דימיון מודרך

לא, זה לא הזוי! כבר דובר רבות על כוחו של הדמיון בהשגת מטרות. מה שאיננו יכולים לדמיין, לא יקרה מן הסתם. הצעד הראשון בהשגת כל מטרה הינו לדמיין אותה. ה-NLP מספק כללים ברורים לאופן שבו צריך לדמיין את המטרה, באופן שמבטיח את השגתה. אם לא הצלחת לאחרונה, אולי פספסת את אחד מהם. את מוזמנת לקרוא מאמר בנושא באתר של מרכז "מטרות".

ב"ה שקרו להם דברים שהם לא חלמו עליהם אפילו. ולא יכלו לדמיין, ובכל זאת זה קרה. לפעמים לטובה, לפעמים לצערנו להיפך. לכן נראה לי שהמשפט 'מה שאיננו יכולים לדמיין לא יקרה' הוא לפעמים נכון אבל לא תמיד.

לפי היהדות נוצר העולם מתוך דמיונו של האל,כל השפע שעל האדמה התחיל בעיני רוחו ורק אח"כ התקיים בצורה ממשית על האדמה. יצירה ראשיתה בדמיון ,בלי הדמיון אין לה יכולת קיום. זה נכון שהמציאות מפתיעה אותנו ומזמנת לנו התנסויות שונות,ויצירה היא לא נחלתם הבלעדית של אמנים. כשאדם לומד להיות יוצר בחשיבתו,ניתן לו כלי שמאפשר לו שליטה על המציאות האישית שלו. היכולת לדמיין ולראות בעיני רוחנו היא הצעד הראשון שזה מקדם אותנו למציאות החדשה שאנחנו מבקשים ליצור!

ב"ה שלום לך סוף מעשה במחשבה תחילה= סופו של המעשה נוצר תחילה במחשבתנו. וכך היה גם בבריאת העולם. אך צריך לזכור שכבני אדם לא הכל תלוי בנו. פשוט הפריע לי ההכללה כי יש אנשים שפתאום מוצאים את עצמם בתפקיד בעבודה שהם בכלל לא חלמו עליו ולא יכלו גם לדמיין. קראתי לא פעם על זה. מי אני שאתווכח עם המציאות אם לפעמים זה עובד גם ככה. החלק המודע שלנו שחולם על דברים ורוצה אותם הוא רק חלק קטן מכל המכלול שלנו ויש הרבה חלקים שאיננו מודעים להם וגם הם רוצים כל מיני דברים. רק שאת לא תדעי מזה באופן מודע. וכך קורה שאת מופתעת למצוא את עצמך במצב ש''אפילו לא חלמת עליו''. אם לומר את האמת, בעיני זה נחמד

רק נושא הריהוט מדגדג לי ולא נותן מנוח

ב"ה כשהריהוט במשרד לא משהו, החיים קשים. מזלי שכבר אינני עובדת במשרד..

זה נכון שפעמים רבות קורים לנו דברים שלא דמיינו שיקרו, ולא תכננו אותם. דברים אלו אינם בשליטתנו. באמירה שכל שינוי מתחיל בדמיון, אנו מתייחסים לדברים שאנחנו רוצים לחולל בחיינו, ואשר נמצאים בשליטה שלנו. במקרה כזה, הצעד הראשון הוא לדמיין את הגשמת המטרה החשובה לנו.באופן זה אנו מתכנתים את הלא מודע להשגתה.