אוטוביוגרפיה של התפכחות

מירון בנבנישתי הוא מה שקרוי "מלח הארץ" ומבחינות רבות הוא הצבר-הילידי האולטימטיבי.אביו  דוד , חתן פרס ישראל, היה חוקר א"י וגיאוגרף ואין מי שגדל בישראל ואינו זוכר את מפת  ארץ ישראל של בנבנישתי שהייתה תלויה בכל מסדרון של בית ספר. מצד אביו מירון הוא נצר למשפחה ספרדית בעלת שם ומצד אמו הצר למשפחת "אצולה" אשכנזית מפולין.   הוא מילא שלל תפקידים אקדמאים וציבוריים וזכור בעיקר כסגן ראש עריית ירושליים מתקופתו של טדי קולק, וכמי  שסייע לקולק בתקופה הסוערת ביותר שבה ירושלים המזרחית נכבשה. בנוסף, הוא היה מרצה בהרווארד (שם גם סיים את תואר הד"ר) ניהל פרוייקטים  לאומיים שונים ושנים ארוכות היה בעל טור בעיתון הארץ

 

 

ספרו האחרון (הוא פרסם עשרה ספרים)  של בנבנישתי "חלום הצבר הלבן: אוטוביוגרפיה של התפכחות" משמש בעצם סיכום אישי ופובילציסטי של "יליד"  טיפולוגי  המתפכח מכל האתוסים הציוניים שעליהם גדל  בא עמם חשבון ומעמיד מול קוראיו מראה חדה  , שמבליטה את כל הפגמים, ההזדקנות, הקמטים וההונאה העצמית.

 

בנבנישתי מצביע אמנם בעומק רב על הפער בין החלומות  של הצבר ה"לבן": הקיבוץ, אתוס ההתיישבות, החברה השוויונית  ועל שברו של חלום זה. בכך אינו מקורי ואנו עדים כיום לגל של ספרים שעסקו בנושא זה. עיקר מקוריותו ובזה בעיקר עוסק ספרו זו ההתייחסות שלו  לבעיה הערבית  מתוך עמדה  שרחוקה מהגדרה המסורתית של "שמאל" או "ימין"

 

 

הנחת היסוד של בנבנישתי טוען כי הערבים הם "ילידים" והם חלק אורגאני מהנוף הא"י.  כל הניסיונות ל"יהד" את הארץ(למשל לשנות את שמות הכפרים הערבים ) –לא הצליחו לשנות זאת אלא רק יצרו שליטה כוחנית והתנשאות יהודית. הוא מציג בצורה מפוכחת את הנישול הגירוש וההרס השיטתי של הכפרים הערביים   ולטענתו כל פתרונות ה"שלום" והחלוקה הם פתרונות מדומים שבהם השמאל  מנסה לכאורה להשתיק את מצפונו והמשיך במדיניות המלאכותית של "העלמת" הערבים . בניגוד לעמדה המסורתית של השמאל  בנבנישתי אינו מבחין בין גבולות 67 ל-48. או 47. לגבי דידו א"י היא יחידה אחת שבה חיים שני עמים הרואים בה את מולדתם. ורואים עצמם חלק מהנוף שלה. 

בנבנישתי אינו "פרו-ערבי" והוא מתאר בצורה מפוכחת את האלימות, הקיצוניות, השבטיות ההתבדלויות השונות וכו' – מה שכמובן מעלה בספק עוד יותר את סיסמת השמאל לאפשרות של "שתי מדינות לשני עמים"

 

 

התזה המרכזית של בנבנישתי לאורך שנים היא שא"י נוצר מצב "בלתי הפיך". אי אפשר לחלקה לשתי מדינות מכל היבט שהוא  ולכן צריך להשלים עם העובדה שתוקם כאן מדינה דו-לאומית. כמומחה שעשה את עבודת הד"ר  שלו בפתרון סכסוכים במדינות רב-לאומיות הוא מציג מודלים שונים (בלי העדפה  אישית)  של חיים בדו-קיום ומשפט הסיום של הספר מסכם בעצם את התזה המרכזית: "מה יהיו המבנים החוקתיים שבתוכם יתארגן דו-קיום זה, זוהי שאלה משנית. הדיו בה יהיה יעיל רק כאשר בני אדם יפנימו את העובדה שנכפתה עליהם מציאות דו-לאומית, וחובה עליהם למצוא ביחד דרך להתמודד עם אילוציה"

 

בוויכוחים הפוליטיים המתנהלים כבר עשרות שנים בארץ טוב לשמוע קול קצת שונה שלא בדיוק הולם את הדעות של המחנות הפוליטיים המסורתיים. כשהוא נשמע מפיו של מי שעסק בסוגיות אלה הן כאיש ביצוע והן כאיש אקדמיה (לרוב זה לא הולך יחד...) – זה מעניין ומעורר מחשבה עוד יותר.

