ישיבה ברכב מקדימה

אני חמות, אין לי רכב, ולעתים רחוקות הבנים שלי מחזירים אותי הבייתה. יש לי 2 כלות. כשאני חוזרת עם הראשונה היא יושבת מאחור ואומרת לי לשבת מקדימה ברכב ליד הבן שלי. אני מאוד מעריכה את הכבוד שהיא נותנת לי. כשאני חוזרת עם השניה היא רצה לשבת מקדימה ומשאירה אותי פותחת את הדלת האחורית ולשבת מאחור, מה שנותן לי הרגשה לא טובה, הרגשה של חסר כבוד. אני גדלתי בסביבה בה כיבדו את מי שמבוגר ממך. יש לציין שאנחנו רק שלושה ברכב- הבן, הכלה ואני. מה נהוג, האם אני צודקת בהרגשה שלי שהכלה השניה לא מכבדת אותי? האם כדאי להעיר בנושא או לבלוע את הצפרדע?

כיבוד החמות

שלום, אני מבינה שאת מרגישה לא נוח שכלתך נותנת לך לשבת מאחור, את צודקת שצריך לכבד מבןגרים, אך לא כולם גדלו על ערכים שומים בבית ויכול להיות שעבור כלתך המשמעות של לשבת מקדימה היא בכלל שונה ולא מדובר בחוסר כבוד כלל. אני לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות, לפעמים עדיף לותר קצת על האגו בשביל יחסים טובים עם הכלה שהיא חלק מהווה והעתיד של בנך. בברכה, דלית

דלית הלוי סיטרוק   052-7330456


מטפלת משפחתית וזוגית MA- מומחית לטיפול בכעסים


 

אני מצד הכלה, ויש לי את אותה החוויה.

אני כלה, ולא אכפת לי איפה אני יושבת. אני מפנה את מקומי לא רק לחמתי, אלא לכל מי שעולה לרכב. לעומת גיסתי השניה, שהיא ורק היא יושבת ליד הנהג, ובדיבור ביננו פעם, היא אמרה שזה המקום שלה, בהרגשה שלה זה סוג של מעמד. שאף אחד לא יקח את זה ממנה. עצתי לך, תבחני את הדברים בהתנהגות אחרת שלה, האם בכל התחומים היא אינה מכבדת אותך? ולא שווה להתווכח או להעלות את זה לדיון שיתפתח לריב, תבחרי שלא להפגע.

מקום הכלה במכונית ובחיים

מקום הכלה והחמות במכונית מסמל את מקומה בחיי הגבר. יש תחרות סמויה וטבעית על המקום הזה לצד הגבר. האם חושבת שזהו מקומה כמי שגידלה אותו כל חייו ובשל גילה ואילו הכלה חושבת לעיתים שזה מקומה כזו שחולקת איתו את חייו בהווה ובעתיד. אני מסכימה שרצוי לא לפתוח את זה לויכוח וכדאי לבחור שלא להפגע למרות שזה קשה.

דלית הלוי סיטרוק   052-7330456


מטפלת משפחתית וזוגית MA- מומחית לטיפול בכעסים


 

ישיבה ברכב מקדימה

אני חמות, אין לי רכב, ולעתים רחוקות הבנים שלי מחזירים אותי הבייתה. יש לי 2 כלות. כשאני חוזרת עם הראשונה היא יושבת מאחור ואומרת לי לשבת מקדימה ברכב ליד הבן שלי. אני מאוד מעריכה את הכבוד שהיא נותנת לי. כשאני חוזרת עם השניה היא רצה לשבת מקדימה ומשאירה אותי פותחת את הדלת האחורית ולשבת מאחור, מה שנותן לי הרגשה לא טובה, הרגשה של חסר כבוד. אני גדלתי בסביבה בה כיבדו את מי שמבוגר ממך. יש לציין שאנחנו רק שלושה ברכב- הבן, הכלה ואני. מה נהוג, האם אני צודקת בהרגשה שלי שהכלה השניה לא מכבדת אותי? האם כדאי להעיר בנושא או לבלוע את הצפרדע?

