הספור שלא היה/חלום בהקיץ
חלום בהקיץ
מה יהיה ?
אתה לא מפסיק להפריע לי ... אני בחדר כושר עכשיו, ישובה במזרון דק על הרצפה, עסוקה בתרגילי גמישות שאני כל כך אוהבת לעשות,
בלי לשים לב אני מתחילה לחשוב עליך והמחשבות מתחילות להתגלגל במתיקות ...
... אחרי שלא התראנו המון המון זמן אני ואתה נפגשים, אבל אני באה לפגישה בעיניים מכוסות ולא מורידה את הכיסוי...
אני תופסת את עצמי מתעוררת מהחלום בהקיץ ומנערת את עצמי ...
חלומות בהקיץ זה לא התחום החזק שלי ... פעם ראשונה שזה ממש קורה לי.
אני מנסה להלחם במחשבות שכבר נמצאות בראשי ... משנה מקום, עולה על ההליכון, מגבירה את הקצב, מחפשת משהו מעניין בטלויזיה הקטנה, מצויין, עכשיו אני יכולה לשכוח ממך ... שית ... לא מעניין מספיק, המחשבות חוזרות לראשי ומשתלטות עלי ללא רצוני ומתגבשות לפנטזיה אירוטית מאוד מוחשית.
אני נוסעת ברכב שלי, אתה מנחה אותי איך להגיע למקום המפגש בקול הסקסי והמטריף שלך שרק מלשמוע אותו אני נמסה ונהיית רטובה כולי.
אני מגיעה, אתה לא שם עדיין בדיוק כפי שהחלטנו מראש. אני מכבה את המנוע קושרת לעיני את כיסוי העיניים שהבאתי איתי מראש ונותנת לך אישור להגיע בקול חלש.
אני אוהבת להיות חלשה לידך, הילדה הקטנה שלך, אני צריכה להיות ילדה של מישהו ...
אתה מגיע ... אני שומעת רכב מתקרב, דלת נטרקת, הלב שלי דופק מהתרגשות, הרבה הרבה זמן לא נפגשנו, לא דברנו, כלום ...
הדלת של הרכב שלי נפתחת אתה עוזר לי לצאת בעדינות, אני עומדת נבוכה בעיניים מכוסות.
אני נותנת לך את המפתחות שתנעל את הרכב ומרגישה את היד החמה שלך.
שומעת את הרכב ננעל, אתה מוביל אותי בעדינות קדימה ואנחנו שותקים.
אני שומעת דלת נפתחת, אנחנו נכנסים, אני מבקשת שתעמעם את האור בחדר, אתה עושה מה שאני מבקשת למרות שעיני קשורות,
חשוב לך שארגיש בנוח.
אני עומדת בחדר מרוגשת, נבוכה, מרגישה שהרגלים שלי לא ממש מחזיקות אותי, מן חולשה כזו כמו אז ...,
אני עוד זוכרת את התחושה ההיא.
אני צונחת לרצפה ואתה מרים אותי ומוביל אותי למיטה ואולי הספקת להוביל אותי למיטה מראש, אני לא יודעת, אני נרגשת ואני לא יודעת מה באמת הולך להיות והעיניים שלי מכוסות.
דממה בחדר.
אני שומעת אותך מתפשט ומרגישה אותך מפשיט אותי.
אני לא יודעת מה באמת קורה קודם זה כבר הסרט שלך.
אני בעיניים קשורות ולא עושה הרבה, אני כולי קשורה, קשורה למשפחה שלי, לחיים שלי וגם אתה קשור ...
באתי רק בשבילך כי הרגיש לי שאתה מאוד מאוד צריך אותי.
אני מונחת במיטה ערומה, גם אתה ערום והזין שלך עומד חזק אבל אני לא מרגישה אותך עדיין ולא יודעת בדיוק איפה אתה נמצא, העיניים שלי עדין מכוסות והדממה חותכת בחדר כמו סכין.
אני מחכה לך ...
בינתיים אני מדמיינת איך אתה נראה מכל הפעמים הקודמות שראיתי אותך בכל מיני מצבים אבל אני לא מציצה הפעם, כיסוי העיניים יושב טוב.
