משפחתי היקרה, חברות וחברים יקרים, האם צריך לצום בתשעה באב? ראו מאמרי זה, הראשון שנכתב בהודו, דהרמקוט, דהראמסאלה (על המרפסת מול הנוף היפה):
חוזה עבורנו הנביא זכריה:
"כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י (יז בתמוז, שחל בחודש הרביעי למניין החודשים העברי המתחיל בניסן) וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ (ט באב) וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י (צום גדליה) וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י (י בטבת) יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃" (זכריה ח, יט).
מסביר לנו המלבי"ם על הפסוק:
"כה אמר ה'", עתה שב אל התחלת דבריו שבא הדבור בעבור השאלה ששאלו אם יצומו בחדש החמישי (כלומר בתשעה באב), ואחר שהציע להם שהכל תלוי במעשיהם אם ישובו בתשובה, א"כ אמר ה' "שצום הרביעי והחמישי" וכו' "יהיה לששון ולשמחה" בתנאי אם "האמת והשלום אהבו", שאז תהיה גאולה שלימה ויחדלו דברי הצומות וזעקתם:"
הוי אומר, אם נשוב בתשובה, נתחבר אל הטוב, אל העצמי הגבוה, אל האלהות, אם נאהב את האמת והשלום (ראו סרטון בערוץ היו טיוב שלי על שלום עם עצמי ושלום עם העולם – יחס היהדות לעמי העולם https://m.youtube.com/watch?v=sC-vgxQ8wlI&t=84s ), נגיע לגאולה שלמה ויתבטלו הצומות.
הגמרא במסכת מכות דף כ"ד ע"א, מלמדת אותנו על שתי דרכים בתפיסת המציאות:
"וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק. אמרו לו מפני מה אתה משחק? אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה?! אמר להן לכך אני מצחק: ומה לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה!!!
שוב פעם אחת היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו מפני מה אתה מצחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו מקום שכתוב בו (במדבר א) "והזר הקרב יומת" ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה?! אמר להן לכך אני מצחק, דכתיב (ישעיהו ח) "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו" וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני. אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה: באוריה כתיב (מיכה ג) "לכן בגללכם ציון שדה תחרש" [וגו'] בזכריה כתיב (זכריה ח) "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם" עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו!"
באותן נסיבות, אפשר לבכות ואפשר לצחוק, הכל לפי דרגתו ומצב תודעתו של החווה.
רבי עקיבא, שידוע בעליות הנשמה שלו, שידע לחוות אחדות ואלהות בחייו ובמותו, שידע ש "כל מאן דעביד רחמנא, לטב עביד" (כל מה שעושה האל, לטובה הוא עושה), רבי עקיבא שמשה רבינו ביקש, על פי המדרש, שהוא זה שיתן לנו את התורה, היה תמיד בנעם. רבי עקיבא הגיע לגאולה
אישית!
לעניות דעתי, אילו היה חי היום, והיה שרוי בלא תלמידים שמקיפים אותו, תלמידים שהיה עליו לחנך על פי דרכם, שהיה עליו לשמש להם דוגמא אישית, על פי מצב תודעתם, לא היה רואה צורך לצום.
מאחל לכולנו שניגע בדרגתו של רבי עקיבא! שנגיע לגאולה כללית!
זאת בתנאי שנשוב בתשובה שלימה. מהי תשובה? ראו מאמרי ב http://www.1healing.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1283898
ביטול הצומות לכלל, תלוי אם כן, על פי דברי הנביא זכריה, בתשובה שלמה ובאהבת האמת והשלום!
שנזכה במהירה בימנו אמן!
