היום יום הולדת

והעצב הזה 
המוכר הנשכח
לפתע תוקף
ומותיר אותי חסרת נשימה
מכווצת
חנוקה
עד שהסופיות הבלתי נסבלת
של הבלתי הפיך
דוחקת בבת אחת 
את האויר הלח והמעופש 
הכלוא בחלל בית החזה שלי
דרך הגרון הצרוב מאז,
אל ארובות עיני 
הפעורות נדהמות 
מעוצמת הריק
הקר 
האלים  
והבלתי מתנחם הזה
 
 
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אובדן ושכול