מכתב לגרושתי הנחמדה

היתה לנו תקופה יפה ביחד והיינו מאושרים, עד שקרה מה שקרה. הייתי זקוק לקבל את אהבתך, אבל בגלל האופי העיקש שלך, לא הסכמת לקבל עזרה אצל איש/ת מקצוע. העמדת אותי בקונפליקט קשה מאוד, עד שלא היתה ברירה אלא להתגרש. חבל, היינו יכולים לחיות ביחד עוד שנים רבות.
הנושא נעול

בגין איזה ריב גדול עם אשה,בגלל שזרקה כמה צלחות ואתה זרקת אשל

וגם לא דברתם שבוע,רק צעקתם,זו לא סיבה להתגרש, גם אם זה קורה פעם בחודש ,זה הפלפל שבחיי הנשואים, בערבית יש כמה מלים, "דבה מוטיעה" שבעברית זה בהמה צייטנית, זה מה שאתה רוצה? ,עדין לא מאוחר,חפש לך כלפתה גזעית ותהנה עד סוף ימיך,כך גם הרגעים הטובים יהפכו לואו

כשתמה האהבה,

אולי עדיף שכך... עם הזמן מתגברים, אולי פרק ב', מאושר יותר פותחים, על "חלב שנשפך", כבר לא בוכים...

שאשה נהיהת עיקשת זה נגרם כתוצאה שפגתה בכבודה וספק אם תחזרו כי היא שבורה גם עתה תנסה בהצלחה

כשתמה האהבה,

אולי עדיף שכך... עם הזמן מתגברים, אולי פרק ב', מאושר יותר פותחים, על "חלב שנשפך", כבר לא בוכים...

ללמוד מהשגיאות

צריך ללמוד משגיאות העבר ואולי לקבל הדרכה,
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
המכתב שלא נשלח
בחר
בחר