עזרו לי לעזור לבחור
בס'ד
עיזרו לי לעזור לו
מחפשת תעסוקה לא לי, לחבר טוב.
יש לי חבר מיוחד.
ולמה אני קוראת לו מיוחד?
פשוט בגלל שבכל קטגוריה הוא עונה להגדרה הזאת.
הכרתי אותו לא מזמן, אבל הוא נכנס לי כל כך עמוק ללב ולנשמה שנדמה לי שאני מכירה אותו שנים רבות.
הבחור הזה הוא פגוע נפש, או תשוש נפשית, או מה שכל העולם קורא : חולה נפש. הוא מאובחן כחולה במנייה דפרסיה אגב, אישית לא נוח לי עם הכינוי האחרון כי מי שלא מכיר אנשים כאלו מקרוב עלול לחשוב שמדובר בפסיכופטים, וזה הכי לא שבעולם.
לא כל חולה נפש הוא פסיכופט.
ואני יודעת את זה פשוט כי אני מכירה לא מעט אנשים שעונים על ההגדרה הזאת.
חלק מהאנשים האלו הם אנשים שמלווים אותי בדרכי כבר שנים רבות והם נחשבים לחברים הטובים ביותר שלי.
אני גאה להיות חברתם וחסר למי שינסה לפגוע בהם לידי.
מדובר באנשים רגישים, עדינים, אדיבים, חברותיים, חכמים, וטובים וכאלו שבחיים לא יפגעו באף אחד, אבל יותר מכל מדובר באנשים "רגילים". כן, ממש רגילים, בדיוק כמוני וכמוך.
הבעיה היחידה שלהם היא שסף הרגישות שלהם הוא אחר משל הרוב וזה גורם להם להתנהג בצורה שאינה עומדת בקנה אחד עם הנהוג או המקובל בחברה.
אנשים שעברו טראומות בחיים, או שבצורה כזאת או אחרת נחשפו למראות או למצבים קשים ולא היו בידיהם הכלים הנכונים להתמודדות.
אבל יש גם כאלו שמצבם קליני, כלומר שאכן יש להם הפרעה נפשית כזאת או אחרת ועדיין מבחינתי הם אנשים שלכבוד הוא לי להיחשב כחברתם.
אני נגעלת מאנשים שחשים שהם מורמים מעם ומרשים לעצמם לשפוט את האחר.
מכירים את אלו שרואים אדם שונה עם חריגות כזאת או אחרת ועוברים לצד השני של המדרכה (ורק חסר שיגידו "מלח מים" ו"חמסה רחוק מאיתנו"), אז לאלו אני מתכוונת, מהם אני נגעלת.
שוב- חסר לאחד כזה להיות לידי כשהוא אומר או מראה את זה....
היחס שלי לאנשים בכלל ולאנשים עם צרכים מיוחדים בפרט ידוע לכולם.
בעיניי אין שום הבדל בינם לבין ה"רגילים" (שימו לב שלא אמרתי : "נורמאלים" כי בעיניי החולים המנטאליים בריאים יותר מאותם עאלק נורמאלים , ואני יודעת מדוע אני אומרת את זה, האמינו לי. (
יחס החברה לאנשים עם נכויות נפשיות הוא זוועתי !
וכשאני אומרת זוועתי אני מתכוונת לכך.
החל בילד שעובר ברחוב ומרשה לעצמו ללעוג על כזה אדם מיוחד וכלה
אבל זאת עוד לא ה-בעיה הכי גדולה שיש.
ה-בעיה , בה"א הידיעה היא מציאת מקום עבודה.
לפושע, לאסיר, לחתיכת דגנרט שישב בכלא על רצח (נגיד) יש סיכוי טוב יותר מפגוע הנפש להשתקם ולמצוא עבודה.
למה? כי כנראה מי שישב בכלא הוא "אחלה גבר" ומי שהוא "סתם" פגוע נפש הוא "חליע לאללה".
המצב הזה מחרפן לי תשכל .
לא יעלה על הדעת שלאוכלוסיה המיוחדת הזאת לא תהיה אפשרות למצוא עבודה ולחיות בכבוד.
מצידי - גם אם זה אומר לייצר להם מקומות עבודה, אז שמישהו יקום ויעשה מעשה.
אז היום אני עושה מעשה...
אני פונה אליכם, כל אלפי הקוראים שלי : בבקשה, אם עולה בדעתכם רעיון לתפקיד או מקום עבודה לבחור מקסים (ואני חותמת באחריות על ה"מקסים") שהוא אפילו לא עונה על ההגדרה :"חולה נפש" אלא תשוש נפש (פחות "גרוע" מחולה) ובא לכם לעשות מעשה טוב ולעזור לו לעזור לעצמו- אז פשוט צרו עימי קשר ואני אשדך בניכם.
, לאחרונה התגלה אצלו סרטן בנוסף לכל הצרות שלו אבל כרגע הסרטן שיש לו בגוף לא כזה מסוכן למרות שהוא ממאיר קוראים לזה סרטן תאי קשקש. זה משהו שהתחיל בעור אז אסור לו לעבוד בשמש וגם לא משהו פיזי
מדובר בבחור ישר, מוכשר, יודע לעבוד על מחשבים, נעים הליכות, נראה טוב , אסטטי, חברותי, חרוץ ושוב- מקסים, שבאמת באמת רוצה לעבוד. יש לו רישיון ב' ואופנוע משנת 1988 עבד בהמון תחומים כולל מטפל מדריך היה יושב ראש עמותה שהקים בעצמו. ונה ג בוס כחמש שנים. הוא בן 40 נשוי +
הוא יכול נכון לעכשיו לעבוד חצי משרה.ואולי אפילו משרה מלאה (תלוי בתלוש)
הוא גר ברחובות .
לא תתאכזבו, אחריות שלי.
אז מה עושים?
פשוט כותבים אלי למייל הזה 38adi38@walla.co.ilואני אעשה את כל מה שצריך .
מה, לא בא לכם לשמח מישהו היום?
לי כן בא.
בכל מקרה- תודה על תשומת הלב ועל שיתוף הפעולה.
וגם אם לא עולה לכם כרגע רעיון- העבירו את הנושא הלאה. לכו תדעו מאיפה תבוא הישועה...
ו... תודה !
