מקרה מעניין בטיפול בהיפנוזה

"עשר שנים לא עשיתי בדיקות דם. אני מפחדת. בתקופה האחרונה אני אף מרגישה כאבים ביד שמאל ולא מסוגלת לעבור בדיקות דם לאחר שהרופא שלח אותי. מה אעשה?". כך מספרת לי מטופלת שהגיעה לטיפול עקב אייכמופוביה:(Needle Phobia /Aichmophobia)  פחד מאביזרים חדים וממחטים (Aichme ביוונית פירושו קצה חד).

אנשים מסוימים סובלים מפחד קיצוני ממחטים ובעקבות זאת מזניחים את בריאותם, עד למצב של תחלואה, לפעמים בלתי הפיכה. קופות החולים משקיעות משאבים רבים כדי לעודד רפואה מונעת ולעודד ביצוע בדיקות שעשויות להפחית בתחלואה הכרונית, באשפוזים ובטיפולים יקרים בבתי החולים. אך משאבים אלו לא יועילו כל עוד המטופל מפחד מפני המחט ולא מבצע בדיקות דם. בשל תרומתן לאבחון מוקדם, בדיקות אלו יכולות לחסוך למטופל הסתבכויות רפואיות לטווח הרחוק ולמערכת הבריאות מילוני שקלים.

מדוע אנשים מפחדים ממחטים ומבדיקות דם? בקליניקה אני שומע משפטים כגון "אני לא יכול לסבול שחודרים אליי לגוף"; "אני מפחד מהדקירה, זה כואב"; "מראה הדם מפחיד אותי"; "אני מפחד שמא יגלו אצלי מחלה קשה"; "אני נרתע ממראה החלוק הלבן"; "כשאני נדקר אני מרגיש שאני מאבד שליטה".

הסיבה העיקרית לפחד ממחטים ומבדיקות דם היא טראומה בעבר, כגון בדיקת דם כואבת במיוחד; בדיקת דם ש"הסתבכה" (למשל גרמה לכאבים ולשטפי דם); או בדיקת דם של ילד שהוריו הכריחו אותו לעשותה בלי הכנה נפשית מוקדמת, ללא אמפטיה למצב הרגיש, והזיכרון הטראומטי ערני מאוד. עם זאת במקרים מסוימים אין סיבה פסיכולוגית ברורה להיווצרות הפוביה.

בפחד ממחטים ניתן לטפל בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ובהיפנוזה. במקרה של טראומה, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יהיה מבוסס על חשיפה הדרגתית לפוביה מהמחט וללקיחת דם. המטפל יעזור למטופל "להתיידד" עם המחט ויתרגל עמו דקירות קטנות (לא פולשניות) כדי להעביר לידיו את השליטה בסיטואציה. בנוסף, בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ניתן לסלק מחשבות שליליות ולסייע למטופל לתת פרשנות חיובית למחט וללקיחת הדם (כגון "בדיקת הדם מצילה חיים", או "בדיקת הדם מונעת מחלות"). במקרה זה גם "עצות אמא" פשוטות יתאימו, כפי שהורים נוהגים פעמים רבות להסיח מילדיהם תחושת כאב לאחר מאורע מכאיב כגון נפילה או חבלה.

גם טיפול היפנוטי יכול לסייע למטופל להתגבר על הפחד. באמצעות היפנוזה עצמית (שתורגלה גם בבית) ניתן לתרגל רמת רגיעה עמוקה שתסייע למטופל להיכנס לחדר הבדיקה שלו ורגוע. בנוסף, בטיפול בהיפנוזה אפשר להרדים את מקום לקיחת הדם באמצע הזרוע ולהשיג בכך אנלגזיה (שיכוך כאב). כך, באמצעות תרגול טכניקת ההרדמה, המטופל לא ירגיש כאב במקום הדקירה בעת בדיקת הדם.

שיטה נוספת היא זו שבה המטופל החווה טראנס היפנוטי בקליניקה יכול לראות את עצמו בחדר הבדיקה על פני מסך טלוויזיה דמיוני. על מסך זה הוא יראה תמונה מרגיעה, חיובית ומחזקת (כגון אדם אהוב). בנוסף, המטופל יכול בזמן הטראנס ההיפנוטי לדמיין "מקום בטוח ושקט" המרגיע אותו ומנטרל את הפוביה, לתרגל את התחושה הזאת בעצמו ולהעלותה בראשו ברגעי האמת. המטפל בהיפנוזה יכול להכין למטופל הקלטה מכוונת של הקול ההיפנוטי המרגיע ושל הסיטואציה הדמיונית והמטופל יוכל לשמוע אותה באוזניות בעת בדיקת הדם. בנוסף, מומלץ כי המטפל יעבור עם המטופל על שלבי תהליך לקיחת הדם במדויק, על מנת לאפשר לו שליטה מליאה בתהליך ולהראות לו כי השד לא נורא כל כך.

כך, באמצעות שיטות אלו ונוספות, עשויה הציפייה לגרוע מכל להפוך לכל הפחות לתחושת אדישות.

ד"ר שאול נבון, פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך, מורשה להפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה

 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
טיפול פסיכולוגי והיפנוזה