מכתב למי שפעם מזמן היה החבר הכי טוב שלי
אתה פעם היית החבר הכי טוב שלי
הגבר היחידי שהיה מספיק רגיש ואיכותי
שאתעניין בו ושאתאהב בו באמת
אבל לא רגיש מדי ... , רגיש במידות הנכונות בדיוק עבורי, היחיד שידע לקחת אותי
בפרופורציות ולהרגיע אותי מתי שהיה צריך
במקום ללבות את האש
היחיד !!!
היחיד שידע במקום ללבות את אש האהבה והתשוקה
למקום שתשרוף אותנו להוביל אותנו למקום נעים ובטוח
היחיד !!!
היחיד שהסתדרתי איתו ואהבתי אותו
זה היה מזמן ועברנו הרבה ביחד
וכנראה גם לחוד
והזמן זמן אבוד
ואנחנו כבר לא חברים טובים
מאוד מאוד מרוחקים
לכאורה הכל בסדר
אבל לי מרגיש כבר כלום
ואני צריכה חבר טוב
ואני לא רוצה לבד
כי זה מה שזה מרגיש לי לבד
ואני לא יודעת איך להתקרב בחזרה
ואני סובלת שאין לי אהבה
אני עוד מנסה
לא אבדתי תקווה
ובעצם רק התחלתי לנסות ...
שמתי מאחורי את כל ההרפתקאות
אך אני גם יודעת שכגודל התקוות
כך גם גודל האכזבות
ואני עדיין לא יכולה להפסיק לחשוב
על מי שעד לא מזמן היה החבר הכי טוב שלי
לכוד בדיוק כמוני בנישואין לא מאושרים
גם לו היתה פעם תקווה גדולה ואחר כך אכזבה
לא רוצה להגיע למקום שהוא נמצא
אני לא יודעת לסבול בשקט
ואני לא חזקה מספיק נפשית בשביל לסבול
מגיעה לי אהבה !!!
