דיכאןו עמיד ועמוק

שלום. אני נמצאת כבר בסביבות הארבע חמש שנים בדיכאון. זהו דיכאון לפרקים. זאת אומרת, הוא תמיד שם, אך היו לו תקופות של עליות וירידות. זאת אומרת גובהו השתנה. הפסיכאטר שלי הגדיר את הדיכאון כדיכאון עמיד. כרגע, יחסית למצבים קודמים שהייתי בהם זה עוד בסדר יחסית. אבל אני נמצאת במצב של חוסר אונים ולכן אני פונה אליכם. בקושי היה לי כוח לכתוב את ההודעה הזאת, והכרחתי את עצמי. אני יודעת מה תגידו לי, ובלי לזלזל, שהנה היה לי כוח וכתבתי את ההודעה. בעיקרון אני לא יודעת למה אני מרגישה שאני משתגעת, יש לי חוסר שקט נפשי. לכן אני מתקשרת הרבה לחברות שלי שכבר לא יכולות יותר . אני אוכלת הרבה בעקבות הדיכאון. זאת אומרת, אני פונה לאוכל - דרך לא בריאה כדילהתמודד עם משברים ותחושות או להדחיקם. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע , ותרופתי וכרגע מחפשים לי תרופה אחרת מעבר לבססיסית ולא מוצאים אחת. השאלה שלי היא לא לגבי תרופה. היא לגבי מה עושים. הדיכאון שלי אני לא יודעת ממה הוא נובע. זה שנים של ריקנות. כל הזמן ריקנות.. אין לי כוח לעשות כלום. ללמוד משהו... מזל שסיימתי בגרויות טובות... אני לא יודעת איך אלמד באוניברסיטה.. איך אתפקד בבית כשאהיהה גדולה כשרגע אני מתקשה לעשותד ברים בסיסים ולפעמים לא מתקלחת כמה ימים מהדיכאון ומהחוסר אנרגיה וכוחות. אין לי תחביבים. אני לא מסוגלת כמו שחברה שלי אומרת - תלכי לבריכה , למכון כושר. לאף מקום אני לא מסוגלת, היא לא מבינה. אני בת 20. אני חלשה מאחרים. וזה לא בראש. זה המון פעמים של חססר אנרגיה. זה לא מחלה ,] עשיתי בדיקות דם. זאת לא בלוטת התריס. אמא שלי גם לוקחת כדורים נוגדי דיכאון. האם זה תורשתי:? ולאחי היה OCD. אני המון פעמים מרגישה לבד ובודדה. שאני רק לעצמי. פעם לא מזמן רציתי שיקרה לי משהו כדי לא להרגי ש את הסבל הזה ולא להיות מודעת אליו שאין לי זכוצ להרגיש אותו כי חס וחלילה אין לי שום מחלה ומה כבר חסר:? חוץ מהמחלה של אכילה כפייתית ודיכאון עמוק. מחלות נפש אני קוראת להן שיילוו אותי לכל החיים לצערי. תודה רבה. שכחתי לציין הפסיכולוג שלי הוא מעולה וכך גם הפסיכיאטר רק לאחרונה מצאתי אותם לאחר שנים של מעברים