יופיו של החטא

עבדתי עם אחת המטופלות שלי בטכניקה של "איחוד חלקים", לאחר שביטאה קונפליקט פנימי בו היא חצויה בין שתי התנהגויות, כאשר בדרך כלל, הצורך גובר על הרצון. כאשר התחלתי לברר איתה מה הצורך משיג עבורה, כדי לזהות את הכוונה החיובית של ההתנהגות הזו, היא הגיבה ברתיעה ובהתנגדות. היא סירבה בתוקף לראות איזשהו רווח שמגיע מה"חלק" הזה. מעבר לכך, היא אפילו התנגדה "להתבונן" בו ו/או "להקשיב" לו. שיקפתי לה שכל חייה היא נלחמת עם ה"חלק" הזה, ומעולם לא עצרה והקשיבה לו, כדי להבין מה "הוא" רוצה, ולמצוא דרך להתפייס איתו. ברגע שנתנה לעצמה את הרשות לעשות זאת, גילתה שההתנהגות הזו משיגה עבורה דברים משמעותיים ביותר, ומעבר לכך, הצליחה לזהות בה משאבים עוצמתיים שבאים לידי ביטוי. מכאן יכלה להתקדם לפתרון הקונפליקט.

ואני תוהה, עד כמה אנו מתכחשים לדברים שאיננו אוהבים בעצמנו, ולכן איננו לוקחים בעלות עליהם, אלא נלחמים בהם ואז... כשהם מנצחים אותנו, אנו חווים חוסר אונים וכישלון. לו רק יכולנו לקבל ולהקשיב לכל "חלק" שלנו, יכולנו למצוא דרך לדו-קיום בשלום, ולחיות בשקט ובשלווה עם עצמנו, ולהגיד שלום לסכסוכים הפנימיים...

ב"ה

הזדהיתי עם מה שאמרת אבל הכותרת קצת הרתיעה אותי להכנס לקרוא.. וגם כשנכנסתי, לא הבנתי איפה הכותרת קשורה? בעיני זה יותר נשמע כמו 'יופיו של המכוער' או משהו כזה. אם אני נשמעת ביקורתית אז זו לא הכוונה, כי יכול להיות שככה אני נשמעת אבל זה רק בגלל שספיציפית עכשיומישהו עצבן אותי אז במצבים כאלה המלים יכולות לצאת קצת עצבניות אז עמך הסליחה מראש במידה וככה זה נשמע.

את נשמעת ממש בסדר.

לגבי הכותרת, הכוונה הייתה שגם כאשר אנו מתנהגים התנהגות לא רצויה מבחינתנו (משהו שאנו תופשים כחטא), עדיין יש מאחוריה איזושהי כוונה חיובית, ואם נסכים לקבל אותה ולחקור אותה, נוכל לגלות בה גם משאבים ועוצמות.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
NLP ודמיון מודרך
בחר
בחר