 

 

 

 

חיים היקר...

"רק כאשר בני אדם יפנימו את העובדה שנכפתה עליהם מציאות דו- לאומית..."

זה יקרה אני מניח כשקיצוני הדת יהפכו לבני-אדם ?

זה לא רק קיצוני הדת. בנבנישתי מביא דוגמאות לא מעטות של "התפכחויות" והשלמה עם המציאת שבה הבינו קהילות עוינות שצריך להתפשר ויצור מבנה כזה שיספק  את הצדדים גם ללא חלוקה (צפון אירלנד, בלגיה , ועוד)

חיים היקר...

"רק כאשר בני אדם יפנימו את העובדה שנכפתה עליהם מציאות דו- לאומית..."

זה יקרה אני מניח כשקיצוני הדת יהפכו לבני-אדם ?

דווקא קיצוני הדת הם הראשונים להבין את זה.

יבגניצקה...

קיצוני הדת הם ראשונים להבין את מה?

יבגניצקה...

קיצוני הדת הם ראשונים להבין את מה?

שהאלטרנטיבה לשתי מדינות לשני עמים היא מדינה אחת לשני עמים. גם החמאס מדבר על מדינה אחת לכולם וגם אורי אליצור ועוד כמה מגוש אמונים מציעים מדינה דו לאומית.

ברור שבנבנישתי לא מכוון לתפיסה של מדינה דו לאומית בסגנון של אליצור (ששואף למדינה יהודית עם מתן זכויות כאלה או אחרות לערבים)  או החמאס (השואף למדינה איסלאמית וליהודים כבני חסות). מדובר כמובןן על מדינה שויונית לחלוטיןן שכרגע אף צד בסכסוך המדבר על מדינה דו לאומית לא מסכים לו.  

מי יסכים ? מדינה כזאת היא מדינה לא ערבית ולא יהודית - פשרה כזאת לא מתאימה לאף צד.

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

אכן מירון בנבנישתי בעל זכויות רבות. אני לא קראתי את הספר המדובר ומה שכתוב להלן הוא בערבון מוגבל ורק לדברים שכתב חיים לעיל.  מפליאני השימוש בבטוי "חלום הצבר הלבן". לא הייתי מאמין שאדם זה, ובנבנישתי הלא שם ספרדי וה"לבנים" הם ה"אשכנזים", עם כל חכמתו ופעילותו הענפה, ילקה בתחושת הנחיתות (שאינה מוצדקת) המנסה למחוק את תפקידה החשוב של יהדות אירופה ובעקר מזרחה בהקמת התנועה הציונית ובחזית פעילותה המעשית בימיה הראשונים והקשים.

ולפני שממשיכים, אם לפקוח עיניים, אנו הציונים באנו לכבוש את ארץ ישראל למען עם ישראל. וזאת עשינו ועל זה נלחמנו וממשיכים. וזה שיש פה ערבים הביא לכך שהערבים היו לאויב. מתן שמות עבריים הנו חלק מכיבוש הארץ. (ויש מקום להזכיר שמקומות רבים שמרו על שמם העברי-יהודי גם בגרסתם הערבית).

 מה ענין התפכחות לכאן. הקיבוצים, עם האידאה הציונית והשיוויונית עמדו בחזית המאבק לכיבוש הארץ ואת זה אין היסטוריון שיכול לקחת מהם. לאחר 48 שוב לא היו הכח שבחזית. אז מה? והאידאה השיוויונית, באמת חבל שלא נשאר ממנה הרבה.

כדאי שתקרא את הספר כי תגובתך היא אכן בערבון מאוד מאוד מוגבל...

בכל מקרה כשאתה אורמ שלא נותר מהאידאה השוויונת כלום - זה בדיוק  החלום ה"לבן" שהתנפץ . בנבנישתי הוא חצי פולני  והוא לא "מוחק" כלום. הוא רק טוען שהחלום הצברי (שהיה ילידי ו"לבן "שלא הכיל במהותו  את המזרחיים מארצות ערב שהם לא בדיוק הספרדים ילידי הארץ) התנפץ וההתפכחות שלו מטילה בו ספק מלכתחילה.

 

ברור שבנבנישתי לא מכוון לתפיסה של מדינה דו לאומית בסגנון של אליצור (ששואף למדינה יהודית עם מתן זכויות כאלה או אחרות לערבים)  או החמאס (השואף למדינה איסלאמית וליהודים כבני חסות). מדובר כמובןן על מדינה שויונית לחלוטיןן שכרגע אף צד בסכסוך המדבר על מדינה דו לאומית לא מסכים לו.  