אתה מאוד עדין איתי בהתחלה, מאוד מרוגש, הרבה הרבה זמן לא היינו ביחד.
אנחנו לא מדברים הרבה, אנחנו כבר יודעים הכל. לא נותר מה לומר, רק מרגישים אחד את השני, שוקעים זה בזה לעוד רגע קצר של נצח חולף.
אתה קורא בשמי מוסיף י קטנה בסוף ושוקע בתוך החזה שלי, אני שומעת אותך נאנח, כל כך אהבתי את האנחות האלה שלך שלפני הסוף.
זה הדבר היחיד שאני לא מצליחה לזכור את הצליל שלו חוץ מזה אני זוכרת הכל.
אחרי זה שתיקה, אין מה להגיד, אני מסתובבת על הצד ואתה מחבק אותי.
אולי מקשקש קצת, אולי קצת מחמיא, אולי מספר משהו ... אני מקשיבה לא מדברת הרבה, אין לי ממש מה להגיד.
אני לא יכולה לראות אם אתה מחייך או לא אבל אני זוכרת את החיוך המאושר שלך מכל מיני פעמים אחרות.
אחר כך אתה נוגע בי שוב אני נאנחת, רטובה כל כך, אתה עושה לי את כל הדברים שאנחנו אוהבים לעשות, אתה רוצה להספיק הכל, מי יודע אם נתראה עוד פעם.
אני לא יכולה לראות את המבט המבולבל והמתוק שלך שלא יודע מה לעשות איתי קודם, אבל אני זוכרת.
ואחר כך שוב שתיקה.
מתחבקים בשתיקה.
הזמן נגמר מהר מדי כמו תמיד.
צריך ללכת.
אתה עוזר לי להתלבש בעדינות, אני לא מורידה את הכיסוי מהעיניים.
אני מאוד עצובה, אולי יורדות לי דמעות מהעיניים אבל אתה לא רואה, זה רק קצת והן נספגות בכיסוי.
אתה מוביל אותי לרכב שלי, מחבק אותי בחום חיבוק אחרון, מושיב אותי ברכב, מלטף את שערי ונושק לשפתי, עיני עוד מכוסות בדיוק כפי שרציתי.
אני שומעת אותך נוסע, מחכה עוד כמה רגעים ליתר בטחון. מורידה את הכיסוי מוחה את הדמעות ונוסעת בחזרה למציאות חיי.
כשרק התחלתי לחלום בהקיץ , זה לא כאב, זה היה מעניין ומגרה עבורי ובאמת ובתמים השתעשעתי במחשבה שאם אהיה עם עיניים מכוסות ולא אראה אותך זה לא יכאב ואולי זו תהיה דרך אפשרית וסבירה עבורי לתת לך כל מה שאני רוצה וכל מה שאתה צריך.
אבל עכשיו תוך כדי רישום המילים האחרונות על הדף אני מבינה שלא וזה לא משנה בכלל שהעיניים שלי היו מכוסות ושזה בכלל לא קרה באמת, זה עדיין כואב.
ותגיד לי איך אתה בכלל מעז להפריע לי באמצע אימון כושר, אתה לא חושב שזו חוצפה ?
פככככ .... פרחח !!!
(נכתב במהלך שבוע שעבר שאתה היית בדממה שלך אחרי שקיבלת ממני את "החלק האחרון באמת" והרגשתי מאוד שאתה צריך אותי והדממה שלך רגשה אותי ונגעה לליבי, נכתב באמת באמצע אימון כושר שהופסק באמצע בפרץ של השראה וגעגועים ורק עכשיו הייתי מסוגלת לתקתק את הספור למחשב, אחרי שהפרת את הדממה והפרעת לנפשי בשל בעיות קלות שיש לך בהבנת הנקרא או בשל קריאה סלקטיבית, אבל זה בסדר הספור הזה רצה כבר להכתב בשלמות וחיכיתי להזדמנות מתאימה ואני מספיק חזקה להמשיך הלאה).
