָה, עַל-הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת-עַמִּי--הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם, וְקָרְאוּ שָׁלוֹם, וַאֲשֶׁר לֹא-יִתֵּן עַל-פִּיהֶם, וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָה.
לָכֵן לַיְלָה לָכֶם, מֵחָזוֹן, וְחָשְׁכָה לָכֶם, מִקְּסֹם; וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל-הַנְּבִיאִים, וְקָדַר עֲלֵיהֶם הַיּוֹם.
ודוד המלך מתאר במדויק את המצב בתקופתינו:
רַבַּת, שָׁכְנָה-לָּהּ נַפְשִׁי עִם, שׂוֹנֵא שָׁלוֹם.
אֲנִי-שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר; הֵמָּה, לַמִּלְחָמָה.
.