גם אני חמות

ואני מקפידה לתת לכלתי לשבת מקדימה ועומדת על כך מכיוון שהכבוד הוא (לטעמי האישי כמובן) קודם כל למשפחה הגרעינית הצעירה שהם בונים ולחיבור ולזוגיות שלהם. גם אני גדלתי בסביבה בה כיבדו את מי שמבוגר ממך, אבל לדעתי צריך לכבד גם את מי שצעיר ממך מכיוון שהכבוד הוא בראש וראשונה לאדם באשר הוא. שאלת מה נהוג? איני יודעת. איש ואיש ודרכו, על פי הבנתו ועל פי חינוכו, אופיו ואישיותו. ההרגשה היא שלך, אני אישית לא הייתי קופצת ישר למסקנה של חוסר כיבוד אלא פשוט לחוסר תשומת לב למשהו שבעיניה אולי נראה זניח ובלתי חשוב. ואני מוכרחה לומר לך שבעיני נראה חשוב הרבה יותר לשים את הדגש על ההרגשה הטובה שלה בהבנה שבשתיקה שאת מכבדת את מקומה כבת הזוג של בנך.

מקום הכלה במכונית ובחיים

מקום הכלה והחמות במכונית מסמל את מקומה בחיי הגבר. יש תחרות סמויה וטבעית על המקום הזה לצד הגבר. האם חושבת שזהו מקומה כמי שגידלה אותו כל חייו ובשל גילה ואילו הכלה חושבת לעיתים שזה מקומה כזו שחולקת איתו את חייו בהווה ובעתיד. אני מסכימה שרצוי לא לפתוח את זה לויכוח וכדאי לבחור שלא להפגע למרות שזה קשה.

לא ממש מסכימה...........

מכיוון שאני חושבת שהבן לא אמור להיות פרס. מעמדה של האם בחיי הבן לאחר נישואיו משתנה וזו המציאות איתה צריך להשלים. וכשיש תחרות, היא אולי טבעית ברמה הרגשית אבל זה בדיוק הדבר ממנו האם צריכה לשאוף להימנע. והתרגיל הטוב ביותר שאני מצאתי לעניין הזה הוא לחשוב איך אני הרגשתי ככלה צעירה. כי כל חמות היתה כלה ועברה את אותו המסלול שעכשיו עוברת כלתה. וכל חמות רצתה לקבע את מעמדה במשפחה המורחבת באמצעות קיבוע מעמדה כאשת הבן ובת זוגו לכל דבר ועניין. ולכן על האם לאפשר לה מהמקום שלה שאיש לא יכול לערער ובו איש לא יכול לפגוע, ממקום של בטחון ושל כוח, ממקום של אם. האם מגדלת את הבן להיות גבר עצמאי ובעל בטחון עצמי, בוגר והחלטי, וכשהוא מחליט לחלוק את חייו עם בת זוגו על האם לקבל אותה ללא שיפוטיות, ללא תנאי וללא השגות, אם היא מכבדת את בנה, סומכת עליו ועל יכולתו לקבל החלטות ומכבדת אותן. כל תגובה אחרת, בעיני מתפרשת כחוסר כבוד קודם כל לבן ואחר כך לעצמה, כי אם היא אינה סומכת עליו שהחליט ובחר נכון מה זה אומר עליה ועל התנהלותה שלה? אמא נשארת אמא, לטוב ולרע, אז למה לקחת את זה למקומות של מלחמה ושל רע אם בקצת שכל ישר והרבה אהבה אפשר להיות במקום כל כך טוב? של קבלה, של יחד, של שיתוף.

הבחנה בין רגש להתנהגות

אני חושבת שצריך להבחין בין רגש להתנהגות. הרגשות של קינאה, אכזבה, כעס...הם טבעיים וזה בסדר, צריך לתת לגיטימציה לרגש. אך השאלה מה עושים עם הרגש, האם אני מפעילה חשיבה חיובית וזה משפר את הרגשתי או שאני שוקעת ברגש, מתנהגת אותו במקום לדבר אותו, כלומר במקום לדבר על הרגש אני מתנהגת אותו דרך פרצופים, הערות, ביקורת... אני מסכימה איתך שעדיף לנקוט בגישה חיובית ולפתח חשיבה חיובית. בברכה, דלית

דלית הלוי סיטרוק   052-7330456


מטפלת משפחתית וזוגית MA- מומחית לטיפול בכעסים


 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
חמיות כלות
בחר
בחר