דווקא אליצור מתכוון למדינה של שווייון זכויות מלא לערבים אך ללא זכויות לאומיות. אולי ריבלין וארנס עדיין מדברים על מדינה יהודית עם זכויות לערבים בסגנון של ז'בוטינסקי ובגין. אך לצערי הרב חלק גדול מאנשי ארץ ישראל השלמה מוכנים לוותר על הציונות בשביל זה ומוכנים לאדם אחד וקול אחד, אולי הם מקווים שעדיין העובדה שיש 60% יהודים בכל הארץ תאפשר איכשהו לקיים מדינה יהודית.

וזאת עוד שאלה האם שוויון זכויות הוא רק זכויות ליברליות כי האם זה לגיטימי לנתק את הפלסטינים מהעולם הערבי ולהפוך את הזהות הישראלית למעל הזהות הערבית. כלומר האם זה דמוקרטי ליצור עם קפריסאי מנותק לחלוטין ממדינת האם טורקיה ויוון או הניתוק מארץ המולדת לשעבר הוא פגיעה בזכויות האזרח?

מי יסכים ? מדינה כזאת היא מדינה לא ערבית ולא יהודית - פשרה כזאת לא מתאימה לאף צד.

דווקא לפי הריבוי ה"טבעי" של הערבים המדינה הזאת תהפוך תוך 50 שנה לכל היותר למדינה ערבית.

זה לא רק קיצוני הדת. בנבנישתי מביא דוגמאות לא מעטות של "התפכחויות" והשלמה עם המציאת שבה הבינו קהילות עוינות שצריך להתפשר ויצור מבנה כזה שיספק  את הצדדים גם ללא חלוקה (צפון אירלנד, בלגיה , ועוד)


חיים,לא צריך להיות חוקר ובעל השכלה גבוהה כדי להבין,שמדינה דו-לאומית או רב-לאומית לא יכולה להתקיים במידה ומי ששולט והוא הרוב זה המוסלמים.ביחוד כאשר המוסלמים יש להם את הגב החזק של מדינות ערב וכושר הילודה הגבוה שלהם.

 

הדוגמה של בלגיה ומדינות אחרות באירופה, היא הגרועה שהבאת ביחוד כאשר הבלגים ( כפי שנשמעו בתכניתו של צדוק יחזקאלי ) חוששים מכוחם העולה של המוסלמים בארצם.והמוסלמים עצמם שנמצאים בבלגיה לא מתביישים להצהיר שהמטרה שלהם היא להפוך את בלגיה ואירופה למוסלמית.

 

אז תמשיכו לחיות באשליות ולהיות שאננים,כי בסופו של יום תשאלו את עצמכם "למה לא עצרנו את התהליך שמימנו הזהירו אותנו אנשים רציונליים ושפויים?".

 שמאלנות היא מחלת נפש חשוכת מרפא emo_02.png.

 

אולי הם מקווים שעדיין העובדה שיש 60% יהודים בכל הארץ תאפשר איכשהו לקיים מדינה יהודית.

מה זה בכלל "מדינה יהודית"? מדינה שכופה על אזרחיה מנהגים דתיים פרימיטיבים וגזענים ומפלה אותם בשל מוצאם? מה עם אזרחים כמוני שמתעבים את הדת זאת? לא לילד כזה פיללתי.

להגיוני-

לעצור את התהליך היה מבחינתי למנוע את המצב הבלתי הפיך שנוצר  כעת. כלומר, ליצור תשתית לחלוקה צודקת של הארץ בין עמיה. זה הפיתרון הרציונאלי והשפוי היחיד,

 

ההגיון של בנבנישתי הוא פשוט:  מכיוון שהמצב לא הפיך (והפיתרון הרציונאלי כבר אבוד) צריך להגיע להסדר  שלטוני הוגן בין שני העמים שימנע השתלטות שעליה אתה מדבר (הרי במצב הנוכחי השליטה היא יהודית!).  הוא לא טוען שיש דגם ראוי ושאין בעיתיות אבל צריכה להיות קודם כל השלמה  בנתונים ואז ימצא גם פיתרון.

 

לגבי בלגיה הוא לא התכוון לבעיה האיסלמית אלא לעמים המרכיבים את בלגיה (פלמים וולונים).

 

לאנטוליו -

אני לא יודע באיזה מדינה אתה חי וכבר למדתי שיש לך בעיה בקריאת המציאות. אף אחד לא מחייב אותך וכופה עליך לקיים מנהגים דתיים.  אתה לא חייב לקיים שום מנהג דתי ואף אחד לא ייעשה לך כלום.  אתה לא חי באירן

 

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: standoff
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר