זוגיות...

שלום,

אני ובעלי נשואים כבר 13 שנה ויש לנו שלושה ילדים מקסימים(הבן הבכור אוטיסט ) עם כל הקושי אצלינו במשפחה תמיד שמח ויש המון אהבה, אני שכירה ובעלי עצמאי (בעל קיוסק), שנה שעברה מכרנו בית ועברנו לגור בשכירות קרוב להורים של בעלי , לא הצלחנו לקנות בית ומכל היאוש אצל בעלי הוא התמכר להימורים בטוטו והכניס אותנו לחובות כבדים ועכשיו אנחנו מנסים להשתקם , אני עברתי למשרה מלאה והוא מכר חלקו בקיוסק ונהיה שותף עם גיסו. המצב כלכלי לא משהו וכל פעם אני מנסה לדבר איתו על זה שילך לחפש עוד עבודה קטנה כדאי שיהיה עוד הכנסה וכו' מתפתח בבית ריב/ויכוח , או שאני עושה איתו שיחה בעניין קצת לעזור לי בבית , הוא עוזר בקטנה וגם עושה פרצופים וגם כל הזמן הוא מקטר , מתלונן שום דבר הוא לא מרוצה וכו' ועכשיו הוא ביקש שאני יניח לו ושלא אדבר איתו על כלום. אני מאד רוצה לעזור לו או לעזור לשנינו להחזיר הרמוניה בבית. אבל לא מוכן לכלום רק שיניחו לו, הוא גם אומר לא טוב לך בואי נפרד, ואני לא מוכנה...

מה עושים???

תודה

הי מרייה

 

יודעת מה אומרים על אדם שמקבל נסיונות לא פשוטים בחייו?

אומרים שהוא אדם חזק. אם לא היית יכולה לעמוד בקשיים הללו, לא היית מקבלת אותם מלכתחילה.

מניחה אני שלגדל ילד אוטיסט, זהו אתגר יומיומי ועל זה --- כל הכבוד לך.

לחיות תחת נטל הפרנסה, להחשף לקשיים, לחיות בצמצום, זה לא פשוט.

בעלך כרגע נמצא במצב של אפטיות. בטוחה אני שהוא מרגיש את הלחץ בכל התחומים, ובכל זאת לדברייך, נמצא במצב הדחקה, שאננות וחוסר שיתוף פעולה.

צרי שיחה עימו בניחותא. צרי מרחב נעים לשניכם. ספרי לו על מהלך היום, שתפי אותו בחששות שלך. תמצאי פתרון ותבקשי ממנו פתרון. הכי קל לקום ולברוח. אבל אי אפשר לברוח מהמציאות. היא פה ולא תברח.

תני לזה זמן.. גם אם לא ילך.. נסי במועד אחר, אולי אז זה יצליח.

אי אפשר להחזיק מישהו בכוח, אך אפשר לגרום לו לרצות להשאר.

בכל מקרה, בהצלחה

 

בהצלחה

הולי הברי,
יועצת אישית, זוגית ומגשרת
נומרולוגית מוסמכת

Holihabari@012.net.il

תודה :)

ובעניין של הבעל , אני לא מחזיקה אותו בכוח אני בן אדם עצמאי ויכולה לסתדר לבד אבל כמו שאמרת קל לקום ולברוח והמטרה שלי זה לא לברוח אלה להתמודד כמו שאני מתמודדת עם כל הקושי שעומד בדרכי ונכון הילד עשה אותי חזקה וממש שינה אותי (לטוב), אני אתן לו זמן להרגע, לנקות את הראש עם עצמו ואז נראה .... 

מרייה, אני יכול לשער שבעלך נמצא במצב לא קל עם סדרת "אי ההצלחות" שאת מתארת (אני כותב במרכאות כי ייתכן ומה שהוא השיג עבור עצמו ועבור משפחתו הינו הצלחה בנתונים ובנסיבות הלא פשוטות שאת מתארת). אינני יודע איך משפיעה על זה הקרבה להורים שלו, האם הם מקשיבים ותומכים או מזלזלים ומבקרים? על הרקע שאני משער של הרגשתו הלא נוחה עם עצמו, הדרישות שלך ממנו, גם אם הן מובנות, יכולות להתקבל אצל בעלך כביקורת ואי שביעות רצון ממנו, עד למצב שהוא כבר יעדיף לא לשמוע ממך כלום.
האם תוכלי לזמן מה לנהל עם בעלך שיחות שמטרתן להקשיב לו ולהבין מה קורה אתו, ללא שום ביקורת או דרישות? השמחה והאהבה המצויים בביתכם כפי שאת מתארת יכולות לסייע לכם ביצירת שיחה כזו. גם אם אכפת לך ממנו ואת אוהבת אותו, לא בטוח שבלחץ החיים הוא מרגיש שבאמת אכפת למישהו מה הוא מרגיש, מה הוא צריך, מה עובר עליו. את יכולה להיות עבורו המקור היחיד להבנה ולאכפתיות, ומשם הוא יוכל להמשיך ולהתמודד.  

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי
בחר
בחר